תהילים פרק פז

תהילים פרק פז

א לִבְנֵי-קֹ֖רַח מִזְמ֣וֹר שִׁ֑יר יְ֝סוּדָת֗וֹ בְּהַרְרֵי-קֹֽדֶשׁ: ב אֹהֵ֣ב יְ֭הוָה שַׁעֲרֵ֣י צִיּ֑וֹן מִ֝כֹּ֗ל מִשְׁכְּנ֥וֹת יַעֲקֹֽב: ג נִ֭כְבָּדוֹת מְדֻבָּ֣ר בָּ֑ךְ עִ֖יר הָאֱלֹהִ֣ים סֶֽלָה: ד אַזְכִּ֤יר | רַ֥הַב וּבָבֶ֗ל לְֽיֹ֫דְעָ֥י הִנֵּ֤ה פְלֶ֣שֶׁת וְצ֣וֹר עִם-כּ֑וּשׁ זֶ֝֗ה יֻלַּד-שָֽׁם: ה וּֽלֲצִיּ֨וֹן | יֵאָמַ֗ר אִ֣ישׁ וְ֭אִישׁ יֻלַּד-בָּ֑הּ וְה֖וּא יְכוֹנְנֶ֣הָ עֶלְיֽוֹן: ו יְֽהוָ֗ה יִ֭סְפֹּר בִּכְת֣וֹב עַמִּ֑ים זֶ֖ה יֻלַּד-שָׁ֣ם סֶֽלָה: ז וְשָׁרִ֥ים כְּחֹלְלִ֑ים כָּֽל-מַעְיָנַ֥י בָּֽךְ:

תהילים פ״ז (פרק 87) הוא מזמור נוסף המיוחס ל"בני קֹרַח" (על פי הכותרת: "לִבְנֵי קֹרַח מִזְמוֹר שִׁיר"), ובו מהולל מקומה המיוחד של ציון (ירושלים) – העיר שה’ אוהב יותר מכל משכנות יעקב. הפרק עוסק בהאדרת ציון כמרכז רוחני אוניברסלי, כאשר עמים רבים עתידים להכיר בקדושתה ובתפקידה הרוחני. מופיע בו רעיון שתושבי ציון באמת נהנים ממעמד גבוה לפני ה׳, והשייכות אליה נחשבת כזכות.

(1) תוכן ועיקרי הרעיון

1. ה’ ייסד את ציון בהר קודשו
   • (פסוקים ב–ג) "אֹהֵב יְהוָה שַׁעֲרֵי צִיּוֹן… נִכְבָּדוֹת מְדֻבָּר־בָּךְ"
   • מוצג כי האל אוהב את שערי ציון במיוחד, ומתוך כך נאמרים עליה דברי שבח והדר.
2. רישום עמים ותיאור פנייה לציון
   • (פסוקים ד–ו) מוזכרים עמים: רהב (מצרים), בבל, פלשת, צור, כוש… וכולם מבחינים בערכו של “זֶה יֻלַּד־שָׁם”: משמעות שיש זיקה בין אומות העולם לעיר האלוקית.
   • מלמד על הסתכלות אוניברסלית: ציון הופכת למוקד עליון, ולהיות נולד בה או נקשר בה זה מעמד נעלה.
3. אלוהים יכתוב על האנשים: “זה נולד בה”
   • (פסוק ו): "וְלְצִיּוֹן יֵאָמַר אִישׁ וְאִישׁ יֻלַּד־בָּהּ, וְהוּא יְכוֹנְנֶהָ עֶלְיוֹן"
   • האל עצמו ירשום בספרו את אלה שמתקשרים לציון. מסמל שעל אף שכל עיר עשויה להיות חשובה, ציון נבחרה כמרכז אלוהי.
4. ביטוי לשמחה וסיום ב"כל מעייני בך"
   • (פסוק ז): “וְשָׁרִים כְּחֹלְלִים כֹּל מַעְיְנַי בָּךְ.”
   • פסוק הניתן להבנות במספר פירושים, אחד מהם שהמשוררים והנגנים מציינים שכל מקורות השפע והנביעה של שמחה הם בציון.

(2) באילו מצבים טוב לקרוא את פרק פ״ז?

1. כשרוצים להדגיש את מעלת ירושלים
   • המזמור מבליט את אהבת ה' לציון. ניתן לקרוא בעת אירועים המתמקדים בשלום ירושלים, בבניינה או בחגיגות "יום ירושלים".
2. בעת געגוע וכיסופים לארץ ישראל
   • מי שנמצא בחו"ל או רחוק מירושלים, ימצא בה ביטוי לאותו "נכבדות" ושבח לציון.
3. כאשר מבקשים להכיר בהיותה של ירושלים מרכז בינלאומי/ אוניברסלי
   • "זֶה יֻלַּד־שָׁם" רומז לגישה שירושלים תהיה מוקד עולמי לעבודת האל. אפשר להקריא למען אחדות עמים תחת הרעיון של ציון כעיר אלוהית.
4. לטיפוח שמחה וריקוד בקשר לציון
   • "שָׁרִים כְּחֹלְלִים" מצביע על ביטוי של שירה וריקוד. יכול לסייע להחדיר תחושת חיוניות ושמחה על הזכות להשתייך למקום הקדוש.

(3) מה כוחו של פרק פ״ז?

1. מחזק ערך ירושלים כמקום קדוש
   • מזהה את ציון כעיר נבחרת על פני שאר “מִשְׁכְּנוֹת יַעֲקֹב”. כיבוד עיר הקודש הופך לערך יסוד באמונה.
2. מבטא רעיון של שייכות וציון כלב פועם לאנושות
   • מחד, ציון בעיקרית לעם ישראל; מאידך, העמים ייקראו להכיר בקדושתה. הפרק מחדיר חזון של חיבור עולמי סביב ירושלים.
3. מעורר שמחה ויצירה מוסיקלית
   • "וְשָׁרִים כְּחֹלְלִים…" מזכיר שמחה מוזיקלית, מעודד לראות בירושלים לא רק מרכז דתי–הלכתי, אלא גם מוקד התרוממות רוח ואף אמנות.
4. מעניק מוטיבציה לחינוך ואהבת ארץ
   • החיזוק על "זֶה יֻלַּד־שָׁם" – עשוי לעודד שמירת קשר רגשי ואף פיזי למקום. "כל מעייניי בך" – מרמז שמקורות הרוח של האדם נמצאים שם.

סיכום תהילים פרק פז

תהילים פ״ז הוא מזמור מיוחד המקדש את ציון כעיר נבחרת, מצהיר ששם השכינה ושהיא מוקד גם לעמים אחרים שיכירו בגדולתה. זו קריאה לאהבת ירושלים, לבניין הרוחני והפיזי שלה, ולשמחה ששואבת את חיותה ממעייני הקודש שבציון. מתאים לקרוא למי שחש געגוע לירושלים או שמבקש להעצים את חשיבותה, בזמן אירוע המבטא אחדות עמים סביב נושא השלום והקודש, וכן כטקסט המעורר רוממות ושמחה מוזיקלית. כוחו בהעמקת הזיקה הרגשית לציון, ובהבאת חזון שמימי של ירושלים כמקור ברכה ושירה לא רק לישראל אלא לעולם כולו.

תהילים