תהילים פרק קיח
א הוֹד֣וּ לַיהוָ֣ה כִּי-ט֑וֹב כִּ֖י לְעוֹלָ֣ם חַסְדּֽוֹ: ב יֹֽאמַר-נָ֥א יִשְׂרָאֵ֑ל כִּ֖י לְעוֹלָ֣ם חַסְדּֽוֹ: ג יֹֽאמְרוּ-נָ֥א בֵֽית-אַהֲרֹ֑ן כִּ֖י לְעוֹלָ֣ם חַסְדּֽוֹ: ד יֹֽאמְרוּ-נָ֭א יִרְאֵ֣י יְהוָ֑ה כִּ֖י לְעוֹלָ֣ם חַסְדּֽוֹ: ה מִֽן-הַ֭מֵּצַ֥ר קָרָ֣אתִי יָּ֑הּ עָנָ֖נִי בַמֶּרְחָ֣ב יָֽהּ: ו יְהוָ֣ה לִ֭י לֹ֣א אִירָ֑א מַה-יַּעֲשֶׂ֖ה לִ֣י אָדָֽם: ז יְהוָ֣ה לִ֭י בְּעֹזְרָ֑י וַ֝אֲנִ֗י אֶרְאֶ֥ה בְשֹׂנְאָֽי: ח ט֗וֹב לַחֲס֥וֹת בַּיהוָ֑ה מִ֝בְּטֹ֗חַ בָּאָדָֽם: ט ט֗וֹב לַחֲס֥וֹת בַּיהוָ֑ה מִ֝בְּטֹ֗חַ בִּנְדִיבִֽים: י כָּל-גּוֹיִ֥ם סְבָב֑וּנִי בְּשֵׁ֥ם יְ֝הוָ֗ה כִּ֣י אֲמִילַֽם: יא סַבּ֥וּנִי גַם-סְבָב֑וּנִי בְּשֵׁ֥ם יְ֝הוָ֗ה כִּ֣י אֲמִילַֽם: יב סַבּ֤וּנִי כִדְבוֹרִ֗ים דֹּ֭עֲכוּ כְּאֵ֣שׁ קוֹצִ֑ים בְּשֵׁ֥ם יְ֝הוָ֗ה כִּ֣י אֲמִילַֽם: יג דַּחֹ֣ה דְחִיתַ֣נִי לִנְפֹּ֑ל וַ֖יהוָ֣ה עֲזָרָֽנִי: יד עָזִּ֣י וְזִמְרָ֣ת יָ֑הּ וַֽיְהִי-לִ֝֗י לִֽישׁוּעָֽה: טו ק֤וֹל | רִנָּ֬ה וִֽישׁוּעָ֗ה בְּאָהֳלֵ֥י צַדִּיקִ֑ים יְמִ֥ין יְ֝הוָה עֹ֣שָׂה חָֽיִל: טז יְמִ֣ין יְ֭הוָה רוֹמֵמָ֑ה יְמִ֥ין יְ֝הוָה עֹ֣שָׂה חָֽיִל: יז לֹֽא אָמ֥וּת כִּי-אֶֽחְיֶ֑ה וַ֝אֲסַפֵּ֗ר מַֽעֲשֵׂ֥י יָֽהּ: יח יַסֹּ֣ר יִסְּרַ֣נִּי יָּ֑הּ וְ֝לַמָּ֗וֶת לֹ֣א נְתָנָֽנִי: יט פִּתְחוּ-לִ֥י שַׁעֲרֵי-צֶ֑דֶק אָֽבֹא-בָ֝ם אוֹדֶ֥ה יָֽהּ: כ זֶֽה-הַשַּׁ֥עַר לַיהוָ֑ה צַ֝דִּיקִ֗ים יָבֹ֥אוּ בֽוֹ: כא א֭וֹדְךָ כִּ֣י עֲנִיתָ֑נִי וַתְּהִי-לִ֝֗י לִֽישׁוּעָֽה: כב אֶ֭בֶן מָאֲס֣וּ הַבּוֹנִ֑ים הָ֝יְתָ֗ה לְרֹ֣אשׁ פִּנָּֽה: כג מֵאֵ֣ת יְ֭הוָה הָ֣יְתָה זֹּ֑את הִ֖יא נִפְלָ֣את בְּעֵינֵֽינוּ: כד זֶה-הַ֭יּוֹם עָשָׂ֣ה יְהוָ֑ה נָגִ֖ילָה וְנִשְׂמְחָ֣ה בֽוֹ: כה אָנָּ֣א יְ֭הוָה הוֹשִׁ֘יעָ֥ה נָּ֑א אָֽנָּ֥א יְ֝הוָ֗ה הַצְלִ֘יחָ֥ה נָּֽא: כו בָּר֣וּךְ הַ֭בָּא בְּשֵׁ֣ם יְהוָ֑ה בֵּ֝רַֽכְנוּכֶ֗ם מִבֵּ֥ית יְהוָֽה: כז אֵ֤ל | יְהוָה֮ וַיָּ֪אֶר לָ֥נוּ אִסְרוּ-חַ֥ג בַּעֲבֹתִ֑ים עַד-קַ֝רְנ֗וֹת הַמִּזְבֵּֽחַ: כח אֵלִ֣י אַתָּ֣ה וְאוֹדֶ֑ךָּ אֱ֝לֹהַ֗י אֲרוֹמְמֶֽךָּ: כט הוֹד֣וּ לַיהוָ֣ה כִּי-ט֑וֹב כִּ֖י לְעוֹלָ֣ם חַסְדּֽוֹ:
