שמחת תורה 2025 – תאריכים, מנהגים, תפילות ומשמעות החג
חג שמחת תורה הוא אחד המועדים המשמחים והמאגדים ביותר בלוח השנה היהודי. זהו היום שבו משלימים את מחזור הקריאה השנתי בתורה ומתחילים מחזור חדש מבראשית. הדגש בחג הוא השמחה סביב ספר התורה, המבוטאת בריקודים, הקפות, שירה והבעת אהבתנו העמוקה למורשת שלנו. בשנת 2025, על פי לוח השנה הלועזי, ייחול שמחת תורה מערב יום שני, 13 באוקטובר, ועד יום שלישי, 14 באוקטובר (כ״ג בתשרי ה'תשפ״ו).
אף ששמחת תורה קשור ישירות לחג הסוכות ולשמיני עצרת, בחוץ לארץ (בתפוצות) הוא מצוין כיום חג נוסף ונפרד מן השמיני עצרת, בעוד שבארץ ישראל שניהם נוהגים ביום אחד בלבד (שמיני עצרת ושמחת תורה חלים באותו היום). במאמר זה נרחיב על ההיבטים השונים של החג: תאריכיו, ההבדלים בין ארץ ישראל לחו"ל, עיקרי המנהגים, התפילות המיוחדות, ומשמעותו הרוחנית והקהילתית של היום.
1. תאריכי שמחת תורה בשנת 2025
- בארץ ישראל: שמיני עצרת ושמחת תורה חלים באותו תאריך – ט״ו בתשרי הוא תחילת סוכות, והיום השמיני של סוכות (שמיני עצרת) יוצא בשנת 2025 ביום שני, 13 באוקטובר (כ״ב בתשרי). באותו היום עצמו מציינים בארץ גם את שמחת תורה – עורכים הקפות ושמחים בספרי התורה.
- בחוץ לארץ: הגלויות נוהגות "יום טוב שני של גלויות" בסוכות, ולכן החג נמשך תשעה ימים.
- יום שני, 13 באוקטובר 2025 (כ״ב בתשרי) הוא שמיני עצרת.
- מיד לאחריו, ביום שלישי, 14 באוקטובר 2025 (כ״ג בתשרי), חל חג שמחת תורה.
למעשה, בחוץ לארץ קיים יום חג נוסף לשמיני עצרת, ובו מתקיימים טקסי סיום ופתיחת התורה מחדש – זהו היום שזוכה לשם "שמחת תורה".
בשל המסורת הזו, מי שחוגג בחוץ לארץ ייהנה משני ימים של אווירת חג: הראשון הוא שמיני עצרת, והשני הוא שמחת תורה. אך התוכן הרוחני העיקרי של "שמחת תורה" (ההקפות, הריקודים ותחושת השמחה) ניתנים לביטוי מלא גם באירועי "ליל שמחת תורה" מיד עם כניסתו של יום שלישי בערב (מוצאי 13 באוקטובר) או ביום שלישי עצמו.
2. הקשר בין שמיני עצרת ושמחת תורה
א. שמיני עצרת
בהלכה, מצוין כי שמיני עצרת הוא "רגל בפני עצמו", אף על פי שהוא צמוד לחג הסוכות. לפי התורה (ויקרא כ״ג, לד-לו), בחג הסוכות חוגגים שבעה ימים, ואחריהם מגיע "עצרת" – יום שמיני שנועד לעצור ולהתכנס. חז"ל המשילו זאת לאירוח מלכותי: לאחר שבעת ימי המשתה הגדולים של סוכות, הקב"ה "מבקש" מישראל להישאר עוד יום אחד נוסף, יום אינטימי המוקדש לעבודת ה' ולהתוועדות הדוקה יותר.
ב. שמחת תורה
בתקופה מאוחרת יותר, התחזק המנהג לסיים את מחזור קריאת התורה השנתי ביום השמיני של חג הסוכות (או ביום התשיעי בחו"ל). כך נולד "שמחת תורה" – חגיגה של השלמת התורה ותחילת קריאתה מחדש מ"בראשית". במקורות קדומים החג נקרא פשוט "יום שמחת תורה", כיוון שהוא מוקדש להבעת שמחה על מתנת התורה, ללימוד ולריקודים משותפים.
