תהילים פרק צג
א יְהוָ֣ה מָלָךְ֮ גֵּא֪וּת לָ֫בֵ֥שׁ לָבֵ֣שׁ יְ֭הוָה עֹ֣ז הִתְאַזָּ֑ר אַף-תִּכּ֥וֹן תֵּ֝בֵ֗ל בַּל-תִּמּֽוֹט: ב נָכ֣וֹן כִּסְאֲךָ֣ מֵאָ֑ז מֵֽעוֹלָ֣ם אָֽתָּה: ג נָשְׂא֤וּ נְהָר֨וֹת | יְֽהוָ֗ה נָשְׂא֣וּ נְהָר֣וֹת קוֹלָ֑ם יִשְׂא֖וּ נְהָר֣וֹת דָּכְיָֽם: ד מִקֹּל֨וֹת | מַ֤יִם רַבִּ֗ים אַדִּירִ֣ים מִשְׁבְּרֵי-יָ֑ם אַדִּ֖יר בַּמָּר֣וֹם יְהוָֽה: ה עֵֽדֹתֶ֨יךָ | נֶאֶמְנ֬וּ מְאֹ֗ד לְבֵיתְךָ֥ נַאֲוָה-קֹ֑דֶשׁ יְ֝הוָ֗ה לְאֹ֣רֶךְ יָמִֽים:
תהילים צ"ג (פרק 93) נמצא ב"ספר רביעי" של תהילים (תהילים צ–ק"ו) ואין לו כותרת מפורשת המייחסת אותו לאדם מסוים או לאירוע, אך הוא נחשב כחלק ממזמורי המלכות המכריזים על מלכות ה׳. זהו מזמור קצר ועוצמתי המשבח את ה׳ כמלך נצחי, שגובר על כל כוחות הטבע והאדם. המזמור מדגיש את יציבותו של ה׳ מול תוהו וכוחות הרס, ומסיים בהכרזה על קדושת דבריו ועל נצחיות ביתו.
(1) תוכן ועיקרי הרעיון
הקדמה: ה׳ כמקום מבטח מדור לדור
הפתיחה: "יְהוָה מָלָךְ גֵּאוּת לָבֵשׁ" (פסוק א).
כבר בתחילת המזמור מודגש שה׳ הוא מלך עליון, לבוש גאווה ועוז, המבטיח יציבות לעולם.
נצחיות האל מול קצרת חיי האדם
(פסוקים א–ב): "יְהוָה מָלָךְ… כּוֹנֵן תֵּבֵל בַּל־תִּמּוֹט. נָכוֹן כִּסְאֲךָ מֵאָז מֵעוֹלָם אָתָּה".
האל מלך מאז ומעולם, כסאו יציב לנצח, והעולם שהוא כונן אינו מתמוטט, בניגוד לארעיות האדם והטבע.
תוֹדָעָה לחולשה, חטאי האדם ותוכחת ה׳
( Pסוקים ג–ד): "נָשְׂאוּ נְהָרוֹת יְהוָה נָשְׂאוּ נְהָרוֹת קוֹלָם… מִקֹּלוֹת מַיִם רַבִּים אַדִּירִים מִשְׁבְּרֵי־יָם".
הנהרות והים, סמלי הכוחות ההרסניים והתוהו, מרימים קולם, אך ה׳ "אַדִּיר בַּמָּרוֹם" גובר עליהם. יש כאן תוכחה לכוחות המתנגדים למלכותו, המובסים תמיד.
בקשה ללמוד למנות ימינו בחכמה
(אין פסוק מפורש כזה בפרק זה, אך ניתן לפרש את ההכרה במלכות ה׳ כקריאה לחכמה).
המזמור מרמז על הצורך להכיר בעליונות ה׳ ולחיות ביראה ובציות למלכותו הנצחית.
תחינה לשוב חסד ה׳ ושמחתו אלינו
(אין תחינה מפורשת בפרק זה, אך ההכרזה על נצחיות ה׳ נושאת נחמה).