תהילים קי"ח (118)
פרק קי"ח הוא מזמור הודיה ושבח גדול, הנחשב לאחד הפרקים המוכרים, האהובים והמרכזיים ביותר בספר תהילים. הוא נקרא במסגרת ה"הלל" (הלל המצרי) בחגים ובמועדים מרכזיים ביהדות. הפרק מביע הודיה עמוקה לה׳ על ישועה וגאולה אישית ולאומית, והוא מלא אופטימיות, ביטחון ושמחת חיים. מזמור זה מדגיש את כוח האמונה, הישועה, וההודיה, ומספק השראה ליציאה ממשברים לחיים חדשים ומלאי תקווה.
(1) תוכן ועיקרי הרעיון
הקדמה: הודו לה׳ כי טוב
הפתיחה: "הוֹדוּ לַה׳ כִּי טוֹב, כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ" (פסוק א).
המזמור נפתח בקריאה חגיגית וברורה לכל ישראל להודות לה׳ על חסדו הנצחי והבלתי פוסק. הפתיחה המפורסמת הזו מסמנת את הטון האופטימי והחיובי של כל המזמור.
קריאה לכל הציבור להצטרף להודיה
(פסוקים ב–ד): "יֹאמַר נָא יִשְׂרָאֵל… יֹאמְרוּ נָא יִרְאֵי ה׳…"
המזמור מזמין את כל שכבות העם – ישראל, בית אהרן, ויראי ה׳ – להצטרף להודיה הכללית, להכיר בחסדי האל ולהודות לו במשותף.
תיאור הישועה וההצלה מהמצוקה
(פסוקים ה–ט): "מִן־הַמֵּצַר קָרָאתִי יָּהּ, עָנָנִי בַמֶּרְחָב יָהּ."
המשורר מתאר כיצד הוא פנה לה׳ מתוך מצוקה גדולה ("מן המצר") וזכה להיענות מהירה ומרחיבה ("במרחב יה"). הפסוקים הבאים מדגישים ביטחון מלא בה׳ ובחוסר התועלת לסמוך על בני אדם בלבד ("טוב לחסות בה׳ מבטוח באדם").
התמודדות עם אויבים וניצחון בזכות ה׳
(פסוקים י–טז): "כָּל־גּוֹיִם סְבָבוּנִי… בְּשֵׁם ה׳ כִּי אֲמִילַם."
המשורר מתאר את האויבים שמקיפים אותו, ואת הניצחון המוחלט שהושג אך ורק בזכות שם ה׳. הוא מדגיש שוב ושוב את הכוח האלוהי ככוח היחידי המכריע במאבק.
