תהילים פרק מח

תהילים פרק מח

א שִׁ֥יר מִ֝זְמוֹר לִבְנֵי-קֹֽרַח: ב גָּ֘ד֤וֹל יְהוָ֣ה וּמְהֻלָּ֣ל מְאֹ֑ד בְּעִ֥יר אֱ֝לֹהֵ֗ינוּ הַר-קָדְשֽׁוֹ: ג יְפֵ֥ה נוֹף֮ מְשׂ֪וֹשׂ כָּל-הָ֫אָ֥רֶץ הַר-צִ֭יּוֹן יַרְכְּתֵ֣י צָפ֑וֹן קִ֝רְיַ֗ת מֶ֣לֶךְ רָֽב: ד אֱלֹהִ֥ים בְּאַרְמְנוֹתֶ֗יהָ נוֹדַ֥ע לְמִשְׂגָּֽב: ה כִּֽי-הִנֵּ֣ה הַ֭מְּלָכִים נֽוֹעֲד֑וּ עָבְר֥וּ יַחְדָּֽו: ו הֵ֣מָּה רָ֭אוּ כֵּ֣ן תָּמָ֑הוּ נִבְהֲל֥וּ נֶחְפָּֽזוּ: ז רְ֭עָדָה אֲחָזָ֣תַם שָׁ֑ם חִ֝֗יל כַּיּוֹלֵֽדָה: ח בְּר֥וּחַ קָדִ֑ים תְּ֝שַׁבֵּ֗ר אֳנִיּ֥וֹת תַּרְשִֽׁישׁ: ט כַּאֲשֶׁ֤ר שָׁמַ֨עְנוּ | כֵּ֤ן רָאִ֗ינוּ בְּעִיר-יְהוָ֣ה צְ֭בָאוֹת בְּעִ֣יר אֱלֹהֵ֑ינוּ אֱלֹ֘הִ֤ים יְכוֹנְנֶ֖הָ עַד-עוֹלָ֣ם סֶֽלָה: י דִּמִּ֣ינוּ אֱלֹהִ֣ים חַסְדֶּ֑ךָ בְּ֝קֶ֗רֶב הֵיכָלֶֽךָ: יא כְּשִׁמְךָ֤ אֱלֹהִ֗ים כֵּ֣ן תְּ֭הִלָּתְךָ עַל-קַצְוֵי-אֶ֑רֶץ צֶ֝֗דֶק מָלְאָ֥ה יְמִינֶֽךָ: יב יִשְׂמַ֤ח | הַר-צִיּ֗וֹן תָּ֭גֵלְנָה בְּנ֣וֹת יְהוּדָ֑ה לְ֝מַ֗עַן מִשְׁפָּטֶֽיךָ: יג סֹ֣בּוּ צִ֭יּוֹן וְהַקִּיפ֑וּהָ סִ֝פְר֗וּ מִגְדָּלֶֽיהָ: יד שִׁ֤יתוּ לִבְּכֶ֨ם | לְֽחֵילָ֗ה פַּסְּג֥וּ אַרְמְנוֹתֶ֑יהָ לְמַ֥עַן תְּ֝סַפְּר֗וּ לְד֣וֹר אַחֲרֽוֹן: טו כִּ֤י זֶ֨ה | אֱלֹהִ֣ים אֱ֭לֹהֵינוּ עוֹלָ֣ם וָעֶ֑ד ה֖וּא יְנַהֲגֵ֣נוּ עַל-מֽוּת:

תהילים מ״ח (פרק 48) הוא מזמור הלל המזוהה עם “בני קורח,” המשבח במיוחד את העיר ירושלים – המכונה כאן "הר ציון" – כמקום שבו ניכרת מלכות ה' והשראתו המיוחדת. המזמור מציג את ירושלים (או ציון) כמעוז של יופי, קדושה והגנה, ומבטא כיצד העמים המבקשים להפילה נרתעים נוכח נוכחות האל בתוכה. הוא מייצר תחושה של ביטחון ושל זיקה עמוקה בין המקום (העיר, ההר) לבין נוכחות ה', ומחזק את אמונת העם שה' הוא מגן עמו.

