תהילים פרק כה
א לְדָוִ֡ד אֵלֶ֥יךָ יְ֝הוָ֗ה נַפְשִׁ֥י אֶשָּֽׂא: ב אֱֽלֹהַ֗י בְּךָ֣ בָ֭טַחְתִּי אַל-אֵב֑וֹשָׁה אַל-יַֽעַלְצ֖וּ אֹיְבַ֣י לִֽי: ג גַּ֣ם כָּל-ק֭וֶֹיךָ לֹ֣א יֵבֹ֑שׁוּ יֵ֝בֹ֗שׁוּ הַבּוֹגְדִ֥ים רֵיקָֽם: ד דְּרָכֶ֣יךָ יְ֭הוָה הוֹדִיעֵ֑נִי אֹ֖רְחוֹתֶ֣יךָ לַמְּדֵֽנִי: ה הַדְרִ֘יכֵ֤נִי בַאֲמִתֶּ֨ךָ | וְֽלַמְּדֵ֗נִי כִּֽי-אַ֭תָּה אֱלֹהֵ֣י יִשְׁעִ֑י אוֹתְךָ֥ קִ֝וִּ֗יתִי כָּל-הַיּֽוֹם: ו זְכֹר-רַחֲמֶ֣יךָ יְ֭הוָה וַחֲסָדֶ֑יךָ כִּ֖י מֵעוֹלָ֣ם הֵֽמָּה: ז חַטֹּ֤אות נְעוּרַ֨י | וּפְשָׁעַ֗י אַל-תִּ֫זְכֹּ֥ר כְּחַסְדְּךָ֥ זְכָר-לִי-אַ֑תָּה לְמַ֖עַן טוּבְךָ֣ יְהוָֽה: ח טוֹב-וְיָשָׁ֥ר יְהוָ֑ה עַל-כֵּ֤ן יוֹרֶ֖ה חַטָּאִ֣ים בַּדָּֽרֶךְ: ט יַדְרֵ֣ךְ עֲ֭נָוִים בַּמִּשְׁפָּ֑ט וִֽילַמֵּ֖ד עֲנָוִ֣ים דַּרְכּֽוֹ: י כָּל-אָרְח֣וֹת יְ֭הוָה חֶ֣סֶד וֶאֱמֶ֑ת לְנֹצְרֵ֥י בְ֝רִית֗וֹ וְעֵדֹתָֽיו: יא לְמַֽעַן-שִׁמְךָ֥ יְהוָ֑ה וְֽסָלַחְתָּ֥ לַ֝עֲוֹנִ֗י כִּ֣י רַב-הֽוּא: יב מִי-זֶ֣ה הָ֭אִישׁ יְרֵ֣א יְהוָ֑ה י֝וֹרֶ֗נּוּ בְּדֶ֣רֶךְ יִבְחָֽר: יג נַ֭פְשׁוֹ בְּט֣וֹב תָּלִ֑ין וְ֝זַרְע֗וֹ יִ֣ירַשׁ אָֽרֶץ: יד ס֣וֹד יְ֭הוָה לִירֵאָ֑יו וּ֝בְרִית֗וֹ לְהוֹדִיעָֽם: טו עֵינַ֣י תָּ֭מִיד אֶל-יְהוָ֑ה כִּ֤י הֽוּא-יוֹצִ֖יא מֵרֶ֣שֶׁת רַגְלָֽי: טז פְּנֵה-אֵלַ֥י וְחָנֵּ֑נִי כִּֽי-יָחִ֖יד וְעָנִ֣י אָֽנִי: יז צָר֣וֹת לְבָבִ֣י הִרְחִ֑יבוּ מִ֝מְּצֽוּקוֹתַ֗י הוֹצִיאֵֽנִי: יח רְאֵ֣ה עָ֭נְיִי וַעֲמָלִ֑י וְ֝שָׂ֗א לְכָל-חַטֹּאותָֽי: יט רְאֵֽה-אוֹיְבַ֥י כִּי-רָ֑בּוּ וְשִׂנְאַ֖ת חָמָ֣ס שְׂנֵאֽוּנִי: כ שָׁמְרָ֣ה נַ֭פְשִׁי וְהַצִּילֵ֑נִי אַל-אֵ֝ב֗וֹשׁ כִּֽי-חָסִ֥יתִי בָֽךְ: כא תֹּם-וָיֹ֥שֶׁר יִצְּר֑וּנִי כִּ֝֗י קִוִּיתִֽיךָ: כב פְּדֵ֣ה אֱ֭לֹהִים אֶת-יִשְׂרָאֵ֑ל מִ֝כֹּ֗ל צָֽרוֹתָיו:
תהילים כ״ה (פרק 25) הוא מזמור תפילה המיוחס לדוד המלך, המציג את הדובר כמי שמבקש הדרכה, מחילה והגנה מאלוהים. פרק זה עשיר בנושאי אמונה, תשובה, לימוד דרכי ה' וביטחון מול אויבים, והוא נכתב בצורה של אקרוסטיכון (מנוסח בסדר האלפבית העברי, אף כי לא מושלם מבחינה טכנית) – מה שמקנה לו מבנה ספרותי-שירי מרתק.
תוכן ועיקרי הרעיון
- קריאה לביטחון בה' ולבקשת הגנה
- הפתיחה: "אֵלֶיךָ ה' נַפְשִׁי אֶשָּׂא" (פס׳ א) מצביעה על תלות מלאה בקב"ה.
