תהילים פרק כו

תהילים פרק כו

א לְדָוִ֨ד | שָׁפְטֵ֤נִי יְהוָ֗ה כִּֽי-אֲ֭נִי בְּתֻמִּ֣י הָלַ֑כְתִּי וּבַיהוָ֥ה בָּ֝טַ֗חְתִּי לֹ֣א אֶמְעָֽד: ב בְּחָנֵ֣נִי יְהוָ֣ה וְנַסֵּ֑נִי (צרופה)  צָרְפָ֖ה כִלְיוֹתַ֣י וְלִבִּֽי: ג כִּֽי-חַ֭סְדְּךָ לְנֶ֣גֶד עֵינָ֑י וְ֝הִתְהַלַּ֗כְתִּי בַּאֲמִתֶּֽךָ: ד לֹא-יָ֭שַׁבְתִּי עִם-מְתֵי-שָׁ֑וְא וְעִ֥ם נַ֝עֲלָמִ֗ים לֹ֣א אָבֽוֹא: ה שָׂ֭נֵאתִי קְהַ֣ל מְרֵעִ֑ים וְעִם-רְ֝שָׁעִ֗ים לֹ֣א אֵשֵֽׁב: ו אֶרְחַ֣ץ בְּנִקָּי֣וֹן כַּפָּ֑י וַאֲסֹבְבָ֖ה אֶת-מִזְבַּחֲךָ֣ יְהוָֽה: ז לַ֭שְׁמִעַ בְּק֣וֹל תּוֹדָ֑ה וּ֝לְסַפֵּ֗ר כָּל-נִפְלְאוֹתֶֽיךָ: ח יְֽהוָ֗ה אָ֭הַבְתִּי מְע֣וֹן בֵּיתֶ֑ךָ וּ֝מְק֗וֹם מִשְׁכַּ֥ן כְּבוֹדֶֽךָ: ט אַל-תֶּאֱסֹ֣ף עִם-חַטָּאִ֣ים נַפְשִׁ֑י וְעִם-אַנְשֵׁ֖י דָמִ֣ים חַיָּֽי: י אֲשֶׁר-בִּידֵיהֶ֥ם זִמָּ֑ה וִֽ֝ימִינָ֗ם מָ֣לְאָה שֹּֽׁחַד: יא וַ֭אֲנִי בְּתֻמִּ֥י אֵלֵ֗ךְ פְּדֵ֣נִי וְחָנֵּֽנִי: יב רַ֭גְלִי עָֽמְדָ֣ה בְמִישׁ֑וֹר בְּ֝מַקְהֵלִ֗ים אֲבָרֵ֥ךְ יְהוָֽה:

תהילים כ״ו (פרק 26) הוא מזמור תפילה המיוחס לדוד המלך, המציג תחינה לה' לבחון את לבו של הדובר ולהצדיקו, תוך שהוא מדגיש את ניקיון כפיו והימנעותו מחברה של רשעים. במזמור נשקף רצון עז לדבוק בקדושה, להודות בה' ולחסות במזבחו, באופן שינקה את האדם מכל דופי. הפרק מאחד תפילה להכרה אלוקית בחפותו, עם מחויבות של הפרט להתרחק מדרכי מרמה וחטא, ולהתקרב לתחום הקדוש של עבודת ה'.

