תהילים פרק ב

תהילים פרק ב

לָ֭מָּה רָגְשׁ֣וּ גוֹיִ֑ם וּ֝לְאֻמִּ֗ים יֶהְגּוּ־רִֽיק׃ יִ֥תְיַצְּב֨וּ | מַלְכֵי־אֶ֗רֶץ וְרוֹזְנִ֥ים נֽוֹסְדוּ־יָ֑חַד עַל־יְ֝הֹוָ֗ה וְעַל־מְשִׁיחֽוֹ׃ נְֽנַתְּקָ֣ה אֶת־מוֹסְרוֹתֵ֑ימוֹ וְנַשְׁלִ֖יכָה מִמֶּ֣נּוּ עֲבֹתֵֽימוֹ׃ יוֹשֵׁ֣ב בַּשָּׁמַ֣יִם יִשְׂחָ֑ק אֲדֹנָ֗י יִלְעַג־לָֽמוֹ׃ אָ֤ז יְדַבֵּ֣ר אֵלֵ֣ימוֹ בְאַפּ֑וֹ וּֽבַחֲרוֹנ֥וֹ יְבַהֲלֵֽמוֹ׃ וַאֲנִֽי נָסַ֣כְתִּי מַלְכִּ֑י עַל־צִ֝יּ֗וֹן הַר־קָדְשִֽׁי׃ אֲסַפְּרָ֗ה אֶֽל־חֹ֥ק יְֽהֹוָ֗ה אָמַ֘ר אֵלַ֥י בְּנִ֥י אַ֑תָּה אֲ֝נִ֗י הַיּ֥וֹם יְלִדְתִּֽיךָ׃ שְׁאַ֤ל מִמֶּ֗נִּי וְאֶתְּנָ֣ה ג֭וֹיִם נַחֲלָתֶ֑ךָ וַ֝אֲחֻזָּתְךָ֗ אַפְסֵי־אָֽרֶץ׃ תְּ֭רֹעֵם בְּשֵׁ֣בֶט בַּרְזֶ֑ל כִּכְלִ֖י יוֹצֵ֣ר תְּנַפְּצֵֽם׃ וְ֭עַתָּה מְלָכִ֣ים הַשְׂכִּ֑ילוּ הִ֝וָּסְר֗וּ שֹׁ֣פְטֵי אָֽרֶץ׃ עִבְד֣וּ אֶת־יְהֹוָ֣ה בְּיִרְאָ֑ה וְ֝גִ֗ילוּ בִּרְעָדָֽה׃ נַשְּׁקוּ־בַ֡ר פֶּן־יֶאֱנַ֤ף | וְתֹ֥אבְדוּ דֶ֗רֶךְ כִּֽי־יִבְעַ֣ר כִּמְעַ֣ט אַפּ֑וֹ אַ֝שְׁרֵ֗י כָּל־ח֥וֹסֵי בֽוֹ׃

תהילים ב׳ הוא פרק קצר ועוצמתי העוסק במאבק בין אומות העולם לבין מלכות ה׳, ומבטא את שלטונו העליון של הקב"ה על ההיסטוריה ועל גורל העמים. מסורת הפרשנות היהודית רואה בו לעיתים קרובות רמז למלכות בית דוד, ומבינה אותו גם בממד משיחי (כחלק מציפייה לתקופת הגאולה). הפרק מתאר כיצד עמים ומלכים קמים למרוד או למחות נגד רצון האל, וכיצד הקב"ה מגיב בביטחון ובנינוחות על ניסיונות אלו.

