פרשת השבוע תצוה

פרשת השבוע תצוה

שמות כ"ז

(כ) וְאַתָּה תְּצַוֶּה אֶת־בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְיִקְחוּ אֵלֶיךָ שֶׁמֶן זַיִת זָךְ כָּתִית לַמָּאוֹר לְהַעֲלֹת נֵר תָּמִיד׃
(כא) בְּאֹהֶל מוֹעֵד מִחוּץ לַפָּרֹכֶת אֲשֶׁר עַל־הָעֵדֻת יַעֲרֹךְ אֹתוֹ אַהֲרֹן וּבָנָיו מֵעֶרֶב עַד־בֹּקֶר לִפְנֵי יְהוָה חֻקַּת עוֹלָם לְדֹרֹתָם מֵאֵת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל׃

---

שמות כ"ח

(א) וְאַתָּה הַקְרֵב אֵלֶיךָ אֶת־אַהֲרֹן אָחִיךָ וְאֶת־בָּנָיו אִתּוֹ מִתּוֹךְ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לְכַהֲנוֹ־לִי אַהֲרֹן נָדָב וַאֲבִיהוּא אֶלְעָזָר וְאִיתָמָר בְּנֵי אַהֲרֹן׃
(ב) וְעָשִׂיתָ בִגְדֵי־קֹדֶשׁ לְאַהֲרֹן אָחִיךָ לְכָבוֹד וּלְתִפְאַרֶת׃
(ג) וְאַתָּה תְדַבֵּר אֶל־כָּל־חַכְמֵי־לֵב אֲשֶׁר מִלֵּאתִיו רוּחַ חָכְמָה וְעָשׂוּ אֶת־בִּגְדֵי אַהֲרֹן לְקַדְּשׁוֹ לְכַהֲנוֹ־לִי׃
(ד) וְאֵלֶּה הַבְּגָדִים אֲשֶׁר יַעֲשׂוּ חֹשֶׁן וְאֵפֹד וּמְעִיל וּכְתֹנֶת תַּשְׁבֵּץ מִצְנֶפֶת וְאַבְנֵט וְעָשׂוּ בִגְדֵי־קֹדֶשׁ לְאַהֲרֹן אָחִיךָ וּלְבָנָיו לְכַהֲנוֹ־לִי׃
(ה) וְהֵם יִקְחוּ אֶת־הַזָּהָב וְאֶת־הַתְּכֵלֶת וְאֶת־הָאַרְגָּמָן וְאֶת־תּוֹלַעַת הַשָּׁנִי וְאֶת־הַשֵּׁשׁ׃
(ו) וְעָשׂוּ אֶת־הָאֵפֹד זָהָב תְּכֵלֶת וְאַרְגָּמָן תּוֹלַעַת שָׁנִי וְשֵׁשׁ מָשְׁזָר מַעֲשֵׂה חֹשֵׁב׃
(ז) שְׁתֵּי כְתֵפֹת חֹבְרֹת יִהְיֶה־לוֹ אֶל־שְׁנֵי קְצוֹתָיו וְחֻבָּר׃
(ח) וְחֵשֶׁב אֲפֻדָּתוֹ אֲשֶׁר עָלָיו כְּמַעֲשֵׂהוּ מִמֶּנּוּ יִהְיֶה זָהָב תְּכֵלֶת וְאַרְגָּמָן וְתוֹלַעַת שָׁנִי וְשֵׁשׁ מָשְׁזָר׃
(ט) וְלָקַחְתָּ אֵת שְׁתֵּי אַבְנֵי־שֹׁהַם וּפִתַּחְתָּ עֲלֵיהֶם שְׁמוֹת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל׃
(י) שִׁשָּׁה מִשְּׁמֹתָם עַל־הָאֶבֶן הָאֶחָת וְאֶת־שְׁמוֹת הַשִּׁשָּׁה הַנּוֹתָרִים עַל־הָאֶבֶן הַשֵּׁנִית כְּתוֹלְדֹתָם׃
(יא) מַעֲשֵׂה חֹרֵשׁ אֶבֶן פִּתּוּחֵי חֹתָם תִּפְתַּח אֶת־שְׁתֵּי הָאֲבָנִים עַל־שְׁמוֹת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל מֻסַבֹּת מִשְׁבְּצֹת זָהָב תַּעֲשֶׂה אֹתָם׃
(יב) וְשַׂמְתָּ אֶת־שְׁתֵּי הָאֲבָנִים עַל־כִּתְפֹת הָאֵפֹד אַבְנֵי זִכָּרוֹן לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל וְנָשָׂא אַהֲרֹן אֶת־שְׁמוֹתָם לִפְנֵי יְהוָה עַל־שְׁתֵּי כְּתֵפָיו לְזִכָּרוֹן׃
(יג) וְעָשִׂיתָ מִשְׁבְּצֹת זָהָב׃
(יד) וּשְׁתֵּי שַׁרְשְׁרֹת זָהָב טָהוֹר מִגְּבָלֹת תַּעֲשֶׂה אֹתָם מַעֲשֵׂה עֲבֹת וְנָתַתָּ אֶת־עֲבֹתֹת הָעֲבֹתֹת עַל־הַמִּשְׁבְּצֹת׃

