תהילים פרק קמה
א תְּהִלָּ֗ה לְדָ֫וִ֥ד אֲרוֹמִמְךָ֣ אֱלוֹהַ֣י הַמֶּ֑לֶךְ וַאֲבָרֲכָ֥ה שִׁ֝מְךָ֗ לְעוֹלָ֥ם וָעֶֽד: ב בְּכָל-י֥וֹם אֲבָרֲכֶ֑ךָּ וַאֲהַלְלָ֥ה שִׁ֝מְךָ֗ לְעוֹלָ֥ם וָעֶֽד: ג גָּ֘ד֤וֹל יְהוָ֣ה וּמְהֻלָּ֣ל מְאֹ֑ד וְ֝לִגְדֻלָּת֗וֹ אֵ֣ין חֵֽקֶר: ד דּ֣וֹר לְ֭דוֹר יְשַׁבַּ֣ח מַעֲשֶׂ֑יךָ וּגְב֖וּרֹתֶ֣יךָ יַגִּֽידוּ: ה הֲ֭דַר כְּב֣וֹד הוֹדֶ֑ךָ וְדִבְרֵ֖י נִפְלְאוֹתֶ֣יךָ אָשִֽׂיחָה: ו וֶעֱז֣וּז נוֹרְאֹתֶ֣יךָ יֹאמֵ֑רוּ (וגדולתיך) וּגְדוּלָּתְךָ֥ אֲסַפְּרֶֽנָּה: ז זֵ֣כֶר רַב-טוּבְךָ֣ יַבִּ֑יעוּ וְצִדְקָתְךָ֥ יְרַנֵּֽנוּ: ח חַנּ֣וּן וְרַח֣וּם יְהוָ֑ה אֶ֥רֶךְ אַ֝פַּ֗יִם וּגְדָל-חָֽסֶד: ט טוֹב-יְהוָ֥ה לַכֹּ֑ל וְ֝רַחֲמָ֗יו עַל-כָּל-מַעֲשָֽׂיו: י יוֹד֣וּךָ יְ֭הוָה כָּל-מַעֲשֶׂ֑יךָ וַ֝חֲסִידֶ֗יךָ יְבָרֲכֽוּכָה: יא כְּב֣וֹד מַלְכוּתְךָ֣ יֹאמֵ֑רוּ וּגְבוּרָתְךָ֥ יְדַבֵּֽרוּ: יב לְהוֹדִ֤יעַ | לִבְנֵ֣י הָ֭אָדָם גְּבוּרֹתָ֑יו וּ֝כְב֗וֹד הֲדַ֣ר מַלְכוּתֽוֹ: יג מַֽלְכוּתְךָ֗ מַלְכ֥וּת כָּל-עֹֽלָמִ֑ים וּ֝מֶֽמְשֶׁלְתְּךָ֗ בְּכָל-דּ֥וֹר וָדֽוֹר: יד סוֹמֵ֣ךְ יְ֭הוָה לְכָל-הַנֹּפְלִ֑ים וְ֝זוֹקֵ֗ף לְכָל-הַכְּפוּפִֽים: טו עֵֽינֵי-כֹ֭ל אֵלֶ֣יךָ יְשַׂבֵּ֑רוּ וְאַתָּ֤ה נֽוֹתֵן-לָהֶ֖ם אֶת-אָכְלָ֣ם בְּעִתּֽוֹ: טז פּוֹתֵ֥חַ אֶת-יָדֶ֑ךָ וּמַשְׂבִּ֖יעַ לְכָל-חַ֣י רָצֽוֹן: יז צַדִּ֣יק יְ֭הוָה בְּכָל-דְּרָכָ֑יו וְ֝חָסִ֗יד בְּכָל-מַעֲשָֽׂיו: יח קָר֣וֹב יְ֭הוָה לְכָל-קֹרְאָ֑יו לְכֹ֤ל אֲשֶׁ֖ר יִקְרָאֻ֣הוּ בֶאֱמֶֽת: יט רְצוֹן-יְרֵאָ֥יו יַעֲשֶׂ֑ה וְֽאֶת-שַׁוְעָתָ֥ם יִ֝שְׁמַ֗ע וְיוֹשִׁיעֵֽם: כ שׁוֹמֵ֣ר יְ֭הוָה אֶת-כָּל-אֹהֲבָ֑יו וְאֵ֖ת כָּל-הָרְשָׁעִ֣ים יַשְׁמִֽיד: כא תְּהִלַּ֥ת יְהוָ֗ה יְֽדַבֶּ֫ר-פִּ֥י וִיבָרֵ֣ךְ כָּל-בָּ֭שָׂר שֵׁ֥ם קָדְשׁ֗וֹ לְעוֹלָ֥ם וָעֶֽד:
תהילים קמ״ה (145)
"תְּהִלָּה לְדָוִד" – שבח על הנהגת ה׳ בעולם
זהו אחד ממזמורי השיא של דוד המלך. הוא פותח את רצף פרקי ההלל (קמ״ה–קנ) וייחודי בכך שהוא מובנה לפי סדר א״ב (אקרוסטיכון), כסימן לסדר והרמוניה. רק האות נ' חסרה (מסיבה חינוכית – כדי לא לרמוז על "נפילה", אם כי בזוהר ובכתבים אחרים היא נרמזת בדרכים שונות).
הפרק הוא שבח אוניברסלי, עמוק ורחב, שמבטא את גודל ה׳, רחמיו, שליטתו בעולם, טובו לכל הברואים, והשגחתו הפרטית על כל יצור.
(1) תוכן ועיקרי הרעיון
פתיחה: שבח יומיומי ואישי
פסוקים א–ב
"אֲרוֹמִמְךָ אֱלוֹהַי הַמֶּלֶךְ… בְּכָל יוֹם אֲבָרְכֶךָּ."
