תהילים להצלחה
פרק יט
א לַמְנַצֵּ֗חַ מִזְמ֥וֹר לְדָוִֽד: ב הַשָּׁמַ֗יִם מְֽסַפְּרִ֥ים כְּבֽוֹד-אֵ֑ל וּֽמַעֲשֵׂ֥ה יָ֝דָ֗יו מַגִּ֥יד הָרָקִֽיעַ: ג י֣וֹם לְ֭יוֹם יַבִּ֣יעַֽ אֹ֑מֶר וְלַ֥יְלָה לְּ֝לַ֗יְלָה יְחַוֶּה-דָּֽעַת: ד אֵֽין-אֹ֭מֶר וְאֵ֣ין דְּבָרִ֑ים בְּ֝לִ֗י נִשְׁמָ֥ע קוֹלָֽם: ה בְּכָל-הָאָ֨רֶץ | יָ֘צָ֤א קַוָּ֗ם וּבִקְצֵ֣ה תֵ֭בֵל מִלֵּיהֶ֑ם לַ֝שֶּׁ֗מֶשׁ שָֽׂם-אֹ֥הֶל בָּהֶֽם: ו וְה֗וּא כְּ֭חָתָן יֹצֵ֣א מֵחֻפָּת֑וֹ יָשִׂ֥ישׂ כְּ֝גִבּ֗וֹר לָר֥וּץ אֹֽרַח: ז מִקְצֵ֤ה הַשָּׁמַ֨יִם | מֽוֹצָא֗וֹ וּתְקוּפָת֥וֹ עַל-קְצוֹתָ֑ם וְאֵ֥ין נִ֝סְתָּ֗ר מֵֽחַמָּתוֹ: ח תּ֘וֹרַ֤ת יְהוָ֣ה תְּ֭מִימָה מְשִׁ֣יבַת נָ֑פֶשׁ עֵד֥וּת יְהוָ֥ה נֶ֝אֱמָנָ֗ה מַחְכִּ֥ימַת פֶּֽתִי: ט פִּקּ֘וּדֵ֤י יְהוָ֣ה יְ֭שָׁרִים מְשַׂמְּחֵי-לֵ֑ב מִצְוַ֥ת יְהוָ֥ה בָּ֝רָ֗ה מְאִירַ֥ת עֵינָֽיִם: י יִרְאַ֤ת יְהוָ֨ה | טְהוֹרָה֮ עוֹמֶ֪דֶת לָ֫עַ֥ד מִֽשְׁפְּטֵי-יְהוָ֥ה אֱמֶ֑ת צָֽדְק֥וּ יַחְדָּֽו: יא הַֽנֶּחֱמָדִ֗ים מִ֭זָּהָב וּמִפַּ֣ז רָ֑ב וּמְתוּקִ֥ים מִ֝דְּבַ֗שׁ וְנֹ֣פֶת צוּפִֽים: יב גַּֽם-עַ֭בְדְּךָ נִזְהָ֣ר בָּהֶ֑ם בְּ֝שָׁמְרָ֗ם עֵ֣קֶב רָֽב: יג שְׁגִיא֥וֹת מִֽי-יָבִ֑ין מִֽנִּסְתָּר֥וֹת נַקֵּֽנִי: יד גַּ֤ם מִזֵּדִ֨ים | חֲשֹׂ֬ךְ עַבְדֶּ֗ךָ אַֽל-יִמְשְׁלוּ-בִ֣י אָ֣ז אֵיתָ֑ם וְ֝נִקֵּ֗יתִי מִפֶּ֥שַֽׁע רָֽב: טו יִֽהְי֥וּ לְרָצ֨וֹן | אִמְרֵי-פִ֡י וְהֶגְי֣וֹן לִבִּ֣י לְפָנֶ֑יךָ יְ֝הוָ֗ה צוּרִ֥י וְגֹאֲלִֽי:
פרק כד
