תהילים פרק ח

תהילים פרק ח

א לַמְנַצֵּ֥חַ עַֽל-הַגִּתִּ֗ית מִזְמ֥וֹר לְדָוִֽד: ב יְהוָ֤ה אֲדֹנֵ֗ינוּ מָֽה-אַדִּ֣יר שִׁ֭מְךָ בְּכָל-הָאָ֑רֶץ אֲשֶׁ֥ר תְּנָ֥ה ה֝וֹדְךָ֗ עַל-הַשָּׁמָֽיִם: ג מִפִּ֤י עֽוֹלְלִ֨ים | וְֽיֹנְקִים֮ יִסַּ֪דְתָּ֫ עֹ֥ז לְמַ֥עַן צוֹרְרֶ֑יךָ לְהַשְׁבִּ֥ית א֝וֹיֵ֗ב וּמִתְנַקֵּֽם: ד כִּֽי-אֶרְאֶ֣ה שָׁ֭מֶיךָ מַעֲשֵׂ֣י אֶצְבְּעֹתֶ֑יךָ יָרֵ֥חַ וְ֝כוֹכָבִ֗ים אֲשֶׁ֣ר כּוֹנָֽנְתָּה: ה מָֽה-אֱנ֥וֹשׁ כִּֽי-תִזְכְּרֶ֑נּוּ וּבֶן-אָ֝דָ֗ם כִּ֣י תִפְקְדֶֽנּוּ: ו וַתְּחַסְּרֵ֣הוּ מְּ֭עַט מֵאֱלֹהִ֑ים וְכָב֖וֹד וְהָדָ֣ר תְּעַטְּרֵֽהוּ: ז תַּ֭מְשִׁילֵהוּ בְּמַעֲשֵׂ֣י יָדֶ֑יךָ כֹּ֝ל שַׁ֣תָּה תַֽחַת-רַגְלָֽיו: ח צֹנֶ֣ה וַאֲלָפִ֣ים כֻּלָּ֑ם וְ֝גַ֗ם בַּהֲמ֥וֹת שָׂדָֽי: ט צִפּ֣וֹר שָׁ֭מַיִם וּדְגֵ֣י הַיָּ֑ם עֹ֝בֵ֗ר אָרְח֥וֹת יַמִּֽים: י יְהוָ֥ה אֲדֹנֵ֑ינוּ מָֽה-אַדִּ֥יר שִׁ֝מְךָ֗ בְּכָל-הָאָֽרֶץ:

תהילים פרק ח הוא מזמור הלל והודיה לה' על עוצמתו וגודל מעשיו בבריאה, ובדגש על מעמדו המיוחד של האדם בתוכה. זהו אחד המזמורים המפורסמים בספר תהילים, ובו דוד המלך מתפעל מהנס הגדול של הבריאה, ורואה בעיני רוחו כיצד האדם, על אף היותו קטן לעומת היקום העצום, מקבל תפקיד רם ונישא בבריאה האלוקית.

פירוש קצר לפסוקי הפרק תהילים פרק ח

1. "לַמְנַצֵּחַ עַל הַגִּתִּית, מִזְמוֹר לְדָוִד."
   • כותרת המזמור: “על הגִּתִּית” היא כנראה התייחסות לכלי נגינה (מקור המילה "גת" או "גתית") או מנגינה שנהוגה בגת.
2. "ה' אֲדֹנֵינוּ, מָה־אַדִּיר שִׁמְךָ בְּכָל־הָאָרֶץ; אֲשֶׁר תְּנָה הוֹדְךָ עַל־הַשָּׁמָיִם."
   • הפתיחה קובעת את נושא המזמור: שמו של ה' אדיר בכול, והדרו נישא עד השמיים.
   • למעשה, זהו פסוק מסגרת חוזר – מופיע גם בסוף המזמור (פסוק 10), וכך יוצר אקורד פתיחה וסיום של תהילה לה'.
3. "מִפִּי עוֹלְלִים וְיוֹנְקִים יִסַּדְתָּ עֹז, לְמַעַן צוֹרְרֶיךָ…"
   • רעיון מפתיע: עוזו של האל מתגלה בפעוטות ותינוקות (עוֹלְלִים וְיוֹנְקִים).
   • אפשר לפרש שבפשטותם ובתמימותם של תינוקות ניכר כוח אלוקי, או שההשגחה האלוקית יכולה להשתמש בקטנים ביותר כדי לגבור על אויבים.
4. "כִּי־אֶרְאֶה שָׁמֶיךָ, מַעֲשֵׂה אֶצְבְּעֹתֶיךָ, יָרֵחַ וְכוֹכָבִים, אֲשֶׁר כּוֹנָנְתָּ."
   • דוד מתבונן בשמיים וחש תחושה של התפעלות – הירח והכוכבים הם מעשי אצבעותיו של הבורא, עדות לגדולתו.
5. "מָה־אֱנוֹשׁ כִּי־תִזְכְּרֶנּוּ, וּבֶן־אָדָם כִּי תִפְקְדֶנּוּ?"
   • השאלה המרכזית: האדם נראה כה קטן מול מרחבי היקום העצומים, כיצד ייתכן שה' זוכר אותו ומספק לו השגחה ("פקידה")?
6. "וַתְּחַסְרֵהוּ מְעַט מֵאֱלֹהִים, וְכָבוֹד וְהָדָר תְּעַטְּרֵהוּ."
   • התשובה: האדם נברא כמעט בדרגת מלאכים (או "מֵאֱלֹהִים"), ומוכתר בכבוד ובהדר, על אף מימדיו הפיזיים הקטנים.
7. "תַּמְשִׁילֵהוּ בְּמַעֲשֵׂה יָדֶיךָ, כֹּל שַׁתָּה תַחַת־רַגְלָיו."
   • האדם זוכה למעמד של שליטה בעולם: כל יצורי הארץ, השמיים והים, ניתנו תחת ידו.
   • כך מוזכרים בהמשך מזמור (פסוק 8-9) בעלי חיים שונים שהושמו להשגחתו של האדם.
8. "צֹנֶה וַאֲלָפִים כֻּלָּם, וְגַם בַּהֲמוֹת שָׂדָי; צִפּוֹר־שָׁמַיִם וּדְגֵי הַיָּם, עֹבֵר אָרְחוֹת יַמִּים."
   • פירוט של החי על פני האדמה, בשמיים ובמים, שמסמל את כלל הבריאה החיה, שהאדם מופקד עליה.

