תהילים פרק פו

תהילים פרק פו

א תְּפִלָּ֗ה לְדָ֫וִ֥ד הַטֵּֽה-יְהוָ֣ה אָזְנְךָ֣ עֲנֵ֑נִי כִּֽי-עָנִ֖י וְאֶבְי֣וֹן אָֽנִי: ב שָֽׁמְרָ֣ה נַפְשִׁי֮ כִּֽי-חָסִ֪יד אָ֥נִי הוֹשַׁ֣ע עַ֭בְדְּךָ אַתָּ֣ה אֱלֹהַ֑י הַבּוֹטֵ֥חַ אֵלֶֽיךָ: ג חָנֵּ֥נִי אֲדֹנָ֑י כִּ֥י אֵלֶ֥יךָ אֶ֝קְרָ֗א כָּל-הַיּֽוֹם: ד שַׂ֭מֵּחַ נֶ֣פֶשׁ עַבְדֶּ֑ךָ כִּ֥י אֵלֶ֥יךָ אֲ֝דֹנָ֗י נַפְשִׁ֥י אֶשָּֽׂא: ה כִּֽי-אַתָּ֣ה אֲ֭דֹנָי ט֣וֹב וְסַלָּ֑ח וְרַב-חֶ֝֗סֶד לְכָל-קֹרְאֶֽיךָ: ו הַאֲזִ֣ינָה יְ֭הוָה תְּפִלָּתִ֑י וְ֝הַקְשִׁ֗יבָה בְּק֣וֹל תַּחֲנוּנוֹתָֽי: ז בְּי֣וֹם צָ֭רָתִ֥י אֶקְרָאֶ֗ךָּ כִּ֣י תַעֲנֵֽנִי: ח אֵין-כָּמ֖וֹךָ בָאֱלֹהִ֥ים | אֲדֹנָ֗י וְאֵ֣ין כְּֽמַעֲשֶֽׂיךָ: ט כָּל-גּוֹיִ֤ם | אֲשֶׁ֥ר עָשִׂ֗יתָ יָב֤וֹאוּ | וְיִשְׁתַּחֲו֣וּ לְפָנֶ֣יךָ אֲדֹנָ֑י וִֽיכַבְּד֣וּ לִשְׁמֶֽךָ: י כִּֽי-גָד֣וֹל אַ֭תָּה וְעֹשֵׂ֣ה נִפְלָא֑וֹת אַתָּ֖ה אֱלֹהִ֣ים לְבַדֶּֽךָ: יא ה֘וֹרֵ֤נִי יְהוָ֨ה | דַּרְכֶּ֗ךָ אֲהַלֵּ֥ךְ בַּאֲמִתֶּ֑ךָ יַחֵ֥ד לְ֝בָבִ֗י לְיִרְאָ֥ה שְׁמֶֽךָ: יב אוֹדְךָ֤ | אֲדֹנָ֣י אֱ֭לֹהַי בְּכָל-לְבָבִ֑י וַאֲכַבְּדָ֖ה שִׁמְךָ֣ לְעוֹלָֽם: יג כִּֽי-חַ֭סְדְּךָ גָּד֣וֹל עָלָ֑י וְהִצַּ֥לְתָּ נַ֝פְשִׁ֗י מִשְּׁא֥וֹל תַּחְתִּיָּֽה: יד אֱלֹהִ֤ים | זֵ֘דִ֤ים קָֽמוּ-עָלַ֗י וַעֲדַ֣ת עָ֭רִיצִים בִּקְשׁ֣וּ נַפְשִׁ֑י וְלֹ֖א שָׂמ֣וּךָ לְנֶגְדָּֽם: טו וְאַתָּ֣ה אֲ֭דֹנָי אֵל-רַח֣וּם וְחַנּ֑וּן אֶ֥רֶךְ אַ֝פַּ֗יִם וְרַב-חֶ֥סֶד וֶאֱמֶֽת: טז פְּנֵ֥ה אֵלַ֗י וְחָ֫נֵּ֥נִי תְּנָֽה-עֻזְּךָ֥ לְעַבְדֶּ֑ךָ וְ֝הוֹשִׁ֗יעָה לְבֶן-אֲמָתֶֽךָ: יז עֲשֵֽׂה-עִמִּ֥י א֗וֹת לְט֫וֹבָ֥ה וְיִרְא֣וּ שֹׂנְאַ֣י וְיֵבֹ֑שׁוּ כִּֽי-אַתָּ֥ה יְ֝הוָ֗ה עֲזַרְתַּ֥נִי וְנִחַמְתָּֽנִי:

תהילים פ״ו (פרק 86) מיוחס לדוד (ככתוב בכותרת: "תְּפִלָּה לְדָוִד"), והוא פרק ייחודי בתהילים המוגדר כ"תפילה". המזמור משקף תחינה אישית, בקשה לרחמים והצלה לצד אמונה עמוקה בחסד ה'. דוד מציג את עצמו כעני ואביון, ופונה לאל בביטחון: "כִּי־אַתָּה טוֹב וְסַלַּח וְרַב־חֶסֶד לְכֹל קֹרְאֶיךָ" (פסוק ה). הפרק מייצר אווירה של התמסרות ובלעדיות גמורה לאל, בשילוב הודיה על גדולותיו.