פירוש קצר לפסוקי הפרק

1. "לָמָּה רָגְשׁוּ גוֹיִם, וּלְאֻמִּים יֶהְגּוּ רִיק?"
   • הפסוק פותח בשאלה רטורית: מדוע הגויים נסערים וקמים נגד ה'?
   • "לֶהְגוּ רִיק" – מתכננים תכניות חסרות תועלת, משום שבסופו של דבר לא יצליחו לגבור על תוכנית האל.
2. "יִתְיַצְּבוּ מַלְכֵי־אֶרֶץ וְרוֹזְנִים נוֹסְדוּ־יָחַד, עַל־ה' וְעַל־מְשִׁיחוֹ."
   • מלכי הארץ מתייצבים יחד נגד האל ונגד "משיחו" (מלכו או נציגו), שלעתים מזוהים בפרשנות עם דוד המלך או עם מלך משיח עתידי.
3. "נְנַתְּקָה אֶת־מוֹסְרוֹתֵימוֹ, וְנַשְׁלִיכָה מִמֶּנּוּ עֲבֹתֵימוֹ."
   • מדובר בהתנערות מכוונת מחוקי האל ומשעבוד לרצונו, רצון 'לשבור כבלים' כביכול, להיפטר מהאחריות המוסרית והדתית.
4. "יוֹשֵׁב בַּשָּׁמַיִם יִשְׂחָק, אֲדֹנָי יִלְעַג־לָמוֹ."
   • תגובת הקב"ה מתוארת כצחוק ולעג למרד האנושי, המדגיש את עליונותו וחוסר המשמעות של מאבק נגדו.
5. "אָז יְדַבֵּר אֲלֵיהֶם בְּאַפּוֹ, וּבַחֲרוֹנוֹ יְבַהֲלֵמוֹ."
   • לאחר שה׳ כמוהו כ"צוחק" על העזת המורדים, מגיע שלב הנקמה או העונש: הוא מדבר בזעם כלפי העמים, מערער אותם ומבהילם.
6. "וַאֲנִי נָסַכְתִּי מַלְכִּי עַל־צִיּוֹן הַר־קָדְשִׁי."
   • ה׳ מודיע כי המלך שהוא בחר או משח מכהן בהר ציון (ירושלים), ובכך מציב אלטרנטיבה לקשר בין העמים – זוהי מלכות קדושה בעלת בסיס רוחני.
7. "אֲסַפְּרָה אֶל־חֹק: ה' אָמַר אֵלַי בְּנִי אַתָּה, אֲנִי הַיּוֹם יְלִדְתִּיךָ."
   • המלך מספר את דבר ה' אליו: "אתה בני" – לשון חיבה ובחירה. יש הרואים בזה לשון של קרבה ושל אימוץ אלוקי.
   • "היום ילדתיך" מציין את מעמד ההכתרה או ההיבחרות של המלך.
8. "שְׁאַל מִמֶּנִּי וְאֶתְּנָה גּוֹיִם נַחֲלָתֶךָ, וַאֲחֻזָּתְךָ אַפְסֵי־אָרֶץ."
   • המלך מוזמן לבקש מה' שליטה על העמים, רמז לכך שהשלטון על העולם תלוי ברצון האל, ויינתן למלך הנבחר.
9. "תְּרֹעֵם בְּשֵׁבֶט בַּרְזֶל; כְּכְלִי יוֹצֵר תְּנַפְּצֵם."
   • שליטת המלך על העמים תהיה נחרצת וחזקה, בדימוי של שבט ברזל או כלי חרס. המשמעות: העוצמה של המלך באה מה'.
10. "וְעַתָּה מְלָכִים הַשְׂכִּילוּ, הִוָּסְרוּ שֹׁפְטֵי אָרֶץ."
    • פנייה ישירה למלכי הארץ: התבוננו ולמדו לקח. אל תתנגדו לרצון האל; עדיף לכם להכיר בעליונותו ולחיות בהתאם.
11. "עִבְדוּ אֶת־ה' בְּיִרְאָה, וְגִילוּ בִּרְעָדָה."
    • עבודת ה' מתוך יראה ושמחה מהולה בכבוד. מגמה: גם השמחה צריכה להיות מלווה ביראת כבוד.
12. "נַשְּׁקוּ־בַר פֶּן־יֶאֱנַף, וְתֹאבְדוּ דֶרֶךְ… אַשְׁרֵי כָּל־חוֹסֵי־בּוֹ."
    • "נַשְּׁקוּ־בַר" (אפשרות לקרוא גם "נשקו בן" או "התמסרו לטהרה") – קריאה למלכים או לעמים להכיר במלכות ה׳, לשלב יראה ופיוס.
    • "אַשְׁרֵי כָּל־חוֹסֵי־בּוֹ" – סיום פרק בנימה חיובית: המאושרים הם אלה שבוטחים בקב"ה במקום לצאת נגדו.

