ראש השנה 2025 – תאריכים, מנהגים, תפילות ומשמעות החג
ראש השנה הוא אחד מן החגים המרכזיים בלוח השנה היהודי, המציין את תחילתה של שנה עברית חדשה (א' בתשרי). על פי המסורת, זהו היום שבו נברא האדם הראשון וזהו גם היום שבו דן הקב"ה את כל ברואיו וקובע את גורלם לשנה הבאה. בשנת 2025, יחול ראש השנה מערב יום שני, 22 בספטמבר, ועד לסיומו של יום רביעי, 24 בספטמבר (א'–ב' בתשרי ה'תשפ"ו).
במאמר שלפניכם נתאר בהרחבה את התאריכים והזמנים, נעמיק במנהגי החג, נוסחי התפילות הייחודיים, המשמעויות הרוחניות והלאומיות, ואף נציין כיצד לחוות את ראש השנה כחג של חשבון נפש אישי ושל תקווה ציבורית.
1. תאריכים והיערכות לראש השנה 2025
ערב החג:
- השנה, ראש השנה מתחיל בערב יום שני, 22 בספטמבר 2025. עם שקיעת החמה נכניס את קדושת החג, והוא יימשך במשך יומיים מלאים.
סיום החג:
- יום ראשון של ראש השנה: מתחיל עם כניסת החג ביום שני בערב ונמשך עד יום שלישי בערב (23 בספטמבר).
- יום שני של ראש השנה: מתחיל מיד עם צאת יום שלישי ונמשך עד ערב יום רביעי (24 בספטמבר).
בישראל, רוב הקהילות היהודיות חוגגות יומיים רצופים של ראש השנה, וזאת גם על פי ההלכה. אף שמקור המנהג הוא בחשש היסטורי לגבי קביעת החודש, הוא התקבל כמנהג קבוע בארץ ישראל ובתפוצות גם יחד.
היערכות מיוחדת
- קניות ובישולים: מכיוון שמדובר בשני ימים עוקבים של חג, רצוי להתכונן מראש ברכישת מצרכים והכנת מאכלים מסורתיים.
- הדלקת נרות החג: בערב יום שני, זמן מועט לפני השקיעה, נוהגות הנשים או בעלת הבית להדליק נרות חג ולברך. אם החג חל בצמוד לשבת, יש לשים לב לדיני העברת האש.
- מקווה או רחצה חגיגית: יש הנוהגים לטבול במקווה בערב החג, כסמל להתחדשות ולהיטהרות לקראת השנה החדשה.
2. ראש השנה – יום בריאת האדם ויום הדין
על פי המסורת היהודית, ראש השנה הוא היום שבו נברא האדם הראשון, ובו העולם ניצב למשפט לפני בורא עולם. לפי דברי חז"ל, בימים אלו הקב"ה "יושב על כיסא דין" ושופט את כל באי עולם על מעשיהם בשנה החולפת, וכותב את גזר דינם לשנה הבאה בספר החיים או להיפך.
זוהי אפוא תקופה של חשבון נפש, חרטה על העבר וקבלה לעתיד. ואולם, לצד המימד הסמכותי של הדין, מלמדת המסורת שזהו גם יום מלא ברחמים: הקב"ה מבקש לתת לאדם הזדמנות לתקן דרכיו, והוא מאזין לתפילות ולתקיעות השופר הקוראות להתעורר ולשוב בתשובה.
3. מנהגים מרכזיים בראש השנה
א. תקיעת שופר
המנהג הבולט ביותר של ראש השנה הוא תקיעת השופר, המתקיימת במהלך תפילת שחרית או מוסף של שני ימי החג (אלא אם חל היום הראשון בשבת, שאז אין תוקעים בשופר באותו יום). השופר, העשוי לרוב מקרן איל, משמש מעין "קריאת השכמה" רוחנית ליהודים בכל העולם.
- טעמי התקיעה: השופר מזכיר את עקדת יצחק (שבמקומו הוקרב איל), קורא לאדם לשוב בתשובה ומבטא גם מימד של המלכת הקב"ה על העולם.
- סדר התקיעות: כולל שלושה סוגים מרכזיים – תקיעה (קול ארוך), שברים (שלושה קולות שבורים) ותרועה (רצף קולות קצרים ורוטטים). השילובים השונים אמורים להעיר רגשות שונים: התעוררות, בכי פנימי, ולבסוף אמונה וביטחון.
