תהילים פרק עה

תהילים פרק עה

א לַמְנַצֵּ֥חַ אַל-תַּשְׁחֵ֑ת מִזְמ֖וֹר לְאָסָ֣ף שִֽׁיר: ב ה֘וֹדִ֤ינוּ לְּךָ֨ | אֱֽלֹהִ֗ים ה֭וֹדִינוּ וְקָר֣וֹב שְׁמֶ֑ךָ סִ֝פְּר֗וּ נִפְלְאוֹתֶֽיךָ: ג כִּ֭י אֶקַּ֣ח מוֹעֵ֑ד אֲ֝נִ֗י מֵישָׁרִ֥ים אֶשְׁפֹּֽט: ד נְֽמֹגִ֗ים אֶ֥רֶץ וְכָל-יֹשְׁבֶ֑יהָ אָנֹכִ֨י תִכַּ֖נְתִּי עַמּוּדֶ֣יהָ סֶּֽלָה: ה אָמַ֣רְתִּי לַֽ֭הוֹלְלִים אַל-תָּהֹ֑לּוּ וְ֝לָרְשָׁעִ֗ים אַל-תָּרִ֥ימוּ קָֽרֶן: ו אַל-תָּרִ֣ימוּ לַמָּר֣וֹם קַרְנְכֶ֑ם תְּדַבְּר֖וּ בְצַוָּ֣אר עָתָֽק: ז כִּ֤י לֹ֣א מִ֭מּוֹצָא וּמִֽמַּעֲרָ֑ב וְ֝לֹ֗א מִמִּדְבַּ֥ר הָרִֽים: ח כִּֽי-אֱלֹהִ֥ים שֹׁפֵ֑ט זֶ֥ה יַ֝שְׁפִּ֗יל וְזֶ֣ה יָרִֽים: ט כִּ֤י כ֪וֹס בְּֽיַד-יְהוָ֡ה וְיַ֤יִן חָמַ֨ר | מָ֥לֵא מֶסֶךְ֮ וַיַּגֵּ֪ר מִ֫זֶּ֥ה אַךְ-שְׁ֭מָרֶיהָ יִמְצ֣וּ יִשְׁתּ֑וּ כֹּ֝֗ל רִשְׁעֵי-אָֽרֶץ: י וַ֭אֲנִי אַגִּ֣יד לְעֹלָ֑ם אֲ֝זַמְּרָ֗ה לֵאלֹהֵ֥י יַעֲקֹֽב: יא וְכָל-קַרְנֵ֣י רְשָׁעִ֣ים אֲגַדֵּ֑עַ תְּ֝רוֹמַ֗מְנָה קַֽרְנ֥וֹת צַדִּֽיק:

תהילים ע״ה (פרק 75) מופיע בכותרתו כ"לַמְנַצֵּחַ אַל־תַּשְׁחֵת, מִזְמוֹר לְדָוִד שִׁיר" (או "לְאָסָף"), ומהווה חלק ממזמורי התהילה והביטחון בהנהגת ה'. בניגוד למזמור קודמו (ע״ד), שהוא קינה על חורבן, מזמור ע״ה מתבצע כקריאה אופטימית שבסופו של דבר האל ייקח פיקוד על ההיסטוריה, ישפוט בצדק את העמים, ינמיך את הגאים וירים את הצדיקים. מטרתו היא להזכיר שהמפתחות להעלאת האדם או להפלתו מצויים בידי הקב״ה, ולהפציר בעם להודות ולהאמין שגם אם הדברים לא נראים תמיד מיד, צדק אלוקי מתממש “בְּמוֹעֵד”.

