תהילים פרק עז

תהילים פרק עז

א לַמְנַצֵּ֥חַ עַֽל-(ידיתון)  יְדוּת֗וּן לְאָסָ֥ף מִזְמֽוֹר: ב קוֹלִ֣י אֶל-אֱלֹהִ֣ים וְאֶצְעָ֑קָה קוֹלִ֥י אֶל-אֱ֝לֹהִ֗ים וְהַאֲזִ֥ין אֵלָֽי: ג בְּי֥וֹם צָרָתִי֮ אֲדֹנָ֪י דָּ֫רָ֥שְׁתִּי יָדִ֤י | לַ֣יְלָה נִ֭גְּרָה וְלֹ֣א תָפ֑וּג מֵאֲנָ֖ה הִנָּחֵ֣ם נַפְשִֽׁי: ד אֶזְכְּרָ֣ה אֱלֹהִ֣ים וְאֶֽהֱמָיָ֑ה אָשִׂ֓יחָה | וְתִתְעַטֵּ֖ף רוּחִ֣י סֶֽלָה: ה אָ֭חַזְתָּ שְׁמֻר֣וֹת עֵינָ֑י נִ֝פְעַ֗מְתִּי וְלֹ֣א אֲדַבֵּֽר: ו חִשַּׁ֣בְתִּי יָמִ֣ים מִקֶּ֑דֶם שְׁ֝נ֗וֹת עוֹלָמִֽים: ז אֶֽזְכְּרָ֥ה נְגִינָתִ֗י בַּ֫לָּ֥יְלָה עִם-לְבָבִ֥י אָשִׂ֑יחָה וַיְחַפֵּ֥שׂ רוּחִֽי: ח הַֽ֭לְעוֹלָמִים יִזְנַ֥ח | אֲדֹנָ֑י וְלֹֽא-יֹסִ֖יף לִרְצ֣וֹת עֽוֹד: ט הֶאָפֵ֣ס לָנֶ֣צַח חַסְדּ֑וֹ גָּ֥מַר אֹ֝֗מֶר לְדֹ֣ר וָדֹֽר: י הֲשָׁכַ֣ח חַנּ֣וֹת אֵ֑ל אִם-קָפַ֥ץ בְּ֝אַ֗ף רַחֲמָ֥יו סֶֽלָה: יא וָ֭אֹמַר חַלּ֣וֹתִי הִ֑יא שְׁ֝נ֗וֹת יְמִ֣ין עֶלְיֽוֹן: יב (אזכיר)  אֶזְכּ֥וֹר מַֽעַלְלֵי-יָ֑הּ כִּֽי-אֶזְכְּרָ֖ה מִקֶּ֣דֶם פִּלְאֶֽךָ: יג וְהָגִ֥יתִי בְכָל-פָּעֳלֶ֑ךָ וּֽבַעֲלִ֖ילוֹתֶ֣יךָ אָשִֽׂיחָה: יד אֱ֭לֹהִים בַּקֹּ֣דֶשׁ דַּרְכֶּ֑ךָ מִי-אֵ֥ל גָּ֝ד֗וֹל כֵּֽאלֹהִֽים: טו אַתָּ֣ה הָ֭אֵל עֹ֣שֵׂה פֶ֑לֶא הוֹדַ֖עְתָּ בָעַמִּ֣ים עֻזֶּֽךָ: טז גָּאַ֣לְתָּ בִּזְר֣וֹעַ עַמֶּ֑ךָ בְּנֵי-יַעֲקֹ֖ב וְיוֹסֵ֣ף סֶֽלָה: יז רָ֘א֤וּךָ מַּ֨יִם | אֱֽלֹהִ֗ים רָא֣וּךָ מַּ֣יִם יָחִ֑ילוּ אַ֝֗ף יִרְגְּז֥וּ תְהֹמֽוֹת: יח זֹ֤רְמוּ מַ֨יִם | עָב֗וֹת ק֖וֹל נָתְנ֣וּ שְׁחָקִ֑ים אַף-חֲ֝צָצֶ֗יךָ יִתְהַלָּֽכוּ: יט ק֤וֹל רַעַמְךָ֨ | בַּגַּלְגַּ֗ל הֵאִ֣ירוּ בְרָקִ֣ים תֵּבֵ֑ל רָגְזָ֖ה וַתִּרְעַ֣שׁ הָאָֽרֶץ: כ בַּיָּ֤ם דַּרְכֶּ֗ךָ (ושביליך)  וּֽ֭שְׁבִֽילְךָ בְּמַ֣יִם רַבִּ֑ים וְ֝עִקְּבוֹתֶ֗יךָ לֹ֣א נֹדָֽעוּ: כא נָחִ֣יתָ כַצֹּ֣אן עַמֶּ֑ךָ בְּֽיַד-מֹשֶׁ֥ה וְאַהֲרֹֽן:

תהילים ע״ז (פרק 77) מיוחס לאסף (לפי הכותרת: "לַמְנַצֵּחַ עַל־יְדוּתוּן לְאָסָף מִזְמוֹר"), ובו מתואר אדם במצוקה גדולה, המתפלל ברוב כאבו במהלך הלילה. הפרק מציג מעבר מהתלבטות קשה – "הֲלָעֹלָמִים יִזְנַח?" – אל רגע התובנה שנסי העבר מעידים על נאמנותו המתמשכת של ה'. נקודת המפנה היא זכירת יציאת מצרים ויכולתו של האל לשנות את מהלכי הטבע עבור עמו.

