תהילים פרק קא
א לְדָוִ֗ד מִ֫זְמ֥וֹר חֶֽסֶד-וּמִשְׁפָּ֥ט אָשִׁ֑ירָה לְךָ֖ יְהוָ֣ה אֲזַמֵּֽרָה: ב אַשְׂכִּ֤ילָה | בְּדֶ֬רֶךְ תָּמִ֗ים מָ֭תַי תָּב֣וֹא אֵלָ֑י אֶתְהַלֵּ֥ךְ בְּתָם-לְ֝בָבִ֗י בְּקֶ֣רֶב בֵּיתִֽי: ג לֹֽא-אָשִׁ֨ית | לְנֶ֥גֶד עֵינַ֗י דְּֽבַר-בְּלִ֫יָּ֥עַל עֲשֹֽׂה-סֵטִ֥ים שָׂנֵ֑אתִי לֹ֖א יִדְבַּ֣ק בִּֽי: ד לֵבָ֣ב עִ֭קֵּשׁ יָס֣וּר מִמֶּ֑נִּי רָ֝֗ע לֹ֣א אֵדָֽע: ה (מלושני) מְלָשְׁנִ֬י בַסֵּ֨תֶר | רֵעֵהוּ֮ אוֹת֪וֹ אַ֫צְמִ֥ית גְּֽבַהּ-עֵ֭ינַיִם וּרְחַ֣ב לֵבָ֑ב אֹ֝ת֗וֹ לֹ֣א אוּכָֽל: ו עֵינַ֤י | בְּנֶֽאֶמְנֵי-אֶרֶץ֮ לָשֶׁ֪בֶת עִמָּ֫דִ֥י הֹ֭לֵךְ בְּדֶ֣רֶךְ תָּמִ֑ים ה֝֗וּא יְשָׁרְתֵֽנִי: ז לֹֽא-יֵשֵׁ֨ב | בְּקֶ֥רֶב בֵּיתִי֮ עֹשֵׂ֪ה רְמִ֫יָּ֥ה דֹּבֵ֥ר שְׁקָרִ֑ים לֹֽא-יִ֝כּ֗וֹן לְנֶ֣גֶד עֵינָֽי: ח לַבְּקָרִ֗ים אַצְמִ֥ית כָּל-רִשְׁעֵי-אָ֑רֶץ לְהַכְרִ֥ית מֵֽעִיר-יְ֝הוָ֗ה כָּל-פֹּ֥עֲלֵי אָֽוֶן:
תהילים ק"א (פרק 101) נמצא ב"ספר רביעי" של תהילים (תהילים צ–ק"ו) ומיוחס בכותרתו כ"לְדָוִד מִזְמוֹר". זהו מזמור שבו דוד מבטא את מחויבותו לחיות בדרך התמימה, לשמור על צדק ולהתרחק מרשעים, כחלק משאיפתו למלכות מבורכת תחת חסד ה׳. המזמור משלב שבח לחסד ה׳ עם נדר אישי לחיים מוסריים, ומדגיש את השאיפה לטהרה רוחנית וחברתית.
(1) תוכן ועיקרי הרעיון
הקדמה: ה׳ כמקום מבטח מדור לדור
הפתיחה: "חֶסֶד וּמִשְׁפָּט אָשִׁירָה לְךָ יְהוָה אֲזַמֵּרָה" (פסוק א).
כבר בתחילת המזמור מודגש שה׳ הוא מקור החסד והמשפט, הראוי לשירת שבח כבסיס לחיים תחתיו.
נצחיות האל מול קצרת חיי האדם
(פסוקים א–ב): "אַשְׂכִּילָה בְּדֶרֶךְ תָּמִים… אֵתְהַלֵּךְ בְּתָם־לְבָבִי בְּקֶרֶב בֵּיתִי".
האל נצחי ומקור הדרך התמימה, בעוד דוד מבטא את זמניותו כמלך אנושי השואף לחיות בצדק תחתיו.
תוֹדָעָה לחולשה, חטאי האדם ותוכחת ה׳
(פסוקים ג–ה): "לֹא־אָשִׁית לְנֶגֶד עֵינַי דְּבַר־בְּלִיָּעַל… סֵטִים לֹא יִדְבַּק בִּי".