(טו) וְעָשִׂיתָ חֹשֶׁן מִשְׁפָּט מַעֲשֵׂה חֹשֵׁב כְּמַעֲשֵׂה אֵפֹד תַּעֲשֶׂנּוּ זָהָב תְּכֵלֶת וְאַרְגָּמָן וְתוֹלַעַת שָׁנִי וְשֵׁשׁ מָשְׁזָר תַּעֲשֶׂה אֹתוֹ׃
(טז) רָבוּעַ יִהְיֶה כָּפַל זֶרֶת אָרְכּוֹ וְכָפַל זֶרֶת רָחְבּוֹ׃
(יז) וּמִלֵּאתָ בוֹ מִלֻּאַת אֶבֶן אַרְבָּעָה טוּרִים אָבֶן טוּר אֹדֶם פִּטְדָה וּבָרֶקֶת הַטּוּר הָאֶחָד׃
(יח) וְהַטּוּר הַשֵּׁנִי נֹפֶךְ סַפִּיר וְיָהֲלֹם׃
(יט) וְהַטּוּר הַשְּׁלִישִׁי לֶשֶׁם שְׁבוֹ וְאַחְלָמָה׃
(כ) וְהַטּוּר הָרְבִיעִי תַּרְשִׁישׁ וְשֹׁהַם וְיָשְׁפֵה מְשֻׁבָּצִים זָהָב יִהְיוּ בְּמִלּוּאֹתָם׃
(כא) וְהָאֲבָנִים תִּהְיֶיןָ עַל־שְׁמֹת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל שְׁתֵּים עֶשְׂרֵה עַל־שְׁמֹתָם פִּתּוּחֵי חֹתָם אִישׁ עַל־שְׁמוֹ לִשְׁנֵים עָשָׂר שָׁבֶט׃
(כב) וְעָשִׂיתָ עַל־הַחֹשֶׁן שַׁרְשְׁרֹת גְּבַלֹת מַעֲשֵׂה עֲבֹת זָהָב טָהוֹר׃
(כג) וְעָשִׂיתָ עַל־הַחֹשֶׁן שְׁתֵּי טַבְּעֹת זָהָב וְנָתַתָּ אֶת־שְׁתֵּי הַטַּבָּעֹת עַל־שְׁנֵי קְצוֹת הַחֹשֶׁן׃
(כד) וְנָתַתָּ אֶת־שְׁתֵּי עֲבֹתֹת הַזָּהָב עַל־שְׁתֵּי הַטַּבָּעֹת אֶל־קְצוֹת הַחֹשֶׁן׃
(כה) וְאֵת שְׁתֵּי קְצוֹת שְׁתֵּי הָעֲבֹתֹת תִּתֵּן עַל־שְׁתֵּי הַמִּשְׁבְּצֹת וְנָתַתָּ עַל־כִּתְפֹת הָאֵפֹד אֶל־מוּל פָּנָיו׃
(כו) וְעָשִׂיתָ שְׁתֵּי טַבְּעֹת זָהָב וְשַׂמְתָּם עַל־שְׁנֵי קְצוֹת הַחֹשֶׁן עַל־שְׂפָתוֹ אֲשֶׁר אֶל־עֵבֶר הָאֵפֹד בֵּיתָה׃
(כז) וְעָשִׂיתָ שְׁתֵּי טַבְּעֹת זָהָב וְנָתַתָּם עַל־שְׁתֵּי כִתְפֹת הָאֵפֹד מִלְּמַטָּה מוּל פָּנָיו לְעֻמַּת מַחְבַּרְתּוֹ מִמַּעַל לְחֵשֶׁב הָאֵפֹד׃
(כח) וְיִרְכְּסוּ אֶת־הַחֹשֶׁן מִטַּבְּעֹתָיו אֶל־טַבְּעֹת הָאֵפֹד בִּפְתִיל תְּכֵלֶת לִהְיוֹת עַל־חֵשֶׁב הָאֵפֹד וְלֹא־יִזַּח הַחֹשֶׁן מֵעַל הָאֵפֹד׃
(כט) וְנָשָׂא אַהֲרֹן אֶת־שְׁמוֹת בְּנֵי־יִשְׂרָאֵל בְּחֹשֶׁן הַמִּשְׁפָּט עַל־לִבּוֹ בְּבֹאוֹ אֶל־הַקֹּדֶשׁ לְזִכָּרוֹן לִפְנֵי יְהוָה תָּמִיד׃
(ל) וְנָתַתָּ אֶל־חֹשֶׁן הַמִּשְׁפָּט אֶת־הָאוּרִים וְאֶת־הַתֻּמִּים וְהָיוּ עַל־לֵב אַהֲרֹן בְּבֹאוֹ לִפְנֵי יְהוָה וְנָשָׂא אַהֲרֹן אֶת־מִשְׁפַּט בְּנֵי־יִשְׂרָאֵל עַל־לִבּוֹ לִפְנֵי יְהוָה תָּמִיד׃

