תהילים לרפואה – פרקי תהילים לתפילה על החולה לרפואה שלמה במהרה ב"ה
פרק א
א אַ֥שְֽׁרֵי-הָאִ֗ישׁ אֲשֶׁ֤ר | לֹ֥א הָלַךְ֮ בַּעֲצַ֪ת רְשָׁ֫עִ֥ים וּבְדֶ֣רֶךְ חַ֭טָּאִים לֹ֥א עָמָ֑ד וּבְמוֹשַׁ֥ב לֵ֝צִ֗ים לֹ֣א יָשָֽׁב: ב כִּ֤י אִ֥ם בְּתוֹרַ֥ת יְהוָ֗ה חֶ֫פְצ֥וֹ וּֽבְתוֹרָת֥וֹ יֶהְגֶּ֗ה יוֹמָ֥ם וָלָֽיְלָה: ג וְֽהָיָ֗ה כְּעֵץ֮ שָׁת֪וּל עַֽל-פַּלְגֵ֫י מָ֥יִם אֲשֶׁ֤ר פִּרְי֨וֹ | יִתֵּ֬ן בְּעִתּ֗וֹ וְעָלֵ֥הוּ לֹֽא-יִבּ֑וֹל וְכֹ֖ל אֲשֶׁר-יַעֲשֶׂ֣ה יַצְלִֽיחַ: ד לֹא-כֵ֥ן הָרְשָׁעִ֑ים כִּ֥י אִם-כַּ֝מֹּ֗ץ אֲֽשֶׁר-תִּדְּפֶ֥נּוּ רֽוּחַ: ה עַל-כֵּ֤ן | לֹא-יָקֻ֣מוּ רְ֭שָׁעִים בַּמִּשְׁפָּ֑ט וְ֝חַטָּאִ֗ים בַּעֲדַ֥ת צַדִּיקִֽים: ו כִּֽי-יוֹדֵ֣עַ יְ֭הוָה דֶּ֣רֶךְ צַדִּיקִ֑ים וְדֶ֖רֶךְ רְשָׁעִ֣ים תֹּאבֵֽד:
פרק ו
א לַמְנַצֵּ֣חַ בִּ֭נְגִינוֹת עַֽל-הַשְּׁמִינִ֗ית מִזְמ֥וֹר לְדָוִֽד: ב יְֽהוָ֗ה אַל-בְּאַפְּךָ֥ תוֹכִיחֵ֑נִי וְֽאַל-בַּחֲמָתְךָ֥ תְיַסְּרֵֽנִי: ג חָנֵּ֥נִי יְהוָה֮ כִּ֤י אֻמְלַ֫ל אָ֥נִי רְפָאֵ֥נִי יְהוָ֑ה כִּ֖י נִבְהֲל֣וּ עֲצָמָֽי: ד וְ֭נַפְשִׁי נִבְהֲלָ֣ה מְאֹ֑ד (ואת) וְאַתָּ֥ה יְ֝הוָ֗ה עַד-מָתָֽי: ה שׁוּבָ֣ה יְ֭הוָה חַלְּצָ֣ה נַפְשִׁ֑י ה֝וֹשִׁיעֵ֗נִי לְמַ֣עַן חַסְדֶּֽךָ: ו כִּ֤י אֵ֣ין בַּמָּ֣וֶת זִכְרֶ֑ךָ בִּ֝שְׁא֗וֹל מִ֣י יֽוֹדֶה-לָּֽךְ: ז יָגַ֤עְתִּי | בְּֽאַנְחָתִ֗י אַשְׂחֶ֣ה בְכָל-לַ֭יְלָה מִטָּתִ֑י בְּ֝דִמְעָתִ֗י עַרְשִׂ֥י אַמְסֶֽה: ח עָֽשְׁשָׁ֣ה מִכַּ֣עַס עֵינִ֑י עָֽ֝תְקָ֗ה בְּכָל-צוֹרְרָֽי: ט ס֣וּרוּ מִ֭מֶּנִּי כָּל-פֹּ֣עֲלֵי אָ֑וֶן כִּֽי-שָׁמַ֥ע יְ֝הוָ֗ה ק֣וֹל בִּכְיִֽי: י שָׁמַ֣ע יְ֭הוָה תְּחִנָּתִ֑י יְ֝הוָ֗ה תְּֽפִלָּתִ֥י יִקָּֽח: יא יֵבֹ֤שׁוּ | וְיִבָּהֲל֣וּ מְ֭אֹד כָּל-אֹיְבָ֑י יָ֝שֻׁ֗בוּ יֵבֹ֥שׁוּ רָֽגַע:
