פרשת השבוע תרומה
שמות כ"ה
(א) וַיְדַבֵּר יְהוָה אֶל־מֹשֶׁה לֵּאמֹר׃
(ב) דַּבֵּר אֶל־בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְיִקְחוּ־לִי תְּרוּמָה מֵאֵת כָּל־אִישׁ אֲשֶׁר יִדְּבֶנּוּ לִבּוֹ תִּקְחוּ אֶת־תְּרוּמָתִי׃
(ג) וְזֹאת הַתְּרוּמָה אֲשֶׁר תִּקְחוּ מֵאִתָּם זָהָב וָכֶסֶף וּנְחֹשֶׁת׃
(ד) וּתְכֵלֶת וְאַרְגָּמָן וְתוֹלַעַת שָׁנִי וְשֵׁשׁ וְעִזִּים׃
(ה) וְעֹרֹת אֵילִם מְאָדָּמִים וְעֹרֹת תְּחָשִׁים וַעֲצֵי שִׁטִּים׃
(ו) שֶׁמֶן לַמָּאֹר בְּשָׂמִים לְשֶׁמֶן הַמִּשְׁחָה וְלִקְטֹרֶת הַסַּמִּים׃
(ז) אַבְנֵי־שֹׁהַם וְאַבְנֵי מִלֻּאִים לָאֵפֹד וְלַחֹשֶׁן׃
(ח) וְעָשׂוּ לִי מִקְדָּשׁ וְשָׁכַנְתִּי בְּתוֹכָם׃
(ט) כְּכֹל אֲשֶׁר אֲנִי מַרְאֶה אֹתְךָ אֵת תַּבְנִית הַמִּשְׁכָּן וְאֵת תַּבְנִית כָּל־כֵּלָיו וְכֵן תַּעֲשׂוּ׃
(י) וְעָשׂוּ אֲרוֹן עֲצֵי־שִׁטִּים אַמָּתַיִם וָחֵצִי אָרְכּוֹ וְאַמָּה וָחֵצִי רָחְבּוֹ וְאַמָּה וָחֵצִי קֹמָתוֹ׃
(יא) וְצִפִּיתָ אֹתוֹ זָהָב טָהוֹר מִבַּיִת וּמִחוּץ תְּצַפֶּנּוּ וְעָשִׂיתָ עָלָיו זֵר זָהָב סָבִיב׃
(יב) וְיָצַקְתָּ לוֹ אַרְבַּע טַבְּעֹת זָהָב וְנָתַתָּ עַל־אַרְבַּע פַּעֲמֹתָיו וּשְׁתֵּי טַבָּעֹת עַל־צַלְעוֹ הָאֶחָת וּשְׁתֵּי טַבָּעֹת עַל־צַלְעוֹ הַשֵּׁנִית׃
(יג) וְעָשִׂיתָ בַדֵּי עֲצֵי שִׁטִּים וְצִפִּיתָ אֹתָם זָהָב׃
(יד) וְהֵבֵאתָ אֶת־הַבַּדִּים בַּטַּבָּעֹת עַל־צַלְעוֹת הָאָרוֹן לָשֵׂאת אֶת־הָאָרֹן בָּהֶם׃
(טו) בְּטַבְּעֹת הָאָרֹן יִהְיוּ הַבַּדִּים לֹא יָסֻרוּ מִמֶּנּוּ׃
(טז) וְנָתַתָּ אֶל־הָאָרֹן אֵת הָעֵדֻת אֲשֶׁר אֶתֵּן אֵלֶיךָ׃
(יז) וְעָשִׂיתָ כַּפֹּרֶת זָהָב טָהוֹר אַמָּתַיִם וָחֵצִי אָרְכָּהּ וְאַמָּה וָחֵצִי רָחְבָּהּ׃
(יח) וְעָשִׂיתָ שְׁנַיִם כְּרֻבִים זָהָב מִקְשָׁה תַּעֲשֶׂה אֹתָם מִשְּׁנֵי קְצוֹת הַכַּפֹּרֶת׃
(יט) וַעֲשֵׂה כְּרוּב־אֶחָד מִקָּצֶה מִזֶּה וּכְרוּב־אֶחָד מִקָּצֶה מִזֶּה מִן־הַכַּפֹּרֶת תַּעֲשׂוּ אֶת־הַכְּרֻבִים עַל־שְׁנֵי קְצוֹתָיו׃