(לא) וְעָשִׂיתָ אֶת־מְעִיל הָאֵפֹד כְּלִיל תְּכֵלֶת׃
(לב) וְהָיָה פִי־רֹאשׁוֹ בְּתוֹכוֹ שְׂפָה יִהְיֶה לְפִיו סָבִיב מַעֲשֵׂה אֹרֵג כְּפִי תַחְרָא יִהְיֶה־לוֹ לֹא יִקָּרֵעַ׃
(לג) וְעָשִׂיתָ עַל־שׁוּלָיו רִמֹּנֵי תְכֵלֶת וְאַרְגָּמָן וְתוֹלַעַת שָׁנִי עַל־שׁוּלָיו סָבִיב וּפַעֲמֹנֵי זָהָב בְּתוֹכָם סָבִיב׃
(לד) פַּעֲמוֹן זָהָב וְרִמּוֹן פַּעֲמוֹן זָהָב וְרִמּוֹן עַל־שׁוּלֵי הַמְּעִיל סָבִיב׃
(לה) וְהָיָה עַל־אַהֲרֹן לְשָׁרֵת וְנִשְׁמַע קוֹלוֹ בְּבֹאוֹ אֶל־הַקֹּדֶשׁ לִפְנֵי יְהוָה וּבְצֵאתוֹ וְלֹא יָמוּת׃
(לו) וְעָשִׂיתָ צִיץ זָהָב טָהוֹר וּפִתַּחְתָּ עָלָיו פִּתּוּחֵי חֹתָם קֹדֶשׁ לַיהוָה׃
(לז) וְשַׂמְתָּ אֹתוֹ עַל־פְּתִיל תְּכֵלֶת וְהָיָה עַל־הַמִּצְנֶפֶת אֶל־מוּל פְּנֵי הַמִּצְנֶפֶת יִהְיֶה׃
(לח) וְהָיָה עַל־מֵצַח אַהֲרֹן וְנָשָׂא אַהֲרֹן אֶת־עֲוֺן הַקֳּדָשִׁים אֲשֶׁר יַקְדִּישׁוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לְכָל־מַתְּנֹת קָדְשֵׁיהֶם וְהָיָה עַל־מִצְחוֹ תָּמִיד לְרָצוֹן לָהֶם לִפְנֵי יְהוָה׃
(לט) וְשִׁבַּצְתָּ כְּתֹנֶת שֵׁשׁ וְעָשִׂיתָ מִצְנֶפֶת שֵׁשׁ וְאַבְנֵט תַּעֲשֶׂה מַעֲשֵׂה רֹקֵם׃
(מ) וְלִבְנֵי אַהֲרֹן תַּעֲשֶׂה כְּתֹנֹת וְעָשִׂיתָ לָהֶם אַבְנֵטִים וּמִגְבָּעוֹת תַּעֲשֶׂה לָהֶם לְכָבוֹד וּלְתִפְאָרֶת׃
(מא) וְהִלְבַּשְׁתָּ אֹתָם אֶת־אַהֲרֹן אָחִיךָ וְאֶת־בָּנָיו אִתּוֹ וּמָשַׁחְתָּ אֹתָם וּמִלֵּאתָ אֶת־יָדָם וְקִדַּשְׁתָּ אֹתָם וְכִהֲנוּ־לִי׃
(מב) וַעֲשֵׂה לָהֶם מִכְנְסֵי־בָד לְכַסּוֹת בְּשַׂר עֶרְוָה מִמָּתְנַיִם וְעַד־יְרֵכָיִם יִהְיוּ׃
(מג) וְהָיוּ עַל־אַהֲרֹן וְעַל־בָּנָיו בְּבֹאָם אֶל־אֹהֶל מוֹעֵד אוֹ בְּגִשְׁתָּם אֶל־הַמִּזְבֵּחַ לְשָׁרֵת בַּקֹּדֶשׁ וְלֹא־יִשְׂאוּ עָוֺן וָמֵתוּ חֻקַּת עוֹלָם לוֹ וּלְזַרְעוֹ אַחֲרָיו׃

