תהילים פרק צח
א מִזְמ֡וֹר שִׁ֤ירוּ לַֽיהוָ֨ה | שִׁ֣יר חָ֭דָשׁ כִּֽי-נִפְלָא֣וֹת עָשָׂ֑ה הוֹשִֽׁיעָה-לּ֥וֹ יְ֝מִינ֗וֹ וּזְר֥וֹעַ קָדְשֽׁוֹ: ב הוֹדִ֣יעַ יְ֭הוָה יְשׁוּעָת֑וֹ לְעֵינֵ֥י הַ֝גּוֹיִ֗ם גִּלָּ֥ה צִדְקָתֽוֹ: ג זָ֘כַ֤ר חַסְדּ֨וֹ | וֶֽאֱֽמוּנָתוֹ֮ לְבֵ֪ית יִשְׂרָ֫אֵ֥ל רָא֥וּ כָל-אַפְסֵי-אָ֑רֶץ אֵ֝֗ת יְשׁוּעַ֥ת אֱלֹהֵֽינוּ: ד הָרִ֣יעוּ לַֽ֭יהוָה כָּל-הָאָ֑רֶץ פִּצְח֖וּ וְרַנְּנ֣וּ וְזַמֵּֽרוּ: ה זַמְּר֣וּ לַיהוָ֣ה בְּכִנּ֑וֹר בְּ֝כִנּ֗וֹר וְק֣וֹל זִמְרָֽה: ו בַּ֭חֲצֹ֣צְרוֹת וְק֣וֹל שׁוֹפָ֑ר הָ֝רִ֗יעוּ לִפְנֵ֤י | הַמֶּ֬לֶךְ יְהוָֽה: ז יִרְעַ֣ם הַ֭יָּם וּמְלֹא֑וֹ תֵּ֝בֵ֗ל וְיֹ֣שְׁבֵי בָֽהּ: ח נְהָר֥וֹת יִמְחֲאוּ-כָ֑ף יַ֝֗חַד הָרִ֥ים יְרַנֵּֽנוּ: ט לִֽפְֽנֵי-יְהוָ֗ה כִּ֥י בָא֮ לִשְׁפֹּ֪ט הָ֫אָ֥רֶץ יִשְׁפֹּֽט-תֵּבֵ֥ל בְּצֶ֑דֶק וְ֝עַמִּ֗ים בְּמֵישָׁרִֽים:
תהילים צ"ח (פרק 98) נמצא ב"ספר רביעי" של תהילים (תהילים צ–ק"ו) ומיוחס בכותרתו כ"מִזְמוֹר". זהו מזמור שבח אוניברסלי הקורא לכל הבריאה – הארץ, הים, הנהרות וההרים – לשיר לה׳ על ישועתו ועל צדקתו כשופט העולם. המזמור נכלל בתפילת קבלת שבת במסורת היהודית, ומדגיש את ניצחון ה׳, חסדו לישראל, וצדקתו שמתגלה לעיני כל העמים.
(1) תוכן ועיקרי הרעיון
הקדמה: ה׳ כמקום מבטח מדור לדור
הפתיחה: "שִׁירוּ לַיהוָה שִׁיר חָדָשׁ כִּי־נִפְלָאוֹת עָשָׂה" (פסוק א).
כבר בתחילת המזמור מודגש שה׳ עשה נפלאות וישועה, כמקור שבח וביטחון לכל הבריאה.
נצחיות האל מול קצרת חיי האדם
(פסוקים א–ג): "הוֹשִׁיעָה לּוֹ יְמִינוֹ וּזְרוֹעַ קָדְשׁוֹ… רָאוּ כָל־אַפְסֵי־אָרֶץ אֵת יְשׁוּעַת אֱלֹהֵינוּ".
האל נצחי ומנצח בזרוע קודשו, בעוד ישועתו מתגלה לכל קצוות הארץ, בניגוד לזמניות האדם.
תוֹדָעָה לחולשה, חטאי האדם ותוכחת ה׳
(אין תוכחה ישירה בפרק זה, אך הנושא מרומז בהקשר הכללי של צדק ה׳).