הידיעה שה׳ שולט מעל הכל מביאה שמחה וביטחון למי שסומך עליו, גם ללא בקשה ישירה.
סיכום: יְהִי נֹעַם ה׳ עָלֵינוּ
(פסוק ה): "עֵדֹתֶיךָ נֶאֶמְנוּ מְאֹד לְבֵיתְךָ נַאֲוָה־קֹדֶשׁ יְהוָה לְאֹרֶךְ יָמִים".
המזמור מסתיים בהצהרה שדברי ה׳ (עדויותיו) אמיתיים וקדושים, וביתו – מקום קדושתו – נשאר לנצח, כסמל לברכתו היציבה.
(2) באילו מצבים טוב לקרוא את תהילים פרק צג?
התבוננות על קוצר החיים והצורך בניצולם
למי שמרגיש את חוסר היציבות של העולם ורוצה להתחזק באמונה שה׳ מכונן את התבל לבל תמוט, ולחיות מתוך הכרה זו.
בעת ייאוש מהזמן או ממעמסה של עמל
המזמור מתאים למי שחש מוצף מכוחות חיצוניים (כמו "נהרות" ו"משברי ים") ומבקש נחמה בכך שה׳ שולט מעל הכל.
כשנרצה לחזק ענווה מול הנצח האלוקי
ההכרזה "מֵעוֹלָם אָתָּה" והניצחון על כוחות הטבע מחזקים ענווה מול גדולת ה׳ הנצחית והבלתי נתפסת.
כדי לבקש ברכה על מעשה ידינו
הפסוק "עֵדֹתֶיךָ נֶאֶמְנוּ מְאֹד" והקדושה הנצחית של בית ה׳ מתאימים כתפילה לברכה על עבודה או מאמץ, שיהיו יציבים כמו מלכות ה׳.
(3) מה כוחו של פרק צ"ג?
מכוון לתודעת זמן ומוסר
ההכרזה על מלכות ה׳ הנצחית ("נָכוֹן כִּסְאֲךָ מֵאָז") מעוררת את האדם להכיר בזמניותו שלו ולפעול ביראה תחת שלטונו של ה׳.
מביא נחמה שמחיי ההבל ניתן לעשות תיקון
גם כשהעולם נראה כאוטי ("נָשְׂאוּ נְהָרוֹת קוֹלָם"), המזמור מבטיח שה׳ שולט ומביא סדר, ונותן תקווה למי שסומך עליו.
מחזק תפיסה שהעמל הגשמי יכול להפוך למבורך
היציבות של "תֵּבֵל בַּל־תִּמּוֹט" וקדושת "בֵיתְךָ" מראים שמאמץ אנושי תחת מלכות ה׳ יכול להפוך לבר-קיימא ומבורך.
מחדד ענווה ותשובה
הניגוד בין כוחות הים החזקים אך המובסים לבין עליונות ה׳ מעודד ענווה ותשובה, תוך חיזוק האמונה בצדק ובקדושה האלוקית.
סיכום
פרק צ"ג בתהילים הוא מזמור מלכות קצר ועוצמתי המכריז על ה׳ כמלך נצחי, שכסאו יציב מאז ומעולם. הוא מציב לפנינו את הניגוד בין כוחות התוהו (נהרות וים) לבין שלטונו הבלתי מעורער של ה׳, ועם זאת מציע דרך של חוכמה: להכיר במלכותו ולחיות ביראה ובביטחון תחתיה. הפרק מתאים לכל מי שמחפש יציבות בעולם כאוטי, חיזוק מול אתגרים, או ברכה על מעשיו תחת שלטון ה׳. כוחו של הפרק טמון בעידוד האדם לחיבור בין חוסר הוודאות של חייו לגדולת ה׳, כך שחייו יקבלו מעטפת של סדר, קדושה וברכה.