א לְדָוִ֗ד מִ֫זְמ֥וֹר לַֽ֭יהוָה הָאָ֣רֶץ וּמְלוֹאָ֑הּ תֵּ֝בֵ֗ל וְיֹ֣שְׁבֵי בָֽהּ: ב כִּי-ה֖וּא עַל-יַמִּ֣ים יְסָדָ֑הּ וְעַל-נְ֝הָר֗וֹת יְכוֹנְנֶֽהָ: ג מִֽי-יַעֲלֶ֥ה בְהַר-יְהוָ֑ה וּמִי-יָ֝קוּם בִּמְק֥וֹם קָדְשֽׁוֹ: ד נְקִ֥י כַפַּ֗יִם וּֽבַר-לֵ֫בָ֥ב אֲשֶׁ֤ר | לֹא-נָשָׂ֣א לַשָּׁ֣וְא (נפשו) נַפְשִׁ֑י וְלֹ֖א נִשְׁבַּ֣ע לְמִרְמָֽה: ה יִשָּׂ֣א בְ֭רָכָה מֵאֵ֣ת יְהוָ֑ה וּ֝צְדָקָ֗ה מֵאֱלֹהֵ֥י יִשְׁעֽוֹ: ו זֶ֭ה דּ֣וֹר (דרשו) דֹּרְשָׁ֑יו מְבַקְשֵׁ֨י פָנֶ֖יךָ יַעֲקֹ֣ב סֶֽלָה: ז שְׂא֤וּ שְׁעָרִ֨ים | רָֽאשֵׁיכֶ֗ם וְֽ֭הִנָּשְׂאוּ פִּתְחֵ֣י עוֹלָ֑ם וְ֝יָב֗וֹא מֶ֣לֶךְ הַכָּבֽוֹד: ח מִ֥י זֶה֮ מֶ֤לֶךְ הַכָּ֫ב֥וֹד יְ֭הוָה עִזּ֣וּז וְגִבּ֑וֹר יְ֝הוָ֗ה גִּבּ֥וֹר מִלְחָמָֽה: ט שְׂא֤וּ שְׁעָרִ֨ים | רָֽאשֵׁיכֶ֗ם וּ֭שְׂאוּ פִּתְחֵ֣י עוֹלָ֑ם וְ֝יָבֹא מֶ֣לֶךְ הַכָּבֽוֹד: י מִ֤י ה֣וּא זֶה֮ מֶ֤לֶךְ הַכָּ֫ב֥וֹד יְהוָ֥ה צְבָא֑וֹת ה֤וּא מֶ֖לֶךְ הַכָּב֣וֹד סֶֽלָה:
פרק צ
א תְּפִלָּה֮ לְמֹשֶׁ֪ה אִֽישׁ-הָאֱלֹ֫הִ֥ים אֲֽדֹנָ֗י מָע֣וֹן אַ֭תָּה הָיִ֥יתָ לָּ֗נוּ בְּדֹ֣ר וָדֹֽר: ב בְּטֶ֤רֶם | הָ֘רִ֤ים יֻלָּ֗דוּ וַתְּח֣וֹלֵֽל אֶ֣רֶץ וְתֵבֵ֑ל וּֽמֵעוֹלָ֥ם עַד-ע֝וֹלָ֗ם אַתָּ֥ה אֵֽל: ג תָּשֵׁ֣ב אֱ֭נוֹשׁ עַד-דַּכָּ֑א וַ֝תֹּ֗אמֶר שׁ֣וּבוּ בְנֵי-אָדָֽם: ד כִּ֤י אֶ֪לֶף שָׁנִ֡ים בְּֽעֵינֶ֗יךָ כְּי֣וֹם אֶ֭תְמוֹל כִּ֣י יַעֲבֹ֑ר וְאַשְׁמוּרָ֥ה בַלָּֽיְלָה: ה זְ֭רַמְתָּם שֵׁנָ֣ה יִהְי֑וּ בַּ֝בֹּ֗קֶר כֶּחָצִ֥יר יַחֲלֹֽף: ו בַּ֭בֹּקֶר יָצִ֣יץ וְחָלָ֑ף לָ֝עֶ֗רֶב יְמוֹלֵ֥ל וְיָבֵֽשׁ: ז כִּֽי-כָלִ֥ינוּ בְאַפֶּ֑ךָ וּֽבַחֲמָתְךָ֥ נִבְהָֽלְנוּ: ח (שת) שַׁתָּ֣ה עֲוֹנֹתֵ֣ינוּ לְנֶגְדֶּ֑ךָ עֲ֝לֻמֵ֗נוּ לִמְא֥וֹר פָּנֶֽיךָ: ט כִּ֣י כָל-יָ֭מֵינוּ פָּנ֣וּ בְעֶבְרָתֶ֑ךָ כִּלִּ֖ינוּ שָׁנֵ֣ינוּ כְמוֹ-הֶֽגֶה: י יְמֵֽי-שְׁנוֹתֵ֨ינוּ בָהֶ֥ם שִׁבְעִ֪ים שָׁנָ֡ה