תהילים פרק כז

תהילים פרק כז

א לְדָוִ֨ד | יְהוָ֤ה | אוֹרִ֣י וְ֭יִשְׁעִי מִמִּ֣י אִירָ֑א יְהוָ֥ה מָֽעוֹז-חַ֝יַּ֗י מִמִּ֥י אֶפְחָֽד: ב בִּקְרֹ֤ב עָלַ֨י | מְרֵעִים֮ לֶאֱכֹ֪ל אֶת-בְּשָׂ֫רִ֥י צָרַ֣י וְאֹיְבַ֣י לִ֑י הֵ֖מָּה כָשְׁל֣וּ וְנָפָֽלוּ: ג אִם-תַּחֲנֶ֬ה עָלַ֨י | מַחֲנֶה֮ לֹֽא-יִירָ֪א לִ֫בִּ֥י אִם-תָּק֣וּם עָ֭לַי מִלְחָמָ֑ה בְּ֝זֹ֗את אֲנִ֣י בוֹטֵֽחַ: ד אַחַ֤ת | שָׁאַ֣לְתִּי מֵֽאֵת-יְהוָה֮ אוֹתָ֪הּ אֲבַ֫קֵּ֥שׁ שִׁבְתִּ֣י בְּבֵית-יְ֭הוָה כָּל-יְמֵ֣י חַיַּ֑י לַחֲז֥וֹת בְּנֹֽעַם-יְ֝הוָ֗ה וּלְבַקֵּ֥ר בְּהֵיכָלֽוֹ: ה כִּ֤י יִצְפְּנֵ֨נִי | בְּסֻכֹּה֮ בְּי֪וֹם רָ֫עָ֥ה יַ֭סְתִּרֵנִי בְּסֵ֣תֶר אָהֳל֑וֹ בְּ֝צ֗וּר יְרוֹמְמֵֽנִי: ו וְעַתָּ֨ה יָר֪וּם רֹאשִׁ֡י עַ֤ל אֹֽיְבַ֬י סְֽבִיבוֹתַ֗י וְאֶזְבְּחָ֣ה בְ֭אָהֳלוֹ זִבְחֵ֣י תְרוּעָ֑ה אָשִׁ֥ירָה וַ֝אֲזַמְּרָ֗ה לַיהוָֽה: ז שְׁמַע-יְהוָ֖ה קוֹלִ֥י אֶקְרָ֗א וְחָנֵּ֥נִי וַעֲנֵֽנִי: ח לְךָ֤ | אָמַ֣ר לִ֭בִּי בַּקְּשׁ֣וּ פָנָ֑י אֶת-פָּנֶ֖יךָ יְהוָ֣ה אֲבַקֵּֽשׁ: ט אַל-תַּסְתֵּ֬ר פָּנֶ֨יךָ | מִמֶּנִּי֮ אַֽל-תַּט-בְּאַ֗ף עַ֫בְדֶּ֥ךָ עֶזְרָתִ֥י הָיִ֑יתָ אַֽל-תִּטְּשֵׁ֥נִי וְאַל-תַּֽ֝עַזְבֵ֗נִי אֱלֹהֵ֥י יִשְׁעִֽי: י כִּי-אָבִ֣י וְאִמִּ֣י עֲזָב֑וּנִי וַֽיהוָ֣ה יַֽאַסְפֵֽנִי: יא ה֤וֹרֵ֥נִי יְהוָ֗ה דַּ֫רְכֶּ֥ךָ וּ֭נְחֵנִי בְּאֹ֣רַח מִישׁ֑וֹר לְ֝מַ֗עַן שׁוֹרְרָֽי: יב אַֽל-תִּ֭תְּנֵנִי בְּנֶ֣פֶשׁ צָרָ֑י כִּ֥י קָֽמוּ-בִ֥י עֵֽדֵי-שֶׁ֝֗קֶר וִיפֵ֥חַ חָמָֽס: יג לׄׄוּלֵׄ֗ׄאׄׄ הֶ֭אֱמַנְתִּי לִרְא֥וֹת בְּֽטוּב-יְהוָ֗ה בְּאֶ֣רֶץ חַיִּֽים: יד קַוֵּ֗ה אֶל-יְה֫וָ֥ה חֲ֭זַק וְיַאֲמֵ֣ץ לִבֶּ֑ךָ וְ֝קַוֵּ֗ה אֶל-יְהוָֽה:

תהילים כ״ז (פרק 27) נחשב לפרק חשוב ומוכר במיוחד, בין היתר בזכות הפסוק הפותח "לדוד ה' אֺוֹרִי וְיִשְׁעִי – מִמִּי אִירָא?" הנקרא על ידי רבים בימי חודש אלול ועשרת ימי תשובה (עד שמיני עצרת) כמנהג קהילות רבות. המזמור מביע ביטחון עמוק בהגנת האל מול אויבים ופחדים, לצד כמיהה עמוקה להיות קרוב לה' ולשכון בביתו.