פרק יג
א לַמְנַצֵּ֗חַ מִזְמ֥וֹר לְדָוִֽד: ב עַד-אָ֣נָה יְ֭הוָה תִּשְׁכָּחֵ֣נִי נֶ֑צַח עַד-אָ֓נָה | תַּסְתִּ֖יר אֶת-פָּנֶ֣יךָ מִמֶּֽנִּי: ג עַד-אָ֨נָה אָשִׁ֪ית עֵצ֡וֹת בְּנַפְשִׁ֗י יָג֣וֹן בִּלְבָבִ֣י יוֹמָ֑ם עַד-אָ֓נָה | יָר֖וּם אֹיְבִ֣י עָלָֽי: ד הַבִּ֣יטָֽה עֲ֭נֵנִי יְהוָ֣ה אֱלֹהָ֑י הָאִ֥ירָה עֵ֝ינַ֗י פֶּן-אִישַׁ֥ן הַמָּֽוֶת: ה פֶּן-יֹאמַ֣ר אֹיְבִ֣י יְכָלְתִּ֑יו צָרַ֥י יָ֝גִ֗ילוּ כִּ֣י אֶמּֽוֹט: ו וַאֲנִ֤י | בְּחַסְדְּךָ֣ בָטַחְתִּי֮ יָ֤גֵ֥ל לִבִּ֗י בִּֽישׁוּעָ֫תֶ֥ךָ אָשִׁ֥ירָה לַיהוָ֑ה כִּ֖י גָמַ֣ל עָלָֽי:
פרק כ
א לַמְנַצֵּ֗חַ מִזְמ֥וֹר לְדָוִֽד: ב יַֽעַנְךָ֣ יְ֭הוָה בְּי֣וֹם צָרָ֑ה יְ֝שַׂגֶּבְךָ֗ שֵׁ֤ם | אֱלֹהֵ֬י יַעֲקֹֽב: ג יִשְׁלַֽח-עֶזְרְךָ֥ מִקֹּ֑דֶשׁ וּ֝מִצִּיּ֗וֹן יִסְעָדֶֽךָּ: ד יִזְכֹּ֥ר כָּל-מִנְחֹתֶ֑ךָ וְעוֹלָתְךָ֖ יְדַשְּׁנֶ֣ה סֶֽלָה: ה יִֽתֶּן-לְךָ֥ כִלְבָבֶ֑ךָ וְֽכָל-עֲצָתְךָ֥ יְמַלֵּֽא: ו נְרַנְּנָ֤ה | בִּ֘ישׁ֤וּעָתֶ֗ךָ וּבְשֵֽׁם-אֱלֹהֵ֥ינוּ נִדְגֹּ֑ל יְמַלֵּ֥א יְ֝הוָ֗ה כָּל-מִשְׁאֲלוֹתֶֽיךָ: ז עַתָּ֤ה יָדַ֗עְתִּי כִּ֤י הוֹשִׁ֥יעַ | יְהוָ֗ה מְשִׁ֫יח֥וֹ יַ֭עֲנֵהוּ מִשְּׁמֵ֣י קָדְשׁ֑וֹ בִּ֝גְבֻר֗וֹת יֵ֣שַׁע יְמִינֽוֹ: ח אֵ֣לֶּה בָ֭רֶכֶב וְאֵ֣לֶּה בַסּוּסִ֑ים וַאֲנַ֓חְנוּ | בְּשֵׁם-יְהוָ֖ה אֱלֹהֵ֣ינוּ נַזְכִּֽיר: ט הֵ֭מָּה כָּרְע֣וּ וְנָפָ֑לוּ וַאֲנַ֥חְנוּ קַּ֝֗מְנוּ וַנִּתְעוֹדָֽד: י יְהוָ֥ה הוֹשִׁ֑יעָה הַ֝מֶּ֗לֶךְ יַעֲנֵ֥נוּ בְיוֹם-קָרְאֵֽנוּ:
פרק קב
