תהילים פרק צט
א יְהוָ֣ה מָ֭לָךְ יִרְגְּז֣וּ עַמִּ֑ים יֹשֵׁ֥ב כְּ֝רוּבִ֗ים תָּנ֥וּט הָאָֽרֶץ: ב יְ֭הוָה בְּצִיּ֣וֹן גָּד֑וֹל וְרָ֥ם ה֝֗וּא עַל-כָּל-הָֽעַמִּֽים: ג יוֹד֣וּ שִׁ֭מְךָ גָּד֥וֹל וְנוֹרָ֗א קָד֥וֹשׁ הֽוּא: ד וְעֹ֥ז מֶלֶךְ֮ מִשְׁפָּ֪ט אָ֫הֵ֥ב אַ֭תָּה כּוֹנַ֣נְתָּ מֵישָׁרִ֑ים מִשְׁפָּ֥ט וּ֝צְדָקָ֗ה בְּיַעֲקֹ֤ב | אַתָּ֬ה עָשִֽׂיתָ: ה רֽוֹמְמ֡וּ יְה֘וָ֤ה אֱלֹהֵ֗ינוּ וְֽ֭הִשְׁתַּחֲווּ לַהֲדֹ֥ם רַגְלָ֗יו קָד֥וֹשׁ הֽוּא: ו מֹ֘שֶׁ֤ה וְאַהֲרֹ֨ן | בְּֽכֹהֲנָ֗יו וּ֭שְׁמוּאֵל בְּקֹרְאֵ֣י שְׁמ֑וֹ קֹרִ֥אים אֶל-יְ֝הוָ֗ה וְה֣וּא יַעֲנֵֽם: ז בְּעַמּ֣וּד עָ֭נָן יְדַבֵּ֣ר אֲלֵיהֶ֑ם שָׁמְר֥וּ עֵ֝דֹתָ֗יו וְחֹ֣ק נָֽתַן-לָֽמוֹ: ח יְהוָ֣ה אֱלֹהֵינוּ֮ אַתָּ֪ה עֲנִ֫יתָ֥ם אֵ֣ל נֹ֭שֵׂא הָיִ֣יתָ לָהֶ֑ם וְ֝נֹקֵ֗ם עַל-עֲלִילוֹתָֽם: ט רֽוֹמְמ֡וּ יְה֘וָ֤ה אֱלֹהֵ֗ינוּ וְ֭הִֽשְׁתַּחֲווּ לְהַ֣ר קָדְשׁ֑וֹ כִּֽי-קָ֝ד֗וֹשׁ יְהוָ֥ה אֱלֹהֵֽינוּ:
תהילים צ"ט (פרק 99) נמצא ב"ספר רביעי" של תהילים (תהילים צ–ק"ו) ואין לו כותרת מפורשת המייחסת אותו לאדם או לאירוע, אך הוא חלק ממזמורי המלכות המכריזים על שלטון ה׳. זהו מזמור שבח המדגיש את ה׳ כמלך קדוש השופט בצדק ומשגב לעמו, תוך הזכרת משה, אהרן ושמואל כדוגמאות למנהיגים שקראו אליו. המזמור משלב הכרזה על קדושת ה׳ עם קריאה ליראה ולשבח, ומדגיש את חסדו וצדקתו כלפי ישראל.
(1) תוכן ועיקרי הרעיון
הקדמה: ה׳ כמקום מבטח מדור לדור
הפתיחה: "יְהוָה מָלָךְ יִרְגְּזוּ עַמִּים יֹשֵׁב כְּרוּבִים תָּנוּט הָאָרֶץ" (פסוק א).
כבר בתחילת המזמור מודגש שה׳ הוא מלך קדוש השוכן מעל הכרובים, מקור יראה וביטחון לכל העולם.
נצחיות האל מול קצרת חיי האדם
(פסוקים ב–ג): "יְהוָה בְּצִיּוֹן גָּדוֹל וְרָם הוּא עַל־כָּל־הָעַמִּים".
האל נצחי וגדול מעל כל העמים, בעוד הארץ והעמים רועדים מפניו, בניגוד לזמניות האדם.
תוֹדָעָה לחולשה, חטאי האדם ותוכחת ה׳
(פסוק ח): "אֵל נוֹשֵׂא הָיִיתָ לָהֶם וְנֹקֵם עַל־עֲלִילוֹתָם".
