תהילים פרק נח

תהילים פרק נח

א לַמְנַצֵּ֥חַ אַל-תַּשְׁחֵ֗ת לְדָוִ֥ד מִכְתָּֽם: ב הַֽאֻמְנָ֗ם אֵ֣לֶם צֶ֭דֶק תְּדַבֵּר֑וּן מֵישָׁרִ֥ים תִּ֝שְׁפְּט֗וּ בְּנֵ֣י אָדָֽם: ג אַף-בְּלֵב֮ עוֹלֹ֪ת תִּפְעָ֫ל֥וּן בָּאָ֡רֶץ חֲמַ֥ס יְ֝דֵיכֶ֗ם תְּפַלֵּֽסֽוּן: ד זֹ֣רוּ רְשָׁעִ֣ים מֵרָ֑חֶם תָּע֥וּ מִ֝בֶּ֗טֶן דֹּבְרֵ֥י כָזָֽב: ה חֲמַת-לָ֗מוֹ כִּדְמ֥וּת חֲמַת-נָחָ֑שׁ כְּמוֹ-פֶ֥תֶן חֵ֝רֵ֗שׁ יַאְטֵ֥ם אָזְנֽוֹ: ו אֲשֶׁ֣ר לֹא-יִ֭שְׁמַע לְק֣וֹל מְלַחֲשִׁ֑ים חוֹבֵ֖ר חֲבָרִ֣ים מְחֻכָּֽם: ז אֱֽלֹהִ֗ים הֲרָס-שִׁנֵּ֥ימוֹ בְּפִ֑ימוֹ מַלְתְּע֥וֹת כְּ֝פִירִ֗ים נְתֹ֣ץ | יְהוָֽה: ח יִמָּאֲס֣וּ כְמוֹ-מַ֭יִם יִתְהַלְּכוּ-לָ֑מוֹ יִדְרֹ֥ךְ (חצו)  חִ֝צָּ֗יו כְּמ֣וֹ יִתְמֹלָֽלוּ: ט כְּמ֣וֹ שַׁ֭בְּלוּל תֶּ֣מֶס יַהֲלֹ֑ךְ נֵ֥פֶל אֵ֝֗שֶׁת בַּל-חָ֥זוּ שָֽׁמֶשׁ: י בְּטֶ֤רֶם יָבִ֣ינוּ סִּֽירֹתֵיכֶ֣ם אָטָ֑ד כְּמוֹ-חַ֥י כְּמוֹ-חָ֝ר֗וֹן יִשְׂעָרֶֽנּוּ: יא יִשְׂמַ֣ח צַ֭דִּיק כִּי-חָזָ֣ה נָקָ֑ם פְּעָמָ֥יו יִ֝רְחַ֗ץ בְּדַ֣ם הָרָשָֽׁע: יב וְיֹאמַ֣ר אָ֭דָם אַךְ-פְּרִ֣י לַצַּדִּ֑יק אַ֥ךְ יֵשׁ-אֱ֝לֹהִ֗ים שֹׁפְטִ֥ים בָּאָֽרֶץ:

תהילים נ״ח (פרק 58) הוא מזמור המיוחס לדוד המלך (לפי הכותרת: “לְדָוִד, אַל־תַּשְׁחֵת”), המתאר ביקורת נוקבת על ‘שופטים רשעים’ או אנשים בעלי כוח שעיוותו צדק. מדובר בתפילה ובזעקה אלוקית להטלת דין על האנשים אשר נהגו ברשעות ובהונאה. המזמור בוטה באופן מיוחד בבקשתו שהאל יפגע בשיניהם של הרשעים ויורידם מכוחם, מתוך רצון לראות צדק בא לידי ביטוי באופן מיידי וקיצוני. במקביל, הוא מסתיים בנימת שמחה ואמון על כך שהצדיקים יכירו בתגמול האלוקי, והצדק ייצא לאור.

