תהילים פרק קמט
א הַ֥לְלוּיָ֨הּ | שִׁ֣ירוּ לַֽ֭יהוָה שִׁ֣יר חָדָ֑שׁ תְּ֝הִלָּת֗וֹ בִּקְהַ֥ל חֲסִידִֽים: ב יִשְׂמַ֣ח יִשְׂרָאֵ֣ל בְּעֹשָׂ֑יו בְּנֵֽי-צִ֝יּ֗וֹן יָגִ֥ילוּ בְמַלְכָּֽם: ג יְהַֽלְל֣וּ שְׁמ֣וֹ בְמָח֑וֹל בְּתֹ֥ף וְ֝כִנּ֗וֹר יְזַמְּרוּ-לֽוֹ: ד כִּֽי-רוֹצֶ֣ה יְהוָ֣ה בְּעַמּ֑וֹ יְפָאֵ֥ר עֲ֝נָוִ֗ים בִּישׁוּעָֽה: ה יַעְלְז֣וּ חֲסִידִ֣ים בְּכָב֑וֹד יְ֝רַנְּנ֗וּ עַל-מִשְׁכְּבוֹתָֽם: ו רוֹמְמ֣וֹת אֵ֭ל בִּגְרוֹנָ֑ם וְחֶ֖רֶב פִּֽיפִיּ֣וֹת בְּיָדָֽם: ז לַעֲשׂ֣וֹת נְ֭קָמָה בַּגּוֹיִ֑ם תּֽ֝וֹכֵחֹ֗ת בַּל-אֻמִּֽים: ח לֶאְסֹ֣ר מַלְכֵיהֶ֣ם בְּזִקִּ֑ים וְ֝נִכְבְּדֵיהֶ֗ם בְּכַבְלֵ֥י בַרְזֶֽל: ט לַעֲשׂ֤וֹת בָּהֶ֨ם | מִשְׁפָּ֬ט כָּת֗וּב הָדָ֣ר ה֭וּא לְכָל-חֲסִידָ֗יו הַֽלְלוּיָֽהּ:
תהילים קמ״ט (149)
שירת ה' בעולמו – שמחה, ענווה, ונקמת צדק
זהו אחד ממזמורי ההלל החותמים את ספר תהילים. הפרק נושא אופי כפול: מצד אחד – שירה מרוממת ושמחה, ריקוד ושבח של חסידים לה', ומצד שני – תיאור של דין ומשפט על הרשעים.
זהו פרק שמבטא את השמחה שבקדושה, אך גם את העוצמה הרוחנית של צדיקים לפעול תיקון בעולם.
(1) תוכן ועיקרי הרעיון
קריאה לשיר שיר חדש
פסוק א
"הַלְלוּיָהּ. שִׁירוּ לַה׳ שִׁיר חָדָשׁ – תְּהִלָּתוֹ בִּקְהַל חֲסִידִים."
הפרק נפתח בקריאה לשיר "שיר חדש" – ביטוי בתנ"ך לשירה נבואית, לעיתים גם גואלת (כמו לעתיד לבוא).
ההלל הזה אינו פרטי – אלא נאמר בתוך קהל, קהילת חסידים שמרימה קול משותף.
שמחה לאומית – ישראלית
פסוק ב
"יִשְׂמַח יִשְׂרָאֵל בְּעֹשָׂיו – בְּנֵי צִיּוֹן יָגִילוּ בְּמַלְכָּם."
העם כולו שמח בבוראו, ובני ציון (המרמזים על ירושלים) ששים במלכות ה׳.
יש כאן שמחה לאומית ורוחנית כאחד – שמחה על כך שה' הוא המלך שלנו.
שירה, מחול, ניגון – עבודת ה' בשמחה
פסוק ג
"יְהַלְלוּ שְׁמוֹ בְמָחוֹל – בְּתֹף וְכִנּוֹר יְזַמְּרוּ לוֹ."
עבודת ה׳ מתבטאת לא רק בדיבור – אלא בכל הגוף: ריקוד, תוף, כינור.