המזמור מוכיח שעל אף חטאי העם, ה׳ סלח להם אך גם נקם כשצריך, כתזכורת לצדקו ולחולשת האדם.
בקשה ללמוד למנות ימינו בחכמה
(פסוק ו): "מֹשֶׁה וְאַהֲרֹן בְּכֹהֲנָיו וּשְׁמוּאֵל בְּקֹרְאֵי שְׁמוֹ".
אמנם אין בקשה ישירה ללמוד חכמה, אך הדוגמאות של משה, אהרן ושמואל מרמזות על חכמה בדבקות בה׳ ובקריאה אליו.
תחינה לשוב חסד ה׳ ושמחתו אלינו
(פסוקים ד–ה): "וְעֹז מֶלֶךְ מִשְׁפָּט אָהֵב… הָרִימוּ יְהוָה אֱלֹהֵינוּ וְהִשְׁתַּחֲווּ לְהַדֹּם רַגְלָיו".
המזמור מבטא תחינה לשמוח בצדק ה׳ ולהתקרב אליו בהשתחוויה, כביטוי לחסדו לעמו.
סיכום: יְהִי נֹעַם ה׳ עָלֵינוּ
(פסוק ט): "הָרִימוּ יְהוָה אֱלֹהֵינוּ וְהִשְׁתַּחֲווּ לְהַר קָדְשׁוֹ כִּי־קָדוֹשׁ יְהוָה אֱלֹהֵינוּ".
המזמור מסתיים בקריאה להרים את ה׳ ולשבח את קדושתו, כהבטחה לנועם וצדק למי שדבק בו.
(2) באילו מצבים טוב לקרוא את פרק צ"ט?
התבוננות על קוצר החיים והצורך בניצולם
למי שרוצה להתחזק ביראת ה׳ ולחיות את זמנו בצדק ובתודה, תוך למידה מדוגמאות כמו משה ואהרן.
בעת ייאוש מהזמן או ממעמסה של עמל
המזמור מתאים למי שמרגיש חלש או מובס, ומבקש נחמה במלכות ה׳ הקדושה ששומרת על עמו.
כשנרצה לחזק ענווה מול הנצח האלוקי
התיאור "יֹשֵׁב כְּרוּבִים תָּנוּט הָאָרֶץ" מחזק ענווה מול קדושתו ועוצמתו הבלתי נתפסת של ה׳.
כדי לבקש ברכה על מעשה ידינו
הקריאה "הָרִימוּ יְהוָה אֱלֹהֵינוּ" מתאימה כתפילה שמאמצים יזכו לחסד וברכה תחת קדושת ה׳.
(3) מה כוחו של פרק צ"ט?
מכוון לתודעת זמן ומוסר
ההכרזה "יְהוָה מָלָךְ" והדוגמאות של משה ואהרן מעוררות את האדם להכיר בזמניותו ולחיות ביראה ובצדק.
מביא נחמה שמחיי ההבל ניתן לעשות תיקון
גם כשהעם חטא, ה׳ סלח ("אֵל נוֹשֵׂא הָיִיתָ"), והמזמור נותן תקווה לחסד ולתיקון דרך קריאה אליו.
מחזק תפיסה שהעמל הגשמי יכול להפוך למבורך
השבח לקדושת ה׳ והזכרת מנהיגים שקראו לו מראים שמאמץ תחת מלכותו הופך למקור חסד וברכה.
מחדד ענווה ותשובה
ההדגשה על "קָדוֹשׁ הוּא" ועל נקמת ה׳ בחטאים מעודדת ענווה ותשובה, תוך חיזוק האמונה בחסדו.
סיכום תהילים פרק צט
פרק צ"ט בתהילים הוא מזמור מלכות ושבח המכריז על ה׳ כמלך קדוש השופט בצדק ומגן על עמו. הוא מציב לפנינו את גדולת ה׳ הנצחית מול חולשת האדם, ועם זאת מציע דרך של חוכמה: לחיות ביראה ובתודה תחת קדושתו. הפרק מתאים לכל מי שמחפש חיזוק רוחני, תקווה לחסד אלוקי, או ברכה על מעשיו. כוחו של הפרק טמון בעידוד האדם לחיבור בין חייו הזמניים לגדולת ה׳, כך שחייו יקבלו מעטפת של קדושה, חסד וברכה.