תוכן ועיקרי הרעיון

1. פתיחה: גערה בשופטים/מנהיגים מעוותים
   • (פסוקים ב–ג) דוד מעמיד אותם לדין: “הַאֻמְנָם אֵלֶם תְּדַבֵּרוּן צֶדֶק?”, כלומר, האם אתם באמת שופטים בצדק או בפה אילם? ברור שהוא מאשים אותם שעושים עוול בלבם.
2. תיאור אופיים השקרי של הרשעים
   • (פסוקים ד–6) מדגים עד כמה הרשע מושרש בהם מילדות: “זָרוּ רְשָׁעִים מֵרָחֶם”.
   • מושווים לנחש ארסי שאינו שומע לקול הלוכד, מה שממחיש קשיות לב ואטימות לתוכחה.
3. בקשה להחרבת כוחם
   • (פסוק ז) “אֱלֹהִים הֲרַס שִׁנֵּיהֶם בְּפִימוֹ”. דוד מבקש מה’ לשבור את כוחם (השיניים סמל לכוח נשיכה/נזק).
   • הוא משתמש בדימויים פראיים כמו “יָמֹגוּ כַּמַּיִם” ו”כְּמוֹ שְׁבֹּל יַמְלֵלוּ”, לרמוז על היעלמות מהירה שלהם.
4. שמחת הצדיק למראה הדין
   • (פסוק יא) “יִשְׂמַח צַדִּיק כִּי חָזָה נָקָם”. מסר שבסופו של דבר, כשהאל יעשה דין ברשעים, הצדיק יראה בכך הוכחה לצדק האלוקי, ויתחזק באמונתו.
5. סיום: הצדקה באמונה באל
   • המסר הכללי מצביע על כך שהצדק האלוקי יקבע בסוף “אַךְ יֵשׁ־פְּרִי לַצַּדִּיק, אַךְ יֵשׁ אֱלֹהִים שֹׁפְטִים בָּאָרֶץ” (פסוק יב).

לאילו מצבים טוב לקרוא את תהילים פרק נח?

1. כשניכר עיוות מצד בעלי כוח או שופטים מושחתים
   • הפרק קורא בקול רם “האם אתם באמת דוברים צדק?” ומדגיש שה’ יחשוף רמאים ויקיץ את ממלכתם השקרית.
2. בעת תפילה נגד אי-צדק קיצוני
   • אפשר לקרוא אותו כתביעה מול שליטים או בעלי סמכות המנצלים את כוחם לרעה, ולהתנחם שה’ ישיב להם כגמולם.
3. כשמעוניינים בחיזוק אמונה ש”יש דין ויש דיין”
   • הפרק חוזר ומדגיש שהרשעים לא יחמקו מעונש. מתאים במצבים שהצדק האנושי כושל, ונדרשת נחמה בכך שהאל יעשה סדר.
4. לעורר “פחד” מהרסניות הלשון והמרמה
   • מדמה את הרשעים לנחש; יכול לשמש אזהרה פנימית או לציבור מפני מרמה והזנה של שחיתות.

מה כוחו של פרק נ״ח?

1. ממקד עין על התערבות אלוקית חריפה
   • הפרק מבקש בפירוש: “אֱלֹהִים הֲרַס שִׁנֵּיהֶם”, מורה שמותר ואף רצוי לבקש דין על רשעים כאשר הם פוגעים צעד אחר צעד.
2. מסייע בפריקת תחושת זעם על עוול
   • כשאדם רואה שחיתות של “שופטים,” הוא עלול לבעבע בכעס. פרק זה נותן כלי לגיטימי לזעקה מוסרית, תוך ידיעה שאלוהים ישיב מלחמה שערה.
3. מעיד שהצדק הסופי מגיע מלמעלה
   • עלול להיות מפתה לזעום או לנהוג באלימות – פרק נ״ח טוען שהעונש הסופי ברשות ה’. מוביל להרגעת הנקמה הפרטית.
4. מעורר יראת שמיים
   • הפרק מסתיים בהכרה “יש אלוהים שופטים בארץ”, מלמד שהכול נמדד בשיפוט עליון. נותן ביטחון לצדיק ולמתקן-עולם.

סיכום

תהילים פרק נח מתייחס בחריפות לשחיתות, בעיקר של שופטים ואנשי כוח משתמשים בדיבור או בכוחם כדי להרע. המזמור הוא קריאה זועקת לה' להרוס את הרוע בליבה. קריאתו מתאימה למי שרואה מולו עוולות משפטיות או מנהיגות מושחתת, ורוצה לזעוק לאל ולסמוך עליו שיעשה דין ויהפוך את מזימת הרשע על ראשם. כוחו טמון באומץ לדמיין מפלה מוחלטת של בעלי רשע, לצד חיזוק הביטחון שיש “שופט בשמים” המגלה צדק מול מעשי אנוש.

תהילים