תהילים פרק קלב
א שִׁ֗יר הַֽמַּ֫עֲל֥וֹת זְכוֹר-יְהוָ֥ה לְדָוִ֑ד אֵ֝ת כָּל-עֻנּוֹתֽוֹ: ב אֲשֶׁ֣ר נִ֭שְׁבַּע לַיהוָ֑ה נָ֝דַ֗ר לַאֲבִ֥יר יַעֲקֹֽב: ג אִם-אָ֭בֹא בְּאֹ֣הֶל בֵּיתִ֑י אִם-אֶ֝עֱלֶ֗ה עַל-עֶ֥רֶשׂ יְצוּעָֽי: ד אִם-אֶתֵּ֣ן שְׁנַ֣ת לְעֵינָ֑י לְֽעַפְעַפַּ֥י תְּנוּמָֽה: ה עַד-אֶמְצָ֣א מָ֭קוֹם לַיהוָ֑ה מִ֝שְׁכָּנ֗וֹת לַאֲבִ֥יר יַעֲקֹֽב: ו הִנֵּֽה-שְׁמַֽעֲנ֥וּהָ בְאֶפְרָ֑תָה מְ֝צָאנ֗וּהָ בִּשְׂדֵי-יָֽעַר: ז נָב֥וֹאָה לְמִשְׁכְּנוֹתָ֑יו נִ֝שְׁתַּחֲוֶ֗ה לַהֲדֹ֥ם רַגְלָֽיו: ח קוּמָ֣ה יְ֭הוָה לִמְנוּחָתֶ֑ךָ אַ֝תָּ֗ה וַאֲר֥וֹן עֻזֶּֽךָ: ט כֹּהֲנֶ֥יךָ יִלְבְּשׁוּ-צֶ֑דֶק וַחֲסִידֶ֥יךָ יְרַנֵּֽנוּ: י בַּ֭עֲבוּר דָּוִ֣ד עַבְדֶּ֑ךָ אַל-תָּ֝שֵׁ֗ב פְּנֵ֣י מְשִׁיחֶֽךָ: יא נִשְׁבַּֽע-יְהוָ֨ה | לְדָוִ֡ד אֱמֶת֮ לֹֽא-יָשׁ֪וּב מִ֫מֶּ֥נָּה מִפְּרִ֥י בִטְנְךָ֑ אָ֝שִׁ֗ית לְכִסֵּא-לָֽךְ: יב אִֽם-יִשְׁמְר֬וּ בָנֶ֨יךָ | בְּרִיתִי֮ וְעֵדֹתִ֥י ז֗וֹ אֲלַ֫מְּדֵ֥ם גַּם-בְּנֵיהֶ֥ם עֲדֵי-עַ֑ד יֵ֝שְׁב֗וּ לְכִסֵּא-לָֽךְ: יג כִּֽי-בָחַ֣ר יְהוָ֣ה בְּצִיּ֑וֹן אִ֝וָּ֗הּ לְמוֹשָׁ֥ב לֽוֹ: יד זֹאת-מְנוּחָתִ֥י עֲדֵי-עַ֑ד פֹּֽה-אֵ֝שֵׁ֗ב כִּ֣י אִוִּתִֽיהָ: טו צֵ֭ידָהּ בָּרֵ֣ךְ אֲבָרֵ֑ךְ אֶ֝בְיוֹנֶ֗יהָ אַשְׂבִּ֥יעַֽ לָֽחֶם: טז וְֽ֭כֹהֲנֶיהָ אַלְבִּ֣ישׁ יֶ֑שַׁע וַ֝חֲסִידֶ֗יהָ רַנֵּ֥ן יְרַנֵּֽנוּ: יז שָׁ֤ם אַצְמִ֣יחַ קֶ֣רֶן לְדָוִ֑ד עָרַ֥כְתִּי נֵ֝֗ר לִמְשִׁיחִֽי: יח א֭וֹיְבָיו אַלְבִּ֣ישׁ בֹּ֑שֶׁת וְ֝עָלָ֗יו יָצִ֥יץ נִזְרֽוֹ:
תהילים קל"ב (פרק 132)
שיר המעלות לדוד – פרק קל"ב הוא מהמזמורים הארוכים והעמוקים שבשירי המעלות (פרקים ק"כ–קל"ד), והוא עוסק בזיכרון הברית בין הקב"ה לדוד המלך ובבחירת ה' בירושלים כמקום משכנו לעולם. זהו אחד הפרקים המרכזיים בתפילות המבקשות גאולה ובניין בית המקדש, והוא נישא גם בסליחות, בימים נוראים, ובתפילות לשלום ירושלים.
המזמור פותח בתחינה: "זְכֹר ה׳ לְדָוִד אֵת כָּל עֻנּוֹתוֹ", קריאה לה' לזכור את כל מאמציו של דוד לבנות בית לה'. בהמשך, הפרק מתאר את הברית האלוקית עם בית דוד, את הבחירה בציון, ואת הבטחת השפע והשלום. המזמור נע בין תפילה אישית (בשם דוד) לבין חזון של גאולה לאומית מתמשכת.