(כ) וְהָיוּ הַכְּרֻבִים פֹּרְשֵׂי כְנָפַיִם לְמַעְלָה סֹכְכִים בְּכַנְפֵיהֶם עַל־הַכַּפֹּרֶת וּפְנֵיהֶם אִישׁ אֶל־אָחִיו אֶל־הַכַּפֹּרֶת יִהְיוּ פְּנֵי הַכְּרֻבִים׃
(כא) וְנָתַתָּ אֶת־הַכַּפֹּרֶת עַל־הָאָרֹן מִלְמָעְלָה וְאֶל־הָאָרֹן תִּתֵּן אֶת־הָעֵדֻת אֲשֶׁר אֶתֵּן אֵלֶיךָ׃
(כב) וְנוֹעַדְתִּי לְךָ שָׁם וְדִבַּרְתִּי אִתְּךָ מֵעַל הַכַּפֹּרֶת מִבֵּין שְׁנֵי הַכְּרֻבִים אֲשֶׁר עַל־אֲרוֹן הָעֵדֻת אֵת כָּל־אֲשֶׁר אֲצַוֶּה אוֹתְךָ אֶל־בְּנֵי יִשְׂרָאֵל׃
(כג) וְעָשִׂיתָ שֻׁלְחָן עֲצֵי שִׁטִּים אַמָּתַיִם אָרְכּוֹ וְאַמָּה רָחְבּוֹ וְאַמָּה וָחֵצִי קֹמָתוֹ׃
(כד) וְצִפִּיתָ אֹתוֹ זָהָב טָהוֹר וְעָשִׂיתָ לוֹ זֵר זָהָב סָבִיב׃
(כה) וְעָשִׂיתָ לוֹ מִסְגֶּרֶת טֹפַח סָבִיב וְעָשִׂיתָ זֵר זָהָב לְמִסְגַּרְתּוֹ סָבִיב׃
(כו) וְעָשִׂיתָ לוֹ אַרְבַּע טַבְּעֹת זָהָב וְנָתַתָּ אֶת־הַטַּבָּעֹת עַל־אַרְבַּע הַפֵּאֹת אֲשֶׁר לְאַרְבַּע רַגְלָיו׃
(כז) לְעֻמַּת הַמִּסְגֶּרֶת תִּהְיֶיןָ הַטַּבָּעֹת לְבָתִּים לְבַדִּים לָשֵׂאת אֶת־הַשֻּׁלְחָן׃
(כח) וְעָשִׂיתָ אֶת־הַבַּדִּים עֲצֵי שִׁטִּים וְצִפִּיתָ אֹתָם זָהָב וְנִשָּׂא־בָם אֶת־הַשֻּׁלְחָן׃
(כט) וְעָשִׂיתָ קְעָרֹתָיו וְכַפֹּתָיו וּקְשָׂווֹתָיו וּמְנַקִּיֹּתָיו אֲשֶׁר יֻסַּךְ בָּהֶם זָהָב טָהוֹר תַּעֲשֶׂה אֹתָם׃
(ל) וְנָתַתָּ עַל־הַשֻּׁלְחָן לֶחֶם פָּנִים לְפָנַי תָּמִיד׃
(לא) וְעָשִׂיתָ מְנֹרַת זָהָב טָהוֹר מִקְשָׁה תֵּעָשֶׂה הַמְּנֹרָה יְרֵכָהּ וְקָנָהּ גְּבִיעֶיהָ כַּפְתֹּרֶיהָ וּפְרָחֶיהָ מִמֶּנָּה יִהְיוּ׃
(לב) וְשִׁשָּׁה קָנִים יֹצְאִים מִצִּדֶּיהָ שְׁלֹשָׁה קְנֵי־מְנֹרָה מִצִּדָּהּ הָאֶחָד וּשְׁלֹשָׁה קְנֵי־מְנֹרָה מִצִּדָּהּ הַשֵּׁנִי׃
(לג) שְׁלֹשָׁה גְבִעִים מְשֻׁקָּדִים בַּקָּנֶה הָאֶחָד כַּפְתֹּר וָפֶרַח וּשְׁלֹשָׁה גְבִעִים מְשֻׁקָּדִים בְּקָנֶה אֶחָד כַּפְתֹּר וָפֶרַח כֵּן לְשֵׁשֶׁת הַקָּנִים הַיֹּצְאִים מִן־הַמְּנֹרָה׃
(לד) וּבַמְּנֹרָה אַרְבָּעָה גְבִעִים מְשֻׁקָּדִים כַּפְתֹּרֶיהָ וּפְרָחֶיהָ׃