וְאִ֤ם בִּגְבוּרֹ֨ת | שְׁמ֘וֹנִ֤ים שָׁנָ֗ה וְ֭רָהְבָּם עָמָ֣ל וָאָ֑וֶן כִּי-גָ֥ז חִ֝֗ישׁ וַנָּעֻֽפָה: יא מִֽי-י֭וֹדֵעַ עֹ֣ז אַפֶּ֑ךָ וּ֝כְיִרְאָתְךָ֗ עֶבְרָתֶֽךָ: יב לִמְנ֣וֹת יָ֭מֵינוּ כֵּ֣ן הוֹדַ֑ע וְ֝נָבִ֗א לְבַ֣ב חָכְמָֽה: יג שׁוּבָ֣ה יְ֭הוָה עַד-מָתָ֑י וְ֝הִנָּחֵ֗ם עַל-עֲבָדֶֽיךָ: יד שַׂבְּעֵ֣נוּ בַבֹּ֣קֶר חַסְדֶּ֑ךָ וּֽנְרַנְּנָ֥ה וְ֝נִשְׂמְחָ֗ה בְּכָל-יָמֵֽינוּ: טו שַׂ֭מְּחֵנוּ כִּימ֣וֹת עִנִּיתָ֑נוּ שְׁ֝נ֗וֹת רָאִ֥ינוּ רָעָֽה: טז יֵרָאֶ֣ה אֶל-עֲבָדֶ֣יךָ פָעֳלֶ֑ךָ וַ֝הֲדָרְךָ֗ עַל-בְּנֵיהֶֽם: יז וִיהִ֤י | נֹ֤עַם אֲדֹנָ֥י אֱלֹהֵ֗ינוּ עָ֫לֵ֥ינוּ וּמַעֲשֵׂ֣ה יָ֭דֵינוּ כּוֹנְנָ֥ה עָלֵ֑ינוּ וּֽמַעֲשֵׂ֥ה יָ֝דֵ֗ינוּ כּוֹנְנֵֽהוּ:
פרק קא
א לְדָוִ֗ד מִ֫זְמ֥וֹר חֶֽסֶד-וּמִשְׁפָּ֥ט אָשִׁ֑ירָה לְךָ֖ יְהוָ֣ה אֲזַמֵּֽרָה: ב אַשְׂכִּ֤ילָה | בְּדֶ֬רֶךְ תָּמִ֗ים מָ֭תַי תָּב֣וֹא אֵלָ֑י אֶתְהַלֵּ֥ךְ בְּתָם-לְ֝בָבִ֗י בְּקֶ֣רֶב בֵּיתִֽי: ג לֹֽא-אָשִׁ֨ית | לְנֶ֥גֶד עֵינַ֗י דְּֽבַר-בְּלִ֫יָּ֥עַל עֲשֹֽׂה-סֵטִ֥ים שָׂנֵ֑אתִי לֹ֖א יִדְבַּ֣ק בִּֽי: ד לֵבָ֣ב עִ֭קֵּשׁ יָס֣וּר מִמֶּ֑נִּי רָ֝֗ע לֹ֣א אֵדָֽע: ה (מלושני) מְלָשְׁנִ֬י בַסֵּ֨תֶר | רֵעֵהוּ֮ אוֹת֪וֹ אַ֫צְמִ֥ית גְּֽבַהּ-עֵ֭ינַיִם וּרְחַ֣ב לֵבָ֑ב אֹ֝ת֗וֹ לֹ֣א אוּכָֽל: ו עֵינַ֤י | בְּנֶֽאֶמְנֵי-אֶרֶץ֮ לָשֶׁ֪בֶת עִמָּ֫דִ֥י הֹ֭לֵךְ בְּדֶ֣רֶךְ תָּמִ֑ים ה֝֗וּא יְשָׁרְתֵֽנִי: ז לֹֽא-יֵשֵׁ֨ב | בְּקֶ֥רֶב בֵּיתִי֮ עֹשֵׂ֪ה רְמִ֫יָּ֥ה דֹּבֵ֥ר שְׁקָרִ֑ים לֹֽא-יִ֝כּ֗וֹן לְנֶ֣גֶד עֵינָֽי: ח לַבְּקָרִ֗ים אַצְמִ֥ית כָּל-רִשְׁעֵי-אָ֑רֶץ לְהַכְרִ֥ית מֵֽעִיר-יְ֝הוָ֗ה כָּל-פֹּ֥עֲלֵי אָֽוֶן:
להלן הסבר מקוצר על ארבעה פרקי תהילים – י״ט (19), כ״ד (24), צ׳ (90) וק״א (101) – שעל פי רבים, קריאתם יחד מסייעת לבקש מהקב״ה סיוע והצלחה. כל פרק מכיל רעיונות ועומקים ייחודיים, ובהצטרפותם נוצר ביטוי מקיף של שבח, ביטחון, חיפוש מוסרי ובקשת שפע.
א. תהילים י״ט (19)
תוכן עיקרי תהילים להצלחה
- ההתגלות האלוקית בטבע
הפרק פותח בשבח על הבריאה: "הַשָּׁמַיִם מְסַפְּרִים כְּבוֹד אֵל" (פס׳ ב). הוא מצביע על כך שהטבע עצמו מעיד על גדולת הבורא ללא מילים, יום ולילה. - התגלות ה' בתורה
במחצית השנייה מדובר על "תוֹרַת ה' תְּמִימָה", "פִּקּוּדֵי ה' יְשָׁרִים" – האור והחיוּת שהאדם שואב מלימוד ואחיזה בתורה. - בקשה לשמירה מחטא
הפרק חותם בתחינה שה' ינקה את האדם מטעויות נסתרות ויגן עליו מחטאים, למען יוכל ללכת בדרך זכה.
קשר להצלחה
- חיבור בין טבע לרוח: מזכיר שה' שולט הן בעולמות הגשמיים (הטבע) והן ברוח (התורה). מי שמודע לנוכחות האל בשני הממדים, זוכה לחיבור מלא.
- שאיפה לשלמות ושמירה מחטא: הבקשה להתנקות מטעויות תומכת באדם המבקש הצלחה – שכן שלמות מוסרית ויישרת הדרך מושכות חסד ושפע.
מצבים לקריאה
- כשמבקשים השראה ולחוש נוכחות אלוקית (בהכנות לפרויקט, לפני בחינה או משימות גדולות).
- ברצון לחזק את הקשר בין עשייה גשמית ללימוד רוחני, ובכך לפתוח פתח לברכה והגנה.
ב. תהילים כ״ד (24)
תוכן עיקרי
- ה' בורא ומלך
"לַה' הָאָרֶץ וּמְלוֹאָהּ" – מצהיר שכל העולם שייך לקב״ה. - מי יעלה בהר ה'
שאלת "מי יעלה בהר ה'?" (פס׳ ג) מדגישה תנאים מוסריים: נקיון כפיים, לב טהור, אי-נשיאת שווא וכו׳. - "שְׂאוּ שְׁעָרִים רָאשֵׁיכֶם"
קריאה לשערים להיפתח כדי שהמלך הכבוד ייכנס; רומז להמלכת האל בחיינו.
