פרשת השבוע ויקהל

פרשת השבוע ויקהל (שמות ל״ה:א–ל״ח:כ)

(א) וַיַּקְהֵל מֹשֶׁה אֶת־כָּל־עֲדַת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וַיֹּאמֶר אֲלֵהֶם אֵלֶּה הַדְּבָרִים אֲשֶׁר צִוָּה יְהוָה לַעֲשֹׂת אֹתָם׃
(ב) שֵׁשֶׁת יָמִים תֵּעָשֶׂה מְלָאכָה וּבַיּוֹם הַשְּׁבִיעִי יִהְיֶה לָכֶם קֹדֶשׁ שַׁבַּת שַׁבָּתוֹן לַיהוָה כָּל־הָעֹשֶׂה־בוֹ מְלָאכָה יוּמָת׃
(ג) לֹא־תְבַעֲרוּ אֵשׁ בְּכֹל מוֹשְׁבֹתֵיכֶם בְּיוֹם הַשַּׁבָּת׃
(ד) וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה אֶל־כָּל־עֲדַת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לֵאמֹר זֶה הַדָּבָר אֲשֶׁר־צִוָּה יְהוָה לֵאמֹר׃
(ה) קְחוּ מֵאִתְּכֶם תְּרוּמָה לַיהוָה כָּל־נְדִיב לִבּוֹ יְבִיאֶהָ אֵת תְּרוּמַת יְהוָה זָהָב וָכֶסֶף וּנְחֹשֶׁת׃
(ו) וּתְכֵלֶת וְאַרְגָּמָן וְתוֹלַעַת שָׁנִי וְשֵׁשׁ וְעִזִּים׃
(ז) וְעֹרֹת אֵילִם מְאָדָּמִים וְעֹרֹת תְּחָשִׁים וַעֲצֵי שִׁטִּים׃
(ח) וְשֶׁמֶן לַמָּאֹר וּבְשָׂמִים לְשֶׁמֶן הַמִּשְׁחָה וְלִקְטֹרֶת הַסַּמִּים׃
(ט) וְאַבְנֵי־שֹׁהַם וְאַבְנֵי מִלֻּאִים לָאֵפוֹד וְלַחֹשֶׁן׃
(י) וְכָל־חֲכַם־לֵב בָּכֶם יָבֹאוּ וְיַעֲשׂוּ אֵת כָּל־אֲשֶׁר צִוָּה יְהוָה׃
(י״א) אֶת־הַמִּשְׁכָּן אֶת־אָהֳלוֹ וְאֶת־מִכְסֵהוּ אֶת־קְרָסָיו וְאֶת־קְרָשָׁיו אֶת־בְּרִיחָיו אֶת־עַמּוּדָיו וְאֶת־אֲדָנָיו׃
(י״ב) אֶת־הָאָרֹן וְאֶת־בַּדָּיו אֶת־הַכַּפֹּרֶת וְאֵת פָּרֹכֶת הַמָּסָךְ׃
(י״ג) אֶת־הַשֻּׁלְחָן וְאֶת־בַּדָּיו וְאֵת כָּל־כֵּלָיו וְאֵת לֶחֶם הַפָּנִים׃
(י״ד) וְאֶת־מְנוֹרַת הַמָּאוֹר וְאֶת־כֵּלֶיהָ וְאֶת־נֵרֹתֶיהָ וְאֶת־שֶׁמֶן הַמָּאוֹר׃
(ט״ו) וְאֶת־מִזְבַּח הַקְּטֹרֶת וְאֶת־בַּדָּיו וְאֶת־שֶׁמֶן הַמִּשְׁחָה וְאֶת־קְטֹרֶת הַסַּמִּים וְאֶת־מָסַךְ הַפֶּתַח לְפֶתַח הַמִּשְׁכָּן׃
