תהילים פרק קלו
א הוֹד֣וּ לַיהוָ֣ה כִּי-ט֑וֹב כִּ֖י לְעוֹלָ֣ם חַסְדּֽוֹ: ב ה֭וֹדוּ לֵֽאלֹהֵ֣י הָאֱלֹהִ֑ים כִּ֖י לְעוֹלָ֣ם חַסְדּֽוֹ: ג ה֭וֹדוּ לַאֲדֹנֵ֣י הָאֲדֹנִ֑ים כִּ֖י לְעֹלָ֣ם חַסְדּֽוֹ: ד לְעֹ֘שֵׂ֤ה נִפְלָא֣וֹת גְּדֹל֣וֹת לְבַדּ֑וֹ כִּ֖י לְעוֹלָ֣ם חַסְדּֽוֹ: ה לְעֹשֵׂ֣ה הַ֭שָּׁמַיִם בִּתְבוּנָ֑ה כִּ֖י לְעוֹלָ֣ם חַסְדּֽוֹ: ו לְרֹקַ֣ע הָ֭אָרֶץ עַל-הַמָּ֑יִם כִּ֖י לְעוֹלָ֣ם חַסְדּֽוֹ: ז לְ֭עֹשֵׂה אוֹרִ֣ים גְּדֹלִ֑ים כִּ֖י לְעוֹלָ֣ם חַסְדּֽוֹ: ח אֶת-הַ֭שֶּׁמֶשׁ לְמֶמְשֶׁ֣לֶת בַּיּ֑וֹם כִּ֖י לְעוֹלָ֣ם חַסְדּֽוֹ: ט אֶת-הַיָּרֵ֣חַ וְ֭כוֹכָבִים לְמֶמְשְׁל֣וֹת בַּלָּ֑יְלָה כִּ֖י לְעוֹלָ֣ם חַסְדּֽוֹ: י לְמַכֵּ֣ה מִ֭צְרַיִם בִּבְכוֹרֵיהֶ֑ם כִּ֖י לְעוֹלָ֣ם חַסְדּֽוֹ: יא וַיּוֹצֵ֣א יִ֭שְׂרָאֵל מִתּוֹכָ֑ם כִּ֖י לְעוֹלָ֣ם חַסְדּֽוֹ: יב בְּיָ֣ד חֲ֭זָקָה וּבִזְר֣וֹעַ נְטוּיָ֑ה כִּ֖י לְעוֹלָ֣ם חַסְדּֽוֹ: יג לְגֹזֵ֣ר יַם-ס֭וּף לִגְזָרִ֑ים כִּ֖י לְעוֹלָ֣ם חַסְדּֽוֹ: יד וְהֶעֱבִ֣יר יִשְׂרָאֵ֣ל בְּתוֹכ֑וֹ כִּ֖י לְעוֹלָ֣ם חַסְדּֽוֹ: טו וְנִ֘עֵ֤ר פַּרְעֹ֣ה וְחֵיל֣וֹ בְיַם-ס֑וּף כִּ֖י לְעוֹלָ֣ם חַסְדּֽוֹ: טז לְמוֹלִ֣יךְ עַ֭מּוֹ בַּמִּדְבָּ֑ר כִּ֖י לְעוֹלָ֣ם חַסְדּֽוֹ: יז לְ֭מַכֵּה מְלָכִ֣ים גְּדֹלִ֑ים כִּ֖י לְעוֹלָ֣ם חַסְדּֽוֹ: יח וַֽ֭יַּהֲרֹג מְלָכִ֣ים אַדִּירִ֑ים כִּ֖י לְעוֹלָ֣ם חַסְדּֽוֹ: יט לְ֭סִיחוֹן מֶ֣לֶךְ הָאֱמֹרִ֑י כִּ֖י לְעוֹלָ֣ם חַסְדּֽוֹ: כ וּ֭לְעוֹג מֶ֣לֶךְ הַבָּשָׁ֑ן כִּ֖י לְעוֹלָ֣ם חַסְדּֽוֹ: כא וְנָתַ֣ן אַרְצָ֣ם לְנַחֲלָ֑ה כִּ֖י לְעוֹלָ֣ם חַסְדּֽוֹ: כב נַ֭חֲלָה לְיִשְׂרָאֵ֣ל עַבְדּ֑וֹ כִּ֖י לְעוֹלָ֣ם חַסְדּֽוֹ: כג שֶׁ֭בְּשִׁפְלֵנוּ זָ֣כַר לָ֑נוּ כִּ֖י לְעוֹלָ֣ם חַסְדּֽוֹ: כד וַיִּפְרְקֵ֥נוּ מִצָּרֵ֑ינוּ כִּ֖י לְעוֹלָ֣ם חַסְדּֽוֹ: כה נֹתֵ֣ן לֶ֭חֶם לְכָל-בָּשָׂ֑ר כִּ֖י לְעוֹלָ֣ם חַסְדּֽוֹ: כו ה֭וֹדוּ לְאֵ֣ל הַשָּׁמָ֑יִם כִּ֖י לְעוֹלָ֣ם חַסְדּֽוֹ:
תהילים קל״ו (136)
"הַלְלוּ לַה׳ כִּי טוֹב – כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ"
פרק קל"ו מכונה במסורת "הַלֵּל הַגָּדוֹל". זהו מזמור של שבח והודיה שמורכב מפסוקים קבועים בעלי מבנה דו-שירי: בכל פסוק יש הכרזה על מעשה גדול של ה', ולצידה הפזמון החוזר "כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ", שמופיע ב-26 פסוקים רצופים – כמניין שם הוויה (י-ה-ו-ה) בגימטריה.