(לה) וְכַפְתֹּר תַּחַת שְׁנֵי הַקָּנִים מִמֶּנָּה וְכַפְתֹּר תַּחַת־שְׁנֵי הַקָּנִים מִמֶּנָּה וְכַפְתֹּר תַּחַת־שְׁנֵי הַקָּנִים מִמֶּנָּה לְשֵׁשֶׁת הַקָּנִים הַיֹּצְאִים מִן־הַמְּנֹרָה׃
(לו) כַּפְתֹּרֵיהֶם וּקְנֹתָם מִמֶּנָּה יִהְיוּ כֻּלָּהּ מִקְשָׁה אַחַת זָהָב טָהוֹר׃
(לז) וְעָשִׂיתָ אֶת־נֵרֹתֶיהָ שִׁבְעָה וְהֶעֱלָה אֶת־נֵרֹתֶיהָ וְהֵאִיר עַל־עֵבֶר פָּנֶיהָ׃
(לח) וּמַלְקָחֶיהָ וּמַחְתֹּתֶיהָ זָהָב טָהוֹר׃
(לט) כִּכָּר זָהָב טָהוֹר יַעֲשֶׂה אֹתָהּ אֵת כָּל־כֵּלֶיהָ׃
(מ) וּרְאֵה וַעֲשֵׂה בְּתַבְנִיתָם אֲשֶׁר אַתָּה מָרְאֶה בָּהָר׃
שמות כ"ו
(א) וְאֶת־הַמִּשְׁכָּן תַּעֲשֶׂה עֶשֶׂר יְרִיעֹת שֵׁשׁ־מָשְׁזָר וּתְכֵלֶת וְאַרְגָּמָן וְתֹלַעַת שָׁנִי כְּרֻבִים מַעֲשֵׂה חֹשֵׁב תַּעֲשֶׂה אֹתָם׃
(ב) אֹרֶךְ יְרִיעָה הָאַחַת שְׁמֹנֶה וְעֶשְׂרִים בָּאַמָּה וְרֹחַב אַרְבַּע בָּאַמָּה הַיְרִיעָה הָאֶחָת מִדָּה אַחַת לְכָל־הַיְרִיעֹת׃
(ג) חָמֵשׁ יְרִיעֹת תִּהְיֶיןָ חֹבְרֹת זוֹ אֶל־זוֹ וְחָמֵשׁ יְרִיעֹת חֹבְרֹת זוֹ אֶל־זוֹ׃
(ד) וְעָשִׂיתָ לְּכֻתֹּרֶת תְּכֵלֶת עַל־שְׂפַת הַיְרִיעָה הָאַחַת מִקָּצָה בַּמַּחְבָּרֶת וְכֵן תַּעֲשֶׂה בְּשְׂפַת הַיְרִיעָה הַחִיצֹנָה בַּמַּחְבֶּרֶת הַשֵּׁנִית׃
(ה) חֲמִשִּׁים לֻלְאֹת תַּעֲשֶׂה בַּיְרִיעָה הָאֶחָת וַחֲמִשִּׁים לֻלְאֹת תַּעֲשֶׂה בִּקְצֵה הַיְרִיעָה אֲשֶׁר בַּמַּחְבֶּרֶת הַשֵּׁנִית מַקְבִּלֹת הַלֻּלָאֹת אִשָּׁה אֶל־אֲחֹתָהּ׃
(ו) וְעָשִׂיתָ חֲמִשִּׁים קְרָסֵי זָהָב וְחִבַּרְתָּ אֶת־הַיְרִיעֹת אִשָּׁה אֶל־אֲחֹתָהּ בַּקְּרָסִים וְהָיָה הַמִּשְׁכָּן אֶחָד׃
(ז) וְעָשִׂיתָ יְרִיעֹת עִזִּים לְאֹהֶל עַל־הַמִּשְׁכָּן עַשְׁתֵּי־עֶשְׂרֵה יְרִיעֹת תַּעֲשֶׂה אֹתָם׃
(ח) אֹרֶךְ הַיְרִיעָה הָאַחַת שְׁלֹשִׁים בָּאַמָּה וְאַרְבַּע בָּאַמָּה רֹחַב הַיְרִיעָה הָאַחַת מִדָּה אַחַת לְעַשְׁתֵּי־עֶשְׂרֵה הַיְרִיעֹת׃
(ט) וְחִבַּרְתָּ אֶת־חָמֵשׁ הַיְרִיעֹת לְבַד וְאֵת שֵׁשׁ הַיְרִיעֹת לְבַד וְכָפַלְתָּ אֶת־הַיְרִיעָה הַשִּׁשִּׁית אֶל־מוּל פְּנֵי הָאֹהֶל׃
(י) וְעָשִׂיתָ חֲמִשִּׁים לֻלָאֹת עַל־שְׂפַת הַיְרִיעָה הָאַחַת הַקִּיצֹנָה בַּמַּחְבָּרֶת וַחֲמִשִּׁים לֻלָאֹת עַל־שְׂפַת הַיְרִיעָה בַּמַּחְבֶּרֶת הַשֵּׁנִית׃