א תְּ֭פִלָּה לְעָנִ֣י כִֽי-יַעֲטֹ֑ף וְלִפְנֵ֥י יְ֝הוָ֗ה יִשְׁפֹּ֥ךְ שִׂיחֽוֹ: ב יְ֭הוָה שִׁמְעָ֣ה תְפִלָּתִ֑י וְ֝שַׁוְעָתִ֗י אֵלֶ֥יךָ תָבֽוֹא: ג אַל-תַּסְתֵּ֬ר פָּנֶ֨יךָ | מִמֶּנִּי֮ בְּי֪וֹם צַ֫ר לִ֥י הַטֵּֽה-אֵלַ֥י אָזְנֶ֑ךָ בְּי֥וֹם אֶ֝קְרָ֗א מַהֵ֥ר עֲנֵֽנִי: ד כִּֽי-כָל֣וּ בְעָשָׁ֣ן יָמָ֑י וְ֝עַצְמוֹתַ֗י כְּמוֹקֵ֥ד נִחָֽרוּ: ה הוּכָּֽה-כָ֭עֵשֶׂב וַיִּבַ֣שׁ לִבִּ֑י כִּֽי-שָׁ֝כַ֗חְתִּי מֵאֲכֹ֥ל לַחְמִֽי: ו מִקּ֥וֹל אַנְחָתִ֑י דָּבְקָ֥ה עַ֝צְמִ֗י לִבְשָׂרִֽי: ז דָּ֭מִיתִי לִקְאַ֣ת מִדְבָּ֑ר הָ֝יִ֗יתִי כְּכ֣וֹס חֳרָבֽוֹת: ח שָׁקַ֥דְתִּי וָאֶֽהְיֶ֑ה כְּ֝צִפּ֗וֹר בּוֹדֵ֥ד עַל-גָּֽג: ט כָּל-הַ֭יּוֹם חֵרְפ֣וּנִי אוֹיְבָ֑י מְ֝הוֹלָלַ֗י בִּ֣י נִשְׁבָּֽעוּ: י כִּי-אֵ֭פֶר כַּלֶּ֣חֶם אָכָ֑לְתִּי וְ֝שִׁקֻּוַ֗י בִּבְכִ֥י מָסָֽכְתִּי: יא מִפְּנֵֽי-זַֽעַמְךָ֥ וְקִצְפֶּ֑ךָ כִּ֥י נְ֝שָׂאתַ֗נִי וַתַּשְׁלִיכֵֽנִי: יב יָ֭מַי כְּצֵ֣ל נָט֑וּי וַ֝אֲנִ֗י כָּעֵ֥שֶׂב אִיבָֽשׁ: יג וְאַתָּ֣ה יְ֭הוָה לְעוֹלָ֣ם תֵּשֵׁ֑ב וְ֝זִכְרְךָ֗ לְדֹ֣ר וָדֹֽר: יד אַתָּ֣ה תָ֭קוּם תְּרַחֵ֣ם צִיּ֑וֹן כִּי-עֵ֥ת לְ֝חֶֽנְנָ֗הּ כִּי-בָ֥א מוֹעֵֽד: טו כִּֽי-רָצ֣וּ עֲ֭בָדֶיךָ אֶת-אֲבָנֶ֑יהָ וְֽאֶת-עֲפָרָ֥הּ יְחֹנֵֽנוּ: טז וְיִֽירְא֣וּ ג֭וֹיִם אֶת-שֵׁ֣ם יְהוָ֑ה וְֽכָל-מַלְכֵ֥י הָ֝אָ֗רֶץ אֶת-כְּבוֹדֶֽךָ: יז כִּֽי-בָנָ֣ה יְהוָ֣ה צִיּ֑וֹן נִ֝רְאָ֗ה בִּכְבוֹדֽוֹ: יח פָּ֭נָה אֶל-תְּפִלַּ֣ת הָעַרְעָ֑ר וְלֹֽא-בָ֝זָ֗ה אֶת-תְּפִלָּתָֽם: יט תִּכָּ֣תֶב זֹ֭את לְד֣וֹר אַחֲר֑וֹן וְעַ֥ם נִ֝בְרָ֗א יְהַלֶּל-יָֽהּ: כ כִּֽי-הִ֭שְׁקִיף מִמְּר֣וֹם קָדְשׁ֑וֹ יְ֝הוָ֗ה מִשָּׁמַ֤יִם | אֶל-אֶ֬רֶץ הִבִּֽיט: כא לִ֭שְׁמֹעַ אֶנְקַ֣ת