(ט״ז) אֶת־מִזְבַּח הָעֹלָה וְאֶת־מִכְבַּר הַנְּחֹשֶׁת אֲשֶׁר־לוֹ אֶת־בַּדָּיו וְאֶת־כָּל־כֵּלָיו אֶת־הַכִּיּוֹר וְאֶת־כַּנּוֹ׃
(י״ז) אֶת־קַלְעֵי הֶחָצֵר אֶת־עַמּוּדֶיהָ וְאֶת־אֲדָנֶיהָ וְאֶת־מָסַךְ שַׁעַר הֶחָצֵר׃
(י״ח) אֶת־יִדֹת הַמִּשְׁכָּן אֶת־יִדֹת הֶחָצֵר וְאֶת־מֵיתְרֵיהֶם׃
(י״ט) אֶת־בִּגְדֵי הַסְּרָד לְשָׁרֵת בַּקֹּדֶשׁ אֶת־בִּגְדֵי הַקֹּדֶשׁ לְאַהֲרֹן הַכֹּהֵן וְאֶת־בִּגְדֵי בָנָיו לְכַהֵן׃
(כ) וַיֵּצְאוּ כָּל־עֲדַת בְּנֵי־יִשְׂרָאֵל מִלִּפְנֵי מֹשֶׁה׃
(כ״א) וַיָּבֹאוּ כָּל־אִישׁ אֲשֶׁר־נְשָׂאוֹ לִבּוֹ וְכֹל אֲשֶׁר־נָדְבָה רוּחוֹ אֹתוֹ הֵבִיאוּ אֵת תְּרוּמַת יְהוָה לִמְלֶאכֶת אֹהֶל מוֹעֵד וּלְכָל־עֲבֹדָתוֹ וּלְבִגְדֵי הַקֹּדֶשׁ׃
(כ״ב) וַיָּבֹאוּ הָאֲנָשִׁים עַל־הַנָּשִׁים כֹּל נְדִיב־לֵב הֵבִיאוּ חָח וָנֶזֶם וְטַבַּעַת וְכוּמָז כָּל־כְּלִי זָהָב וְכָל־אִישׁ אֲשֶׁר הֵנִיף תְּנוּפַת זָהָב לַיהוָה׃
(כ״ג) וְכָל־אִישׁ אֲשֶׁר נִמְצָא אִתּוֹ תְּכֵלֶת וְאַרְגָּמָן וְתוֹלַעַת שָׁנִי וְשֵׁשׁ וְעִזִּים וְעֹרֹת אֵילִם מְאָדָּמִים וְעֹרֹת תְּחָשִׁים הֵבִיאוּ׃
(כ״ד) כָּל־מֵרִים תְּרוּמַת כֶּסֶף וּנְחֹשֶׁת הֵבִיאוּ אֵת תְּרוּמַת יְהוָה וְכָל־אֲשֶׁר נִמְצָא אִתּוֹ עֲצֵי שִׁטִּים לְכָל־מְלֶאכֶת הָעֲבֹדָה הֵבִיאוּ׃
(כ״ה) וְכָל־אִשָּׁה חַכְמַת־לֵב בְּיָדֶיהָ טָווּ וַיָּבִיאוּ מַטְוֶה אֶת־הַתְּכֵלֶת וְאֶת־הָאַרְגָּמָן אֶת־תּוֹלַעַת הַשָּׁנִי וְאֶת־הַשֵּׁשׁ׃
(כ״ו) וְכָל־הַנָּשִׁים אֲשֶׁר נָשָׂא לִבָּן אֹתָנָה בְּחָכְמָה טָווּ אֶת־הָעִזִּים׃
(כ״ז) וְהַנְּשִׂיאִם הֵבִיאוּ אֵת אַבְנֵי הַשֹּׁהַם וְאֵת אַבְנֵי הַמִּלֻּאִים לָאֵפוֹד וְלַחֹשֶׁן׃
(כ״ח) וְאֶת־הַבְּשָׂמִים וְאֶת־הַשֶּׁמֶן לַמָּאֹר וְלִשְׁמֶן הַמִּשְׁחָה וְלַקְטֹרֶת הַסַּמִּים׃
(כ״ט) כָּל־אִישׁ וְאִשָּׁה אֲשֶׁר נָדַב לִבָּם אֹתָם לְהָבִיא לְכָל־הַמְּלָאכָה אֲשֶׁר־צִוָּה יְהוָה לַעֲשׂוֹת בְּיַד־מֹשֶׁה הֵבִיאוּ בְּנֵי־יִשְׂרָאֵל נְדָבָה לַיהוָה׃