---

שמות כ"ט

(א) וְזֶה הַדָּבָר אֲשֶׁר־תַּעֲשֶׂה לָהֶם לְקַדְּשָׁם לְכַהֲן־לִי קַח פַּר אֶחָד בֶּן־בָּקָר וְאֵילִים שְׁנַיִם תְּמִim׃
(ב) וְלֶחֶם מַצּוֹת וְחַלֹּת מַצּוֹת בְּלוּלוֹת בַּשֶּׁמֶן וּרְקִיקֵי מַצּוֹת מְשֻׁחִים בַּשֶּׁמֶן סֹלֶת חִטִּים תַּעֲשֶׂה אֹתָם׃
(ג) וְנָתַתָּ אֹתָם עַל־סַל אֶחָד וְהִקְרַבְתָּ אֹתָם בַּסַּל וְאֶת־הַפָּר וְאֶת־שְׁנֵי הָאֵילִים׃
(ד) וְאֶת־אַהֲרֹן וְאֶת־בָּנָיו תַּקְרִיב אֶל־פֶּתַח אֹהֶל מוֹעֵד וְרָחַצְתָּ אֹתָם בַּמָּיִם׃
(ה) וְלָקַחְתָּ אֶת־הַבְּגָדִים וְהִלְבַּשְׁתָּ אֶת־אַהֲרֹן אֶת־הַכְּתֹנֶת וְאֶת־מְעִיל הָאֵפֹד וְאֶת־הָאֵפֹד וְאֶת־הַחֹשֶׁן וְאַפַּנְתָּ לוֹ בְּחֵשֶׁב הָאֵפֹד׃
(ו) וְשַׂמְתָּ הַמִּצְנֶפֶת עַל־רֹאשׁוֹ וְנָתַתָּ אֶת־נֵזֶר הַקֹּדֶשׁ עַל־הַמִּצְנֶפֶת׃
(ז) וְלָקַחְתָּ אֶת־שֶׁמֶן הַמִּשְׁחָה וְיָצַקְתָּ עַל־רֹאשׁוֹ וּמָשַׁחְתָּ אֹתוֹ׃
(ח) וְאֶת־בָּנָיו תַּקְרִיב וְהִלְבַּשְׁתָּם כְּתָנֹת׃
(ט) וְחָגַרְתָּ אֹתָם אַבְנֵט לְאַהֲרֹן וּלְבָנָיו וְחָבַשְׁתָּ לָהֶם מִגְבָּעֹת וְהָיְתָה לָהֶם כְּהֻנָּה לְחֻקַּת עוֹלָם וּמִלֵּאתָ יַד־אַהֲרֹן וְיַד־בָּנָיו׃
(י) וְהִקְרַבְתָּ אֶת־הַפָּר לִפְנֵי אֹהֶל מוֹעֵד וְסָמַךְ אַהֲרֹן וּבָנָיו אֶת־יְדֵיהֶם עַל־רֹאשׁ הַפָּר׃
(יא) וְשָׁחַטְתָּ אֶת־הַפָּר לִפְנֵי יְהוָה פֶּתַח אֹהֶל מוֹעֵד׃
(יב) וְלָקַחְתָּ מִדַּם הַפָּר וְנָתַתָּ עַל־קַרְנֹת הַמִּזְבֵּחַ בְּאֶצְבָּעֶךָ וְאֵת כָּל־הַדָּם תִּשְׁפֹּךְ אֶל־יְסוֹד הַמִּזְבֵּחַ׃
(יג) וְלָקַחְתָּ אֵת כָּל־הַחֵלֶב הַמְּכַסֶּה אֶת־הַקֶּרֶב וְאֶת־הַיֹּתֶרֶת עַל־הַכָּבֵד וְאֵת שְׁתֵּי הַכְּלָיֹת וְאֶת־הַחֵלֶב אֲשֶׁר עֲלֵיהֶן וְהִקְטַרְתָּ עַל־הַמִּזְבֵּחַ׃
(יד) וְאֶת־בְּשַׂר הַפָּר וְאֶת־עֹרוֹ וְאֶת־פִּרְשׁוֹ תִּשְׂרֹף בָּאֵשׁ מִחוּץ לַמַּחֲנֶה חַטָּאת הוּא׃

(טו) וְאֶת־הָאַיִל הָאֶחָד תִּקָּח וְסָמְכוּ אַהֲרֹן וּבָנָיו אֶת־יְדֵיהֶם עַל־רֹאשׁ הָאָיִל׃
(טז) וְשָׁחַטְתָּ אֶת־הָאַיִל וְלָקַחְתָּ אֶת־דָּמוֹ וְזָרַקְתָּ עַל־הַמִּזְבֵּחַ סָבִיב׃
(יז) וְאֵת הָאָיִל תְּנַתֵּחַ לִנְתָחָיו וְרָחַצְתָּ קִרְבּוֹ וְכַרְעָיו וְנָתַתָּ עַל־נְתָחָיו וְעַל־רֹאשׁוֹ׃
(יח) וְהִקְטַרְתָּ אֶת־כָּל־הָאָיִל עַל־הַמִּזְבֵּחַ עוֹלָה הוּא לַיהוָה רֵיחַ נִיחוֹחַ אִשֶּׁה לַיהוָה הוּא׃