(יא) וְעָשִׂיתָ חֲמִשִּׁים קְּרָסֵי נְחֹשֶׁת וְהֵבֵאתָ אֶת־הַקְּרָסִים בַּלֻּלָאֹת וְחִבַּרְתָּ אֶת־הָאֹהֶל וְהָיָה אֶחָד׃
(יב) וְהֶעֱדִיף הָעוֹדֵף בִּירִיעֹת הָאֹהֶל חֲצִי הַיְרִיעָה הָעֹדֶפֶת תִּסְרַח עַל־אֲחֹרֵי הַמִּשְׁכָּן׃
(יג) וְאַמָּה מִזֶּה וְאַמָּה מִזֶּה בָּעֹדֵף בְּאֹרֶךְ יְרִיעֹת הָאֹהֶל יִהְיֶה סָבִיב עַל־צִדֵּי הַמִּשְׁכָּן מִזֶּה וּמִזֶּה לְכַסֹּתוֹ׃
(יד) וְעָשִׂיתָ מִכְסֶה לָאֹהֶל עֹרֹת אֵילִם מְאָדָּמִים וּמִכְסֶה עֹרֹת תְּחָשִׁים מִלְמָעְלָה׃
(טו) וְעָשִׂיתָ אֶת־הַקְּרָשִׁים לַמִּשְׁכָּן עֲצֵי שִׁטִּים עֹמְדִים׃
(טז) עֶשְׂרִים אַמָּה אֹרֶךְ הַקָּרֶשׁ וְאַמָּה וַחֲצִי הָאַמָּה רֹחַב הַקָּרֶשׁ הָאֶחָד׃
(יז) שְׁתֵּי יָדוֹת לַקָּרֶשׁ הָאֶחָד מְשֻׁלָּבֹת אִשָּׁה אֶל־אֲחֹתָהּ כֵּן תַּעֲשֶׂה לְכָל־קַרְשֵׁי הַמִּשְׁכָּן׃
(יח) וְעָשִׂיתָ אֶת־הַקְּרָשִׁים לַמִּשְׁכָּן עֶשְׂרִים קֶרֶשׁ לִפְאַת נֶגֶב תֵּימָנָה׃
(יט) וְאַרְבָּעִים אַדְנֵי־כֶסֶף תַּעֲשֶׂה תַּחַת עֶשְׂרִים הַקָּרֶשׁ שְׁנֵי אֲדָנִים תַּחַת־הַקֶּרֶשׁ הָאֶחָד לִשְׁתֵּי יְדֹתָיו וּשְׁנֵי אֲדָנִים תַּחַת־הַקֶּרֶשׁ הָאֶחָד לִשְׁתֵּי יְדֹתָיו׃
(כ) וְלִצְלַע הַמִּשְׁכָּן הַשֵּׁנִית לִפְאַת צָפוֹן עֶשְׂרִים קָרֶשׁ׃
(כא) וְאַרְבָּעִים אַדְנֵיהֶם כָּסֶף שְׁנֵי אֲדָנִים תַּחַת־הַקֶּרֶשׁ הָאֶחָד וּשְׁנֵי אֲדָנִים תַּחַת־הַקֶּרֶשׁ הָאֶחָד׃
(כב) וְלִירכֹתֵי הַמִּשְׁכָּן יָמָּה תַּעֲשֶׂה שִׁשָּׁה קְרָשִׁים׃
(כג) וּשְׁנֵי קְרָשִׁים תַּעֲשֶׂה לִמְקֻצְעֹת הַמִּשְׁכָּן בַּיַּרְכָתָיִם׃
(כד) וְיִהְיוּ תֹאֲמִם מִלְּמַטָּה וְיַחְדָּו יִהְיוּ תַמִּים עַל־רֹאשׁוֹ אֶל־הַטַּבַּעַת הָאֶחָת כֵּן יִהְיֶה לִשְׁנֵיהֶם יִהְיוּ לִשְׁנֵי הַמִּקְצֹעֹת׃
(כה) וְיִהְיוּ שְׁמֹנָה קְרָשִׁים וְאַדְנֵיהֶם כַּסֶף שִׁשָּׁה עָשָׂר אָדָנִים שְׁנֵי אֲדָנִים תַּחַת־הַקֶּרֶשׁ הָאֶחָד וּשְׁנֵי אֲדָנִים תַּחַת־הַקֶּרֶשׁ הָאֶחָד׃