(ל) וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה אֶל־בְּנֵי יִשְׂרָאֵל רְאוּ קָרָא יְהוָה בְּשֵׁם בְּצַלְאֵל בֶּן־אוּרִי בֶן־חוּר לְמַטֵּה יְהוּדָה׃
(ל״א) וַיְמַלֵּא אֹתוֹ רוּחַ אֱלֹהִים בְּחָכְמָה בִּתְבוּנָה וּבְדַעַת וּבְכָל־מְלָאכָה׃
(ל״ב) וְלַחְשֹׁב מַחֲשָׁבֹת לַעֲשֹׂת בַּזָּהָב וּבַכֶּסֶף וּבַנְּחֹשֶׁת׃
(ל״ג) וּבְחָרֹשֶׁת אֶבֶן לְמַלֹּאת וּבְחָרֹשֶׁת עֵץ לַעֲשׂוֹת בְּכָל־מְלֶאכֶת מַחֲשָׁבֶת׃
(ל״ד) וְהוֹרֹת נָתַן בְּלִבּוֹ הוּא וְאָהֳלִיאָב בֶּן־אֲחִיסָמָךְ לְמַטֵּה דָן׃
(ל״ה) מִלֵּא אֹתָם חָכְמַת־לֵב לַעֲשׂוֹת כָּל־מְלֶאכֶת חָרָשׁ וְחֹשֵׁב וְרֹקֵם בַּתְּכֵלֶת וּבָאַרְגָּמָן בְּתוֹלַעַת הַשָּׁנִי וּבַשֵּׁשׁ וְאֹרֵג עֹשֵׂי כָּל־מְלָאכָה וְחֹשְׁבֵי מַחֲשָׁבֹת׃

(ל״ו) (א) וְעָשָׂה בְצַלְאֵל וְאָהֳלִיאָב וְכֹל אִישׁ חֲכַם־לֵב אֲשֶׁר נָתַן יְהוָה חָכְמָה וּתְבוּנָה בָּהֶמָּה לָדַעַת לַעֲשֹׂת אֶת־כָּל־מְלֶאכֶת עֲבֹדַת הַקֹּדֶשׁ לְכֹל אֲשֶׁר צִוָּה יְהוָה׃
(ב) וַיִּקְרָא מֹשֶׁה אֶל־בְּצַלְאֵל וְאֶל־אָהֳלִיאָב וְאֶל כָּל־אִישׁ חֲכַם־לֵב אֲשֶׁר נָתַן יְהוָה חָכְמָה בְּלִבּוֹ כֹּל אֲשֶׁר נְשָׂאוֹ לִבּוֹ לָקְרֹב אֶל־הַמְּלָאכָה לַעֲשֹׂת אֹתָהּ׃
(ג) וַיִּקְחוּ מִלִּפְנֵי מֹשֶׁה אֵת כָּל־הַתְּרוּמָה אֲשֶׁר־הֵבִיאוּ בְנֵי־יִשְׂרָאֵל לְמְלֶאכֶת עֲבֹדַת הַקֹּדֶשׁ לַעֲשֹׂת אֹתָהּ וְהֵם הֵבִיאוּ אֵלָיו עוֹד נְדָבָה בַבֹּקֶר בַּבֹּקֶר׃
(ד) וַיָּבֹאוּ כָּל־הַחֲכָמִים הָעֹשִׂים אֵת כָּל־מְלֶאכֶת הַקֹּדֶשׁ אִישׁ אִישׁ מִמְּלַאכְתּוֹ אֲשֶׁר־הֵמָּה עֹשִׂים׃
(ה) וַיֹּאמְרוּ אֶל־מֹשֶׁה לֵּאמֹר מַרְבִּים הָעָם לְהָבִיא מִדֵּי הָעֲבֹדָה לַמְּלָאכָה אֲשֶׁר־צִוָּה יְהוָה לַעֲשֹׂת אֹתָהּ׃
(ו) וַיְצַו מֹשֶׁה וַיַּעֲבִירוּ קול בַּמַּחֲנֶה לֵאמֹר אִישׁ וְאִשָּׁה אַל־יַעֲשׂוּ־עוֹד מְלָאכָה לִתְרוּמַת הַקֹּדֶשׁ וַיִּכָּלֵא הָעָם מֵהָבִיא׃