המזמור סוקר את מעשי החסד של ה׳ – בבריאה, בהיסטוריה של עם ישראל, בנפלאות יציאת מצרים, במדבר, בכיבוש הארץ, ומתוך כל אלה עולה תודעה עמוקה לכך שכל דבר – גם הגדול וגם הקטן – נעשה מתוך חסד נצחי של ה'.
(1) תוכן ועיקרי הרעיון
פתיחה: שבח לה׳ על טובו וחסדו הנצחי
פסוקים א–ג
"הוֹדוּ לַה׳ כִּי־טוֹב – כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ. הוֹדוּ לֵאלֹהֵי הָאֱלֹהִים… לַאֲדוֹנֵי הָאֲדֹנִים…"
שלושת הפסוקים הראשונים הם קריאה להלל את ה' – שהוא טוב ממהותו, שהוא מעל כל אל ומנהיג, וכל כולו חסד.
חסדי ה׳ בבריאה
פסוקים ד–9
המזמור מזכיר את מעשה הבריאה – השמים, הארץ, המאורות – השמש, הירח והכוכבים. כל הטבע נוצר כחסד אלוהי עבור האדם.
חסדי ה׳ בהיסטוריה של ישראל
פסוקים 10–22
תיאור יציאת מצרים: מכת בכורות, קריעת ים סוף, ההולכה במדבר, והניצחונות על עמים כמו סיחון ועוג.
"לְסֵחֹן מֶלֶךְ הָאֱמֹרִי… לְעוֹלָם חַסְדּוֹ"
בהמשך – נתינת ארץ ישראל לנחלה. כל שלב ביצירה הלאומית של ישראל מתואר כחלק מהחסד האלוקי הנצחי.
חסד ה׳ בהווה ובכל דור
פסוקים 23–25
ה' זוכר אותנו בשפלותנו, פודה אותנו מצרים, ונותן מזון לכל בשר. לא רק ניסים גדולים – גם צרכים יומיומיים כמו מזון – הכל נובע מחסד.
חתימה
פסוק 26
"הוֹדוּ לֵאֵל הַשָּׁמַיִם – כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ."
סיום עם שם כולל לכל ההוויה – ה' שהוא אל השמים, השולט בכל, ובחסדו מנהל את הבריאה וההיסטוריה כולה.
(2) באילו מצבים טוב לקרוא את תהילים פרק קלו?
– בעת הודיה על חסדים גלויים או נסתרים – המזמור מתאים למי שרוצה להודות לה' באופן עמוק.
– אחרי נס אישי – תפילה של תודה על הצלה, ריפוי, פרנסה או הצלחה.
– בשבתות וחגים, כחלק מ"הלל הגדול", במיוחד בליל פסח – המזמור מוזכר בהגדה של פסח.
– בזמנים של חיפוש אמונה או קושי, כדי להזכיר לעצמנו שכל דבר – גם הקשה – הוא חלק ממסע של חסד.
– בתחילת יום או סיום – כמזמור שבונה תודעת חסד, הכרת תודה ונוכחות ה׳ בחיים.
– בתפילות קהילתיות – בשל החזרות שבו, המזמור מתאים מאוד לדקלום קבוצתי ומוזיקלי.
(3) מה כוחו של פרק קל"ו?
– כוח ליצור תודעת תודה וחסד
המזמור מכניס את הקורא למצב נפשי של הכרת טובה, מזכיר שכל דבר – טבע, היסטוריה, חיים אישיים – הם חסד.
– כוח להכניס את הלב לשבח ולהלל
החזרתיות של "כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ" חודרת עמוק, שוברת אדישות ומרוממת את הנשמה.
– כוח לחזק אמונה גם בזמנים קשים
המילים "לעולם חסדו" חוזרות שוב ושוב – גם כשקשה לראות, נזכרים: החסד תמיד קיים, גם אם הוא נסתר.
– כוח לחבר בין אדם לעולם
המזמור מחבר בין הבריאה, ההיסטוריה, הטבע, והיומיום – ויוצר תחושת שייכות, אהבה וקרבה לכל המציאות.
– כוח לרפא לב עצוב ולהמתיק דינים
המזמור נושא עמו חסד שמימי – יש מסורת לקרוא אותו לשמירה, פרנסה וריפוי.
סיכום תהילים פרק קלו
תהילים קל"ו הוא שירה רבת הוד והלל, החוגגת את חסדי ה׳ לאורך כל ההיסטוריה והבריאה.
זהו פרק של הכרת תודה עמוקה, של קשר חי עם בורא עולם, ושל זיכרון מתמיד שחסדו של ה' אינו נגמר – כי לעולם חסדו.
זהו מזמור של אהבה, אמונה ונשימה אלוהית אחת ארוכה, שמזמין אותנו לחיות מתוך מודעות מתמדת לטוב.
"הוֹדוּ לַה׳ כִּי טוֹב – כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ!"