תהילים פרק קלה
א הַ֥לְלוּיָ֨הּ | הַֽ֭לְלוּ אֶת-שֵׁ֣ם יְהוָ֑ה הַֽ֝לְלוּ עַבְדֵ֥י יְהוָֽה: ב שֶׁ֣֭עֹֽמְדִים בְּבֵ֣ית יְהוָ֑ה בְּ֝חַצְר֗וֹת בֵּ֣ית אֱלֹהֵֽינוּ: ג הַֽ֭לְלוּיָהּ כִּי-ט֣וֹב יְהוָ֑ה זַמְּר֥וּ לִ֝שְׁמ֗וֹ כִּ֣י נָעִֽים: ד כִּֽי-יַעֲקֹ֗ב בָּחַ֣ר ל֣וֹ יָ֑הּ יִ֝שְׂרָאֵ֗ל לִסְגֻלָּתֽוֹ: ה כִּ֤י אֲנִ֣י יָ֭דַעְתִּי כִּי-גָד֣וֹל יְהוָ֑ה וַ֝אֲדֹנֵ֗ינוּ מִכָּל-אֱלֹהִֽים: ו כֹּ֤ל אֲשֶׁר-חָפֵ֥ץ יְהוָ֗ה עָ֫שָׂ֥ה בַּשָּׁמַ֥יִם וּבָאָ֑רֶץ בַּ֝יַּמִּ֗ים וְכָל-תְּהוֹמֽוֹת: ז מַֽעֲלֶ֣ה נְשִׂאִים֮ מִקְצֵ֪ה הָ֫אָ֥רֶץ בְּרָקִ֣ים לַמָּטָ֣ר עָשָׂ֑ה מֽוֹצֵא-ר֝וּחַ מֵאֽוֹצְרוֹתָֽיו: ח שֶֽׁ֭הִכָּה בְּכוֹרֵ֣י מִצְרָ֑יִם מֵ֝אָדָ֗ם עַד-בְּהֵמָֽה: ט שָׁלַ֤ח | אֹת֣וֹת וּ֭מֹפְתִים בְּתוֹכֵ֣כִי מִצְרָ֑יִם בְּ֝פַרְעֹ֗ה וּבְכָל-עֲבָדָֽיו: י שֶֽׁ֭הִכָּה גּוֹיִ֣ם רַבִּ֑ים וְ֝הָרַ֗ג מְלָכִ֥ים עֲצוּמִֽים: יא לְסִיח֤וֹן | מֶ֤לֶךְ הָאֱמֹרִ֗י וּ֭לְעוֹג מֶ֣לֶךְ הַבָּשָׁ֑ן וּ֝לְכֹ֗ל מַמְלְכ֥וֹת כְּנָֽעַן: יב וְנָתַ֣ן אַרְצָ֣ם נַחֲלָ֑ה נַ֝חֲלָ֗ה לְיִשְׂרָאֵ֥ל עַמּֽוֹ: יג יְ֭הוָה שִׁמְךָ֣ לְעוֹלָ֑ם יְ֝הוָ֗ה זִכְרְךָ֥ לְדֹר-וָדֹֽר: יד כִּֽי-יָדִ֣ין יְהוָ֣ה עַמּ֑וֹ וְעַל-עֲ֝בָדָ֗יו יִתְנֶחָֽם: טו עֲצַבֵּ֣י הַ֭גּוֹיִם כֶּ֣סֶף וְזָהָ֑ב מַ֝עֲשֵׂ֗ה יְדֵ֣י אָדָֽם: טז פֶּֽה-לָ֭הֶם וְלֹ֣א יְדַבֵּ֑רוּ עֵינַ֥יִם לָ֝הֶ֗ם וְלֹ֣א יִרְאֽוּ: יז אָזְנַ֣יִם לָ֭הֶם וְלֹ֣א יַאֲזִ֑ינוּ אַ֝֗ף אֵין-יֶשׁ-ר֥וּחַ בְּפִיהֶֽם: יח כְּ֭מוֹהֶם יִהְי֣וּ עֹשֵׂיהֶ֑ם כֹּ֭ל אֲשֶׁר-בֹּטֵ֣חַ בָּהֶֽם: יט בֵּ֣ית יִ֭שְׂרָאֵל בָּרְכ֣וּ אֶת-יְהוָ֑ה בֵּ֥ית אַ֝הֲרֹ֗ן בָּרְכ֥וּ אֶת-יְהוָֽה: כ בֵּ֣ית הַ֭לֵּוִי בָּרְכ֣וּ אֶת-יְהוָ֑ה יִֽרְאֵ֥י יְ֝הוָ֗ה בָּרְכ֥וּ אֶת-יְהוָֽה: כא בָּ֘ר֤וּךְ יְהוָ֨ה | מִצִּיּ֗וֹן שֹׁ֘כֵ֤ן יְֽרוּשָׁלִָ֗ם הַֽלְלוּיָֽהּ:
תהילים קל״ה (135)
הַלְלוּיָהּ – תהילת ה׳ וגדולתו מול אלילים
פרק קל״ה הוא מזמור של שבח לה׳, המפאר את גדולתו, גבורתו, והשגחתו על עמו ישראל. המזמור פונה בתחילתו למשרתי ה׳ בבית המקדש, וקורא להם להלל אותו, תוך סקירה של נפלאותיו בבריאה ובהיסטוריה של עם ישראל – מיציאת מצרים ועד לניצחונות על עמים גדולים. במקביל, מוצגת ביקורת חריפה על עבודת האלילים, שאינם מדברים, רואים או שומעים – בניגוד לאל ישראל שהוא חי ופועל בהווה.