רעיונות מרכזיים בפרק

1. עליונות האל מול הקמים נגדו: הפרק פותח בתיאור של מרד העמים ומסתיים בהכרה שלבסוף הכול כפופים לרצון האל.
2. מלך משוח כנציג האל: המלך (או המשיח) נתפש כשליח ה' עלי אדמות, וראוי למלכים ועמים להכיר בכך כדי לא לפגוע ברצון האל.
3. הבטחת הניצחון לצדקי הדרך: מי שמצטרף לכוחות האל ולא יוצא נגדם – מבורך ומוגן.

באילו מצבים טוב לקרוא פרק זה?

1. בעת עימותים ואיומים לאומיים או כלליים
   • הפרק מדבר על התנגדות של עמים ומלכים ועל האמונה כי הקב"ה שולט במציאות. מי שחש פחד או חוסר ודאות במציאות מדינית/ביטחונית, יכול לשאוב מכאן ביטחון כי מול כל מאבק ומזימה – התוכנית האלוקית חזקה יותר.
2. לחיזוק האמונה בבחירה האלוקית
   • יש הרואים בפרק זה מסר שלפיו ה' בוחר וממליך את מלכיו (או מנהיגיו) לטובה. הפרק מתאים למי שרוצה לחזק את האמונה שהאל מנחה את ההיסטוריה ובעל שליטה על המתרחש.
3. לקבלת עידוד בתפילה על עם ישראל
   • המסרים על נפילת אויבים, על כוחה של ירושלים/ציון ועל השמירה האלוקית, יכולים לעודד מי שדואג לגורל העם היהודי ולביטחונו, ומעוניין לשאת תפילה לביטחון וגאולה.
4. בעת קושי מול 'כוחות גדולים'
   • כאשר אדם מרגיש שניצבים מולו "ענקים" או מערכות גדולות וחזקות, פרק זה מזכיר כי גם מלכים ואימפריות הן כאין וכאפס מול רצון ה'. זה מעניק נחמה וכוח נפשי להמשיך להאמין.
5. בהקשר משיחי או לרצון בתיקון עולם
   • הפרק משמש פעמים רבות בטקסטים ומדרשים העוסקים בגאולה המשיחית. מי שרוצה להתפלל או ללמוד על גאולה ותיקון כללי בעולם, ימצא כאן נבואת חזון על מלכות אלוקית עולמית.
6. כתוספת אמונה בתפילה יומיומית או ציבורית
   • לעיתים פרק ב' מתווסף בלימוד הציבורי בסיום התפילה או כפתיחה ללימוד, במיוחד בתקופות מתוחות, לזכור ש"היושב בשמים" מביט ועשוי להתערב לטובה.

סיכום

תהילים ב׳ ממחיש את המתח שבין התנגדות עמים לאל ולמשיחו, לבין שרשרת הטיעונים המוכיחה את אפסותה של אותה התנגדות אל מול גדולתו של הקב"ה. הפרק מסתיים בקריאה להכיר בשלטון ה׳ ובמבורך הגדול שיש בעבודתו. זהו פרק שעשוי להשרות ביטחון ואמונה שהאל מנהל את המציאות על אף הניסיונות האנושיים למרוד בסדר האלוקי. בהתאם לכך, הוא מתאים במיוחד למצבים של עימותים, איום חיצוני או צורך בחיזוק הביטחון והאמונה בריבונות האל ובהשגחתו בכל תחומי החיים.

תהילים