בארץ ישראל, שני התאריכים מתאחדים ביום אחד (י״ח-י״ט לתשרי הם ימי חול המועד, והיום השמיני, כ״ב בתשרי – הוא שמיני עצרת ושמחת תורה). ואולם, בחו"ל נהוג, כאמור, להוסיף יום חג, וכך "שמחת תורה" נדחה ביום אחד לאחר שמיני עצרת.
3. ההכנות לקראת החג
א. סיום חג הסוכות
בסיום היום השביעי של סוכות, הנקרא "הושענא רבה", רבים נוהגים להיכנס לחג שמיני עצרת באווירה מסכמת של הימים הקדושים שעברו מראש השנה ועד לסוף סוכות. יש שנהוגים לפרק את הסוכה או לפחות להפסיק לאכול בה (בחלק מהמקרים בארץ, שכן שמיני עצרת אינו מצריך ישיבה בסוכה). בחוץ לארץ, עדיין אפשר להישאר בסוכה במהלך היום השמיני, אך הלכתית אין כבר חובה גמורה, תלוי במנהגים ובפסיקה.
ב. הכנת בית הכנסת
בבתי כנסת רבים, במיוחד בתפוצות, נערכת היערכות מיוחדת לקראת ריקודי ההקפות. שוטחים מחצלות או מוציאים את הכיסאות כדי לפנות מקום, ומכינים דגלים, ספרי תורה מקושטים, וסוכריות לילדים. התפאורה בבית הכנסת מכוונת ליצור אווירת חגיגה אמיתית וססגונית.
4. מנהגי שמחת תורה
א. סיום ותחילת התורה
גולת הכותרת היא טקס "סיום ופתיחה" של התורה. במחזור הקריאה השנתי, בכל שבוע קוראים פרשה אחרת, עד שמגיעים לפרשה האחרונה (פרשת "וזאת הברכה") בחג שמחת תורה.
- חתן תורה: מי שמוזמן לקרוא או מקבל את הכיבוד של סיום התורה.
- חתן בראשית: מי שמוזמן לפתוח בקריאת פרשת בראשית מחדש.
המנהג הוא להתייחס ל"חתנים" האלה בכבוד מיוחד. יש קהילות שבהן מכבדים אנשים נוספים ("חתן מפטיר", "כלת תורה" ועוד) לציון הכבוד והתרומה של חברי הקהילה.
ב. הקפות
הקפות הן מעמד מרגש שבו מוציאים את ספרי התורה מארון הקודש, והציבור רוקד איתם סיבובים סביב הבימה. נהוג לקיים שבע הקפות, כשבכל הקפה שרים שירים ופיוטים שונים. ההקפות הראשונות מתקיימות לרוב בערב החג (בליל שמחת תורה), והן יכולות להימשך זמן רב, בהתאם לרוח הקהילה. בבית הכנסת אפשר לפגוש את הקהל רוקד עם ספרי התורה, ילדים נושאים דגלים, וכולם שותפים לחוויה של חיבור לתורה ולמסורת.
ג. עלייה לתורה לילדים
בחלק מהקהילות ישנו מנהג "כל הנערים" – עלייה לתורה מאחדת עבור כל הילדים שטרם הגיעו למצוות. פורסים טלית גדולה מעל ראשי הילדים, והם מברכים יחדיו את ברכת התורה, כסימן להשתייכותם לשרשרת הלומדים והמתחזקים בתורה. לרוב זורקים עליהם סוכריות לקראת סוף הקריאה, כסמל לברכה ומתיקות בלימוד.
ד. תפילת יזכור (בחלק מהקהילות)
בארץ ישראל, ביום שמיני עצרת עצמו (שמתלכד עם שמחת תורה), נוהגים בחלק מהקהילות האשכנזיות לומר "יזכור" (תפילה לזכר נשמות הנפטרים). בנוגע לחו"ל, הם עושים זאת בשמיני עצרת (בערב 13 באוקטובר 2025). התפילה מהווה הזדמנות להתאחד בזיכרון בני משפחה אהובים בתוך שמחת החג.