(1) תוכן ועיקרי הרעיון

1. זעקה לילית וכאב מתמשך
   • (פסוקים ב–ג) "קוֹלִי אֶל־אֱלֹהִים וְאֶצְעָקָה…" הדובר מתאר כיצד בלילות תוקפת אותו מועקה עמוקה, ובידו המושטת (בתפילה) הוא מבקש מזור, אך לא נרגע.
   • (פסוקים ד–ה) הוא מזכיר שלא מוצא נחמה, "נֶעְתַּמּוּ עַפְעַפָּי" – נדודי שינה כתוצאה מטרדה נפשית.
2. שאלת הסתר פנים וייאוש
   • (פסוקים ו–י) "הֲלָעוֹלָם יִזְנַח… הֲפֵר לָנֶצַח חַסְדּוֹ?"
   • הכותב תוהה אם, חס ושלום, ה' זנח אותו לחלוטין, האם הבטחות הרחמים פקעו. השאלות מבטאות הכמעט "כפירה" מייאוש.
3. נקודת מפנה: זכירת נסי העבר
   • (פסוקים יא–יג) "אָשִׁיחָה בְּכׇל־פָּעֳלֶךָ…" – מכאן מבין שהפתרון הוא להביט אחורה לישועות אלוקיות היסטוריות: אם בעבר הציל, כנראה לא נטש.
   • מכאן הוא מתמלא השראה להגות ב"מעשה ה'" ובגבורותיו.
4. הזכרת נס יציאת מצרים
   • (פסוקים יד–כא) שיא הפרק: תיאור עצום של ה' הפועל בים, ברעמים, ברקים, שולח גלים אדירים אך מפלס דרך לעמו.
   • "בַּיָּם דַּרְכֶּךָ וּשְׁבִילְךָ בְּמַיִם רַבִּים" (פסוק כ) מרמז על קריעת ים סוף, כאלמנט המוכיח שישועתו לפעמים נסתרת אך בוודאות אפשרית.

(2) באילו מצבים טוב לקרוא את תהילים פרק עז?

1. בעיתות של ייאוש נפשי או חרדה לילית
   • מזמור זה מציג רגש של זעקה בלילה, כשטרדות לא מניחות. אם אדם מתמודד עם דיכאון לילי, קריאתו מבטאת את החוויה הזו ויכול להקל.
2. כששואלים 'למה ה' לא עונה?'
   • הפרק מבטא שאלות קשות על “נטישה” אלוקית, מציע אופציה להתמודדות באמצעות זכירת חסדים קודמים של ה'.
3. להתחזק באמונה בהסתר פנים
   • אדם שמתקשה להבין "איפה האל בהווה?", מועיל לקרוא את הפרק ולראות כיצד ההיזכרות בגבורות ה' ההיסטוריות מעוררת ביטחון מחודש.
4. כתפילה על ישועה כללית/לאומית
   • האזכור של יציאת מצרים וקריעת ים סוף מצביע שהתפיסה הלאומית של גאולה בעבר יכולה לשמש תקווה להווה. ניתן לקרוא אותו במצבים קהילתיים של צרה.

(3) מה כוחו של פרק ע״ז?

1. מבטא כֵּנוּת רגשית וחיפוש פתרון
   • הפרק מזמין את האדם לשאול בקול: “הֲפֵר לָנֶצַח חַסְדּוֹ?” בלי לחשוש, ומקבל תשובה דרך "מַעֲלָלֶיךָ" ההיסטוריים.
2. מחזק את הרעיון שהעבר מלמד על העתיד
   • ההיזכרות בנסי יציאת מצרים משמשת מנוף להאמין שמה שהיה אינו חד-פעמי, אלא מוכיח את נאמנות ה' שוב.
3. מעודד מוטיב הנסתר של ה'
   • "בַּיָּם דַּרְכֶךָ" אומר שדרכו של ה' יכולה להיות בלתי נראית לעין, אבל בסוף מתגלה כגואלת. המסר מנחם שהאל פועל גם אם איננו רואים.
4. מתאים ככלי להתמודדות עם נדודי שינה ותפילה לילית
   • הרבה מספרים שמצאו נחמה באמירת הפרק בלילה, מי שסובל מחוסר שקט נפשי מוצא כאן מילים שמביאות לאמון פנימי.

סיכום תהילים פרק עז

תהילים ע״ז מציג דוגמה מעוררת השראה להתמודדות עם תחושת נטישה אלוקית וחרדה ארוכה. הוא מתאר תחילה לילות חשוכים ומכאובים, אך עובר לתובנה: עלינו להיזכר בגבורות ה' מהעבר – והוא יוכל לגאול גם כעת. הפרק, אפוא, מתאים למי שחווה חולשה או דיכאון, למי שנדמה לו שנסגרו שערי התשועה, ומספק מסר: "מעשי ה' ההיסטוריים הם מפתח לאמון בהווה". קריאתו יכולה לחולל מעבר מחושך רגשי לאור האמונה הבוטחת, ולהחזיר את הלב לקשר חי עם הבורא.

תהילים