תהילים פרק ג

תהילים פרק ג

א מִזְמ֥וֹר לְדָוִ֑ד בְּ֝בָרְח֗וֹ מִפְּנֵ֤י | אַבְשָׁל֬וֹם בְּנֽוֹ: ב יְ֭הוָה מָֽה-רַבּ֣וּ צָרָ֑י רַ֝בִּ֗ים קָמִ֥ים עָלָֽי: ג רַבִּים֮ אֹמְרִ֪ים לְנַ֫פְשִׁ֥י אֵ֤ין יְֽשׁוּעָ֓תָה לּ֬וֹ בֵֽאלֹהִ֬ים סֶֽלָה: ד וְאַתָּ֣ה יְ֭הוָה מָגֵ֣ן בַּעֲדִ֑י כְּ֝בוֹדִ֗י וּמֵרִ֥ים רֹאשִֽׁי: ה ק֭וֹלִי אֶל-יְהוָ֣ה אֶקְרָ֑א וַיַּֽעֲנֵ֨נִי מֵהַ֖ר קָדְשׁ֣וֹ סֶֽלָה: ו אֲנִ֥י שָׁכַ֗בְתִּי וָֽאִ֫ישָׁ֥נָה הֱקִיצ֑וֹתִי כִּ֖י יְהוָ֣ה יִסְמְכֵֽנִי: ז לֹֽא-אִ֭ירָא מֵרִבְב֥וֹת עָ֑ם אֲשֶׁ֥ר סָ֝בִ֗יב שָׁ֣תוּ עָלָֽי: ח ק֘וּמָ֤ה יְהוָ֨ה | הוֹשִׁ֘יעֵ֤נִי אֱלֹהַ֗י כִּֽי-הִכִּ֣יתָ אֶת-כָּל-אֹיְבַ֣י לֶ֑חִי שִׁנֵּ֖י רְשָׁעִ֣ים שִׁבַּֽרְתָּ: ט לַיהוָ֥ה הַיְשׁוּעָ֑ה עַֽל-עַמְּךָ֖ בִרְכָתֶ֣ךָ סֶּֽלָה:

תהילים פרק ג הוא פרק קצר המיוחס לדוד המלך, הנאמר (על פי כותרת הפרק) "בברחו מפני אבשלום בנו". הסיפור המקראי (שמואל ב' פרקים ט״ו–י״ח) מתאר כיצד אבשלום, בנו של דוד, מורד בו ומנסה לתפוס את השלטון בירושלים. דוד נאלץ לברוח מירושלים על מנת להינצל, ובמהלך המנוסה ואימת המרד, הוא זועק לה' בתפילה ובקשת ישועה.

הפרק מבטא מצוקה אישית חריפה – דוד מלך ישראל נאלץ להתמודד לא רק עם אויב חיצוני, אלא עם בנו עצמו, מה שמוסיף מימד של כאב ובגידה. בתוך הכאב הזה, הפרק מלמד על האמונה העמוקה של דוד שה' יושיע אותו ויגן עליו, ועל ביטחונו שברכת ה' מנצחת כל מזימה אנושית.

פירוש קצר לפסוקי תהילים פרק ג

1. "מִזְמוֹר לְדָוִד בְּבָרְחוֹ מִפְּנֵי אַבְשָׁלוֹם בְּנוֹ"
   • כותרת הפרק מציגה את ההקשר: בריחתו של דוד מפני בנו המורד, אבשלום.
2. "ה' מָה-רַבּוּ צָרָי רַבִּים קָמִים עָלָי"
   • דוד מתאר כיצד אויביו מרובים וקמים עליו.
   • "צָרַי" הם גם אויבים פיזיים וגם אלו הלועגים לו וטוענים ש"אין לו תקומה".
3. "רַבִּים אֹמְרִים לְנַפְשִׁי, אֵין יְשׁוּעָתוֹ לוֹ בֵאלֹהִים סֶּלָה"
   • הסביבה מוסיפה לייאוש באומרה "אין ישועה" – כאילו גם ה' לא יציל את דוד, בשל חומרת חטאיו או בגלל שקם נגדו בנו.
   • "סֶּלָה" – מונח מסיים או קוטע – לעיתים מורה על הפסקה או על הדגשה.
4. "וְאַתָּה ה', מָגֵן בַּעֲדִי כְּבוֹדִי וּמֵרִים רֹאשִׁי"
   • דוד מבטא אמונה חזקה: ה' הוא המגן שלו, הוא "כבודו", והוא זה שירים את ראשו מן השפל והביזיון של המרד.
5. "קוֹלִי אֶל-ה' אֶקְרָא, וַיַּעֲנֵנִי מֵהַר קׇדְשׁוֹ סֶּלָה"
   • דוד מתפלל בקול, ובוטח שיֵענה מהר הקודש, כלומר מירושלים – מבית המקדש או ממקום השכינה.
   • שוב המילה "סֶּלָה" להדגשה.
6. "אֲנִי שָׁכַבְתִּי וָאִישָׁנָה, הֱקִיצוֹתִי כִּי ה' יִסְמְכֵנִי"
   • דוד מספר על שלווה נפשית, עד כדי שהוא היה מסוגל לישון בבטחה על אף הסכנות המיידיות.
   • "הֱקִיצוֹתִי" – הוא התעורר בריא ושלם, ה' נתן לו הגנה, וכך הוכיח שהאל עומד לצידו.
7. "לֹא-אִירָא מֵרִבְבוֹת עָם, אֲשֶׁר סָבִיב שָׁתוּ עָלָי"
   • אמונתו נותנת לו ביטחון רב, גם אם רבבות אויבים מקיפים אותו.
   • הוא חש שאין לו מה לפחד, שכן ה' שומר עליו.
8. "קוּמָה ה', הוֹשִׁיעֵנִי אֱלֹהַי, כִּי הִכִּיתָ אֶת-כָּל-אֹיְבַי לְחִי, שִׁנֵּי רְשָׁעִים שִׁבַּרְתָּ"
   • פנייה ישירה אל ה': "קום והושיעני!" – קריאה נלהבת מתוך מצוקה.
   • הביטוי "הִכִּיתָ… לְחִי" (מכה על הלחי) מבטא את השפלת האויב ושבירת כוחו.
9. "לַה' הַיְשׁוּעָה, עַל-עַמְּךָ בִרְכָתֶךָ סֶּלָה"
   • סיום הפרק בנימה כללית: לא רק דוד אלא כל העם זקוק לישועת ה'.
   • "עַל-עַמְּךָ בִרְכָתֶךָ" – מבטא ברכה כללית ותחינה להמשכיות השמירה האלוקית.