חוויית הישועה ממוות לחיים
(פסוקים יז–כג): "לֹא אָמוּת כִּי אֶחְיֶה, וַאֲסַפֵּר מַעֲשֵׂי יָהּ…"
המשורר מביע הודיה עמוקה על הצלתו ממות ממשי, על חייו שניתנו לו במתנה, ועל ההכרה כי הישועה וההצלה הן פלא אלוהי ("מאת ה׳ הייתה זאת, היא נפלאת בעינינו").
שמחה והודיה חגיגית
(פסוקים כד–כט): "זֶה־הַיּוֹם עָשָׂה ה׳ נָגִילָה וְנִשְׂמְחָה בוֹ."
הפסוקים מתארים חגיגה גדולה של הודיה לה׳, תוך כדי תפילה להמשיך לזכות בישועה ("אנא ה׳ הושיעה נא"), ושבח חגיגי על הגאולה וההצלה. הפסוק החותם את הפרק חוזר לפתיחה: "הודו לה׳ כי טוב, כי לעולם חסדו".
(2) באילו מצבים טוב לקרוא את תהילים פרק קיח?
בעת בקשה לישועה והצלה ממצוקה גדולה
הפסוקים "מן המצר קראתי יה" ו"אנא ה׳ הושיעה נא" מתאימים מאוד לקריאה במצבי לחץ, סכנה או מצוקה קשים, כבקשת הצלה ויציאה מהירה מן המצב הקשה.
בהודיה על ישועה, ריפוי והצלה
המזמור מושלם לקריאה לאחר התמודדות מוצלחת עם מחלה קשה, משבר נפשי או סכנת חיים. הוא מעניק מילים להבעת שמחה גדולה ותודה עמוקה על חסדי ה׳.
בחגי ישראל (במיוחד בפסח, שבועות וסוכות)
המזמור נאמר במסגרת ההלל בחגי ישראל ומומלץ לקריאה גם באופן אישי בעת שמחות, חגיגות או אירועים חשובים שבהם רוצים להביע תודה והכרה בגדולת האל.
בזמנים בהם זקוקים לחיזוק האמונה והביטחון
המזמור מתאים לקריאה כשצריך לחזק ביטחון עצמי ואמונה בה׳, במיוחד בזמנים שבהם מתמודדים עם אתגרים משמעותיים או אויבים גלויים וסמויים.
(3) מה כוחו של פרק קי"ח?
כוח הישועה והיציאה ממצוקה
המזמור מעניק כוח מיוחד לזימון ישועות גדולות, במיוחד ממצבים קשים או חסרי תקווה ("מן המצר קראתי יה").
לחיזוק הביטחון והאמונה
הפסוקים "טוב לחסות בה׳ מבטוח באדם" מחזקים את הביטחון בה׳ ואת ההכרה שרק בו נמצא הביטחון האמיתי.
להביא שמחה, התחדשות ואופטימיות לחיים
הפרק כולו מלא באנרגיה של שמחה, הודיה ואופטימיות ("זה היום עשה ה׳ נגילה ונשמחה בו"), ומעניק השראה והרגשת התחדשות בכל תחום בחיים.
כוח ההודיה והשבח לפתיחת שערי ברכה נוספים
ההודיה שמביעה המזמור מושכת שפע נוסף של ברכה וישועה, ומעודדת את האדם להפוך את חייו למסע תמידי של הודיה ושמחה.
סיכום תהילים פרק קיח
תהילים קי"ח הוא אחד המזמורים החשובים והחזקים בתהילים. הוא מבטא את כוח ההודיה, הישועה, הביטחון והשמחה, ומתאים במיוחד להתמודדות עם משברים, בקשת ישועה, והודיה על חסדים גדולים. כוחו טמון ביכולתו להוציא את האדם "מן המצר" אל מרחבי ישועה, לעורר שמחה רוחנית עמוקה, וליצור תחושת חיבור עוצמתית, אישית וחברתית, לאל הטוב והרחמן.