(1) תוכן ועיקרי הרעיון

1. בקשה לעזרה על רקע מצוקה
   • (פסוקים א–ד) "הַט־יְהוָה אָזְנְךָ עֲנֵנִי, כִּי־עָנִי וְאֶבְיוֹן אָנִי" – הדובר מתאר עצמו חסר אונים, מתחנן לאל שישמור על נפשו ויסייע לו.
   • רואים ביטוי של ביטחון מוחלט: "הַצֵּלָה עַבְדְּךָ, אֱלֹהַי, הַבּוֹטֵחַ בָּךְ."
2. הדגשת טוב האל וסליחתו
   • (פסוקים ה–ז) מדגישים כי ה’ "טוֹב וְסַלַּח," "רַב־חֶסֶד," ושומע לתפילת קוראיו.
   • הנקודה היא שהדובר מתפלל וה’ עונה לו בקירבה – "אֶקְרָאֲךָ כִּי־תַעֲנֵנִי."
3. הכרה שאין אל כמותו
   • (פסוקים ח–י) "אֵין־כָּמֳךָ בָאֱלֹהִים אֲדֹנָי…" – הדובר מכריז שאף עמים וגויים כולם יראו את גדולת ה’.
   • הדגשת ייחודיותו ("אין כמוך") וריבונות אוניברסלית.
4. בקשה להדרכה בלימוד דרך האמת
   • (פסוקים יא–יב) "הוֹרֵנִי יְהוָה דַּרְכֶּךָ…" – מעבר מבקשה על הצלה לחיפוש התקדמות רוחנית, לב טהור, התלכדות בלבב אחד לעבד את האל.
   • מבטא רצון שההצלה לא תהיה רק גשמית אלא תוביל לקרבת ה' ותודה (פסוק יב).
5. ביטוי לסכנת אויבים ותהילה לסיום
   • (פסוקים יג–יז) "קִי גָּדֹל עָלַי חַסְדֶּךָ…" – עם כל נדיבותו, האל יציל.
   • הדובר מזכיר אויבים חסרי יראה, ומבקש שה’ ייתן לו אות לטובה, כך שהרואים יבינו שהאל בצידו.

(2) באילו מצבים טוב לקרוא את פרק פ״ו?

1. בעת מצוקה אישית או הרגשה של חולשה
   • הפרק מציג אדם "עני ואביון," מקבל ביטחון בתפילה שה’ מאזין ומושיע.
   • מתאים למצב בו האדם זקוק לרחמים, פתרון כישלונות, קשיים רוחניים או גשמיים.
2. כאשר רוצים לדבוק באל ולחוש קרבה
   • השילוב בין בקשת הצלה ("הַצֵּלָה עַבְדְּךָ") לבין "הוֹרֵנִי דַּרְכֶּךָ" משקף שאיפה לא רק להימלט מצרה, אלא לגדול באמונה.
3. בשעת רדיפה או איום מצד אויב
   • הפרק רומז לאויבים חזקי עוצמה – "זֵדִים קָמוּ עָלַי" (פסוק יד) – וצדקת הדרך לבקש סיוע משמיים.
4. כשמבקשים שה’ יראה לנו אות לטובה
   • בסוף הפרק מבקש: "עֲשֵׂה־עִמִּי אוֹת לְטוֹבָה…" מבקש סימן מוחשי שהאל עמו. יפה למצב שבו אדם רוצה חיזוק וסימן, להרגיש נוכחות אלוקית.

(3) מה כוחו של פרק פ״ו?

1. מעניק תחושה של אינטימיות עם ה'
   • הכותב הוא "עבדך הבוטח בך," גישה שמציבה את האדם כבן נאמן המבקש דבר מה מאביו. תחושת אמון וחמלה גדלה.
2. מחדד מודעות לעומק סלחנות האל
   • "כִּי־אַתָּה טוֹב וְסַלַּח": מזכיר למי שנכשל שיש דלת לסליחה; ה’ "רַב־חֶסֶד לְכׇל־קוֹרְאֵיךָ."
3. מעודד חיפוש דרך ודתיות של ערך
   • "הוֹרֵנִי יְהוָה דַּרְכֶּךָ… לְיַחֵד לְבָבִי" מלמד שאל לו לאדם להסתפק בהצלה פיזית, אלא להמשיך במסלול לומד ומעמיק באמונת ה’.
4. רלוונטי תמיד: מהצלה גשמית ועד צמיחה רוחנית
   • הפרק אינו עוסק רק בפתרון צרות, אלא מתמקד בתשובה פנימית ובהתעצמות באחדות הלב לעבודת האל.

סיכום תהילים פרק פו

תהילים פ״ו הוא "תפילה לדוד" המשלבת בקשה דחופה לרחמים והצלה, עם אמונה עמוקה ברחמי ה' וסליחתו. מנקודת פתיחה של "עני ואביון," עולה שאיפה לרומם את הנפש וללכת בדרך ה' באמת. המזמור מסתיים בביטחון שה’ לא יתעלם וייתן אות לטובה שיבייש את אויביו. קריאתו מומלצת למתמודדים עם חולשה, רדיפה או צורך רוחני להעמיק בקשר עם ה' – מתוך ההבנה שה’ טוב, סולח ואפשר לבקש ממנו גם אות וסימן מוחשי לחיזוק הביטחון והאמונה.

תהילים