(כו) וְעָשִׂיתָ בְרִיחִם עֲצֵי שִׁטִּים חֲמִשָּׁה לְקַרְשֵׁי צֶלַע הַמִּשְׁכָּן הָאֶחָד׃
(כז) וְחֲמִשָּׁה בְרִיחִם לְקַרְשֵׁי צֶלַע הַמִּשְׁכָּן הַשֵּׁנִית וַחֲמִשָּׁה בְרִיחִם לְקַרְשֵׁי צֶלַע הַמִּשְׁכָּן לַיְרִכָתָיִם יָמָּה׃
(כח) וְהַבְּרִיחַ הַתִּיכֹן בְּתוֹךְ הַקְּרָשִׁים מַבְרִיחַ מִקְצֶה אֶל־קָצֶה׃
(כט) וְאֶת־הַקְּרָשִׁים תְּצַפֶּה זָהָב וְאֶת־טַבְּעֹתֵיהֶם תַּעֲשֶׂה זָהָב בָּתִּים לַבְּרִיחִם וְצִפִּיתָ אֶת־הַבְּרִיחִם זָהָב׃
(ל) וְהָקֵמֹתָ אֶת־הַמִּשְׁכָּן כְּמִשְׁפָּטוֹ אֲשֶׁר הָרְאֵיתָ בָּהָר׃
(לא) וְעָשִׂיתָ פָרֹכֶת תְּכֵלֶת וְאַרְגָּמָן וְתוֹלַעַת שָׁנִי וְשֵׁשׁ מָשְׁזָר מַעֲשֵׂה חֹשֵׁב יַעֲשֶׂה אֹתָהּ כְּרֻבִים׃
(לב) וְנָתַתָּה אֹתָהּ עַל־אַרְבָּעָה עַמֻּדֵי שִׁטִּים מְצֻפִּים זָהָב וָוֵיהֶם זָהָב עַל־אַרְבַּע אַדְנֵי־כָסֶף׃
(לג) וְנָתַתָּה אֶת־הַפָּרֹכֶת תַּחַת הַקְּרָסִים וְהֵבֵאתָ שָׁמָּה מִבֵּית לַפָּרֹכֶת אֵת אֲרוֹן הָעֵדֻת וְהִבְדִּילָה הַפָּרֹכֶת לָכֶם בֵּין הַקֹּדֶשׁ וּבֵין קֹדֶשׁ הַקֳּדָשִׁים׃
(לד) וְנָתַתָּ אֶת־הַכַּפֹּרֶת עַל־אֲרוֹן הָעֵדֻת בְּקֹדֶשׁ הַקֳּדָשִׁים׃
(לה) וְשַׂמְתָּ אֶת־הַשֻּׁלְחָן מִחוּץ לַפָּרֹכֶת וְאֶת־הַמְּנֹרָה נֹכַח הַשֻּׁלְחָן עַל־יֶרֶךְ הַמִּשְׁכָּן תֵּימָנָה וְהַשֻּׁלְחָן תִּתֵּן עַל־צֶלַע צָפוֹן׃
(לו) וְעָשִׂיתָ מָסָךְ לְפֶתַח הָאֹהֶל תְּכֵלֶת וְאַרְגָּמָן וְתוֹלַעַת שָׁנִי וְשֵׁשׁ מָשְׁזָר מַעֲשֵׂה רֹקֵם׃
(לז) וְעָשִׂיתָ לַמָּסָךְ חֲמִשָּׁה עַמֻּדֵי־שִׁטִּים וְצִפִּיתָ אֹתָם זָהָב וָוֵיהֶם זָהָב וְיָצַקְתָּ לָהֶם חֲמִשָּׁה אַדְנֵי נְחֹשֶׁת׃
שמות כ"ז
(א) וְעָשִׂיתָ אֶת־הַמִּזְבֵּחַ עֲצֵי שִׁטִּים חָמֵשׁ אַמּוֹת אָרְכּוֹ וְחָמֵשׁ אַמּוֹת רָחְבּוֹ רָבוּעַ יִהְיֶה הַמִּזְבֵּחַ וְשָׁלֹשׁ אַמּוֹת קֹמָתוֹ׃
(ב) וְעָשִׂיתָ קַרְנֹתָיו עַל־אַרְבַּע פִּנֹּתָיו מִמֶּנּוּ תִּהְיֶיןָ קַרְנֹתָיו וְצִפִּיתָ אֹתוֹ נְחֹשֶׁת׃
(ג) וְעָשִׂיתָ סִּירֹתָיו לְדַשְּׁנוֹ וְיָעָיו וּמִזְרְקֹתָיו וּמִזְלְגֹתָיו וּמַחְתֹּתָיו לְכָל־כֵּלָיו תַּעֲשֶׂה נְחֹשֶׁת׃