ב. סימני ראש השנה
בליל החג, לאחר הקידוש, נהוג לאכול סימנים – מאכלים שבשמם, צורתם או טעמם טמון רמז לשנה טובה ומתוקה. בין המפורסמים:
- תפוח בדבש – מבקשים שתהיה שנה טובה ומתוקה כדבש.
- רימון – מתפללים שיהיו זכויותינו רבים כרימון.
- ראש של דג או כבש – אומרים "נהיה לראש ולא לזנב".
- תמרים – מבקשים "שייתמו אויבינו" (מלשון "תמר").
מנהג הסימנים הופך את סעודת החג לאירוע מלא משמעות, חן ושמחה, ומלמד אותנו כמה מילים יכולות לשנות תודעה ולהזכיר שאנו בתהליך של בניית שנה חדשה.
ג. אמירת "תשליך"
ביום הראשון של ראש השנה (או ביום השני, אם היום הראשון יוצא בשבת), אחר הצהריים, נוהגים לצאת לשפת מקור מים (נחל, מעיין, או ים) ולאמר שם פרקי תהילים וקטעי תפילה הנקראים "תשליך".
- רעיון המנהג: משליכים באופן סמלי את החטאים אל המים. על פי הנביא מיכה (ז, יט), "וְתַשְׁלִיךְ בִּמְצוּלוֹת יָם כָּל חַטֹּאותָם". הרעיון הוא ביטוי מוחשי לתהליך התשובה והטיהור.
4. תפילות החג
התפילות בראש השנה הן עמוסות ורבות־משמעות. הן כוללות אלמנטים ייחודיים החוזרים מדי שנה, ומעצבים את אווירת הדין והמלכות.
א. ערבית – ליל החג
- תפילת "ערבית" חגיגית: אומרים בה תוספות הקשורות ליום הדין.
- מנהגי שלום: רבים מברכים זה את זה בברכה המסורתית "לשנה טובה תיכתב ותיחתם", המבוססת על הרעיון שהקב"ה "כותב" את האדם בספר חיים טובים.
ב. שחרית ומוסף של ראש השנה
אלו התפילות הארוכות והמגוונות ביותר ביום:
- פסוקי מלכויות, זיכרונות ושופרות: בתפילת המוסף מופיע מוסף ייחודי הנקרא "מלכויות, זיכרונות ושופרות", שבו משתלבים פסוקים מן התורה, הנביאים והכתובים בשלושה נושאים:
- מלכויות: המלכת ה' על העולם.
- זיכרונות: זיכרון מעשי האבות והבטחות ה', וכן שה' זוכר ומכיר את כל מעשי האדם.
- שופרות: קדושת יום התרועה ותקיעת השופר, המסמל התעוררות רוחנית.
- תקיעת שופר: משולבת בדרך כלל לאחר או בתוך קטעי מלכויות, זיכרונות ושופרות. הקהל עומד בדממה וביראה, והקולות חודרים ללב.
ג. פיוטים וקטעי סליחות
ברוב קהילות ישראל מוסיפים פיוטים עתיקים ומרגשים אל תוך התפילה, כגון "כתר מלכות" (במנהג הספרדים), "נתנה תוקף", ואחרים. הפיוט "נתנה תוקף" מעביר חוויה עזה של יום הדין: "ובשופר גדול יתקע, קול דממה דקה ישמע", וכן ממשיך: "מי יחיה ומי ימות, מי בקיצו ומי לא בקיצו…", הממחיש את עומק העמידה לפני האל.
5. קדושת החג – בין שמחה ליראה
ראש השנה הוא חג ייחודי, שכן בניגוד לחגים אחרים שבהם השמחה מודגשת, כאן שוררת שילוב של יראה ושמחה:
- יראה: זוהי שעת דין, שבה אנו עומדים למשפט על כל מעשינו בשנה שחלפה. מפני זה אנו עוסקים בתשובה, בתפילה ובמלכות ה'.
- שמחה: בצד היראה, ראש השנה מוגדר "יום טוב", יום חג – כי אנו בטוחים בה’ שיצדיק את בניו ברחמים. אנו חוגגים את בריאת העולם ואת הברית בינינו לבין האל.