אָסִ֑יר לְ֝פַתֵּ֗חַ בְּנֵ֣י תְמוּתָֽה: כב לְסַפֵּ֣ר בְּ֭צִיּוֹן שֵׁ֣ם יְהוָ֑ה וּ֝תְהִלָּת֗וֹ בִּירוּשָׁלִָֽם: כג בְּהִקָּבֵ֣ץ עַמִּ֣ים יַחְדָּ֑ו וּ֝מַמְלָכ֗וֹת לַעֲבֹ֥ד אֶת-יְהוָֽה: כד עִנָּ֖ה בַדֶּ֥רֶךְ (כחו) כֹּחִ֗י קִצַּ֥ר יָמָֽי: כה אֹמַ֗ר אֵלִ֗י אַֽל-תַּ֭עֲלֵנִי בַּחֲצִ֣י יָמָ֑י בְּד֖וֹר דּוֹרִ֣ים שְׁנוֹתֶֽיךָ: כו לְ֭פָנִים הָאָ֣רֶץ יָסַ֑דְתָּ וּֽמַעֲשֵׂ֖ה יָדֶ֣יךָ שָׁמָֽיִם: כז הֵ֤מָּה | יֹאבֵדוּ֮ וְאַתָּ֪ה תַ֫עֲמֹ֥ד וְ֭כֻלָּם כַּבֶּ֣גֶד יִבְל֑וּ כַּלְּב֖וּשׁ תַּחֲלִיפֵ֣ם וְֽיַחֲלֹֽפוּ: כח וְאַתָּה-ה֑וּא וּ֝שְׁנוֹתֶ֗יךָ לֹ֣א יִתָּֽמּוּ: כט בְּנֵֽי-עֲבָדֶ֥יךָ יִשְׁכּ֑וֹנוּ וְ֝זַרְעָ֗ם לְפָנֶ֥יךָ יִכּֽוֹן:
פרק קל
א שִׁ֥יר הַֽמַּעֲל֑וֹת מִמַּעֲמַקִּ֖ים קְרָאתִ֣יךָ יְהוָֽה: ב אֲדֹנָי֮ שִׁמְעָ֪ה בְק֫וֹלִ֥י תִּהְיֶ֣ינָה אָ֭זְנֶיךָ קַשֻּׁב֑וֹת לְ֝ק֗וֹל תַּחֲנוּנָֽי: ג אִם-עֲוֹנ֥וֹת תִּשְׁמָר-יָ֑הּ אֲ֝דֹנָ֗י מִ֣י יַעֲמֹֽד: ד כִּֽי-עִמְּךָ֥ הַסְּלִיחָ֑ה לְ֝מַ֗עַן תִּוָּרֵֽא: ה קִוִּ֣יתִי יְ֭הוָה קִוְּתָ֣ה נַפְשִׁ֑י וְֽלִדְבָר֥וֹ הוֹחָֽלְתִּי: ו נַפְשִׁ֥י לַֽאדֹנָ֑י מִשֹּׁמְרִ֥ים לַ֝בֹּ֗קֶר שֹׁמְרִ֥ים לַבֹּֽקֶר: ז יַחֵ֥ל יִשְׂרָאֵ֗ל אֶל-יְה֫וָה כִּֽי-עִם-יְהוָ֥ה הַחֶ֑סֶד וְהַרְבֵּ֖ה עִמּ֣וֹ פְדֽוּת: ח וְ֭הוּא יִפְדֶּ֣ה אֶת-יִשְׂרָאֵ֑ל מִ֝כֹּ֗ל עֲוֹנֹתָֽיו:
להלן סקירה ותמצית על שישה פרקי תהילים – א׳, ו׳, י״ג, כ׳, ק״ב, קל׳ – שנהוג לעיתים לקרוא אותם יחד כ”סדר תהילים לרפואה”. כל פרק מבטא מימד אחר של תחינה, ביטחון ותפילה, ובצירופם נוצרת מסגרת רוחנית המחזקת את האדם בזמן חולשה או מחלה, או כאשר מתפללים על בריאות זולתו.