9-10. "ה' אֲדֹנֵינוּ, מָה־אַדִּיר שִׁמְךָ בְּכָל־הָאָרֶץ."

• חזרה על הפסוק הפותח: מזכירה שוב את גדולת ה' בכל העולם.

רעיונות מרכזיים תהילים פרק ח

1. הגדולה האלוקית בבריאה
   • מרכזו של הפרק הוא ההתפעלות מהבריאה: הכוכבים, הירח, וכל הטבע מעידים על עוצמת האל.
   • בצד זה, האדם קטן מול היקום, אך מקבל תפקיד נעלה.
2. מעמדו המיוחד של האדם
   • למרות קטנותו בעולם, האדם לא נזנח, אלא "מעט מאלוהים" וחובתו היא לנהל באחריות את העולם.
   • רעיון חשוב: מעמד האדם כ"שליט" בבריאה איננו נועד לשלוט בכוח, אלא לשמור, לפעול בחכמה ובהגינות.
3. הפלא שבפער בין גדלות ה' לקטנות האדם
   • הפרק מדגיש את הסתירה הנראית לעין: אם היקום כה גדול, איך הקב"ה "מתייחס" לאדם הפרטי?
   • התשובה היא במפגש של חכמה אלוקית עם צלם אלוהים שבאדם.
4. שערי הלל והודיה
   • הפרק הוא מזמור הלל מלא. נפתח ומסתיים בהצהרת "מה אדיר שמך בכל הארץ", ומלמד שעיקר מטרתו היא שבח לה'.

באילו מצבים טוב לקרוא פרק זה?

1. בעת התבוננות בטבע או ביקור באתרי טבע
   • כאשר חווים מול העיניים נוף מרהיב, שמי לילה זרועי כוכבים, או פלאי טבע גדולים, קריאת הפרק מזכירה איך הכל משקף את גדולת הבורא, תוך הדגשת ערך האדם.
2. לחיזוק ההערכה העצמית בצל הכרת האל
   • הפרק מזכיר שהאדם, למרות קטנותו, חשוב מאוד בעיני האל. אם אדם חש חוסר ביטחון או תחושת "מי אני?" – הפרק מלמד שהוא מעט מאלוהים, עוטר בכבוד והדר.
3. כתפילת הודיה על פלא הבריאה
   • מי שמבקש להודות לה' על נפלאות הבריאה, על המתנה להימצא בעולם יפה ומורכב – המזמור הזה מתאים כעין "שיר הלל" לה'.
4. בעת רצון להתחבר לקדושה בחיי היומיום
   • הפרק מקשר בין השמיים והארץ, בין אלוהים לאדם. קריאה בו יכולה לעזור להתבונן איך גם בחיי היום-יום אפשר "לראות" את יד ה' ויופיו.
5. לחינוך ילדים או לימוד קבוצתי על ערך האדם והבריאה
   • המזמור בהיר ולא ארוך, ומלמד מסר חינוכי: יש לנו אחריות כלפי הסביבה והחי. טוב לקרוא אותו במסגרות חינוכיות כדי לטפח אהבת הטבע וכבוד לאחריות שהוטלה על האדם.
6. כחלק מתפילות הלל
   • לא נהוג כחובה לקרוא את תהילים ח׳ במסגרת תפילת הלל הרגיל, אך הוא בהחלט יושב ברובד הרעיוני של תהילות לה'. יש הנוהגים להוסיף פרקי הלל נוספים בשבתות או חגיגות; פרק זה עשוי להתאים.

סיכום

תהילים ח׳ הוא מזמור נפלא המשבח את בורא העולם על יופיו וגדולתו, ומאיר את פרדוקס מעמד האדם: מצד אחד קטן וזניח מול היקום, ומצד שני מועצם על-ידי האל, מעט פחות מאלוהים, וממונה על כלל היצורים. המזמור מקפל בתוכו רעיון שהאדם מוזמן להכיר בערכו העצום, אך גם להבין שמקור מעמדו ומעלתו הוא מאת ה'. קריאתו מתאימה למצבים שבהם מבקשים להתפעל מהטבע, לחזק את הביטחון וההערכה העצמית, או פשוט להלל את ה' על חסד הבריאה המופלאה שבה אנו חיים.

תהילים