5. תפילות שמיני עצרת ושמחת תורה
מבחינה הלכתית, בשמיני עצרת (ובשמחת תורה שבגולה) מתפללים תפילת יום טוב, אומרים הלל, ומתפללים מוסף חגיגי שבו מזכירים "את יום השמיני חג העצרת הזה". נהוג להוסיף בתפילה גם את תוספת החג הרגילה, כמו "יעלה ויבוא" וברכת "מקרא קודש" או "הזמן הזה" בתפילת העמידה.
- קריאת התורה:
- בשמחת תורה (בפרט בארץ ישראל ביום שמיני עצרת) קוראים את פרשת "וזאת הברכה" עד סיומה, ואז "חתן בראשית" מתחיל מ"בראשית" כדי להמחיש את מחזוריותה של התורה.
- בחוץ לארץ, סדר קריאת התורה זהה, אך מתקיים ביום שלאחר שמיני עצרת (כלומר, ביום שמחת תורה בכ״ג בתשרי).
- מנגינות מיוחדות:
בתי הכנסת מלאים בשירה ובפיוטים שונים, כמו "סִבְבוּ סִבְבוּ הָה", "אַתָּה הָרְאֵיתָ", וכן אחרים לפי מנהגי העדות השונים. חלק גדול מהשמחה מובע באמצעות קוליות של הציבור – ריקודים, מחיאות כפיים, שירה משותפת וששון גלוי.
6. שמחת תורה כהמשך לתשרי
א. מחג הסוכות ליום נוסף
שמחת תורה מסיים את רצף החגים בחודש תשרי, שהחל בראש השנה, עבר דרך יום הכיפורים, והמשיך בחג הסוכות על ימי חול המועד והושענא רבה. לאחר שאנו מגיעים ל"עצרת", ביקשו חז"ל לקבוע בה את ההודיה והשמחה הגדולה על לימוד התורה, הנמשכת עמל רב במהלך כל השנה.
ב. ערך הסיכום וההתחדשות
בחודש תשרי אנו עוברים תהליך רוחני עמוק של תשובה, חשבון נפש, וכפרה. שמחת תורה כאילו אומרת: עכשיו, משהשלמנו את התהליך, הגיעה עת לשמוח בכל הכוח, עם כל הלב. סיום קריאת התורה ופתיחתה מחדש מסמלים גם מחזוריות: בכל שנה אנו "חוזרים" לתורה מנקודת פתיחה טרייה, עם תובנות חדשות וחיזוק עמוק יותר.
7. משמעות השמחה והאחדות
א. חיבור התורה לעם
שמחת תורה ממחישה את האהבה וההערכה שרוחשות קהילות ישראל לתורתן. היא מדגישה שהתורה איננה ספר חוקים מרוחק, אלא מקור חיים ושמחה לעמנו. ההקפות והריקודים עם הספרים בידינו, לעיתים גם מחבקים אותם בשעת הריקוד, ממחישים שהקשר לתורה הוא לא רק אינטלקטואלי – הוא רגשי ואף פיזי.
ב. אחדות וגילוי ליבם של יהודים
בחג זה מתאחדים כל פלחי העם – צעירים ומבוגרים, שומרי מסורת ואלו שרק באים לביקור בבית הכנסת לעתים רחוקות. כולם רוצים לחוות את רגע השיא של ריקודי התורה. אווירה כזו שוברת מחיצות חברתיות ואישיות, ובה כולם מרגישים חלק ממשפחה אחת גדולה.
ג. תזכורת למורשת לדורי דורות
העלייה לתורה של הילדים ("כל הנערים") מבליטה את מעבר השרביט מדור לדור. הכול נעשה מתוך שמחה, כך שהילדים מקבלים מסר חיובי וחם בנוגע למקומה של התורה בחייהם. עבורם, זהו רגע של גאווה ושמחה, והם לומדים לראות בתורה מקור של שמחה אמיתית.
