תפילת הדרך

יְהִי רָצוֹן מִלְפָנֶיךָ יי אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ,שֶׁתּוֹלִיכֵנוּ לְשָׁלוֹם וְתַצְעִידֵנוּ לְשָׁלוֹם וְתַדְרִיכֵנוּ לְשָׁלוֹם, (וְתִסְמְכֵנוּ לְשָׁלוֹם),וְתַגִּיעֵנוּ לִמְחוֹז חֶפְצֵנוּ לְחַיִּים וּלְשִׂמְחָה וּלְשָׁלוֹם.(אם דעתו לחזור מיד אומר וְתַחְזִירֵנוּ לְשָׁלוֹם)וְתַצִּילֵנוּ מִכַּף כָּל אוֹיֵב וְאוֹרֵב וְלִסְטִים וְחַיּוֹת רָעוֹת בַּדֶּרֶךְ,וּמִכָּל מִינֵי פֻּרְעָנֻיּוֹת הַמִּתְרַגְּשׁוֹת לָבוֹא לָעוֹלָם,וְתִתְּנֵנוּ לְחֵן וּלְחֶסֶד וּלְרַחֲמִים בְּעֵינֶיךָ וּבְעֵינֵי כָל רֹאֵינוּ,כִּי אל שׁוֹמֵעַ תְּפִלָּה וְתַחֲנוּן אַתָּה.בָּרוּךְ אַתָּה (לפי נוסח ספרד יי) שׁוֹמֵעַ תְּפִלָּה: כִּי מַלְאָכָיו יְצַוֶּה לָךְ לִשְׁמָרְךָ בְּכָל דְרָכֶיךָ:יי יִשְׁמָר צֵאתְךָ וּבוֹאֶךָ מֵעַתָּה וְעַד עוֹלָם:וְיַעֲקֹב הָלַךְ לְדַרְכּוֹ וַיִּפְגְּעוּ בוֹ מַלְאֲכֵי אֱלֹהִים.וַיֹּאמֶר יַעֲקֹב כַּאֲשֶׁר רָאָם:מַחֲנֵה אֱלֹהִים זֶה, וַיִּקְרָא שֵׁם הַמָּקוֹם הַהוּא מַחֲנָיִם.יְבָרֶכְךָ יי וְיִשְׁמְרֶךָ:יָאֵר יי פָּנָיו אֵלֶיךָ וִיחֻנֶּךָּ:יִשָּׂא יי פָּנָיו אֵלֶיךָ וְיָשֵׂם לְךָ שָׁלוֹם

תפילת הדרך: בקשת שמירה והצלחה במסע

מהי תפילת הדרך?

תפילת הדרך (בארמית: צלותא דאורחא) היא תפילה יהודית קצרה הנאמרת על ידי אדם היוצא למסע מחוץ למקום יישובו. מטרתה המרכזית היא לבקש מהקדוש ברוך הוא שמירה, הגנה והצלחה במהלך הדרך, ולהגיע ליעד המבוקש בשלום.

מקור התפילה:

מקור התפילה הוא בתלמוד הבבלי (מסכת ברכות, דף כ"ט, עמוד ב'), שם מובאת דעתו של האמורא אליהו (ולפי גרסאות אחרות, חכמים אחרים) שיש להתפלל תפילה קצרה לפני היציאה לדרך. התלמוד מביא את הנוסח הבסיסי של התפילה, אשר התפתח והתקבע עם הזמן לנוסח המוכר לנו כיום בסידורים.

תוכן התפילה:

התפילה פותחת בבקשה כללית: "יְהִי רָצוֹן מִלְפָנֶיךָ ה' אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ, שֶׁתּוֹלִיכֵנוּ לְשָׁלוֹם וְתַצְעִידֵנוּ לְשָׁלוֹם וְתַדְרִיכֵנוּ לְשָׁלוֹם, וְתִסְמְכֵנוּ לְשָׁלוֹם, וְתַגִּיעֵנוּ לִמְחוֹז חֶפְצֵנוּ לְחַיִּים וּלְשִׂמְחָה וּלְשָׁלוֹם".