דוד מוכיח את חולשת הרשעים והחוטאים – עושי בליעל, מלשינים וגבהי לב – ומבטיח להתרחק מהם.
בקשה ללמוד למנות ימינו בחכמה
(פסוק ב): "מָתַי תָּבוֹא אֵלַי אֵתְהַלֵּךְ בְּתָם־לְבָבִי בְּקֶרֶב בֵּיתִי".
דוד מבקש מה׳ שיגיע אליו, תוך שאיפה לחכמה – ללכת בדרך תמימה ולשמור על לב טהור בחייו.
תחינה לשוב חסד ה׳ ושמחתו אלינו
(פסוק א): "חֶסֶד וּמִשְׁפָּט אָשִׁירָה לְךָ יְהוָה אֲזַמֵּרָה".
המזמור מבטא תחינה לחוות את חסד ה׳ וצדקו, תוך שמחה בשירת שבח כתגובה לטובו.
סיכום: יְהִי נֹעַם ה׳ עָלֵינוּ
(פסוקים ז–ח): "מַשְׁמִיד בַּבֹּקֶר כָּל־רִשְׁעֵי־אָרֶץ לְהַכְרִית מֵעִיר־יְהוָה כָּל־פֹּעֲלֵי אָוֶן".
המזמור מסתיים בנדר להשמיד רשעים מעיר ה׳, כהבטחה לנועם וטהרה תחת שלטונו של ה׳.
(2) באילו מצבים טוב לקרוא את פרק ק"א?
התבוננות על קוצר החיים והצורך בניצולם
למי שרוצה להתחייב לדרך תמימה ולנצל את זמנו בצדק ובטהרה, תוך שאיפה לחיי מוסר.
בעת ייאוש מהזמן או ממעמסה של עמל
המזמור מתאים למי שמרגיש מוקף ברשע או שחיתות, ומבקש להתחזק בנחישות להתרחק מהם ולשמוח בחסד ה׳.
כשנרצה לחזק ענווה מול הנצח האלוקי
ההכרה ש"חֶסֶד וּמִשְׁפָּט" הם מה׳ מחזקת ענווה מול גדולתו כמקור הצדק והטוב.
כדי לבקש ברכה על מעשה ידינו
הנדר "אֵתְהַלֵּךְ בְּתָם־לְבָבִי" מתאים כתפילה שמאמצים ייעשו ביושר ויזכו לברכת ה׳.
(3) מה כוחו של פרק ק"א?
מכוון לתודעת זמן ומוסר
הקריאה "אַשְׂכִּילָה בְּדֶרֶךְ תָּמִים" מעוררת את האדם להכיר בזמניותו ולחיות ביושר ובצדק תחת עיני ה׳.
מביא נחמה שמחיי ההבל ניתן לעשות תיקון
גם כשרשעים סביב, המזמור מבטיח שדרך התמימה והתרחקות מרע מביאות חסד ותיקון לחיים.
מחזק תפיסה שהעמל הגשמי יכול להפוך למבורך
הנדר לשמור על בית טהור ולהכרית רשעים מראה שמאמץ מוסרי תחת חסד ה׳ הופך לברכה.
מחדד ענווה ותשובה
ההתרחקות מ"דְּבַר־בְּלִיָּעַל" ומלשינים מעודדת ענווה ותשובה, תוך חיזוק האמונה בצדק ה׳.
סיכום תהילים פרק קא
פרק ק"א בתהילים הוא מזמור של דוד המשלב שבח לחסד ה׳ עם נדר לחיות בדרך תמימה ולהתרחק מרשעים. הוא מציב לפנינו את גדולת ה׳ כמקור המשפט והחסד, ועם זאת מציע דרך של חוכמה: לחיות ביושר ובטהרה תחת שלטונו. הפרק מתאים לכל מי ששואף לחיי מוסר, חיזוק נגד רשע, או ברכה על מעשיו ביושר. כוחו של הפרק טמון בעידוד האדם לחיבור בין חייו הזמניים לטוב ה׳, כך שחייו יקבלו מעטפת של צדק, חסד וברכה.