(1) תוכן ועיקרי הרעיון
הקדמה: זכרון מסירותו של דוד
(פסוק א)
"זְכֹר ה׳ לְדָוִד אֵת כָּל עֻנּוֹתוֹ"
המשורר פונה אל ה׳ בזעקה: זכור את כל עמל דוד – לא למען עצמו, אלא למען עם ישראל כולו. "עֻנּוֹתוֹ" משמעה גם סבל וגם יגיעה – מאמצים רוחניים ופיזיים לבניין המקדש.
נדר דוד לבנות בית לה׳
(פסוקים ב–ה)
דוד נשבע שלא ייתן מנוחה לעצמו, עד שיימצא מקום לה׳ – מקום לשכינתו הקבועה בארץ.
"לֹא אָבוֹא בְּאֶהֶל בֵּיתִי… עַד אֶמְצָא מָקוֹם לַה׳"
זו עדות למסירות נפש רוחנית, התמסרות שאין לה תחליף.
הבאת הארון לציון – מקום השכינה
(פסוקים ו–י)
הפרק מזכיר את מציאת ארון הברית ("בשדי יער") ואת העלאתו לירושלים, מתוך שמחה ותחנונים:
"קוּמָה ה׳ לִמְנוּחָתֶךָ, אַתָּה וַאֲרוֹן עֻזֶּךָ"
התחינה כאן היא להשראת שכינה, לשיבה רוחנית של הקב"ה לעמו.
ה׳ משיב בשבועה: ברית נצחית עם דוד וציון
(פסוקים יא–יח)
ה׳ נשבע לדוד:
- צאצאיך יישבו על כסאך לדורי דורות.
- ציון היא בחירתי – מקום משכני לנצח.
- ברכה תבוא על העיר, על עניים, על כהנים, על חסידים.
- צמיחת קרן לדוד = גאולה ומשיח:
"שָׁם אַצְמִיחַ קֶרֶן לְדָוִד" - אויביו יתביישו – אבל הוא יתפאר.
(2) באילו מצבים טוב לקרוא את תהילים פרק קלב?
✦ בעת תפילה לגאולה ובניין בית המקדש
זהו אחד הפרקים המרכזיים בתפילה על שיבת השכינה לציון, ולכן מתאים לימים נוראים, תשעה באב, תפילות לשלום ירושלים, ובכל עת בה מבקשים גאולה.
✦ בתפילה לזכירה ולזכות רחמים
הקריאה "זכור ה׳ לדוד" מלמדת שניתן לבקש רחמים גם בזכות אבות. פרק זה מתאים למי שמרגיש חסר זכויות – ומבקש להישען על זכות דוד המלך.
✦ בתפילה לשפע גשמי ורוחני
הפסוקים מבטיחים ברכה לפרנסה, שמחה לחסידים, קדושה לכהנים – ולכן מתאים לבקשות פרנסה, ילדים, רפואה והצלחות.
✦ בעת רצון לאחדות בין עם ישראל והקב"ה
הפרק מחבר בין בית המלכות (דוד), הכהונה (הכוהנים), העם (החסידים) והמקדש (ציון). קריאתו מחזקת תחושת שייכות, תקווה ואחדות.
(3) מה כוחו של פרק קל"ב?
כוח זכותו של דוד המלך
הפרק נשען על דמותו של דוד – מי שייחד את כל חייו לשם שמיים. זוהי קריאה לעורר רחמים בזכותו.
כוח לעורר השראת שכינה וברכה בציון ובכל מקום
הפסוק "קומה ה׳ למנוחתך" מהווה הזמנה להשראת שכינה – בלב, בבית, ובחברה. הוא מתאים גם לפתיחת בית חדש או מקום תורה.
כוח לצמיחה ולהתחדשות גאולית
הפסוק "שם אצמיח קרן לדוד" מתפרש גם על המשיח. זוהי קריאה לישועה אמתית – צמיחה מתמדת ובלתי ניתנת לעצירה.
כוח להכניע כוחות שליליים ולהשכין שלום
הסיום מבטיח: "אויביו אלביש בושת". הפרק כולל גם צד של דין – הכרעה ברורה לטובת הטוב, והסרת שליטה מידי הרוע.
סיכום תהילים פרק קלב
תהילים קל"ב הוא מזמור של זיכרון הברית, אהבת השכינה, וכמיהה לבית ה׳.
הוא נושא בתוכו שילוב של עמל אנושי (דוד), ברית אלוהית (השבועה לציון), וברכה רחבה – רוחנית וגשמית.
כוחו הוא ביכולת לחבר בין הפרטי לכללי, בין עמל אישי לגאולה לאומית.
הוא פונה לה׳ בתחינה: זכור את מה שעשינו בשבילך – ועשה למענך גם למעננו.
✨ "קוּמָה ה׳ לִמְנוּחָתֶךָ – אַתָּה וַאֲרוֹן עֻזֶּךָ…"
מזמור שמרים את הלב אל מקדש פנימי – ומכין את הקרקע לבניין מקדש ממשי.