לאחר מכן, היא מפרטת את הסכנות מהן מבקש המתפלל להינצל:

• "מִכַּף כָּל אוֹיֵב וְאוֹרֵב וְלִסְטִים וְחַיּוֹת רָעוֹת בַּדֶּרֶךְ" – סכנות פיזיות ישירות (שודדים, חיות טרף, אויבים).
• "וּמִכָּל מִינֵי פֻרְעָנֻיּוֹת הַמִּתְרַגְּשׁוֹת לָבוֹא לָעוֹלָם" – כל צרה או אסון כלליים יותר.

התפילה כוללת גם בקשה להצלחה מעשית ("וְתִשְׁלַח בְּרָכָה בְּכָל מַעֲשֵׂה יָדֵינוּ") ולמציאת חן בעיני ה' ובעיני הבריות ("וְתִתְּנֵנוּ לְחֵן וּלְחֶסֶד וּלְרַחֲמִים בְּעֵינֶיךָ וּבְעֵינֵי כָל רוֹאֵינוּ").

היא מסתיימת בבקשה לשמיעת התפילה ובחתימה: "וְתִשְׁמַע קוֹל תַּחֲנוּנֵינוּ. כִּי אֵל שׁוֹמֵעַ תְּפִלָּה וְתַחֲנוּן אָתָּה. בָּרוּךְ אַתָּה ה', שׁוֹמֵעַ תְּפִלָּה".

מתי אומרים תפילת הדרך?

1. התנאי המרכזי: אומרים את התפילה רק כאשר יוצאים לדרך מחוץ לתחום העירוני, למקום שיש בו סכנה מסוימת (גם אם היא קטנה).
2. מרחק: ההלכה המקורית קבעה שיש לומר את התפילה לאחר שהתרחקו מהעיר שיעור "פרסה" (כ-4 קילומטרים). כיום, המנהג הרווח הוא לאומרה זמן קצר לאחר היציאה מתחומי העיר, בתחילת הנסיעה הבינעירונית.
3. פעם ביום: אומרים את התפילה פעם אחת ביום, בתחילת המסע של אותו יום. אם עוצרים ללינת לילה וממשיכים למחרת, אומרים שוב את התפילה ביום הבא. אם המסע נמשך ברציפות (כמו בטיסה ארוכה), אומרים פעם אחת בתחילת המסע.
4. זמן: עדיף לאומרה ביום, אך אם נוסעים בלילה, ניתן לאומרה גם אז.

איך אומרים?

• נוסח: יש לומר את הנוסח המלא המופיע בסידורים.
• לשון רבים: כאשר נוסעים בחברה, נהוג שהמתפלל אומר את הבקשות העיקריות בלשון רבים ("שתוליכנו", "ותצילנו" וכו'). אם נוסעים לבד, אומרים בלשון יחיד. רבים נוהגים תמיד לומר בלשון רבים, גם כשהם לבד, כדי לכלול בתפילתם את כל היוצאים לדרך.
• עמידה/ישיבה: רצוי לאומרה בעמידה, אך אם הדבר אינו אפשרי או מסוכן (כגון תוך כדי נהיגה, או בטיסה כשיש צורך להיות חגורים), ניתן בהחלט לאומרה בישיבה.
• לאחר ברכה: יש שנוהגים להסמיך את תפילת הדרך לברכה אחרת (כגון ברכה על מאכל או שתייה), אך אין זה הכרחי.

חשיבות התפילה:

תפילת הדרך מבטאת את ההכרה של האדם בכך שביטחונו ושלומו אינם מובנים מאליהם ותלויים בהשגחה העליונה. היא מחזקת את האמונה והביטחון בה', ומעניקה תחושת רוגע ושלווה לנוסעים, במיוחד כשהם יוצאים מהסביבה המוכרת והבטוחה אל הלא נודע. היא מהווה תזכורת מתמדת לכך שבכל מסעותינו, אנו נתונים לחסדי שמיים.

תהילים