דוד משבח את ה' כמלך נצחי, ומתחייב לברך אותו בכל יום. זה שבח אישי, פנימי – לא רק בטקסים, אלא כחלק מהחיים.
גודל ה׳ וחוסר השגתנו אותו
פסוק ג
"גָּדוֹל ה' וּמְהֻלָּל מְאֹד – וְלִגְדֻלָּתוֹ אֵין חֵקֶר."
אין לנו יכולת להבין את עוצמתו של ה'. אבל דווקא מתוך אי-ההבנה הזו – אנו מהללים אותו עוד יותר.
מסורת השבח לדורות
פסוק ד
"דּוֹר לְדוֹר יְשַׁבַּח מַעֲשֶׂיךָ…"
השבח עובר מאב לבן, מדור לדור – לא רק כסיפור היסטורי אלא כחוויה חיה.
תיאור רחמיו, טובו והנהגתו של ה׳
פסוקים ח–ט
"חַנּוּן וְרַחוּם ה'… טוֹב ה' לַכֹּל – וְרַחֲמָיו עַל כָּל מַעֲשָׂיו."
אלו מהפסוקים היפים והעמוקים ביותר בתנ"ך. ה' טוב לכולם – יהודים ולא יהודים, צדיקים ורשעים. הרחמים שלו מקיפים את כל הבריאה.
מלכות ה׳ בעולם
פסוקים י–יג
"מַלְכוּתְךָ מַלְכוּת כָּל־עֹלְמִים…"
הפרק מדגיש שה' שולט בכל הדורות – מלכותו אינה זמנית אלא נצחית. גם אם לפעמים לא רואים – השלטון שלו תמיד קיים.
עזרה לנפולים וקרבה למי שקורא
פסוקים י"ד–כ
"סוֹמֵךְ ה' לְכָל הַנֹּפְלִים… קָרוֹב ה' לְכָל קֹרְאָיו – לְכֹל אֲשֶׁר יִקְרָאֻהוּ בֶאֱמֶת."
ה׳ הוא תומך, מחיה, מקרב, מאזין. הוא שומע את מי שפונה אליו באמת.
הפסוק "פּוֹתֵחַ אֶת יָדֶךָ – וּמַשְׂבִּיעַ לְכָל חַי רָצוֹן" הפך לאחד המרכזיים ביותר בתפילה, ולקריאה יומיומית של אמונה בפרנסה והשגחה.
סיום: הלל אישי וכללי
פסוקים כא
"תְּהִלַּת ה׳ יְדַבֵּר פִּי – וִיבָרֵךְ כָּל בָּשָׂר שֵׁם קָדְשׁוֹ…"
דוד חותם בכך שהוא – וכל אדם בעולם – חייב להלל את ה׳. לא רק צדיקים, לא רק ישראל – אלא כל בשר, כל חי.
(2) באילו מצבים טוב לקרוא את תהילים פרק קמה?
– כתפילת שגרה יומית – כחלק מתפילת "אשרי" (שלוש פעמים ביום), לחיזוק הקשר עם ה'.
– בזמן של חיפוש פרנסה או שפע – במיוחד בזכות הפסוק: "פּוֹתֵחַ אֶת יָדֶךָ…"
– כשרוצים לחזק תחושת ביטחון בה׳ – לראות בו מלך, תומך, מאזין, מזין, מושיע.
– בימי שבח והודיה – אחרי הצלה, הצלחה, לידה, פרנסה טובה וכו'.
– בעת חיפוש קרבה אמיתית לקב"ה – "קָרוֹב ה' לְכָל קֹרְאָיו…"
– כשרוצים ללמוד להשתחרר ממאבק פנימי – ולהפקיד את ההנהגה בידי ה׳.
– בעת רצון לאחד את הלב עם הבריאה כולה בשבח – המזמור מחבר את האדם למעגלים הרחבים של העולם כולו.
(3) מה כוחו של פרק קמ"ה?
– כוח של שבח טהור – ללא תלונה, ללא בקשה
זהו פרק שבח בלבד – כולו תודה, התפעלות, אמונה וקרבה.
– כוח לפתוח את הלב לאמונה רחבה
הפרק מזכיר שה׳ רואה את כל העולם, שולט, מאזין, ומרחם – אין דבר שלא שייך אליו.
– כוח לריפוי פנימי דרך חיבור למקור החיים
"פותח את ידך" הוא פסוק של שפע לא רק גשמי – אלא גם רגשי, נפשי, רוחני.
– כוח לחבר בין האדם לבין הבריאה כולה
המזמור מזמין את כל הברואים להודות – מה שהופך את הקורא לחלק מבריאה חיה, מאמינה ומודעת.
– כוח לקרב את ה׳ לחיי היום־יום
הוא מצייר את ה׳ כמלך לא רק בשמים – אלא בתוך כל פרט קטן של קיום, מזון, קשר, שיחה.
סיכום תהילים פרק קמה
תהילים קמ"ה – "תהילה לדוד" הוא מהפסגות של ספר תהילים.
זהו שיר של הלל גדול, הכרה בטוב, ביטחון וקרבה אישית לה', שנשפך מלב אוהב, רואה, מרגיש.
זהו מזמור שמתאים לכל אדם, בכל מצב – כיוון שהוא מחזיר את הלב לנקודת הטוב והחסד, ומזכיר שה' רואה, מחזיק, משביע, מאזין – לכל יצור, ובוודאי לנו.
"פּוֹתֵחַ אֶת יָדֶךָ – וּמַשְׂבִּיעַ לְכָל חַי רָצוֹן."
שורה אחת – שפע של אמונה.