תוכן ועיקרי הרעיון

1. בקשה למשפט צדק
   • "שָׁפְטֵנִי ה' כִּי־אֲנִי בְּתֻמִּי הָלַכְתִּי" (פס׳ א): הדובר קורא לה', שישפוט אותו על פי יושרו, משום שהוא בוטח בה' ולא סטה מדרכו.
   • "בְּחָנֵנִי ה' וְנַסֵּנִי, צָרְפָה כִלְיוֹתַי וְלִבִּי" (פס׳ ב): בקשה לבחינה פנימית קפדנית, ביטוי של נכונות להיחשף לאור האמת האלוקית.
2. התרחקות מחברה שלילית
   • "לֹא־יָשַׁבְתִּי עִם־מְתֵי־שָׁוְא, וְעִם־נַעֲלָמִים לֹא אָבוֹא" (פס׳ ד): המשורר מסביר שמלכתחילה התרחק מחברת שקר ורמאים.
   • "שָׂנֵאתִי קְהַל־מְרֵעִים, וְאֶת־רְשָׁעִים לֹא־אֵשֵׁב" (פס׳ ה): מדגיש סלידה מרֶשַׁע וממאמצים פגומים.
3. אהבה למקום הקדוש והקרבת תודה
   • "אֶרְחַץ בְּנִקָּיוֹן כַּפָּי, וַאֲסֹבְבָה אֶת־מִזְבַּחֲךָ ה'" (פס׳ ו): טקס הרחיצה מסמל טהרה לפני גישה למזבח, ביטוי לרצון לעמוד לפני ה' בטהרה.
   • "לְהַשְׁמִיעַ בְּקוֹל תּוֹדָה, וּלְסַפֵּר כָּל־נִפְלְאֹתֶיךָ" (פס׳ ז): שאיפה להיות חלק מפולחן תודה בבית ה', לספר נפלאות האל.
4. סיום בתחינה שלא לכלול אותו עם רשעים
   • "אַל־תֶּאֱסֹף עִם־חַטָּאִים נַפְשִׁי וְעִם־אַנְשֵׁי דָמִים חַיָּי" (פס׳ ט): מבקש שלא יחשבוהו כחלק מהחוטאים בעת הדין, על בסיס דרכו התמימה.
   • "אֲנִי בְּתֻמִּי אֵלֵךְ … בְּמַקְהֵלִים אֲבָרֵךְ ה'" (פס׳ יא–יב): מבטא סיום חיובי ואופטימי – המשורר ימשיך ללכת ביושרה, והללוֹת את האל בקהל.

לאילו מצבים טוב לקרוא פרק זה?

1. בעת רצון להוכיח יושרה וחפות
   • אם אדם חש שהוא מואשם לשווא, או נאלץ להגן על טוהר מעשיו, אפשר לקרוא פרק זה המבקש מן ה' לבחון ולזכות אותו.
2. כשעושים חשבון נפש מוסרי
   • הפרק מדגים נכונות להיחקר מבחינה ערכית, ולהתרחק מסביבה רעילה של שקר ורשע.
3. לפני כניסה למקום קדוש או טקס הודיה
   • הפסוק "אֶרְחַץ בְּנִקָּיוֹן כַּפָּי" משמש השראה בטרם כניסה לקטע תפילה חגיגי, הקרבת תודה, או כשהאדם מבקש להתחבר לקדושה עם לב זך.
4. להתחזקות בדבקות אלוקית
   • אדם הרוצה לעמוד בפני ה' מתוך תחושת ניקיון וריחוק מסביבה שלילית, יכול להגות בפרק זה לקבל מוטיבציה להישאר נאמן לערכים.

מה כוחו של פרק כ״ו?

1. חיבור מיידי בין מעשה, לב ותפילה
   • הדובר משלב בקשה לבחינה (מעין וידוי) עם בטחון מוחלט שהוא נקי במעשיו. גישה זו מעצימה את האומץ המוסרי.
2. מודל להתרחקות מרשע וקירוב לקודש
   • הפרק מתאר את ההליכה “בְּתֻמִּי” כניגוד מוחלט ל“מְתֵי־שָׁוְא”. הוא מעניק השראה לחיים נקיים מהשפעות חברתיות רעות.
3. אומץ לבקש שהאל יעיד לטובתך
   • לא כל אחד מעז לומר "שָׁפְטֵנִי ה’" אלא אם הוא בוטח שה’ יאשר את צדקתו. כוחו בהעמקת תחושת יושרה ואמונה שהאל רואה הכול.
4. מעודד תפילה בבית ה'
   • "וַאֲסֹבְבָה אֶת־מִזְבַּחֲךָ" מצביע על ערך של התרוממות הקשורה בבית מקדש או בית כנסת, מתוך שמחה ותודה ציבורית.

סיכום תהילים פרק כו

תהילים כ״ו מושתת על האמונה באל כנאמן לשלם לכל אדם כפי דרכו, תוך שהדובר מתגאה ביושרו ומבקש מהאל לאשר זאת. הפרק משמש השראה למי שרוצה לעמוד לפני ה' בטהרה, להתרחק מחברת חטאים, ולזכות לגושפנקא אלוקית על ניקיון כפיו. קריאתו מספקת עידוד כשמרגישים צורך להצהיר על שיקול מוסרי טהור, מבקשים הגנה מפני האשמות שווא, או רוצים להתחבר לדרך של תודה ושבח בקרבת המזבח (המרחב הקדוש).

תהילים