המזמור מתמקד בניצחון ה׳ על אויבים ובגילוי צדקתו, שמשתמע ממנו תוכחה למי שמתנגד לו.
בקשה ללמוד למנות ימינו בחכמה
(פסוקים ד–ו): "הָרִיעוּ לַיהוָה כָּל־הָאָרֶץ… בְּכִנּוֹר וְקוֹל זִמְרָה".
אמנם אין בקשה ישירה ללמוד חכמה, אך הקריאה לשבח את ה׳ בכלים ובשמחה מרמזת על חכמה לחיות ביראה ובתודה.
תחינה לשוב חסד ה׳ ושמחתו אלינו
(פסוק ג): "זָכַר חַסְדּוֹ וֶאֱמוּנָתוֹ לְבֵית יִשְׂרָאֵל".
המזמור מבטא שמחה על חסד ה׳ שנזכר לעמו, וקורא לכל הבריאה להצטרף לשמחה זו על ישועתו.
סיכום: יְהִי נֹעַם ה׳ עָלֵינוּ
(פסוקים ז–ט): "יִרְעַם הַיָּם וּמְלֹאוֹ… כִּי בָא לִשְׁפֹּט הָאָרֶץ".
המזמור מסתיים בשמחת הבריאה ובציפייה לצדק ה׳ שישפוט את העולם, כהבטחה לנועם וצדק לכל.
(2) באילו מצבים טוב לקרוא את פרק צ"ח?
התבוננות על קוצר החיים והצורך בניצולם
למי שרוצה להתעורר לשבח את ה׳ על נפלאותיו ולחיות את זמנו בשמחה ובתודה על ישועתו.
בעת ייאוש מהזמן או ממעמסה של עמל
המזמור מתאים למי שמרגיש מובס או עייף, ומבקש להתחזק בשמחת הישועה ובתקווה לצדק ה׳.
כשנרצה לחזק ענווה מול הנצח האלוקי
ההכרה ש"רָאוּ כָל־אַפְסֵי־אָרֶץ אֵת יְשׁוּעַת אֱלֹהֵינוּ" מחזקת ענווה מול גדולת ה׳ המתגלה לעולם.
כדי לבקש ברכה על מעשה ידינו
הקריאה "הָרִיעוּ לַיהוָה" והשמחה בישועתו מתאימות כתפילה שמאמצים יזכו לחסד וברכה מאת ה׳.
(3) מה כוחו של פרק צ"ח?
מכוון לתודעת זמן ומוסר
הקריאה "שִׁירוּ לַיהוָה שִׁיר חָדָשׁ" וההכרזה על צדק ה׳ מעוררות את האדם להכיר בנפלאותיו ולחיות בצדק ובתודה.
מביא נחמה שמחיי ההבל ניתן לעשות תיקון
גם כשנראה שהרשע שולט, המזמור מבטיח שה׳ ישפוט בצדק ויביא שמחה, ונותן תקווה לישועה ותיקון.
מחזק תפיסה שהעמל הגשמי יכול להפוך למבורך
השבח בזמרה ובכלים והזכרת חסד ה׳ מראים שמאמץ תחת ישועתו הופך לחלק משמחת הבריאה.
מחדד ענווה ותשובה
ההדגשה על ניצחון ה׳ ("הוֹשִׁיעָה לּוֹ יְמִינוֹ") מעודדת ענווה ותשובה, תוך חיזוק האמונה בצדקו המתגלה.
סיכום תהילים פרק צח
פרק צ"ח בתהילים הוא מזמור שבח אוניברסלי המזמין את כל הבריאה לשיר לה׳ על נפלאותיו וישועתו. הוא מציב לפנינו את גדולת ה׳ כמושיע ושופט צדק, ועם זאת מציע דרך של חוכמה: לשמוח בחסדו ולחיות בתודה על צדקתו. הפרק מתאים לכל מי שמחפש שמחה רוחנית, תקווה לישועה, או ברכה על מעשיו, במיוחד בקבלת שבת. כוחו של הפרק טמון בעידוד האדם לחיבור בין חייו הזמניים לגדולת ה׳, כך שחייו יקבלו מעטפת של שמחה, ישועה וברכה.