זו תפיסה שבה השמחה היא עצמה עבודת קודש.
ה׳ אוהב ענווים ומרים אותם
פסוק ד
"כִּי רוֹצֶה ה׳ בְּעַמּוֹ – יְפָאֵר עֲנָוִים בִּישׁוּעָה."
שוב מודגש: לא גיבורים או עשירים – אלא הענווים הם יקיריו של ה׳. והוא מפאר אותם – בישועה.
כוחם של הצדיקים – גם לשיר, גם לפעול
פסוקים ה–ט
החלק האחרון מדבר על חסידים, שבפיהם רוממות אל – ובידם "חֶרֶב פִּיפִיּוֹת":
הם שרים לה', אך גם פועלים למען משפט, צדק, ונקמה באויבים – "לַעֲשׂוֹת נְקָמָה בַגּוֹיִם…"
לסיום – נאמר:
"תִּפְאֶרֶת כָּל־חֲסִידָיו – הַלְלוּיָהּ!"
כלומר: זהו כבודו של החסיד – שהוא גם שר, גם עניו, וגם פועל צדק.
(2) באילו מצבים טוב לקרוא את פרק קמ״ט?
– כאשר רוצים לשבח את ה׳ מתוך שמחה גדולה – הפרק קורא למחול, שירה, ניגון, קהילה.
– בעת חידוש רוחני – התחלה חדשה, שיר חדש – מתאים מאוד בתחילת שנה, פרויקט, חיים חדשים.
– כאשר מרגישים שייכות עמוקה לעם ישראל ולמקדש – "בני ציון יגילו במלכם".
– בתפילה על צדק בעולם – כאשר מרגישים עוול ורוצים להזכיר שה' ישפוט ויעשה דין אמת.
– כשרוצים להרגיש עוצמה רוחנית פנימית – הפרק מזכיר שלחסידים יש גם שירה – וגם חרב רוחנית.
– בעת התחזקות בעבודת ה׳ בשמחה – מי שמרגיש כובד או קושי, יכול למצוא בפרק הזה השראה לעבוד את ה׳ בחדווה וקלילות.
(3) מה כוחו של פרק קמ״ט?
– כוח לשלב בין רוחניות לגבורה
הפרק מציג דמות חדשה: חסיד שהוא גם שר וגם לוחם – גם עניו וגם עוצמתי.
– כוח של עבודת ה' בשמחה – לא בעצבות
אחת מהתורות הגדולות של דוד המלך: תהלל את ה׳ בתוף, במחול, בריקוד! השמחה עצמה היא קודש.
– כוח לעורר תחושת ערך וחיבור לקהילה
"שירו לו בקהל חסידים" – מזכיר שהאדם אינו לבד. יש לו מקום בתוך עם שלם שמהלל את ה'.
– כוח לעמוד מול עוול ולהאמין בצדק אלוהי
גם אם רשעים מצליחים – החסיד יודע שבסוף ייעשה דין. ואמונה זו מעניקה כוחות של עמידה והתחדשות.
– כוח להזכיר שענווה היא הכתר האמתי
לא גאווה, לא שליטה – אלא ענווה מול ה׳ היא הדרך ליופי, לגאולה ולישועה.
סיכום תהילים פרק קמט
תהילים קמ״ט הוא שיר עוצמתי המשלב בין שירה, ענווה, שמחה פנימית, ועשיית צדק.
זהו מזמור שמלמד איך עבודת ה' לא צריכה להיות רק בשקט או בכובד – אלא בריקוד, בקהל, בגיל – ובאמונה חזקה בצדק האלוקי.
הוא מתאים מאוד לרגעי שמחה, תחושת שליחות, שייכות לאומית, או רצון לחדש כוחות ולעמוד מול קושי באמונה שלמה.
"יִשְׂמַח יִשְׂרָאֵל בְּעֹשָׂיו – בְּנֵי צִיּוֹן יָגִילוּ בְּמַלְכָּם."
כי זו עבודת ה' האמיתית: שמחה, שירה – ועמידה אמיצה על האמת.