קדיש על ישראל
יִתְגַּדַּל וְיִתְקַדַּשׁ שְׁמֵהּ רַבָּא. בְּעָלְמָא דִי בְרָא כִרְעוּתֵהּ וְיַמְלִיךְ מַלְכוּתֵהּ וְיַצְמַח פּוּרְקָנֵהּ וִיקָרֵב מְשִׁיחֵהּ.
בְּחַיֵיכוֹן וּבְיוֹמֵיכוֹן וּבְחַיֵי דְּכָל בֵּית יִשְׂרָאֵל, בַּעֲגַלָא וּבִזְמַן קָרִיב וְאִמְרוּ אָמֵן: יְהֵא שְׁמֵהּ רַבָּא מְבָרַךְ לְעָלַם וּלְעָלְמֵי עָלְמַיָא. יִתְבָּרַךְ וְיִשְׁתַּבַּח וְיִתְפָּאַר וְיִתְרוֹמַם וְיִתְנַשֵּׂא וְיִתְהַדָּר וְיִתְעַלֶּה וְיִתְהַלָּל, שְׁמֵהּ דְּקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא לְעֵילָא מִן כָּל בִּרְכָתָא שִׁירָתָא, תִּשְׁבְּחָתָא וְנֶחָמָתָא, דַאֲמִירָן בְּעָלְמָא. וְאִמְרוּ אָמֵן:
עַל יִשְׂרָאֵל וְעַל רַבָּנָן וְעַל תַּלְמִידֵיהון וְעַל כָּל תַּלְמִידֵי תַלְמִידֵיהון. דְּעָסְקִין בְּאורַיְתָא קַדִּשְׁתָּא. דִּי בְאַתְרָא הָדֵין וְדִי בְכָל אָתָר וְאָתָר. יְהֵא לָנָא וּלְהון וּלְכון חִנָּא וְחִסְדָּא וְרַחֲמֵי. מִן קֳדָם אֶלָהַא מָארֵה שְׁמַיָּא וְאַרְעָא וְאִמְרוּ אָמֵן:
יְהֵא שְׁלָמָא רַבָּא מִן שְׁמַיָא חַיִּים וְשָׂבָע וִישוּעָה וְנֶחָמָה וְשֵׁיזָבָא וּרְפוּאָה וּסְלִיחָה וְכַפָּרָה וְרֶוַח וְהַצָּלָה, לָנוּ וּלְכָל יִשְׂרָאֵל וְאִמְרוּ אָמֵן:
עוֹשֶׂה שָׁלוֹם בִּמְרוֹמָיו הוּא בְּרַחֲמָׁיו יַעֲשֶׂה שָׁלוֹם עָלֵינוּ וְעַל עמו כָּל יִשְׂרָאֵל, וְאִמְרוּ אָמֵן:
קדיש על ישראל הוא נוסח קדיש ייחודי הנקרא גם “קדיש דרבנן”, הנאמר לרוב לאחר לימוד תורה שבעל פה, מדרשים או דברי אגדה. זהו טקסט שנועד להעלות ולהאדיר את שם ה’ מתוך ההקשר של לימוד ועיסוק בתורה, והוא שונה במעט מיתר נוסחי הקדיש בשל בקשות מיוחדות על עם ישראל ועל תורתו. המסורת היהודית מייחסת חשיבות רבה לאמירת קדיש זה, שכן הוא מבטא את הקשר העמוק בין העם, תורתו והביטחון שהלומדים והתומכים בלימוד יתברכו ממרומים.
"קדיש על ישראל" נקרא כך משום שבנוסחו מודגש עניינם של ישראל וצרכיהם, כולל בקשות לשלום, להצלחה ולשגשוג הן בלימוד התורה והן בכל מעשי העם. כחלק ממרכיבי התפילה נזכרים החכמים, התלמידים וכל העוסקים בדברי תורה, ואליהם נספחת התפילה שתהא תורתם נשמרת ותזכה לתוספת ברכה בשלווה ורווחה. באופן זה מתמזגים ערכי התורה והזהות הלאומית של ישראל לכדי ביטוי אחד, המגביה את מעמד העם והעוסקים בלימוד לפני הקב"ה.
התוכן של הקדיש כולל תהילה לשמו של הקב"ה, הבעת רצון שיתקדש שמו בעולם, וכן בקשות לשלום ולחיים טובים לכל בית ישראל. אמירת קדיש דרבנן מדגישה את האמונה כי לימוד התורה אינו רק פעולה אינטלקטואלית אלא גם מעשה קדוש המצמיח ברכה ושפע. בכך מזכירה לנו ההלכה כי יש לעמוד בכובד ראש ובקדושה בעת שנמצאים בהקשר של לימוד תורה, ולזכור שלכל מילה של הגות או מדרש עשוי להיות כוח רוחני.
לרוב נאמר קדיש זה בתום שיעור, קריאה בציבור, או במסגרת לימודית בבתי כנסת ובישיבות. דרכו, מתאחדים הלומדים עם כלל ישראל, ומבקשים שהשפע הרוחני שזורם מן התורה ישפיע לטובה על הלומדים ועל העם בכללו.
קדיש על ישראל מדגיש אפוא את ערכם הסגולי של לימוד התורה ושל לומדיה, ובתוך כך מעורר אחדות ואחריות הדדית בעם. מעמדו נובע מן ההבנה שהתורה אינה רק מקור של ידע אלא כוח מקודש המשרה השראה וברכה. בכך, מתחזק חוסן הרוח והחברה, והופך את אמירתו לחלק חיוני בעולמה של תורה ושל האומה כולה, אשר מזכירה שוב שה’ ותורתו עומדים במרכז חיי ישראל.