תוכן ועיקרי הרעיון

1. שבח לציון – “קְדוֹשׁ הַר־הַרְצִיּוֹן”
   • הפתיחה: "גָּדוֹל ה' וּמְהֻלָּל מְאֹד בְּעִיר אֱלֹהֵינוּ הַר־קׇדְשׁוֹ" (פסוק ב).
   • הדגש הוא על יופייה ומרוממותה של ציון, כ”הַר־צִיּוֹן יַרְכְּתֵי צָפוֹן, קִרְיַת מֶלֶךְ רָב” (פסוק ג). זוהי עיר גדולה מלאת הדר.
2. הרתעת אויבים ופחדם
   • (פסוקים ה–ח) מתארים כיצד מלכים נאספו כדי לכבוש, אבל כשראו את העיר והאל שבתוכה, נבהלו ונסוגו: “הֵמָּה רָאוּ כֵן תָּמָהוּ נִבְהֲלוּ נֶחְפָּזוּ”.
   • מראה שהאל משמש כמקור אימה לאויבים, בייחוד כשמדובר בירושלים.
3. ביטחון בפרי הנוכחות האלוקית
   • “כַּאֲשֶׁר שָׁמָעְנוּ כֵּן רָאִינוּ בְּעִיר ה' צְבָאוֹת…” (פסוק ט): הרעיון שהשמועות על גדלות הציון והגנת האל מתבררות אמיתיות כשאדם חווה זאת בעצמו.
4. הודיה ומשמעות לדורות
   • (פסוקים י–טז) מתוארת שמחה והלל במקדש: “דִּמִּינוּ אֱלֹהִים חַסְדֶּךָ בְּקֶרֶב הֵיכָלֶךָ”.
   • הדובר רואה חובה לגלות לדור הבא את מעשי ה’ וכיצד עיר האל עומדת איתנה: "כִּי־זֶה אֱלֹהִים אֱלֹהֵינוּ עוֹלָם וָעֶד הוּא יְנַהֲגֵנוּ עַל־מוּת" (פסוק טו).

לאילו מצבים טוב לקרוא את תהילים פרק מח?

1. לקריאה המחזקת הקשר לירושלים
   • אם אדם עומד לבקר בירושלים, מתרפק על קדושת העיר, או מבקש להתפלל על שלומה, מוזכר מזמור זה כמתאים מאוד.
2. בעת רצון לחזק תחושת הגנה אלוקית
   • המזמור מספק אמונה שהאל הוא מגן איתן כנגד כל אויב. אפשר לקרוא אותו במצב של איום על קהילה או "עיר" חשובה.
3. כתפילה/שבח בימים הקשורים לאירועים בהיסטוריה הירושלמית
   • לדוגמה, ביום ירושלים או באירועי חג הקשורים בהר הבית או במקדש, נוהגים לשלב אותו כחלק מטקסי הודאה.
4. כאשר רוצים להתחבר לתפילת “עלינו לשבח” על מלכות ה׳
   • מדובר בשבח שמערב תודעה של “עיר אלוהים” והשגחה עליונה. הוא מהדהד את הרעיון שאלוהי ישראל שוכן בציון בצורה מיוחדת ומגן על מאמיניו.

מה כוחו של פרק מ״ח?

1. מייצר קשר בין המקום הקדוש לבין הלב
   • הפרק עושה אידיאליזציה של ירושלים כמוקד נוכחות האל ומעניק לזה כוח אדיר בנפש: כשמקשרים עצמנו לציון, נזכרים בהבטחת הניצחון האלוקי.
2. ממלא ביטחון בגבורת האל
   • תיאור נסיגת האויבים בבַּהלה מעודד לשמור על ביטחון שאף כוח אנושי אינו מסוגל באמת להזיק, כשה’ עמנו.
3. מזין אהבה וערגה לאחדות ישראל סביב ירושלים
   • יכול לחזק אחדות לאומית ורוחנית, זכר לכך שהעיר אינה רק מוקד פיזי אלא גם סמל לאמונה ותקווה.
4. עניין חינוכי לדור הבא
   • מפורשות נדרש לספר לדורות את דבר ה' ומעשי ניסיו. הפרק משמש כלי חינוכי: מדרבן להעברת האמונה ומעשי הפלא הלאומיים/רוחניים לדורות הבאים.

סיכום

תהילים פרק מח הוא מזמור של שבח והלל לציון ולקשר המיוחד בינה לבין השגחת הקב"ה. הוא מעורר אמונה בלתי מסוייגת שהעיר הא-להית, המייצגת קדושה ומוקד פולחן, מגינה עלינו בעצם נוכחות האל בתוכה. הקריאה בו מעניקה תחושה של רוממות וביטחון מול אויבים, ומגבירה את ההזדהות עם קודש העיר בתולדות ישראל. כוחו טמון בהנעת הלב להכיר את ירושלים כמרכז רוחני, להעיד על מעשי ה' הנפלאים בעבר ובהווה, ולהעניק השראה של ביטחון והודיה לדור הזה ולדורות יבואו.

תהילים