(יט) וְלָקַחְתָּ אֶת־הָאַיִל הַשֵּׁנִי וְסָמַךְ אַהֲרֹן וּבָנָיו אֶת־יְדֵיהֶם עַל־רֹאשׁ הָאָיִל׃
(כ) וְשָׁחַטְתָּ אֶת־הָאַיִל וְלָקַחְתָּ מִדָּמוֹ וְנָתַתָּ עַל־תְּנוּךְ אֹזֶן אַהֲרֹן וְעַל־תְּנוּךְ אֹזֶן בָּנָיו הָרַעֲנִית וְעַל־בֹּהֶן יָדָם הַיְמָנִית וְעַל־בֹּהֶן רַגְלָם הַיְמָנִית וְזָרַקְתָּ אֶת־הַדָּם עַל־הַמִּזְבֵּחַ סָבִיב׃
(כא) וְלָקַחְתָּ מִן־הַדָּם אֲשֶׁר עַל־הַמִּזְבֵּחַ וּמִשֶּׁמֶן הַמִּשְׁחָה וְהִזֵּיתָ עַל־אַהֲרֹן וְעַל־בְּגָדָיו וְעַל־בָּנָיו וְעַל־בִּגְדֵי בָנָיו אִתּוֹ וְקָדַשׁ הוּא וּבְגָדָיו וּבָנָיו וּבִגְדֵי בָנָיו אִתּוֹ׃
(כב) וְלָקַחְתָּ מִן־הָאָיִל הַחֵלֶב וְהָאַלְיָה וְאֶת־הַחֵלֶב הַמְכַסֶּה אֶת־הַקֶּרֶב וְאֵת יֹתֶרֶת הַכָּבֵד וְאֵת שְׁתֵּי הַכְּלָיֹת וְאֶת־חֶלְבָּן וְאֵת שׁוֹק הַיָּמִין כִּי אֵיל מִלֻּאִים הוּא׃
(כג) וְכִכַּר לֶחֶם אַחַת וְחַלַּת לֶחֶם־שֶׁמֶן אַחַת וְרָקִיק אֶחָד מִסַּל הַמַּצּוֹת אֲשֶׁר לִפְנֵי יְהוָה׃
(כד) וְשַׂמְתָּ הַכֹּל עַל־כַּפֵּי אַהֲרֹן וְעַל־כַּפֵּי בָּנָיו וְהֵנַפְתָּ אֹתָם תְּנוּפָה לִפְנֵי יְהוָה׃
(כה) וְלָקַחְתָּ אֹתָם מִיָּדָם וְהִקְטַרְתָּ הַמִּזְבֵּחָה עַל־הָעֹלָה לְרֵיחַ נִיחֹחַ לִפְנֵי יְהוָה אִשֶּׁה הוּא לַיהוָה׃
(כו) וְלָקַחְתָּ אֶת־חֶזֶה מֵאֵיל הַמִּלֻּאִים אֲשֶׁר לְאַהֲרֹן וְהֵנַפְתָּ אֹתוֹ תְּנוּפָה לִפְנֵי יְהוָה וְהָיָה לְךָ לְמָנָה׃
(כז) וְקִדַּשְׁתָּ אֵת חֶזֶה הַתְּנוּפָה וְאֵת שׁוֹק הַתְּרוּמָה אֲשֶׁר הוּנַף וַאֲשֶׁר הוּרָם מֵאֵיל הַמִּלֻּאִים מֵאֲשֶׁר לְאַהֲרֹן וּמֵאֲשֶׁר לְבָנָיו׃
(כח) וְהָיָה לְאַהֲרֹן וּלְבָנָיו לְחָק־עוֹלָם מֵאֵת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל כִּי תְרוּמָה הוּא וּתְרוּמָה יִהְיֶה מֵאֵת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל מִזִּבְחֵי זִבְחֵיהֶם תְּרוּמָתָם לַיהוָה׃
(כט) וּבִגְדֵי הַקֹּדֶשׁ אֲשֶׁר לְאַהֲרֹן יִהְיוּ לְבָנָיו אַחֲרָיו לְמָשְׁחָה בָהֶם וְלְמַלֵּא בָם אֶת־יָדָם׃
(ל) שִׁבְעַת יָמִים יִלְבָּשָׁם הַכֹּהֵן תַּחְתָּיו מִבָּנָיו אֲשֶׁר יָבֹא אֶל־אֹהֶל מוֹעֵד לְשָׁרֵת בַּקֹּדֶשׁ׃

(לא) וְאֵת אֵיל הַמִּלֻּאִים תִּקָּח וּבִשַּׁלְתָּ אֶת־בְּשָׂרוֹ בְּמָקוֹם קָדֹשׁ׃
(לב) וְאָכַל אַהֲרֹן וּבָנָיו אֶת־בְּשַׂר הָאַיִל וְאֶת־הַלֶּחֶם אֲשֶׁר בַּסַּל פֶּתַח אֹהֶל מוֹעֵד׃
(לג) וְאָכְלוּ אֹתָם אֲשֶׁר כֻּפַּר בָּהֶם לְמַלֵּא אֶת־יָדָם לְקַדֵּשׁ אֹתָם וְזָר לֹא־יֹאכַל כִּי קֹדֶשׁ הֵם׃
(לד) וְאִם־יִוָּתֵר מִבְּשַׂר הַמִּלֻּאִים וּמִן־הַלֶּחֶם עַד־הַבֹּקֶר וְשָׂרַפְתָּ אֶת־הַנּוֹתָר בָּאֵשׁ לֹא־יֵאָכֵל כִּי קֹדֶשׁ הוּא׃
(לה) וְעָשִׂיתָ לְאַהֲרֹן וּלְבָנָיו כָּכָל־אֲשֶׁר צִוִּיתִךָ שִׁבְעַת יָמִים תְּמַלֵּא יָדָם׃
(לו) וְפַר חַטָּאת תַּעֲשֶׂה לַיּוֹם עַל־הַכִּפֻּרִים וְחִטֵּאתָ עַל־הַמִּזְבֵּחַ בְּכַפֶּרְךָ עָלָיו וּמָשַׁחְתָּ אֹתוֹ לְקַדְּשׁוֹ׃
(לז) שִׁבְעַת יָמִים תְּכַפֵּר עַל־הַמִּזְבֵּחַ וְקִדַּשְׁתָּ אֹתוֹ וְהָיָה הַמִּזְבֵּחַ קֹדֶשׁ קָדָשִׁים כָּל־הַנֹּגֵעַ בַּמִּזְבֵּחַ יִקְדָּשׁ׃