(ד) וְעָשִׂיתָ־לוֹ מִכְבָּר מַעֲשֵׂה רֶשֶׁת נְחֹשֶׁת וְעָשִׂיתָ עַל־הָרֶשֶׁת אַרְבַּע טַבְּעֹת נְחֹשֶׁת עַל־אַרְבַּע קְצוֹתָיו׃
(ה) וְנָתַתָּה אֹתָהּ תַּחַת כַּרְכֹּב הַמִּזְבֵּחַ מִלְּמָטָּה וְהָיְתָה הָרֶשֶׁת עַד־חֲצִי הַמִּזְבֵּחַ׃
(ו) וְעָשִׂיתָ בַדִּים לַמִּזְבֵּחַ בַּדֵּי עֲצֵי שִׁטִּים וְצִפִּיתָ אֹתָם נְחֹשֶׁת׃
(ז) וְהוּבָא אֶת־בַּדָּיו בָּטַּבָּעֹת וְהָיוּ הַבַּדִּים עַל־שְׁתֵּי צַלְעֹת הַמִּזְבֵּחַ בְּשָׂאֹתוֹ אֹתוֹ׃
(ח) נְבֻב לֻחֹת תַּעֲשֶׂה־אֹתוֹ כַּאֲשֶׁר הֶרְאָה אֹתְךָ בָּהָר כֵּן יַעֲשׂוּ׃
(ט) וְעָשִׂיתָ אֶת־חֲצַר הַמִּשְׁכָּן לִפְאַת נֶגֶב תֵּימָנָה קְלָעִים לַחֲצָר שֵׁשׁ מָשְׁזָר מֵאָה בָאַמָּה אֹרֶךְ לַפֵאָה הָאֶחָת׃
(י) וְעַמּוּדָיו עֶשְׂרִים וְאַדְנֵיהֶם עֶשְׂרִים נְחֹשֶׁת וָוֵי הָעַמֻּדִים וַחֲשֻׁקֵיהֶם כָּסֶף׃
(יא) וְכֵן לִפְאַת צָפוֹן בָּאֹרֶךְ קְלָעִים מֵאָה אֹרֶךְ וְעַמּוּדָיו עֶשְׂרִים וְאַדְנֵיהֶם עֶשְׂרִים נְחֹשֶׁת וָוֵי הָעַמֻּדִים וַחֲשֻׁקֵיהֶם כָּסֶף׃
(יב) וְרֹחַב הַחֲצֵר לִפְאַת יָם קְלָעִים חֲמִשִּׁים אַמָּה עַמּוּדָיו עֲשָׂרָה וְאַדְנֵיהֶם עֲשָׂרָה׃
(יג) וְרֹחַב הַחֲצֵר לִפְאַת קֵדְמָה מִקְדָּה נְחֹשֶׁת חֲמִשִּׁים אַמָּה׃
(יד) וַחֲמֵשׁ־עֶשְׂרֵה אַמָּה קְלָעִים לַכָּתֵף עַמּוּדָיו שְׁלֹשָׁה וַאֲדָנֵיהֶם שְׁלֹשָׁה׃
(טו) וְלַכָּתֵף הַשֵּׁנִית חֲמֵשׁ־עֶשְׂרֵה קְלָעִים עַמּוּדָיו שְׁלֹשָׁה וַאֲדָנֵיהֶם שְׁלֹשָׁה׃
(טז) וְשַׁעַר הֶחָצֵר מָסָךְ עֶשְׂרִים אַמָּה תְּכֵלֶת וְאַרְגָּמָן וְתוֹלַעַת שָׁנִי וְשֵׁשׁ מָשְׁזָר מַעֲשֵׂה רֹקֵם עַמּוּדָיו אַרְבָּעָה וְאַדְנֵיהֶם אַרְבָּעָה׃
(יז) כָּל־עַמּוּדֵי הֶחָצֵר סָבִיב מְחֻשָּׁקִים כֶּסֶף וָוֵיהֶם כָּסֶף וְאַדְנֵיהֶם נְחֹשֶׁת׃
(יח) אֹרֶךְ הֶחָצֵר מֵאָה בָאַמָּה וְרֹחַב חֲמִשִּׁים בַּחֲמִשִּׁים וְקוֹמָה חָמֵשׁ אַמּוֹת שֵׁשׁ מָשְׁזָר וְאַדְנֵיהֶם נְחֹשֶׁת׃
(יט) כָּל־כְּלֵי הַמִּשְׁכָּן בְּכָל־עֲבֹדָתוֹ וְכָל־יִתְדֹתָיו וְכָל־יִתְדֹת הֶחָצֵר נְחֹשֶׁת׃
זהו נוסח פרשת תרומה על־פי החלוקה הנפוצה (שמות כ"ה:א – כ"ז:יט).
