תהילים פרק קטז
א אָ֭הַבְתִּי כִּֽי-יִשְׁמַ֥ע | יְהוָ֑ה אֶת-ק֝וֹלִ֗י תַּחֲנוּנָֽי: ב כִּֽי-הִטָּ֣ה אָזְנ֣וֹ לִ֑י וּבְיָמַ֥י אֶקְרָֽא: ג אֲפָפ֤וּנִי | חֶבְלֵי-מָ֗וֶת וּמְצָרֵ֣י שְׁא֣וֹל מְצָא֑וּנִי צָרָ֖ה וְיָג֣וֹן אֶמְצָֽא: ד וּבְשֵֽׁם-יְהוָ֥ה אֶקְרָ֑א אָנָּ֥ה יְ֝הוָ֗ה מַלְּטָ֥ה נַפְשִֽׁי: ה חַנּ֣וּן יְהוָֹ֣ה וְצַדִּ֑יק וֵ֖אלֹהֵ֣ינוּ מְרַחֵֽם: ו שֹׁמֵ֣ר פְּתָאיִ֣ם יְהוָֹ֑ה דַּ֝לּוֹתִ֗י וְלִ֣י יְהוֹשִֽׁיעַ: ז שׁוּבִ֣י נַ֭פְשִׁי לִמְנוּחָ֑יְכִי כִּֽי-יְ֝הוָ֗ה גָּמַ֥ל עָלָֽיְכִי: ח כִּ֤י חִלַּ֥צְתָּ נַפְשִׁ֗י מִ֫מָּ֥וֶת אֶת-עֵינִ֥י מִן-דִּמְעָ֑ה אֶת-רַגְלִ֥י מִדֶּֽחִי: ט אֶ֭תְהַלֵּךְ לִפְנֵ֣י יְהוָ֑ה בְּ֝אַרְצ֗וֹת הַֽחַיִּֽים: י הֶ֭אֱמַנְתִּי כִּ֣י אֲדַבֵּ֑ר אֲ֝נִ֗י עָנִ֥יתִי מְאֹֽד: יא אֲ֭נִי אָמַ֣רְתִּי בְחָפְזִ֑י כָּֽל-הָאָדָ֥ם כֹּזֵֽב: יב מָֽה-אָשִׁ֥יב לַיהוָ֑ה כָּֽל-תַּגְמוּל֥וֹהִי עָלָֽי: יג כּוֹס-יְשׁוּע֥וֹת אֶשָּׂ֑א וּבְשֵׁ֖ם יְהוָ֣ה אֶקְרָֽא: יד נְ֭דָרַי לַיהוָ֣ה אֲשַׁלֵּ֑ם נֶגְדָה-נָּ֝֗א לְכָל-עַמּֽוֹ: טו יָ֭קָר בְּעֵינֵ֣י יְהוָ֑ה הַ֝מָּ֗וְתָה לַחֲסִידָֽיו: טז אָֽנָּ֣ה יְהוָה֮ כִּֽי-אֲנִ֪י עַ֫בְדֶּ֥ךָ אֲֽנִי-עַ֭בְדְּךָ בֶּן-אֲמָתֶ֑ךָ פִּ֝תַּ֗חְתָּ לְמוֹסֵרָֽי: יז לְֽךָ-אֶ֭זְבַּח זֶ֣בַח תּוֹדָ֑ה וּבְשֵׁ֖ם יְהוָ֣ה אֶקְרָֽא: יח נְ֭דָרַי לַיהוָ֣ה אֲשַׁלֵּ֑ם נֶגְדָה-נָּ֝֗א לְכָל-עַמּֽוֹ: יט בְּחַצְר֤וֹת | בֵּ֤ית יְהוָ֗ה בְּֽת֘וֹכֵ֤כִי יְֽרוּשָׁלִָ֗ם הַֽלְלוּיָֽהּ:
תהילים קט"ז (116)
פרק קט"ז הוא מזמור הודיה אישי, מרגש ואינטימי, שבו המשורר מביע הכרת תודה עמוקה לה׳ על ישועה והצלה ממוות או ממצב קשה במיוחד. המזמור מתאר קשר אישי וקרוב בין האדם לאלוהים, ומדגיש את חשיבות התפילה והאמונה בכוח הישועה. פרק זה הוא חלק מה"הלל המצרי" הנאמר בחגי ישראל, ובמיוחד בפסח, וממחיש את הכרת התודה העמוקה על ניסי האל וישועתו.
(1) תוכן ועיקרי הרעיון
הקדמה: האהבה לה׳ ששמע את התפילה
הפתיחה: "אָהַבְתִּי כִּי יִשְׁמַע ה׳ אֶת־קוֹלִי תַּחֲנוּנָי" (פסוק א).
המזמור נפתח בהכרזה אישית ומלאת רגש של אהבה לה׳, שנובעת מכך שהוא מאזין לתפילות ולתחנונים. הפסוק מדגיש את ההודיה על כך שהאל קשוב לתפילת האדם.
תיאור המצוקה והישועה
(פסוקים ג–ו): "אֲפָפוּנִי חֶבְלֵי־מָוֶת… וּבְשֵׁם ה׳ אֶקְרָא, אָנָּה ה׳ מַלְּטָה נַפְשִׁי."