- "בֵּאלֹהַי בָּטַחְתִּי, אַל־אֵבוֹשָׁה" (פס׳ ב) – ביטוי לאמון עמוק שהאל לא יאכזב, על אף תוקפם של אויבים.
- בקשה להדרכה וללימוד דרכי האל
- "הוֹדִיעֵנִי ה' דְּרָכֶיךָ, לַמְּדֵנִי אָרְחוֹתֶיךָ" (פס׳ ד) – רצון לדעת את אורחות החיים הנכונות מבחינה מוסרית ורוחנית.
- "הַדְרִיכֵנִי בַאֲמִתֶּךָ וְלַמְּדֵנִי" (פס׳ ה) – הכרה שהאל הוא מקור האמת, ודוד מבקש לשאוב ממנו הכוונה.
- תחינה למחילה וסליחת חטאים
- "חַטֹּאות נְעוּרַי וּפְשָׁעַי אַל־תִּזְכֹּר" (פס׳ ז) מבטא חרטה על חטאי עבר, ובקשת רחמים שהאל לא יזכור אותם.
- "טוֹב־וְיָשָׁר ה' עַל־כֵּן יוֹרֶה חַטָּאִים בַּדָּרֶךְ" (פס׳ ח) – אלוהים מלמד אפילו את החוטאים לשוב לדרך ישרה.
- הכרת טוב וענווה
- "מִי־זֶה הָאִישׁ יְרֵא ה', יוֹרֶנּוּ בְּדֶרֶךְ יִבְחָר" (פס׳ יב) – מי שמפגין יראת שמיים, האל ידריך אותו בדרך נכונה, ובכך יש כדי לנבא ברכה.
- התמודדות עם אויבים וייסורים
- "הוֹצִיאֵנִי מֵרֶשֶׁת זוּ טָמְנוּ לִי, כִּי אַתָּה מָעוּזִּי" (פס׳ טו) – תחושת רדיפה והיגיון שהחסות האלוקית תשמור מפני רשת האויב.
- סיום (פס׳ כב) בבקשה רחבה: “פְּדֵה אֶת־יִשְׂרָאֵל אֱלֹהִים, מִכֹּל צָרוֹתָיו” – הרחבה מתפילה פרטית לפעולה למען כלל ישראל.
לאילו מצבים טוב לקרוא פרק זה?
- בעת חיפוש הדרך או צורך בהכוונה
- הפרק מציג את הבקשה "הוֹדִיעֵנִי דְּרָכֶיךָ" – כשאדם מתלבט מוסרית או זקוק לצעדים נכונים, הוא יכול לקרוא מזמור זה כדי לבקש הדרכה אלוקית.
- כשעולה רצון לכפרה ותיקון עצמי
- המזמור עוסק בסליחת חטאים ("חטאות נעורי"). הוא מעודד לחזור בתשובה ולהאמין בחסד ה' המוחל על טעויות העבר.
- לצורך חיזוק הביטחון מול אויבים או קשיים
- הפרק שב ומדגיש את התלות בה' בביטחון שהאל יגן ממתקיפים ורשתותיהם. מתאים במצבי איומים חיצוניים או פנימיים.
- במצב של בושה או אשמה
- "אַל־אֵבוֹשָׁה" (פס׳ ב) מצביע על התפילה שלא להתבייש מול אויב או מול זיכרון חטאים. העיסוק בהסרת בושה יכול לעזור למי שבתחושת אשמה.
- כלימוד ערך ענווה
- "יַדְרֵךְ עֲנָוִים בַּמִשְׁפָּט" (פס׳ ט) – ה' מדריך הענווים. בעמידה צנועה נפתח האדם להדרכה מלמעלה.
מה כוחו של תהילים פרק כה?
- מקשר בין ביטחון, תשובה ולימוד
- הפרק מייצר תובנה שלמה: האדם הבוטח בה' מבקש להכיר את דרכיו, לחזור בתשובה על חטאיו ולזכות בהדרכה מוסרית.
- חיזוק פנימי מול חרדות וכישלונות עבר
- לצד הביטוי "חטאות נעורי", מתחדדת ההבנה שהאל מוחל וסולח. זה נותן לאדם כוח לא להתייאש.
- פניה לרובד הפרטי והלאומי
- הסיום מתרחב לבקשת “פְּדֵה אֶת־יִשְׂרָאֵל” – הפרט והעם שזורים יחד. מזכיר שכל תפילה אישית יכולה להשפיע גם על תיקון הכלל.
- פשוט לקריאה יומיומית
- המזמור כתוב בלשון בקשה, ויכול ללוות כל תחלת יום או מפגש התלבטות. יש הממקמים אותו בתפילה פרטית על הצלחה רוחנית.
סיכום
תהילים פרק כה מציג שילוב של תפילה להדרכה אלוקית, בקשת מחילה על עוונות, ובה בעת על ביטחון מול סכנות ואויבים. הוא מתאים במיוחד כשהאדם חש צורך ליישר דרך, ללמוד ולהתנקות מטעויות העבר, ומחפש כיוון בטוח בחסדי ה'. כוחו בכך שהוא מחדיר רוח של תיקון פנימי ואמונה איתנה, תוך הרחבה מרגש הפרט לעתידו של עם ישראל כולו.