רעיונות מרכזיים בפרק

1. הקרבה המיוחדת בין דוד לה': הפרק מציג אמון יוצא דופן ביחס לה', המתבטא בכך שדוד מצליח לישון בשלווה למרות הסכנה, מתוך תחושת ביטחון בהגנה האלוקית.
2. מצוקה אישית ומשפחתית: באופן מיוחד, פרק זה מדגיש את הכאב הגדול של אדם שנאלץ להילחם בבנו. למרות זאת, דוד אינו מוותר על אמונתו.
3. עוצמתה של תפילה בעת צרה: דוד קורא לה' בביטחון מלא שיענה לו. התגובה האלוקית נתפסת כגואלת ומרחיבה את מושג הישועה לכל העם.

באילו מצבים טוב לקרוא פרק זה?

1. בעת צרה אישית או משפחתית
   • הפרק מדבר מפורשות על מצוקה משפחתית קשה (אב מול בנו). מי שנמצא במשבר אישי, משפחתי או בין-אישי יכול להזדהות עם הכאב והפנייה הנואשת אל ה'.
   • בפרט, כשיש תחושת בגידה או מרידה מצד קרובי משפחה או חברים, הפרק מעניק הזדהות וביטחון שלמרות הכול ניתן לבקש עזרה אלוקית.
2. בזמן רדיפות או סכנות מוחשיות
   • כשהאדם חש מאוים או נרדף על ידי 'אויבים' (בין אם במובן הפיזי-ביטחוני או במובן נפשי), הפרק מזכיר שהאל מספק הגנה ונוכחות שמרגיעה את הפחד.
3. כשרוצים להתחזק באמון ובביטחון
   • מי שמרגיש חוסר שקט או חרדות, ורוצה לזכות בשלווה הפנימית שתאפשר "לשכב ולישון", יכול לשאוב השראה מהביטחון של דוד ולקרוא את הפרק כמעין תפילה לה' שיסמכו.
4. לקראת שינה ובקשת שמירה
   • הפסוק "אֲנִי שָׁכַבְתִּי וָאִישָׁנָה" מזוהה כפסוק המבטא ביטחון בשמירה האלוקית גם בשינה. יש אנשים הנוהגים לקרוא את הפרק לפני השינה, במיוחד בלילות של פחד או קושי נפשי.
5. בעת פיוס או תחינה רחבה על עם ישראל
   • סיום הפרק: "עַל-עַמְּךָ בִרְכָתֶךָ" מרחיב את הבקשה האישית לזירה לאומית או ציבורית. אפשר לקרוא אותו גם בעת תפילות על שלום ואחדות העם.
6. לאחר נפילה או תחושת חטא
   • לפי המדרש, מצוקתו של דוד מול אבשלום קשורה גם לדברי הנביא נתן על עונש שישיג את דוד מביתו. למי שמרגיש שהצרה מגיעה עקב טעות או חטא, הפרק מראה שניתן לפנות בכל זאת לה׳ ולבקש ישועה ורחמים.

סיכום

פרק ג׳ בתהילים מציג מצוקה אנושית עמוקה ובלתי-צפויה – המלך דוד נרדף בידי בנו. בשיא הכאב והסכנה, דוד פונה לה' בתפילה, ומבטא אמון מוחלט שיקבל סיוע והצלה. הפרק מעניק השראה לכל אדם הנקלע למצוקה, ובייחוד למי שמתמודד עם משברים אישיים או משפחתיים, ומבקש לשמור על שלווה ואמונה למרות הסערות. הדגש הוא על כוח התפילה ועל התחושה שה' מסוגל להפוך מצוקה לישועה, לא רק לאדם הפרטי אלא גם לעמו בכללותו.

תהילים