תוכן ועיקרי הרעיון

1. קריאה להודיה והכרה בשם ה'
   • הפסוק הפותח מדגיש: "הוֹדִינוּ לְךָ אֱלֹהִים הוֹדִינוּ, וְקָרוֹב שְׁמֶךָ…" (פסוק ב).
   • הכפלת "הוֹדִינוּ" מרמזת על להט ההודיה, ומתוך כך נוכחות ה' קרובה ומורגשת בעולמנו.
2. הצהרת האל על מועדי המשפט
   • (פסוקים ג–ד) האל מדבר בגוף ראשון: "כִּי אֶקַּח מוֹעֵד, אֲנִי מֵישָׁרִים אֶשְׁפֹּט".
   • למרות שלפעמים נראה שהארץ מתערערת ("נְמֹגִים עַם"), האל מתחזק אותה ומקיים את עמודיה.
3. אזהרה נגד גאווה והתנשאות
   • (פסוקים ה–ח) כתוב: "אַל־תָּרִימוּ לַמָּרוֹם קַרְנְכֶם…". מסר חד שלא לתלות כוח האדם בעצמו, כיוון ש"הָרָמָה" באה רק מיד ה'.
   • האל הוא המשפיל זחוחים ומנמיך רשעים, ולעומת זאת מרים ומלומד את מי שראוי לכך.
4. גורל הרשעים והצדיקים
   • (פסוקים ח–י) מוזכר סמל ה"כּוֹס" – כוס ביד ה' המלאה יין חמתו, ושכל הרשעים ישתו ממנה עד סופה (פס' ט).
   • מנגד, הדובר מעלה קרן הצדיקים ומשבח בתודה: "וַאֲנִי אַגִּיד לְעוֹלָם, אֲזַמֵּר לֵאלֹהֵי יַעֲקֹב" (פס' י).

באילו מצבים טוב לקרוא את תהילים פרק עה?

1. כשנראה שיש חוסר צדק בעולם
   • המזמור מזכיר כי "בְּמוֹעֵד" האל יפעל בצדק וישפוט; היא מרגיעה את הנפש כנגד תחושת ייאוש או אי-צדק.
2. הרגעת קנאה או תסכול כלפי הצלחת רשעים/מתנשאים
   • הפרק מורה שלא לייחס הצלחה ארצית לכוח האדם, אלא להבין שהאל מנמיך או מרומם ברצונו (פס’ ז–ח).
3. בעת צורך בהודיה עמוקה ושבח על השגחה
   • "הוֹדִינוּ לְךָ…" – אם אדם חש שהוא רוצה לבטא הודיה על הצלתו או התערבות אלוקית, מזמור זה משמש ביטוי טוב להודיה ואמונה.
4. לחיזוק אמונה שבסוף הדין האלוקי יבוא
   • אדם ששואל "היכן צדק ה'?" יכול לקרוא את הפרק כדי לזכור שהאל קבע "מוֹעֵד" ומשפטו יגיע באופן מושלם ומדויק.

מה כוחו של פרק ע״ה?

1. מבליט שליטה שמימית בהצלחת האדם
   • מזכיר שאל למתנשאים לתלות הצלחתם בעצמם, ואל לצדיקים להתייאש. "לא ממזרח ולא ממערב" תגיע התשועה, אלא רק מה'.
2. מחנך לצניעות, מפיג גאווה
   • מזהיר את האדם לא לזלזל באחרים ולשמור על ענווה, בידיעה שהגבורה האמיתית בידי האל.
3. מסייע בהודיה ובהכרת הטוב
   • כיוון שהמזמור נפתח ומסתיים בהודיה לה’, אפשר לשלבו כקטע שבח בהזדמנויות של "הודיה פרטית" או קהילתית.
4. מרגיע חשש מהעדר דין
   • עבור מי שמסתכל ורואה כביכול שהגאוותן מצליח, הפרק נותן אומץ וסבלנות: הסוף הבלעדי ביד ה’, וייטיב לעושי הטוב.

סיכום

תהילים ע״ה קורא להכרה הקרובה בנוכחות ה' ובידיעתו את כל המאורעות. הוא מזכיר שבמועדו, האל יקים משפט מוצק, ימרומם את ראוי לרומם, וישפיל את הראוי להשפלה. הפרק קובע שאין צודק לתלות הצלחה בגאווה אנושית, שכן הכוח היחיד נקבע מלמעלה. קריאה במזמור זה מתאימה במצבים בהם אדם רוצה להודות על חסד ה', להרגיע תחושה של חוסר-צדק, או לעורר בנפשו את האמונה שתמיד תגיע שעת הדין האלוקי המושלם – וכך לעמוד בענווה ובביטחון מול מציאות מורכבת.

תהילים