הערה:
- הטקסט המקראי מצוי בנחלת הכלל.
- ייתכן שתראה הבדלים קלים של כתיב או ניקוד במהדורות שונות של התנ"ך.
- מומלץ תמיד לעיין גם בפירושים ומקורות נוספים ללימוד מעמיק.
שְׂאוּ בְּרָכָה בלימוד הפרשה!
הסבר מקיף על פרשת השבוע תרומה:
מיקום ותזמון:
פרשת השבוע תרומה היא הפרשה השמינית בספר שמות (פרקים כ"ה, א' – כ"ז, י"ט). היא מגיעה לאחר פרשת משפטים, שבה ניתנו חוקים ודינים רבים המסדירים את החיים החברתיים, ולאחר תיאור כריתת הברית ועליית משה להר סיני לקבל את לוחות הברית. פרשה זו פותחת שלב חדש ומרכזי: הציווי על הקמת המשכן וכליו.
משמעות השם:
"תרומה" פירושה נתינה, הפרשה, הרמה של דבר למטרה נעלה. הפרשה פותחת בציווי של ה' למשה לאסוף תרומות מעם ישראל לצורך בניית המשכן: "דַּבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְיִקְחוּ לִי תְּרוּמָה, מֵאֵת כָּל אִישׁ אֲשֶׁר יִדְּבֶנּוּ לִבּוֹ תִּקְחוּ אֶת תְּרוּמָתִי" (שמות כ"ה, ב'). הדגש הוא על נדיבות הלב – הנתינה צריכה לבוא מרצון טוב ומהתעוררות פנימית, ולא מתוך כפייה. שם הפרשה מדגיש את אופן המימון של המפעל האדיר הזה – התגייסות וולונטרית של העם.
הנושא המרכזי: הקמת המשכן – מקום להשראת השכינה
הנושא המרכזי של פרשת השבוע תרומה הוא הציווי האלוהי לבנות משכן – מקדש נייד שישמש כמרכז רוחני לעם ישראל במדבר. המטרה המפורשת של המשכן נאמרת בפסוק מרכזי: "וְעָשׂוּ לִי מִקְדָּשׁ וְשָׁכַנְתִּי בְּתוֹכָם" (שמות כ"ה, ח'). חשוב לשים לב לדיוק הלשון: לא "ושכנתי בו", אלא "ושכנתי בתוכם". חז"ל למדו מכאן שהשראת השכינה אינה מוגבלת למבנה הפיזי, אלא היא שורה בתוך ליבותיהם ובקרבם של בני ישראל המכינים עצמם לכך ועושים את רצון ה'. המשכן הוא האמצעי, המקום המוחשי המאפשר ומסמל את הנוכחות האלוהית בתוך מחנה ישראל.
פירוט התרומות והכלים:
הפרשה מפרטת את שלושה עשר סוגי החומרים הנדרשים לתרומה: זהב, כסף, נחושת, תכלת, ארגמן, תולעת שני, שש, עיזים, עורות אילים מאדמים, עורות תחשים, עצי שיטים, שמן למאור, בשמים לשמן המשחה ולקטורת הסמים, ואבני שוהם ואבני מילואים לאפוד ולחושן.