קשר להצלחה
- הכרה בבעלות ה' על הכול: כאשר האדם מבין שאין לו אלא מה שה' מעניק לו, הוא מפנה את ליבו בענווה וכך מקבל יותר שפע.
- טוהר המידות לפני הכניסה לקודש: מזכיר שההצלחה תלויה ביושרה, נקיון כפיים ולב, וכך האדם זוכה לברכת ה' בעשייתו.
מצבים לקריאה
- לפני התחלה חדשה (פתיחת עסק, כניסה לבית חדש, קבלת תפקיד) – להכריז שה' הוא המלך ושכל העשייה תיעשה ביושרה.
- כאשר מתמודדים עם דילמות מוסריות – פרק זה מעודד עמידה בקריטריונים מוסריים כדי לזכות בכניסה "להר ה'".
ג. תהילים צ׳ (90)
תוכן עיקרי
- תפילה למשה
הפרק נפתח בכותרת "תְּפִלָּה לְמֹשֶׁה אִישׁ הָאֱלֹהִים". משה מתבונן ברעיון שהאדם חולף וה׳ נצחי. - החיוניות ושבריריות חיי אדם
הדגשה שהזמן ביד ה’, "כִּי אֶלֶף שָׁנִים בְּעֵינֶיךָ כְּיוֹם אֶתְמוֹל" (פס׳ ד). המסקנה היא שחיינו בני-חלוף, ועלינו לבקש "למנות ימינו" בתבונה. - בקשת רחמים והצלחה
"וִיהִי נֹעַם ה' אֱלֹהֵינוּ עָלֵינוּ" (פס׳ י״ז) – התחינה הסופית: שיתקיים מעשה ידינו ויתבססו עבודותינו.
קשר להצלחה
- תזכורת לפגיעות החיים: הפרק מחדד שהכל בידי שמיים, ושהצלחת האדם תלויה בברכת ה’.
- "וִיהִי נֹעַם ה' אֱלֹהֵינוּ": מפורסם כסגולה לפרנסה והצלחה, המבקשת שמעשה ידינו יתקיימו ויצליחו.
מצבים לקריאה
- כשאדם מרגיש לחוץ מזמן, מבני-חלוף – פרק צ' מכוון אותנו לבקש עזרה אלוקית בניהול הזמן והכוחות.
- בתחילת פרויקטים ארוכים – להמליץ “וִיהִי נֹעַם” שמעשינו יתבססו ויתקיימו לאורך זמן.
ד. תהילים ק״א (101)
תוכן עיקרי
- מזמור לדוד העוסק בחיי שלטון ומוסר
דוד, כאיש מלך, מצהיר "חֶסֶד וּמִשְׁפָּט אָשִׁירָה" (פס׳ א), מבטיח ללכת בתום לב, להרחיק רוע מביתו, ולהיאבק ברשע בסביבתו. - סילוק רשעים וחנופה
הוא קובע שלא ישב בביתו "דבר בליעל" (פס׳ ג), לא יסבול לשון רמייה וגאווה. - קריאה לנאמנים בלבד בקרבתו
הוא מזמין רק אנשי אמת לעבוד עמו: "עֵינַי בְּנֶאֶמְנֵי אֶרֶץ … יוֹשֵׁב בְּקֶרֶב בֵּיתִי" (פס׳ ו).
קשר להצלחה
- ניהול תקין: הפרק מציע רף גבוה של יושר ומוסר בשלטון – מתאים לכל מי שמנהל אנשים, עסק או בית. ההצלחה באה כאשר מנקים מהסביבה כל שקר וחמדנות.
- התרחקות מלשון הרע ומרמייה: מוסיף אלמנט של “טהרת סביבה”, בסיס לשגשוג והצלחה.
מצבים לקריאה
- בעת קבלת אחריות ניהולית – מזכיר לאדם לשמור על הגינות ושקיפות.
- לשמירה על סביבת עבודה/משפחה נקייה מחנופה ושקר – טוב כקריאה לחידוד כללי יושרה.