שילוב זה ניכר בתפילות ובפיוטים: מצד אחד, עומק וכובד ראש, מצד שני, תחושת הודיה ואופטימיות לקראת העתיד.
6. הסעודות החגיגיות
א. סעודת הלילה
עם כניסת החג, נהוג לערוך סעודה חגיגית, אשר פותחת בקידוש ולאחריו נטילת ידיים וברכת "המוציא". במסגרת זו נטוע מנהג הסימנים, כפי שהוזכר לעיל, והמזון כולל מנות מגוונות ושפע של מטעמים המתאימים לרוח החג.
ב. סעודת היום
גם ביום החג (החל מהצהריים) מתקיימת סעודה חגיגית. בה משלבים דברי תורה על משמעות ראש השנה ותהליך התשובה. רבים נוהגים להזמין אורחים או להתכנס במשפחה מורחבת.
ג. חשיבות האווירה
אף שהתפילות ארוכות ועמוסות, חשוב לקחת פסקי זמן לסעודות כהלכה, מתוך שמחה ושיתוף. בבית הכנסת ובבית מורגשת אווירה משפחתית וקהילתית חזקה מאוד, אשר תורמת לתחושת אחדות ושייכות.
7. עשרת ימי תשובה
ראש השנה פותח את "עשרת ימי תשובה" (מ-א' בתשרי ועד יום הכיפורים בי' בתשרי). ימים אלה מיועדים להשלמת תהליך התשובה ולבקשת סליחה – הן מהקב"ה הן מחברים וממשפחה. על פי המסורת, רושם האדם בספר החיים עדיין לא חתום לחלוטין בראש השנה, אלא ניתן לשנות ולהשפיע עד היום העשירי – הוא יום הכיפורים.
בימים אלו אנשים רבים מקפידים על מעשים טובים, על תיקון מידות ועל אמירת סליחות, ומטפחים במיוחד חובות שבין אדם לחברו (תשלומי חובות, בקשת מחילה מפגיעות, וכו').
8. ראש השנה כתשתית לשנה כולה
א. המלכת הקב"ה
אחד הרעיונות המהותיים של ראש השנה הוא המלכת הקב"ה על כל העולם. על כן אנו חוזרים בפיוטים ובתפילות על מוטיבי מלכות, כגון "ה' מלך, ה' מלך, ה' ימלוך לעולם ועד". אנו מדמיינים את עצמנו "במעמד כל ישראל", מכריזים וקובעים שהאל הוא המלך, ואנו – עובדיו ומשרתו הממלאים את תפקידנו ביצירת עולם מתוקן.
ב. מרכיב התקווה
ראש השנה, אף על פי שהוא יום דין, שזור באופטימיות. התפיסה היא שגם אם השנה החולפת הייתה מורכבת, יש לנו אפשרות לבחור במסלול חדש: להתחדש, לשפר את מעשינו ולהתקרב לערכים שאנו מאמינים בהם. כמו הזריחה ביום הראשון של השנה, גם בנפש פותחים דף חדש.
ג. הזדמנות לאחדות ושייכות
בעולם מלא חילוקי דעות, ראש השנה מאחד את העם היהודי סביב מאורע מרכזי. בין אם מדובר בקהילות אורתודוקסיות, מסורתיות או רפורמיות, כולם מכוונים את ליבם לשופר, לשולחן החג, ולתקווה המשותפת לשנה טובה יותר. תחושת האחדות מתחזקת גם על ידי מנהגי הצדקה הרבים בתקופה זו, וחיזוק ערך "ואהבת לרעך כמוך".
9. מימד לאומי לעומת אישי
ראש השנה מתייחד בכך שהוא גם חג אישי – כל אדם נידון על מעשיו ומבקש לעצמו ולמשפחתו כתב סליחה וברכה – אך בו בזמן יש לו פנים לאומיים ועולמיים. כך בתפילה אנו אומרים: "וְתֵן פַּחְדְּךָ ה' אֱלֹהֵינוּ עַל כָּל מַעֲשֶׂיךָ וְאֵימָתְךָ עַל כָּל מַה שֶּׁבָּרָאתָ". כלומר, הבקשה היא שהעולם כולו יכיר במלכות הבורא ויגיע לידי שלמות של שלום וצדק.