תוכן ועיקרי הרעיון

1. ביטחון ואומץ מול פחד
   • הפתיחה: "ה' אוֹרִי וְיִשְׁעִי, מִמִּי אִירָא?" (פס׳ א). הדובר מצהיר שה' הוא האור שלו והמושיע, ואין לו סיבה לפחד מאויבים או מצבים מאיימים.
   • הפסוק השני מדגיש שכאשר רֶשָׁעִים או צָרִים מבקשים להרע לו, הם עצמם ייכשלו.
2. בקשת קרבה אלוקית
   • "אַחַת שָׁאַלְתִּי מֵאֵת ה'… שִׁבְתִּי בְּבֵית־ה' כׇּל־יְמֵי חַיַּי" (פס׳ ד) – הכמיהה לישיבת קבע בבית ה', כמקור ביטחון ושקיעה רוחנית, היא השאיפה הגדולה של דוד.
   • הדבר מבטא צורך עמוק לחוות את נוכחות ה' כבית חם בכל רגע.
3. אמונה בהסתר פנים זמני
   • "כִּי־יָצְפְּנֵנִי בְּסֻכֹּה…" (פס׳ ה) – האל מסתיר ומגן כמו בסוכה או מחסה ביום צרה.
   • גם אם נראה שהאל מסתתר או מתעכב, האדם ממשיך לייחל ולקוות. בהמשך (פסוקים ז–ט), הדובר קורא לה' שלא להסתיר פניו.
4. עמידה מול נטישה או אבדן
   • "כִּי־אָבִי וְאִמִּי עֲזָבֻנִי, וַה' יַאַסְפֵנִי" (פס׳ י) – מביע ביטחון שאפילו אם ההורים הפיזיים נטשו או נפטרו, ה' לעולם לא יעזוב.
   • זהו מסר של נחמה גדולה למי שחווה בדידות קיצונית.
5. התעקשות להאמין בטוב ה'
   • "לוּלֵא הֶאֱמַנְתִּי לִרְאוֹת בְּטוּב־ה' בְּאֶרֶץ חַיִּים" (פס׳ יג) – אלמלא האמונה בראות טוב ה', לא היה אפשר להמשיך.
   • הסיום (פס׳ יד) קורא להמשיך לקוות: "קַוֵּה אֶל־ה', חֲזַק וְיַאֲמֵץ לִבֶּךָ…".

לאילו מצבים טוב לקרוא פרק זה?

1. במצבי פחד וחרדה
   • הפתיחה מכריזה שאין אדם צריך לפחד מאויבים כשהוא חש שהאל מגן עליו. זה אידיאלי כאשר אדם שרוי בחשש או חרדה קונקרטית.
2. כשהלב כמה לקרבה רוחנית
   • "אַחַת שָׁאַלְתִּי" מביע רצון עמוק להיות בבית ה'. מתאים כשמבקשים להתקרב בתפילה, ובפרט לפני ימים נוראים או בכל שלב של תשובה.
3. בהרגשת בדידות או עזיבה
   • הפסוק שמזכיר "כִּי־אָבִי וְאִמִּי עֲזָבֻנִי" נותן תקווה שאפילו במצב נטישה, יש ביטחון בקב"ה.
4. כחלק מתהליך תשובה והתכוננות רוחנית
   • נהוג בציבור רבות במשך חודש אלול ועשרת ימי תשובה לקרוא פרק זה פעמיים ביום, משום שהוא מסמל ביטחון בישועת ה' ורצון לשוב לצילו.
5. בקשה והתמדה בתקווה
   • הסיום: "קַוֵּה אֶל־ה'" מלווה בקריאה להתחזק ואי-הרפיה מהתקווה גם במצבים מאתגרים ממושכים.

מה כוחו של פרק כ״ז?

1. השקטת פחדים
   • "מִמִּי אִירָא?" הוא פסוק עוצמתי שמחזק אמונה שאל לו לאדם לפחד כשהוא קשור בה'.
2. דרבון לשאוף לקרבה רוחנית ואחדות
   • הפרק מפיח תשוקה לשבת בבית ה' – שאיפה טהורה לדבקות ושייכות למרחב הקדושה.
3. חיזוק בלב המצוקה
   • משתמש בדימויים של מצור ואויבים לעורר ביטחון וסבלנות. מזכיר שאלוהים אוסף את האדם גם אם כל העולם מרפה את ידיו.
4. מנגנון של נחמה וכוח נפשי
   • נאמר בתפילה בתקופות הרחמים והסליחות, משרות ביטחון ואווירה חגיגית של "ה' נאורי" – מי שמאיר דרכנו ומגן עלינו.

סיכום תהילים פרק כז

תהילים פרק כז מתייחד בביטחון של הדובר מול איומי אויביו, ותשוקתו לקשר הדוק וקרבה לבית ה'. הפרק משלים מעגל של התגברות על פחד, חתירה אל האל כאבן-יסוד הביטחון, ואי-ויתור על התקווה והאמונה בטוב ה' גם במצבי “הסתר פנים”. נהוג לקרוא אותו במיוחד בזמנים של חיפוש רוחני (אלול–שמע”צ), והוא מתאים לכל אחד שחווה חשש, כאב או צורך להתמלא באמונה שיש לו רועה ומגן העליון המלווה אותו באורו.

תהילים