תהילים פרק לה

תהילים פרק לה

א לְדָוִ֨ד | רִיבָ֣ה יְ֭הוָה אֶת-יְרִיבַ֑י לְ֝חַ֗ם אֶת-לֹֽחֲמָֽי: ב הַחֲזֵ֣ק מָגֵ֣ן וְצִנָּ֑ה וְ֝ק֗וּמָה בְּעֶזְרָתִֽי: ג וְהָ֘רֵ֤ק חֲנִ֣ית וּ֭סְגֹר לִקְרַ֣את רֹדְפָ֑י אֱמֹ֥ר לְ֝נַפְשִׁ֗י יְֽשֻׁעָתֵ֥ךְ אָֽנִי: ד יֵבֹ֣שׁוּ וְיִכָּלְמוּ֮ מְבַקְשֵׁ֪י נַ֫פְשִׁ֥י יִסֹּ֣גוּ אָח֣וֹר וְיַחְפְּר֑וּ חֹ֝שְׁבֵ֗י רָעָתִֽי: ה יִֽהְי֗וּ כְּמֹ֥ץ לִפְנֵי-ר֑וּחַ וּמַלְאַ֖ךְ יְהוָ֣ה דּוֹחֶֽה: ו יְֽהִי-דַרְכָּ֗ם חֹ֥שֶׁךְ וַחֲלַקְלַקּ֑וֹת וּמַלְאַ֥ךְ יְ֝הוָ֗ה רֹדְפָֽם: ז כִּֽי-חִנָּ֣ם טָֽמְנוּ-לִ֭י שַׁ֣חַת רִשְׁתָּ֑ם חִ֝נָּ֗ם חָפְר֥וּ לְנַפְשִֽׁי: ח תְּבוֹאֵ֣הוּ שׁוֹאָה֮ לֹֽא-יֵ֫דָ֥ע וְרִשְׁתּ֣וֹ אֲשֶׁר-טָמַ֣ן תִּלְכְּד֑וֹ בְּ֝שׁוֹאָ֗ה יִפָּל-בָּֽהּ: ט וְ֭נַפְשִׁי תָּגִ֣יל בַּיהוָ֑ה תָּ֝שִׂישׂ בִּישׁוּעָתֽוֹ: י כָּ֥ל עַצְמוֹתַ֨י | תֹּאמַרְנָה֮ יְהוָ֗ה מִ֥י כָ֫מ֥וֹךָ מַצִּ֣יל עָ֭נִי מֵחָזָ֣ק מִמֶּ֑נּוּ וְעָנִ֥י וְ֝אֶבְי֗וֹן מִגֹּזְלֽוֹ: יא יְ֭קוּמוּן עֵדֵ֣י חָמָ֑ס אֲשֶׁ֥ר לֹא-יָ֝דַ֗עְתִּי יִשְׁאָלֽוּנִי: יב יְשַׁלְּמ֣וּנִי רָ֭עָה תַּ֥חַת טוֹבָ֗ה שְׁכ֣וֹל לְנַפְשִֽׁי: יג וַאֲנִ֤י | בַּחֲלוֹתָ֡ם לְב֬וּשִׁי שָׂ֗ק עִנֵּ֣יתִי בַצּ֣וֹם נַפְשִׁ֑י וּ֝תְפִלָּתִ֗י עַל-חֵיקִ֥י תָשֽׁוּב: יד כְּרֵֽעַ-כְּאָ֣ח לִ֭י הִתְהַלָּ֑כְתִּי כַּאֲבֶל-אֵ֝֗ם קֹדֵ֥ר שַׁחֽוֹתִי: טו וּבְצַלְעִי֮ שָׂמְח֪וּ וְֽנֶאֱ֫סָ֥פוּ נֶאֶסְפ֬וּ עָלַ֣י נֵ֭כִים וְלֹ֣א יָדַ֑עְתִּי קָֽרְע֥וּ וְלֹא-דָֽמּוּ: טז בְּ֭חַנְפֵי לַעֲגֵ֣י מָע֑וֹג חָרֹ֖ק עָלַ֣י שִׁנֵּֽימוֹ: יז אֲדֹנָי֮ כַּמָּ֪ה תִּ֫רְאֶ֥ה הָשִׁ֣יבָה נַ֭פְשִׁי מִשֹּׁאֵיהֶ֑ם מִ֝כְּפִירִ֗ים יְחִידָתִֽי: יח א֭וֹדְךָ בְּקָהָ֣ל רָ֑ב בְּעַ֖ם עָצ֣וּם אֲהַֽלְלֶֽךָּ: יט אַֽל-יִשְׂמְחוּ-לִ֣י אֹיְבַ֣י שֶׁ֑קֶר שֹׂנְאַ֥י חִ֝נָּ֗ם יִקְרְצוּ-עָֽיִן: כ כִּ֤י לֹ֥א שָׁל֗וֹם יְדַ֫בֵּ֥רוּ וְעַ֥ל רִגְעֵי-אֶ֑רֶץ דִּבְרֵ֥י מִ֝רְמוֹת יַחֲשֹׁבֽוּן: כא וַיַּרְחִ֥יבוּ עָלַ֗י פִּ֫יהֶ֥ם אָ֭מְרוּ הֶאָ֣ח | הֶאָ֑ח רָאֲתָ֥ה עֵינֵֽינוּ: כב רָאִ֣יתָה יְ֭הוָה אַֽל-תֶּחֱרַ֑שׁ אֲ֝דֹנָ֗י אֲל-תִּרְחַ֥ק מִמֶּֽנִּי: כג הָעִ֣ירָה וְ֭הָקִיצָה לְמִשְׁפָּטִ֑י אֱלֹהַ֖י וַֽאדֹנָ֣י לְרִיבִֽי: כד שָׁפְטֵ֣נִי כְ֭צִדְקְךָ יְהוָ֥ה אֱלֹהָ֗י וְאַל-יִשְׂמְחוּ-לִֽי: כה אַל-יֹאמְר֣וּ בְ֭לִבָּם הֶאָ֣ח נַפְשֵׁ֑נוּ אַל-יֹ֝אמְר֗וּ בִּֽלַּעֲנֽוּהוּ: כו יֵ֘בֹ֤שׁוּ וְיַחְפְּר֨וּ | יַחְדָּו֮ שְׂמֵחֵ֪י רָעָ֫תִ֥י יִֽלְבְּשׁוּ-בֹ֥שֶׁת וּכְלִמָּ֑ה הַֽמַּגְדִּילִ֥ים עָלָֽי: כז יָרֹ֣נּוּ וְיִשְׂמְחוּ֮ חֲפֵצֵ֪י צִ֫דְקִ֥י וְיֹאמְר֣וּ תָ֭מִיד יִגְדַּ֣ל יְהוָ֑ה הֶ֝חָפֵ֗ץ שְׁל֣וֹם עַבְדּֽוֹ: כח וּ֭לְשׁוֹנִי תֶּהְגֶּ֣ה צִדְקֶ֑ךָ כָּל-הַ֝יּוֹם תְּהִלָּתֶֽךָ:

