תהילים פרק קיג
א הַ֥לְלוּיָ֨הּ | הַ֭לְלוּ עַבְדֵ֣י יְהוָ֑ה הַֽ֝לְלוּ אֶת-שֵׁ֥ם יְהוָֽה: ב יְהִ֤י שֵׁ֣ם יְהוָ֣ה מְבֹרָ֑ךְ מֵֽ֝עַתָּ֗ה וְעַד-עוֹלָֽם: ג מִמִּזְרַח-שֶׁ֥מֶשׁ עַד-מְבוֹא֑וֹ מְ֝הֻלָּ֗ל שֵׁ֣ם יְהוָֽה: ד רָ֖ם עַל-כָּל-גּוֹיִ֥ם | יְהוָ֑ה עַ֖ל הַשָּׁמַ֣יִם כְּבוֹדֽוֹ: ה מִ֭י כַּיהוָ֣ה אֱלֹהֵ֑ינוּ הַֽמַּגְבִּיהִ֥י לָשָֽׁבֶת: ו הַֽמַּשְׁפִּילִ֥י לִרְא֑וֹת בַּשָּׁמַ֥יִם וּבָאָֽרֶץ: ז מְקִֽימִ֣י מֵעָפָ֣ר דָּ֑ל מֵֽ֝אַשְׁפֹּ֗ת יָרִ֥ים אֶבְיֽוֹן: ח לְהוֹשִׁיבִ֥י עִם-נְדִיבִ֑ים עִ֝֗ם נְדִיבֵ֥י עַמּֽוֹ: ט מֽוֹשִׁיבִ֨י | עֲקֶ֬רֶת הַבַּ֗יִת אֵֽם-הַבָּנִ֥ים שְׂמֵחָ֗ה הַֽלְלוּיָֽהּ:
תהילים קי"ג (113)
תהילים קי"ג הוא מזמור הודיה ושבח מפואר לה׳, המתאר את גדולתו האינסופית לצד דאגתו ואהבתו לבני האדם בכלל, ולחלשים ולנזקקים בפרט. פרק זה פותח את סדרת מזמורי ה"הלל המצרי" (פרקים קי"ג–קי"ח), שנאמרים בימי חג ומועד, ובהם שבח והודיה על ניסים וגאולת ישראל.
(1) תוכן ועיקרי הרעיון
הקדמה: שבחו של ה' הוא חובה תמידית
הפתיחה: "הַלְלוּ יָהּ, הַלְלוּ עַבְדֵי ה׳, הַלְלוּ אֶת־שֵׁם ה׳" (פסוק א).
המזמור נפתח בקריאה חגיגית וברורה לכל עבדי ה׳ – כל עם ישראל וכל המאמינים – להלל את האל, לשבח את שמו ולהכיר בנוכחותו ובגדולתו.
שבח ה׳ בכל זמן ובכל מקום
(פסוקים ב–ג): "יְהִי שֵׁם ה׳ מְבֹרָךְ מֵעַתָּה וְעַד־עוֹלָם, מִמִּזְרַח־שֶׁמֶשׁ עַד־מְבוֹאוֹ מְהֻלָּל שֵׁם ה׳."
הפסוקים מדגישים את הנצחיות, הקביעות והאוניברסליות של שבח האל, בכל זמן ובכל העולם. שם ה׳ מתואר כנעלה ונערץ באופן אינסופי, והפסוקים מביעים שאיפה כלל-אנושית לכך שכל בני האדם יכירו בו.
גדולת האל והשגחתו על הבריאה
(פסוקים ד–ו): "רָם עַל־כָּל־גּוֹיִם ה׳, עַל הַשָּׁמַיִם כְּבוֹדוֹ. מִי כַּה׳ אֱלֹהֵינוּ… הַמַּשְׁפִּילִי לִרְאוֹת בַּשָּׁמַיִם וּבָאָרֶץ."
הפסוקים מבטאים את רוממותו הבלתי נתפסת של האל, שלמרות גדולתו העליונה – יורד ומשגיח על המציאות הארצית, ומתעניין בכל פרט ביקום ובחיי האדם.