המזמור מתאר באופן מוחשי וכואב את המצוקה הגדולה שבה היה המשורר נתון, עד כדי פחד ממוות ממשי. מול המצוקה, האדם פונה לה׳ בקריאה נרגשת לישועה, ונענה מיד ברחמיו וחסדו של האל.
הכרת תודה אישית לאל
(פסוקים ז–ט): "שׁוּבִי נַפְשִׁי לִמְנוּחָיְכִי, כִּי ה׳ גָּמַל עָלָיְכִי."
המשורר מרגיע את נפשו, מצהיר כי ה׳ הציל את נפשו ממוות, את עיניו מדמעה ואת רגליו מנפילה. הוא חש הקלה, שקט פנימי ותחושת ביטחון מחודשת בה׳, ובכך מוצא מנוחה ושלווה רוחנית עמוקה.
מחויבות להמשיך ולהודות לה׳ בפומבי
(פסוקים י–יד): "הֶאֱמַנְתִּי כִּי אֲדַבֵּר… נְדָרַי לַה׳ אֲשַׁלֵּם נֶגְדָה־נָּא לְכָל־עַמּוֹ."
המשורר מצהיר על אמונה עמוקה באל ומתחייב להודות לה׳ באופן פומבי, לקיים את נדריו ולהכיר בפני כולם בגדולת האל שהצילו. בכך הוא הופך את ההודיה לחוויה קהילתית ושותפות ציבורית של אמונה והכרת תודה.
ההצהרה כי חייו מוקדשים לה׳
(פסוקים טו–יט): "אָנָּה ה׳ כִּי־אֲנִי עַבְדֶּךָ… לְךָ־אֶזְבַּח זֶבַח תּוֹדָה."
המשורר מכריז על עצמו כעבד לה׳, ומדגיש את רצונו לעבוד את ה׳ מתוך הודיה עמוקה. המזמור מסתיים בשבח חגיגי, שבו המשורר מתחייב להמשיך ולשבח את ה׳ בפני כל ישראל, כחלק בלתי נפרד מחייו.
(2) באילו מצבים טוב לקרוא את תהילים פרק קטז?
בעת הודיה לאחר הצלה או ריפוי ממחלה
הפרק מתאים במיוחד לקריאה לאחר החלמה ממחלה, לאחר ניתוח מוצלח, או הצלה ממצב סכנת חיים ממשי, כהודיה אישית ומרגשת לה׳ שהציל.
כאשר זקוקים לישועה והצלה מיידית
הפסוקים המתארים את הישועה "אנא ה׳ מלטה נפשי" מתאימים במיוחד לקריאה במצבי סכנה ממשית, כשהאדם מבקש ומתחנן לה׳ שיצילו.
במצבים של פחד, חרדה, או מצוקה נפשית
הפרק מעניק נחמה גדולה ועידוד עמוק במצבים של פחד וחרדה, כשהאדם מרגיש לכוד ב"חבלי מוות", ומחפש שלווה נפשית וביטחון באל.
בחג הפסח ובימי הודיה אישיים וציבוריים
הפרק נקרא באופן מסורתי בליל הסדר, במסגרת ההלל המצרי, והוא מתאים במיוחד לקריאה בזמני חג, אירועים משמחים, או במעמדי הודיה קהילתיים.
(3) מה כוחו של פרק קט"ז?
כוח הישועה וההצלה מסכנה ומחלה
לפרק כוח מיוחד של ישועה והצלה ממצבי סכנה אמיתיים – הוא מחזק את האמונה שביכולתו של ה׳ להציל באופן מיידי ובדרך מופלאה.
לחיזוק הקשר האישי עם ה׳
המזמור מדגיש קשר אישי, אינטימי וחזק עם האל. הוא מעודד תפילה ותחנונים מתוך הלב, ומעניק תחושה שה׳ מאזין ומלווה באופן אישי.
הענקת שלווה נפשית וחזרה לשלווה פנימית
הפסוק "שובי נפשי למנוחייכי" מעניק שלווה מיוחדת, והוא מתאים במיוחד למי שחווה לחץ נפשי, חרדות או דאגות, ומבקש להשיב לעצמו מנוחה פנימית עמוקה.
חיזוק ההודיה כדרך חיים
הפרק מחזק מאוד את תפיסת ההודיה כגישה לחיים. הוא מזכיר לאדם להעריך את חסדי ה׳, לא לקחת דבר כמובן מאליו, ולהמשיך להודות בפומבי, מה שמגביר את השפע והשמחה בחיים.
סיכום תהילים פרק קטז
תהילים קט"ז הוא מזמור הודיה ותחנונים אישי ומרגש, המדגיש את האהבה, האמונה והקשר האישי עם ה׳. הוא מתאים במיוחד להודיה לאחר הצלה ממחלה, סכנה או מצוקה נפשית, וגם לחיזוק האמונה בכוח הישועה של האל. כוחו העיקרי של הפרק הוא בחיבור העמוק שהוא יוצר בין האדם לה׳, בחיזוק הביטחון בכוח התפילה וההודיה, ובהענקת שלווה פנימית, ביטחון, ושמחת חיים מתוך אמונה וקרבה לה׳.