1. תהילים א׳ – הדרך הטובה והיציבות בחיים
רעיון מרכזי
- אשרי האיש: עוסק בשבחו של האדם הבוחר בדרכי הטוב והלימוד בתורה, בניגוד לדרכי רשעים.
- דימוי העץ: הצדיק כעץ נטוע על פלגי מים – מעיד על שורשים איתנים, פרי עשיר וברכה מתמדת.
- ביטוי לרפואה: הפרק מזכיר את הקשר בין היצמדות לערכי טוב לתחושת “שתילה” ובריאות, גשמית ורוחנית.
באילו מצבים לקרוא
- כשמבקשים חיזוק כללי לבריאות הגוף והנפש מתוך יציבות ואחיזה בערכי תורה ודרך ישרה.
2. תהילים ו׳ – ביטוי למצוקה ובקשת רפואה
רעיון מרכזי
- "ה' אַל־בְּאַפְּךָ תוֹכִיחֵנִי": מזמור תחינה בזמן מחלה או ייסורים, שבו דוד המלך מבקש רחמים והמתקת הדין.
- בכי ותשישות: “אַדְמֶה בְּכָל־לַיְלָה מִטָּתִי”, המתאר עומק כאב ותפילה לישועה.
- סופו בביטחון: “שָׁמַע ה' תְּחִנָּתִי” – אמונה שהאל מאזין ויגאל מהצרה.
באילו מצבים לקרוא
- בעת כאב פיזי או נפשי, ברצון לזעוק לה' לרפואה והקלה. טוב גם כתפילה על חולה אחר.
3. תהילים י״ג – שאלה של “עד מתי?” ובקשת רחמים
רעיון מרכזי
- זעקת “עַד־אָנָה?”: תחושת הסתר פנים, ייאוש ואריכות הסבל.
- היפוך לאמונה: אף על פי כן, בסוף הפרק “וַאֲנִי בְּחַסְדְּךָ בָּטַחְתִּי”, מעיד על הפיכת הייאוש לשמחה באמונה.
- רלוונטי לבריאות: כשהתהליך הרפואי מתמשך וחשים "עד מתי?" – הפרק נותן ביטוי למצוקה אך גם פותח נתיב לאופטימיות.
באילו מצבים לקרוא
- כשהמחלה מתמשכת או המצב הבריאותי לא משתפר במהירות, והלב זקוק לעידוד ואמונה.
4. תהילים כ׳ – תפילה לניצחון ולישועה
רעיון מרכזי
- "ה' יַעַנְךָ בְיוֹם צָרָה": קריאה שהאל יושיע ביום צר, יגן ויעניק סיוע מעשי.
- ביטחון מול סכנה: “אֵלֶּה בָרֶכֶב וְאֵלֶּה בַסּוּסִים וַאֲנַחְנוּ בְּשֵׁם ה' נַזְכִּיר” – מדגישים שהכוח אינו בשל עוצמה אנושית, אלא מה'.
- חיזוק לאמונה ברפואה: מי שקורא בו חש שהישועה תבוא מאת ה', גם כשנראה שהרפואה מוגבלת.
באילו מצבים לקרוא
- לפני ניתוח או טיפול חשוב – כ”יום צרה” שבו צריך הגנה, או בכל התמודדות רפואית כקריאת ביטחון בהצלה.
5. תהילים ק״ב – תחינה ממעמקים וחיפוש נחמה
רעיון מרכזי
- "תְּפִלָּה לֶעָנִי": מזמור המשקף אדם במצוקה קשה, בגוף או בנפש, הפונה אל האל ממקום של שבר וכאב גדול.