סיכום תהילים להצלחה: הכוח של הצירוף י״ט, כ״ד, צ׳ וק״א
- רבדים משלימים
- פרק י״ט מדבר על גדולת ה' בטבע ובתורה, והצורך בניקיון מחטא.
- פרק כ״ד קורא לטוהר מידות כמפתח להיכנס למקום קדוש ולמלוך על העולם בחסות ה'.
- פרק צ׳ מזכיר לנו שהחיים קצרים ושעלינו לבקש שה' יסמוך את ידינו, "מַעֲשֵׂה יָדֵינוּ כּוֹנְנָה עָלֵינוּ".
- פרק ק״א עוסק ביושרה סביבתית ובהפרדה מהרע, כבסיס לשלטון/ניהול נקי וצלול.
- איחוד ערכים
יחד, מתקבל מסר: כשאדם פועל מתוך הערכה לגדולת ה', מקפיד על יושר וטוהר, מודע לזמן המוגבל ומתפלל לביסוס מעשיו, ושומר על סביבה של אמת ורחוק משחיתות – נפתחים לפניו שערי הצלחה רוחנית וגשמית. - חיזוק הביטחון והמעשה
הפרקים גם עוזרים לנו להתחבר לאמונה בה', וגם מנחים כיצד להנהיג את חיינו. כשניגשים לפרשת דרכים בעבודה או בחיי משפחה, הם מזכירים לנו שלא רק תפילה דרושה, אלא גם יושר, ניקיון הכפיים והתנהלות נכונה. - סגולה ופתיחת שפע
רבים מעידים כי הם מרגישים "פתיחת מזל" או הצלחה לאחר התמדה בקריאה בכוונה, יחד עם השתדלות ראויה והימנעות מאי-מוסריות.
באילו מצבים במיוחד כדאי לקרוא תהילים להצלחה?
- לקראת השלמת לימודים או פתיחת פרויקט: הקריאה משולבת כהכנה נפשית-רוחנית, לחזק אמונה ועבודה נכונה.
- בתחילת יום עבודה: פרקים י״ט וכ״ד בתוך פסוקי דזמרה (אם מתאפשר), וצ’ בסיום התפילה, וק״א כתזכורת לשמירה מוסרית בעבודה.
- כאשר מרגישים עיכובים או מצוקה בפרנסה: לצרף בכוונה מיוחדת לתפילה ולבדוק את היושרה ביחסים עסקיים.
- בבקשות כלליות להצלחה: בפרט במנהג "תהילים להצלחה" – להקדיש זמן לקרוא פרקים אלו ברצף, לבקש מה' סיוע והגנה.
כוחם של פרקים אלה
- כוח ההתבוננות בשלמות ה' ובזמן: אדם שמפנים את המסרים בפרקים הללו, זוכה לתודעה מוצקה על גודל הבורא, יראת שמיים, ושאיפה לפעול בישרות ותוך תחושה שהקב"ה מנחה את צעדיו.
- חיבור ההלכה והמוסר למעשה: הפרקים מדגישים שגשוג אמיתי מושג בשמירה על ערכים (טהרה, כנות, יראת ה', הימנעות משחיתות).
- התפילה הפועלת בשערי שמיים: לפרקי תהילים ככלל יש סגולה רבה בפתיחת שערי רחמים. כשמחברים כמה פרקים שיש בהם יסודות של שבח, בקשה וטיהור דרך – השפעתם כוללת תחומי חיים נרחבים.
סיכום
קריאה משולבת של פרקים י״ט, כ״ד, צ׳ וק״א בתהילים מהווה “חבילת ערכים ותפילה” שמקיפה את כל הממד: מהרמה הרוחנית הנעלית של הבריאה והתורה, דרך טוהר המידות, התובנה שהזמן קצר וצריך סיוע אלוקי לקיום המעשים, ועד השמירה על סביבה נקייה משחיתות. במילים אחרות, זוהי דרך להתחבר לאמונה, להתמלא יראה ושמחה ולעצב את ההתנהגות הפרקטית שתזכה להוביל להצלחה גשמית ורוחנית, בעזרת ה'.