לאחר מכן, פרשת השבוע תרומה עוברת לתיאור מפורט ומדויק של הכלים המרכזיים שיהיו במשכן ושל מבנה המשכן עצמו:
- הארון (ארון הברית/העדות): הכלי הקדוש ביותר. עשוי עצי שיטים ומצופה זהב טהור מבפנים ומבחוץ. נועד להכיל את לוחות הברית ("העדות"). לארון טבעות ומוטות (בדים) לנשיאתו, שאסור להסירם.
- הכפורת והכרובים: הכיסוי של הארון, עשוי זהב טהור. מעל הכפורת היו שני כרובים (דמויות מלאכים מכונפים) עשויים זהב, פניהם איש אל אחיו וכנפיהם סוככות על הכפורת. מבין שני הכרובים, מעל הכפורת, דיבר ה' אל משה. מקום זה סימל את נקודת המפגש וההתגלות האלוהית המרכזית.
- השולחן (שולחן לחם הפנים): עשוי עצי שיטים ומצופה זהב טהור. נועד להניח עליו את "לחם הפנים" – שנים עשר חלות שהיו מונחות שם בקביעות לפני ה'. גם לו טבעות ובדים לנשיאתו. מסמל את השפע והברכה החומרית.
- המנורה: עשויה זהב טהור, מקשה אחת (בחתיכה אחת גדולה שעיצבו וחקקו). בעלת שבעה קנים, מעוטרת בגביעים, כפתורים ופרחים. נועדה להאיר את הקודש באמצעות שמן זית זך. מסמלת את האור הרוחני, החוכמה והתורה. הפירוט על המנורה מהווה חלק חשוב בפרשת השבוע תרומה.
- מבנה המשכן (האוהל):
- היריעות: שתי מערכות של יריעות שכיסו את המשכן. המערכת הפנימית עשויה שש משזר ותכלת וארגמן ותולעת שני, עם דמויות כרובים מעשה רוקם. המערכת החיצונית עשויה שיער עיזים.
- מכסה האוהל: שני כיסויים נוספים מעל היריעות – עורות אילים מאדמים ועורות תחשים, להגנה מפגעי מזג האוויר.
- הקרשים: קירות המשכן, עשויים עצי שיטים עומדים, מצופים זהב ומוצבים על אדני כסף.
- הפרוכת: מסך מפואר שהבדיל בין "הקודש" (שם עמדו השולחן והמנורה) לבין "קודש הקודשים" (שם עמד ארון הברית).
- המסך: וילון שהוצב בפתח המשכן.
חשיבות ומשמעות הפרשה:
- מרכז רוחני נייד: הקמת המשכן יצרה מרכז פיזי ורוחני לעם ישראל במסעותיו במדבר, סביבו חנה העם ובו התרכזה עבודת הקורבנות והתפילה.
- השראת השכינה: המשכן ביטא את רצון ה' לשכון בקרב עמו, ואת האפשרות לקשר קרוב ומתמיד בין העם לאלוהיו.
- כפרה וטהרה: עבודת המשכן נועדה לכפר על חטאי העם ולאפשר את טהרתו הרוחנית.
- אחדות העם: מפעל הבנייה דרש התגייסות משותפת של כל שכבות העם, הן בתרומות והן בעבודה עצמה (כפי שיתואר בפרשות הבאות), וחיזק את האחדות והערבות ההדדית.
- סדר וקדושה: המבנה המדויק וההיררכי של המשכן וכליו יצר סדר ודירוג של קדושה, מהחצר החיצונית ועד לקודש הקודשים, ולימד על הדרך הראויה להתקרב אל ה'.
- סמליות הכלים: כל כלי וכל פרט במבנה המשכן טעון משמעויות סמליות עמוקות הקשורות לתורה, לרוחניות, לפרנסה, להגנה ולנוכחות האלוהית. לימוד הפרטים האלה הוא חלק מהלימוד של פרשת השבוע תרומה.
- עבודה לשם שמיים: הדגש על נדיבות הלב בתרומה מלמד על חשיבות הכוונה והרצון הטוב בעשיית מצוות ובעבודה לשם שמיים.
לסיכום, פרשת תרומה היא פרשה מכוננת המצווה על הקמת המרכז הרוחני הראשון של עם ישראל – המשכן. היא מדגישה את חשיבות הנתינה מתוך נדיבות לב, מפרטת את מבנה המשכן וכליו הקדושים, ומבססת את הרעיון המרכזי של השראת השכינה בתוך מחנה ישראל, כביטוי לקשר החי והמתמיד בין ה' לעמו.