(לח) וְזֶה אֲשֶׁר תַּעֲשֶׂה עַל־הַמִּזְבֵּחַ כְּבָשִׂים בְּנֵי־שָׁנָה שְׁנַיִם לַיּוֹם תָּמִיד׃
(לט) אֶת־הַכֶּבֶשׂ אֶחָד תַּעֲשֶׂה בַבֹּקֶר וְאֵת הַכֶּבֶשׂ הַשֵּׁנִי תַּעֲשֶׂה בֵּין הָעַרְבָּיִם׃
(מ) וְעִשָּׂרוֹן סֹלֶת בָּלוּל בְּשֶׁמֶן כָּתִית רְבִעִת הַהִין וְנֵסֶךְ רְבִעִת הַהִין יָיִן לַכֶּבֶשׂ הָאֶחָד׃
(מא) וְאֵת הַכֶּבֶשׂ הַשֵּׁנִי תַּעֲשֶׂה בֵּין הָעַרְבָּיִם כְּמִנְחַת הַבֹּקֶר וְכְנִסְכָּהּ תַּעֲשֶׂה־לָּהּ לְרֵיחַ נִיחֹחַ אִשֶּׁה לַיהוָה׃
(מב) עֹלַת תָּמִיד לְדֹרֹתֵיכֶם פֶּתַח אֹהֶל מוֹעֵד לִפְנֵי יְהוָה אֲשֶׁר אִוָּעֵד לָכֶם שָׁמָּה לְדַבֵּר אֵלֶיךָ שָׁם׃
(מג) וְנֹעַדְתִּי שָׁמָּה לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל וְנִקְדַּשׁ בִּכְבֹדִי׃
(מד) וְקִדַּשְׁתִּי אֶת־אֹהֶל מוֹעֵד וְאֶת־הַמִּזְבֵּחַ וְאֶת־אַהֲרֹן וְאֶת־בָּנָיו אֲקַדֵּשׁ לְכַהֵן־לִי׃
(מה) וְשָׁכַנְתִּי בְּתוֹךְ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְהָיִיתִי לָהֶם לֵאלֹהִים׃
(מו) וְיָדְעוּ כִּי אֲנִי יְהוָה אֱלֹהֵיהֶם אֲשֶׁר הוֹצֵאתִי אֹתָם מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם לְשָׁכְנִי בְתוֹכָם אֲנִי יְהוָה אֱלֹהֵיהֶם׃

---

שמות ל'

(א) וְעָשִׂיתָ מִזְבֵּחַ מִקְטַר קְטֹרֶת עֲצֵי שִׁטִּים תַּעֲשֶׂה אֹתוֹ׃
(ב) אַמָּה אָרְכּוֹ וְאַמָּה רָחְבּוֹ רָבוּעַ יִהְיֶה וְאַמָּתַיִם קֹמָתוֹ מִמֶּנּוּ קַרְנֹתָיו׃
(ג) וְצִפִּיתָ אֹתוֹ זָהָב טָהוֹר אֶת־גַּגּוֹ וְאֶת־קִירֹתָיו סָבִיב וְאֶת־קַרְנֹתָיו וְעָשִׂיתָ לוֹ זֵר זָהָב סָבִיב׃
(ד) וּשְׁתֵּי טַבָּעֹת זָהָב תַּעֲשֶׂה־לוֹ מִתַּחַת לְזֵרוֹ עַל־שְׁתֵּי צַלְעֹתָיו תַּעֲשֶׂהָ עַל־שְׁתֵּי צִדָּיו וְהָיָה לְבָתִּים לְבַדִּים לָשֵׂאת אֹתוֹ בָּהֶם׃
(ה) וְעָשִׂיתָ אֶת־הַבַּדִּים עֲצֵי שִׁטִּים וְצִפִּיתָ אֹתָם זָהָב׃
(ו) וְנָתַתָּה אֹתוֹ לִפְנֵי הַפָּרֹכֶת אֲשֶׁר עַל־אֲרֹן הָעֵדֻת לִפְנֵי הַכַּפֹּרֶת אֲשֶׁר עַל־הָעֵדֻת אֲשֶׁר אִוָּעֵד לְךָ שָׁמָּה׃
(ז) וְהִקְטִיר עָלָיו אַהֲרֹן קְטֹרֶת סַמִּים בַּבֹּקֶר בַּבֹּקֶר בְּהֵיטִיבוֹ אֶת־הַנֵּרֹת יַקְטִירֶנָּה׃
(ח) וּבְהַעֲלֹת אַהֲרֹן אֶת־הַנֵּרֹת בֵּין הָעַרְבָּיִם יַקְטִירֶנָּה קְטֹרֶת תָּמִיד לִפְנֵי יְהוָה לְדֹרֹתֵיכֶם׃
(ט) לֹא תַעֲלוּ עָלָיו קְטֹרֶת זָרָה וְעֹלָה וּמִנְחָה וְנֶסֶךְ לֹא תִסְּכוּ עָלָיו׃
(י) וְכִפֶּר אַהֲרֹן עַל־קַרְנֹתָיו אַחַת בַּשָּׁנָה מִדַּם חַטַּאת הַכִּפֻּרִים אַחַת בַּשָּׁנָה יְכַפֵּר עָלָיו לְדֹרֹתֵיכֶם קֹדֶשׁ קָדָשִׁים הוּא לַיהוָה׃