זהו מזמור חגיגי, רב עוצמה ותוכן, המלא בהודיה, הכרת גדלות ה׳, והבחנה ברורה בין האמונה האמתית לבין עבודת שקר.
(1) תוכן ועיקרי הרעיון
קריאה להלל את ה׳
פסוקים א–ב
"הַלְלוּיָהּ. הַלְלוּ אֶת־שֵׁם ה׳… עֹמְדִים בְּבֵית ה׳…"
המזמור נפתח בקריאה נלהבת להלל את ה׳, במיוחד למשרתיו בבית המקדש – הכוהנים והלווים. מדובר בתפילה ציבורית של שירה בבית ה׳, מתוך יראת כבוד ושמחה.
שבח לבחירת ה׳ בישראל
פסוק ד
"כִּי יַעֲקֹב בָּחַר לוֹ יָהּ – יִשְׂרָאֵל לִסְגֻלָּתוֹ."
ה' בחר בישראל מכל העמים להיות לו לעם סגולה. זו הצהרה של קשר ייחודי וברית אלוהית שמסמלת אהבה, נאמנות, וייעוד רוחני.
תיאור כוחו וגדולתו של ה׳ בטבע ובהיסטוריה
פסוקים ה–ז
ה׳ עושה כל מה שהוא רוצה בשמיים, בארץ, בימים ובתהומות. הוא יוצר את הברקים, העננים, הרוח והגשם. זהו תיאור של שליטה מוחלטת בכל היקום.
פסוקים ח–יב
המזמור מזכיר את ניסי ה׳ במצרים, מכת בכורות, ניצחון על עמים כבירים כמו סיחון ועוג, ונתינת ארץ ישראל לעם. אלו עדויות להיסטוריה של ישועה והשגחה.
אלוהי ישראל – אל חי, לא כאלילי הגויים
פסוקים טו–יח
"עֲצַבֵי הַגּוֹיִם כֶּסֶף וְזָהָב… פֶּה לָהֶם וְלֹא יְדַבֵּרוּ…"
המשורר לועג לאלילי הגויים – מעשה ידי אדם, חסרי רוח, דיבור, שמיעה או תנועה. לעומתם, ה' הוא אל חי, יוצר, משפיע ופועל.
קריאה לכל עם ישראל להלל את ה׳
פסוקים יט–כא
קריאה לבני ישראל, לבית אהרן, לבית הלוי, וליראי ה׳ – להלל ולהודות לה׳, שהשוכן בציון. זוהי חתימה מרוממת, המאגדת את העם כולו באמונה ובתודה.
(2) באילו מצבים טוב לקרוא את תהילים פרק קלה?
– בעת הודיה על ישועה פרטית או לאומית, במיוחד אחרי נצחונות, הצלחות או יציאה מצרה.
– כשרוצים לחזק אמונה – הפרק מתאר את כל כוחו של ה׳ מול אפסות האלילים.
– בזמן ספקות רוחניים או בלבול באמונה, המזמור מחדש את ההכרה בא-ל אחד, חי, שומע ופועל.
– בקריאת שבח והלל – המזמור נקרא כחלק מהפסוקים הפותחים את תפילת "הלל הגדול" בחגים.
– כשרוצים לחזק זהות יהודית, בפרט אל מול תרבויות זרות או השפעות חיצוניות.
– לפני או אחרי הצלחה במאבק אישי, ציבורי או רוחני – לנצח את ה"אלילים" של חיינו (אגו, כסף, פחד וכו').
(3) מה כוחו של פרק קל״ה?
– כוח חיזוק האמונה – המזמור מצייר את גדולת ה׳ ואת פעולותיו הברורות בהיסטוריה ובטבע, ומחזק את הביטחון בו.
– כוח להילחם ברוחניות מזויפת – הוא מבדיל בין אל חי לבין אלילים, ומאפשר לאדם להרגיש גאווה באמונתו, גם אל מול העולם הסובב.
– כוח לזמן ברכה ושבח שופע – הקריאה "הללויה" חוזרת ונשנית, ויש בכוחה לפתוח שערי שפע ותודה.
– כוח לחיבור לאומי ורוחני – המזמור מזכיר את ברית ה׳ עם ישראל, את המקדש, את זכותו של העם ואת מרכזיות ירושלים – חיבור זהותי עמוק.
– כוח לרומם את הלב ולהכניס שמחה – השירה וההתבוננות בגבורות ה׳ מעוררות שמחה פנימית ותחושת משמעות.
סיכום תהילים פרק קלה
תהילים קל״ה הוא מזמור מלא הוד, עוצמה ואמונה, המפאר את ה׳ כיוצר, מושיע, ומנהיג ההיסטוריה.
הוא מתאים לזמנים של הלל, שבח, חיזוק זהות יהודית, ברכה והודיה, ומעודד להלל את ה׳ מתוך ראיית כוחו מול אפסות האלילים.
כוחו טמון ביכולת לחבר בין אמונה להיסטוריה, בין שמיים לארץ, בין אדם לעם – ובין הלב לברכה.
"הַלְלוּיָהּ – בָּרוּךְ ה׳ מִצִּיּוֹן שֹׁכֵן יְרוּשָׁלִָם – הַלְלוּיָהּ!"