חסדו המיוחד של האל לחלשים ולנזקקים
(פסוקים ז–ט): "מְקִימִי מֵעָפָר דָּל, מֵאַשְׁפֹּת יָרִים אֶבְיוֹן… מוֹשִׁיבִי עֲקֶרֶת הַבַּיִת אֵם־הַבָּנִים שְׂמֵחָה."
הפרק מסתיים בהמחשת הרחמים והחסד המיוחדים של ה׳ דווקא לחלשים ביותר בחברה: לדלים, לעניים, לנזקקים, לעקרה ולמי שזקוק לישועה. הוא מתאר כיצד ה׳ מרומם אותם ממצבם הקשה ומביא אותם למצב של שמחה, משמעות וכבוד.
(2) באילו מצבים טוב לקרוא את תהילים פרק קיג?
להודיה ושבח על ניסים וישועות
הפרק מתאים במיוחד לקריאה כהכרת תודה על ניסים אישיים או ציבוריים, כאשר אדם רוצה להודות לה׳ על חסדו וגדולתו שבאה לידי ביטוי בהצלה או בהתרוממות ממצב קשה.
למי שמבקש להיוושע ממצב של עוני או קושי
הפסוקים המתארים את ה׳ כ"מקים מעפר דל" מתאימים במיוחד למי שנמצא במצב כלכלי קשה, מחפש פרנסה טובה יותר, או זקוק להרמה ממצבי דיכאון או ייאוש, ומבקש ישועה ממשית בחייו.
לבקשת פריון ולידה (לאשה המתקשה ללדת)
הפסוק האחרון: "מושיבי עקרת הבית אם הבנים שמחה", מתאים במיוחד לנשים או לזוגות המתפללים לפריון, לילדים, ולזכות להפוך למשפחה בריאה ושמחה.
כאשר רוצים לחזק את ההכרה בגדולת ה׳
הפרק מתאים לזמנים שבהם האדם מבקש להרגיש קרוב לה׳ ולחזק את האמונה בנוכחותו בעולם, להכיר בכך שהאל הגדול משגיח אפילו על הפרטים הקטנים בחייו של האדם.
(3) מה כוחו של פרק קי"ג?
להביא ישועה ממשית למצבי דלות וקושי
כוחו הגדול של המזמור הוא בתיאור המדויק והמרגש של ישועת ה׳ לעניים, לאומללים, ולמי שנמצא בתחתית. הוא מעורר תקווה חזקה שהמציאות יכולה להשתנות לטובה באופן דרמטי בזכות אמונה וביטחון בה׳.
לחזק את כוח האמונה בהשגחת ה׳
המזמור מבליט את התפיסה היהודית של האל כמי שמתעניין בכל פרט בבריאה – ומעודד את האדם לחוש את השגחת ה׳ באופן יומיומי, ולדעת שלמרות גדולתו העצומה, הוא נמצא קרוב לכל אדם.
להביא נחמה למי שממתין לישועה או לפריון
המזמור מעניק נחמה עמוקה ותקווה מיוחדת לזוגות או לאנשים שמתקשים להביא ילדים לעולם. הפסוק המסיים מעניק כוח, תקווה, וברכה מיוחדת לפריון ולהולדה.
לעורר שמחה רוחנית ואופטימיות
המזמור כולו מעורר אופטימיות, שמחה רוחנית והכרה מתמדת בטוב האלוהי, תוך כדי שבירת תחושת הבדידות והקושי, וחיבור ישיר לתחושת החסד והרחמים של ה׳.
סיכום תהילים פרק קיג
תהילים קי"ג הוא פרק הלל והודיה מיוחד, המדגיש את השילוב הנפלא בין גדולתו העליונה של ה׳ לבין קרבתו המיידית לחלשים ולנזקקים. הוא מתאים במיוחד למי שמבקש ישועה מפרנסה קשה, מקושי נפשי, או בעיית פריון, ולכל מי שרוצה לחזק את האמונה והביטחון שה׳ קרוב אליו תמיד. כוחו המרכזי הוא ביכולתו לעורר תקווה, ישועה, שמחה ואופטימיות, ולהעניק תחושה עמוקה של השגחה אלוהית ממשית, הפועלת לטובת האדם ולישועתו בכל רגע ורגע.