---

זהו נוסח "פרשת תצוה" (שמות כ"ז:כ – ל:י) לפי החלוקה המסורתית הנפוצה.
הערות:

• הטקסט המקראי מצוי בנחלת הכלל (Public Domain).
• ייתכן שתמצא הבדלי כתיב, ניקוד וחלוקת פסוקים במהדורות שונות.
• מומלץ לעיין במהדורות ובפירושים נוספים להעמקה.

שאו ברכה בלימודכם!

הסבר מקיף על פרשת השבוע תצוה:

מיקום ותזמון:

פרשת השבוע תצוה היא הפרשה התשיעית בספר שמות (פרקים כ"ז, כ' – ל', י'). היא ממשיכה באופן ישיר את פרשת תרומה, ועוסקת גם היא בענייני המשכן, אך מעבירה את הפוקוס מהמבנה והכלים אל התפעול השוטף והצוות הרוחני – הכהנים ובגדיהם.

משמעות השם:

"תצוה" פירושו ציווי, הוראה. הפרשה פותחת בציווי המופנה למשה, אך נוגע לכלל ישראל: "וְאַתָּה תְּצַוֶּה אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְיִקְחוּ אֵלֶיךָ שֶׁמֶן זַיִת זָךְ כָּתִית לַמָּאוֹר לְהַעֲלֹת נֵר תָּמִיד" (שמות כ"ז, כ'). הפועל "תצוה" נבחר כשם הפרשה, אולי כדי להדגיש את האחריות המוטלת על משה (ועל המנהיגות בכל דור) לדאוג להמשכיות עבודת הקודש.

מאפיין ייחודי: היעדרות שמו של משה

אחד המאפיינים הבולטים והייחודיים של פרשת השבוע תצוה הוא העובדה ששמו של משה רבנו אינו מוזכר בה אפילו פעם אחת, וזאת בניגוד מוחלט לרוב פרשות התורה מאז לידתו. חז"ל ופרשנים נתנו לכך סיבות שונות, המפורסמת שבהן קושרת זאת לבקשתו של משה לאחר חטא העגל (המופיע בפרשה הבאה, כי תשא): "וְעַתָּה אִם תִּשָּׂא חַטָּאתָם וְאִם אַיִן מְחֵנִי נָא מִסִּפְרְךָ אֲשֶׁר כָּתָבְתָּ" (שמות ל"ב, ל"ב). לפי פירוש זה, אף שה' לא מחק אותו לגמרי, קללת חכם (אפילו על תנאי) עושה רושם, ושמו נמחק מפרשה אחת. פירושים אחרים רואים בכך הדגשה של מרכזיותו של אהרן הכהן בפרשה זו, או רצון להראות שהציוויים עצמם הם העיקר, ולאו דווקא המתווך.

הנושאים המרכזיים בפרשה:

1. שמן המאור והנר התמיד (כ"ז, כ'-כ"א):
   • הציווי הראשון הוא לדאוג לאספקה קבועה של שמן זית זך ואיכותי ("כתית") עבור המנורה שבקודש.
   • תפקידם של אהרן ובניו (הכהנים) הוא להדליק את נרות המנורה "מֵעֶרֶב עַד בֹּקֶר" – באופן תמידי ("נר תמיד"). הנר התמיד מסמל את האור הרוחני התמידי שצריך לשרות במשכן, את התורה ואת נשמת האדם ("נר ה' נשמת אדם").
2. בגדי הכהונה (פרק כ"ח): זהו החלק הארי והמרכזי של פרשת השבוע תצוה. התורה מפרטת בדקדוק רב את בגדי הקודש המיוחדים שנועדו לכהנים בעת שירותם במשכן. הבגדים נועדו "לְכָבוֹד וּלְתִפְאָרֶת" – הם מייצגים את מעמדם המיוחד, את תפקידם כמשרתי ה' וכשליחי הציבור, ונושאים משמעות סמלית וכפרה.
   • בגדי הכהן הגדול (שמונה בגדים):
     • חושן המשפט: מעין סינר מפואר ומשובץ ב-12 אבנים יקרות, כנגד 12 שבטי ישראל. בתוך קפלי החושן הונחו ה"אורים ותומים", שבאמצעותם ניתן היה לשאול בה' ולקבל תשובות. החושן סימל את אחריות הכהן הגדול על כלל ישראל ואת יכולתו להעביר את דבר ה'.
     • אפוד: בגד עליון דמוי סינר אחורי, עשוי מלאכת מחשבת מזהב, תכלת, ארגמן, תולעת שני ושש. על כתפות האפוד היו שתי אבני שוהם, שעליהן חקוקים שמות שבטי ישראל (שישה על כל אבן).
     • מעיל: גלימה ארוכה עשויה כולה תכלת. בשולי המעיל היו תלויים פעמוני זהב ורימוני בד בצבעי תכלת, ארגמן ותולעת שני לסירוגין. קול הפעמונים נשמע בבוא הכהן הגדול אל הקודש ובצאתו, וסימל את ההודעה על כניסתו ויציאתו.
     • ציץ הזהב: טס מזהב טהור שהונח על מצחו של הכהן הגדול, ועליו חקוקות המילים "קֹדֶשׁ לַיהוָה". הציץ נועד לרצות (לכפר) על טומאות מסוימות הקשורות לקורבנות.
     • כתונת תשבץ: כותונת מפשתן לבן ארוגה בדוגמת משבצות.
     • מצנפת: כיסוי ראש מפואר לכהן הגדול.
     • אבנט: חגורה רקומה שחגר הכהן הגדול.
     • מכנסי בד: מכנסיים קצרים מפשתן לכסות בשר ערווה (משותף לכל הכהנים).
   • בגדי כהן הדיוט (ארבעה בגדים): לכהנים הרגילים היו ארבעה בגדים: כתונת, אבנט (פשוט יותר מזה של הכהן הגדול), מגבעת (כיסוי ראש שונה מהמצנפת), ומכנסי בד.
3. טקס המילואים – חנוכת הכהנים (פרק כ"ט):
   • הפרשה מפרטת את טקס חנוכתם והקדשתם של אהרן ובניו לתפקידם, טקס שנמשך שבעה ימים ("ימי המילואים").
   • הטקס כלל:
     • רחיצה במים.
     • הלבשתם בבגדי הכהונה.
     • משיחה בשמן המשחה המיוחד (שמן זית עם בשמים).
     • הקרבת קורבנות מיוחדים (פר חטאת, איל עולה, איל המילואים).
     • מתן מדמי הקורבנות על תנוך אוזנם הימנית, בוהן ידם הימנית ובוהן רגלם הימנית – לסמל את הקדשת כל חושיהם ומעשיהם לעבודת ה'.
     • אכילת בשר הקודשים.
   • טקס זה הפריש את הכהנים מקדושתם הרגילה והכשיר אותם לשרת בקודש.
4. מזבח הקטורת והקורבן התמיד (כ"ט, ל"ח – ל', י'): לקראת סוף הפרשה (והמשך בפרשה הבאה), מתואר הציווי על הקמת מזבח הזהב להקטרת קטורת הסמים בבוקר ובערב, וכן הציווי על הקרבת קורבן התמיד – שני כבשים שהוקרבו מדי יום, אחד בבוקר ואחד בין הערביים, כביטוי לעבודה המתמדת והרציפה במשכן.

חשיבות ומשמעות הפרשה:

• הפעלת המשכן: אם פרשת תרומה עסקה ב"חומרה", פרשת השבוע תצוה עוסקת ב"תוכנה" – האנשים והפעולות שיפיחו חיים במבנה.
• קדושת הכהונה: הפרשה מבססת את מעמדם המיוחד של הכהנים כמשרתי ה' וכמתווכים בין העם לאלוהיו, ומדגישה את הצורך בהכנה, בטהרה ובקדושה לתפקיד זה.
• משמעות הבגדים: בגדי הכהונה אינם רק מדים, אלא כלים רוחניים בעלי משמעות עמוקה, המסמלים כפרה, קדושה, חיבור בין שמים וארץ, וייצוג של כלל ישראל לפני ה'.
• השירות התמידי: הציווי על הנר התמיד, קורבן התמיד וקטורת התמיד מדגיש את הרציפות והקביעות הנדרשות בעבודת ה', המסמלת את הקשר הבלתי פוסק בין ה' לעמו. לימוד על רציפות זו הוא חלק מהלימוד של פרשת השבוע תצוה.
• הכנה וכוונה: טקס המילואים המפורט מדגיש את חשיבות ההכנה, ההקדשה והכוונה הנדרשות ממי שעוסק בעבודת הקודש.

לסיכום, פרשת השבוע תצוה משלימה את התמונה של הקמת המשכן בכך שהיא מתמקדת באנשים שישרתו בו ובפעולות היומיומיות שיתקיימו בו. היא מדגישה את קדושת הכהונה, את משמעותם העמוקה של בגדי הקודש, ואת חשיבות השירות התמידי והרציף כמבטא את הקשר החי בין עם ישראל לאלוהיו.

תהילים