פרק ל"ה בתהילים הוא מזמור שנכתב על ידי דוד המלך, ובו הוא פונה לאלוהים בבקשה להגנה מפני אויביו ולהצלה מרשעים המבקשים לפגוע בו. זהו מזמור עוצמתי המשלב תחינה לעזרה אלוהית עם ביטחון בצדקת ה'.

פירוש קצר של תהילים פרק לה

המזמור מחולק לכמה חלקים עיקריים:

1. תחינה למלחמה נגד אויבים (פסוקים 1-3): דוד מבקש מה' "לריב את ריבו" ולהילחם נגד אויביו. הוא משתמש בדימויים צבאיים כמו "מגן וצינה" ו"חנית", המסמלים הגנה והתקפה נגד רודפיו.
2. בקשה להשפלת הרשעים (פסוקים 4-8): דוד מבקש שהאויבים ייכשלו בתוכניותיהם וייפלו לרשת שטמנו לאחרים, כסמל לצדק פיוטי שבו הרע שהם זוממים חוזר אליהם.
3. שבח והודיה (פסוקים 9-10): דוד מבטיח לשמוח ולהודות לה' על ישועתו, תוך הדגשת אהבת ה' לצדיקים.
4. תלונה על הרשעים (פסוקים 11-16): הוא מתאר את כפיות הטובה של אויביו, שגמלו לו רעה תחת טובה, ומבטא את כאבו על כך.
5. בקשה להצלה ושאיפה לשבח משותף (פסוקים 17-28): דוד שואל "עד מתי" ה' יעמוד מנגד, ומבקש ממנו להתערב. הוא מסיים בביטחון שמי ששמחים בצדקתו ישבחו את ה' יחד איתו.

לאיזה מצבים מתאים לקרוא את פרק ל"ה?

המזמור הזה מתאים במיוחד למצבים שבהם אדם מרגיש מאוים, נרדף או מותקף – בין אם פיזית, רגשית או רוחנית. הנה כמה דוגמאות:

• עימות עם אויבים או יריבים: כשמישהו נתון במאבק נגד אנשים שמבקשים לפגוע בו, בין אם בעבודה, בחברה או במשפחה.
• תחושת עוול או השפלה: כשמרגישים שגמלו לך רעה תחת טובה, או שמישהו פועל נגדך בלי צדק.
• צורך בהגנה וביטחון: כשמרגישים חסרי אונים מול כוחות גדולים יותר, והלב מבקש תמיכה על-טבעית.
• משפט או סכסוך: המזמור נקרא לעיתים על ידי מי שמחפשים צדק במצבים משפטיים או חברתיים.

במסורת היהודית, יש שקוראים את הפרק הזה כסגולה להינצל מאויבים או מסכנות, במיוחד כשמרגישים ש"הרשת נפרשה" נגדם.

מה כוחו של הפרק?

כוחו של פרק ל"ה טמון בשילוב של כמה אלמנטים:

1. ביטחון באלוהים כשופט צדק: המזמור מדגיש שה' רואה את העוול ופועל למען הצדיקים. זה נותן תקווה וחיזוק למי שמרגיש לבד במאבק.
2. שחרור רגשי: התיאור הכן של הכאב והתחינה מאפשר לקורא לפרוק את תסכוליו ולשים את מבטחו בידי ה'.
3. קריאה לצדק: יש בו כוח סמלי לקרוא לסדר עליון שבו הרשעים לא ינצחו לנצח, והטוב יגבר.
4. חיבור קהילתי: בסוף הפרק, דוד מזמין את כל שומרי הצדק לשמוח איתו, מה שיוצר תחושה של סולידריות ואמונה משותפת.

סיכום

פרק ל"ה הוא תפילה עוצמתית למי שזקוק להגנה, צדק או נחמה מול קשיים ואויבים. הוא משלב תחינה נואשת עם אמונה עמוקה, ולכן יש לו כוח רוחני גדול לחזק את הקורא ולהזכיר לו שהוא לא לבד. אפשר לקרוא אותו בכל זמן, אבל הוא מומלץ במיוחד כשמרגישים תחת מתקפה או זקוקים לתזכורת שהצדק האלוהי קיים.

תהילים