ברמה הלאומית, ראש השנה נחשב גם ל"יום תרועה" אשר מחבר את עם ישראל לזיכרון היסטורי: זכר לאבות ולאימהות, לצד האתגרים העכשוויים. אנו מבקשים הצלחה למדינת ישראל, לשגשוגה ולשלום עם שכניה, וכל זאת במסגרת הקשר הרוחני–מסורתי עם חזון הנביאים.
10. סיום החג והמעבר ליום הכיפורים
עם צאת ראש השנה ביום רביעי בערב, 24 בספטמבר 2025, מרגישים היטב את המעבר המיידי ליתר "עשרת ימי תשובה". זהו זמן של חשבון נפש מתמשך, עד לשיאו ביום הכיפורים (שחל השנה כעבור שבוע בערך). רבים מנצלים את הימים הללו להעמקת התשובה, להתפייסות עם הקרובים, להוספת לימוד ותפילה, ולכינון שלום בית ושלום חברתי.
11. סיכום
ראש השנה 2025, אשר יחל מערב יום שני, 22 בספטמבר, ויימשך עד יום רביעי, 24 בספטמבר, ניצב כצומת מרכזי בלוח השנה היהודי. במשך יומיים אלו אנו חוגגים את ראשית השנה העברית החדשה, ובו בזמן עומדים לדין לפני הבורא על מעשינו בשנה החולפת. תקיעת השופר מהדהדת בנו קריאה להתעוררות ולשינוי, שולחן הסעודה מתמלא בסימנים המהווים משאלת לב לשנה טובה, ותפילות החג נושאות פסוקים של מלכות, זיכרונות ושופרות.
השילוב בין אווירת הדין לבין השמחה שבחג יוצר מרחב דתי ונפשי ייחודי: אנו חוגגים ומתכבדים במאכלים, מארחים ומתארחים, אך בתוך כך אנו עושים חשבון נפש ותרים אחר הכיוון המוסרי והרוחני לשנה הבאה. ההכרזה על המלכת הקב"ה והזמנתו להשתכן בליבנו, לצד הסמליות של תשליך החטאים למים, מעוררים בתוכנו את הרצון לתיקון ולהתחדשות.
כך, ראש השנה אינו רק נקודת ציון טכנית בלוח, אלא מנוף אדיר לצמיחה. הוא מזכיר לנו שאפשר ללמוד מן העבר ולהתחיל שוב. אמנם כתוב שביומיים אלו האל "דָּן" את העולם, אך זהו גם משפט מלוּוה בחמלה. אנו באים בפניו בתקווה ובביטחון שיגזור עלינו חיים, שלום, פרנסה טובה ובריאות.
ראש השנה מחזק גם את תחושת הסולידריות הלאומית, שכן בשעה שאנו מתכנסים בבתי הכנסת, שומעים את אותה תקיעת שופר ושרים את אותן תפילות, ניתן לחוש איך גורלנו קשור זה בזה. מעבר לכל הבדלי עדות, מסורת ומיקום גיאוגרפי, קול השופר מאחד לבבות יהודיים ברחבי העולם, ומזכיר שהמפתח לשנה טובה איננו תלוי רק בכישרוננו האישי, אלא גם בעמידה המשותפת ובחוסן הרוחני שאנחנו בונים יחד.
עם סיום ראש השנה אנו ממשיכים לעשרת ימי תשובה ולקראת יום הכיפורים, אשר בהם ה"חיתום" של הדין מתרחש. בחלון זמן קצר זה, ניתנת לנו הזדמנות נוספת להתעמק ולשפר. וכך, המעבר בין ראש השנה ויום כיפור יוצר רצף רוחני: אנו מצהירים על רצוננו לתקן, והקב"ה מצדו מתיר את הכניסה לעולמו של חסד וסליחה.
לסיכומו של דבר, ראש השנה 2025 מבטיח להיות זמן של התחדשות ואמונה מחודשת ביכולתו של האדם להיטיב את דרכו. החל מהדלקת הנרות בערב החג דרך התקיעות הרועמות בבית הכנסת, וכלה בסעודות המשפחתיות ובהחלפת ברכות "לשנה טובה" – החג הופך לחוויה משנת־תודעה המכוונת אותנו אל השנה כולה. יהי רצון שנזכה כולנו להיכתב ולהיחתם לחיים טובים ולשלום, ושהשנה הבאה תביא עמה שגשוג רוחני, בריאות ושמחה לעם ישראל ולעולם כולו. שנה טובה!