- הפכיות מצב: הפסוקים מתארים מצב של בדידות, חולי, תחושת דחייה, אבל מסתיימים בתפילה לבניין ציון ולתיקון כללי.
- חיבור לרפואה: האדם רואה בסבלו חלק מכלל הגלות, ומתפלל לגאולה בפרספקטיבה רחבה – רפואה אישית וכללית.
באילו מצבים לקרוא
- כאשר מרגישים עייפות גדולה ממחלה ממושכת, או בדידות וכאב רגשי. הפרק נותן ביטוי עמוק לתחושת "עני" המבקש ברחמים.
6. תהילים קל׳ – ממעמקים קראתיך
רעיון מרכזי
- ”מִמַּעֲמַקִּים קְרָאתִיךָ ה'”: תפילה היוצאת מבטן המצוקה, מקירות לב.
- סליחה ואמונה: “כִּי עִמְּךָ הַסְּלִיחָה”, מזכיר שהחזרה בתשובה והרחמים האלוקיים מביאים אור ורפואה.
- קיווי לגאולה: “קִוִּיתִי ה' … וְיָחֵל יִשְׂרָאֵל אֶל־ה'” – מחדד את התקווה שישועת ה' תבוא.
באילו מצבים לקרוא
- מתאימים לזמנים של חרדה, עומק מצוקה, צורך בחיזוק האמונה שרחמי ה' ממשמשים ובאים.
כוחם של הפרקים יחד
- מניפה רגשית מלאה
משלב את פרק א’ (חיזוק בדרך התורה והטוב), ו’ וי”ג (קריאה מתוך כאב), כ’ (ביטחון בניצחון), ק”ב (תפילת עני), וקל’ (זעקה ממעמקים). כל אחד מהם מייצג תחנה אחרת במסע הריפוי – פיזית ונפשית. - בניית אמון והתקרבות לה’
הפרקים מחדדים שהרפואה לא באה רק מהאמצעים הרפואיים, אלא מהמקור האלוקי. הקריאה בשעת חולי או חולשה מעוררת תקווה ואמונה, ועשויה לפתוח שערי שמיים לקבלת רפואה. - עידוד פנימי והמסת כאב
רבים מוצאים בהם "דיבור של הלב": תחושה שהמילים מבטאות את הכאב ואת התחינה, מה שמקל נפשית ומשמש כתרפיה רוחנית. - שינוי גישה ונכונות לתשובה
כמה מן הפרקים (כמו ו’, קל’) כוללים ממד של וידוי והתקרבות. ייתכן והחולי או הכאב מניעים חשבון נפש, ופרקים אלה מסייעים לתהליך התשובה.
באילו מצבים ובאיזו דרך?
- כשאדם חולה: קריאת "סדר תהילים לרפואה" יכולה להיעשות מדי יום או כשיש רגעי שקט, לזעוק לה' באופן ישיר ולבקש רחמים.
- כשתומכים באחר: אפשר לקרוא למען חולה במשפחה או בקהילה, ולצרף גם את שמו ב"מִי שֶׁבֵּרַךְ" או בתפילת “אנא ה’ רפא נא”.
- כתחילת יום: יש שנהגו לשלבם בשעות הבוקר לפני/אחרי תפילה, לרומם את הרוח ולבקש על יום של בריאות וכוח.
- בסיום יום או לפני שינה: זמן התבוננות, בירור הלב, ובקשה שהשינה תביא רפואה משמים.
סיכום
ששת הפרקים – א’, ו’, י”ג, כ’, ק”ב, קל’ – מומלצים לקריאה כאשר מבקשים רפואת הגוף או הנפש. הם מקיפים ביטויים שונים של אמונה: מעמקים של כאב ובקשה לישועה, ביטחון בכוח האל, תפילה לניקיון רוחני, וזעקת "עד מתי?" לצד ידיעה שהחסד האלוקי יגיע. בקריאת תהילים ברגש ובכוונה, האדם יוצר קשר רוחני עמוק, שעשוי לחזק את כוחותיו הפנימיים ולהביא פתיחת שערי רפואה ומזור בעזרת ה’.