8. היבט עולמי: שמחה יהודית בכל קצוות תבל
שמחת תורה מאפיינת את היום שבו, בעולם היהודי, מעגל השנה מתכנס לנקודה אחת של גילה וחגיגה. בין אם מדובר בקהילות גדולות או בעיירות קטנות, כולם מקיימים מסורות דומות: הקפות, שירה, חלוקת כיבוד, ובדרך כלל גם ריקודים ברחובות – "הקפות שניות" מופקות בערים רבות בישראל במוצאי החג (בפרט בערים דתיות או מעורבות), כהזמנה לציבור הרחב להצטרף לשמחה.
9. יום שאחר כך: חזרה לשגרה עם תורה חדשה
בארץ ישראל, לאחר יום אחד של שמיני עצרת ושמחת תורה (13 באוקטובר 2025), חוזרים מיד לשגרה היומיומית. בחו"ל, השמחה נמשכת יום נוסף, כך שהחזרה לשגרה היא רק ב־15 באוקטובר. אבל מכל מקום, מה שחשוב לזכור הוא שלאחר שנפרקנו בשמחה ובריקודים, אנו מוזמנים לקחת את האנרגיה הזו אל לימוד התורה המתמשך בכל ימות השנה.
הרעיון הוא: בזכות השמחה הפורצת, הלימוד הופך לתענוג וחיבור אמיתי. לא רק בימים נעלים של חג, אלא גם בשגרה שבה אנו חוזרים לפרשיות "בראשית" ושל החודשים הקרובים, נוכל להיזכר בהקפה, בריקוד, ולזכור שהתורה היא מקור כוח והשראה.
10. סיכום
בשנת 2025, שמחת תורה יחול בחוץ לארץ מערב יום שני, 13 באוקטובר, ועד צאת יום שלישי, 14 באוקטובר (כ״ג בתשרי). בארץ ישראל, אותו מועד (13 באוקטובר) מתלכד עם שמיני עצרת, ויום זה בלבד נקרא גם שמחת תורה. ההפרש בלוחות הזמנים אינו מפחית כהוא זה מן העוצמה: בשני המקומות אנו חוגגים את השלמת מחזור הקריאה בתורה ותחילתו של מחזור חדש.
הנוהג המרכזי הוא ההקפות והשמחה בספרי התורה, ריקודים עם הדגלים והילדים, עליות לתורה לכל הקהל, ובעיקר הצהרה חגיגית משותפת: התורה היא נחלת כולנו, מקור יניקה רוחנית לכל חלקי העם, גשר על פני דורות ומסגרות שונות. החג מצטרף אל רצף חגי תשרי שנפתחים ברצינות הדין בראש השנה ויום הכיפורים, ממשיכים בשמחת הסוכות, ומגיעים לשיא רגשי בסיום – כאשר אנו מרימים את ספר התורה, רוקדים עמו, ומכריזים: "אשרינו מה טוב חלקנו ומה נעים גורלנו ומה יפה ירושתנו!"
חג שמחת תורה מזכיר לכולנו שלא די רק ללמוד תורה ולהבין את תכניה, אלא גם לשמוח בה, לחיות אותה בקשר אישי. היא מנחה אותנו בימים קשים ובימים טובים, ומעניקה לנו זהות וערכים. ביום הזה אנו מביעים הכרת הטוב על הזכות להיות חלק מעם הספר – עם שקיבל את התורה בהר סיני ושומר עליה בחיוניות רבה עד היום.
כך, אם בשאר השנה עוסקים בלימוד רוחני ודיונים מעמיקים, ביום שמחת תורה אנו מאפשרים לרגש ולשמחה לפרוץ קדימה, ומתחברים בשירה ובריקוד לעומק ליבנו. זהו חג המאשרר מחדש את הקדושה, החיוניות והאחדות בלב הקהילה היהודית העולמית. שנזכה לשמוח תמיד עם התורה ולהאיר באמצעותה את חיינו ואת העולם הסובב אותנו. חג שמח!