(ז) וְהַמְּלָאכָה הָיְתָה דַיָּם לְכָל־הַמְּלָאכָה לַעֲשֹׂת אֹתָהּ וְהוֹתֵר׃
(ח) וַיַּעֲשׂוּ כָל־חֲכַם־לֵב בְּעֹשֵׂי הַמְּלָאכָה אֶת־הַמִּשְׁכָּן עֶשֶׂר יְרִיעֹת שֵׁשׁ־מָשְׁזָר וּתְכֵלֶת וְאַרְגָּמָן וְתוֹלַעַת שָׁנִי כְּרֻבִים מַעֲשֵׂה חֹשֵׁב עָשָׂה אֹתָם׃
(ט) אֹרֶךְ־הַיְרִיעָה הָאַחַת שְׁמֹנֶה וְעֶשְׂרִים בָּאַמָּה וְרֹחַב אַרְבַּע בָּאַמָּה הַיְרִיעָה הָאֶחָת מִדָּה אַחַת לְכָל־הַיְרִיעֹת׃
(י) וַיְחַבֵּר אֶת־חָמֵשׁ הַיְרִיעֹת אִשָּׁה אֶל־אֲחֹתָהּ וְחָמֵשׁ יְרִיעֹת חִבֵּר אִשָּׁה אֶל־אֲחֹתָהּ׃
(י״א) וַיַּעַשׂ לְולֹת תְּכֵלֶת עַל־שְׂפַת הַיְרִיעָה הָאַחַת מִקָּצֶה בַּמַּחְבָּרֶת כֵּן עָשָׂה בִּשְׂפַת הַיְרִיעָה הַקִּיצוֹנָה בַּמַּחְבָּרֶת הַשֵּׁנִית׃
(י״ב) חֲמִשִּׁים לֻלֹאֹת עָשָׂה בְּיְרִיעָה הָאֶחָת וַחֲמִשִּׁים לֻלֹאֹת עָשָׂה בִּקְצֵה הַיְרִיעָה אֲשֶׁר בַּמַּחְבָּרֶת הַשֵּׁנִית מַקְבִּלֹת הַלֻּלָאֹת אִשָּׁה אֶל־אֲחֹתָהּ׃
(י״ג) וַיַּעַשׂ חֲמִשִּׁים קְרָסֵי זָהָב וַיְחַבֵּר אֶת־הַיְרִיעֹת אִשָּׁה אֶל־אֲחֹתָהּ בַּקְּרָסִים וַיְהִי הַמִּשְׁכָּן אֶחָד׃
(י״ד) וַיַּעַשׂ יְרִיעֹת עִזִּים לְאֹהֶל עַל־הַמִּשְׁכָּן עֶשְׁתֵּי־עֶשְׂרֵה יְרִיעֹת עָשָׂה אֹתָם׃
(ט״ו) אֹרֶךְ יְרִיעָה הָאַחַת שְׁלֹשִׁים בָּאַמָּה וְאַרְבַּע אַמּוֹת רֹחַב הַיְרִיעָה הָאַחַת מִדָּה אַחַת לְעֶשְׁתֵּי־עֶשְׂרֵה יְרִיעֹת׃
(ט״ז) וַיְחַבֵּר אֶת־חָמֵשׁ הַיְרִיעֹת לְבַד וְאֵת שֵׁשׁ הַיְרִיעֹת לְבַד׃
(י״ז) וַיַּעַשׂ חֲמִשִּׁים לֻלָאֹת עַל־שְׂפַת הַיְרִיעָה הָאַחַת הַקִּיצוֹנָה בַּמַּחְבָּרֶת וַחֲמִשִּׁים לֻלָאֹת עָשָׂה עַל־שְׂפַת הַיְרִיעָה הַמְּחַבֶּרֶת הַשֵּׁנִית׃
(י״ח) וַיַּעַשׂ חֲמִשִּׁים קְרָסֵי נְחֹשֶׁת לְחַבֵּר אֶת־הָאֹהֶל לִהְיֹת אֶחָד׃
(י״ט) וַיַּעַשׂ מִכְסֶה לָאֹהֶל עֹרֹת אֵילִם מְאָדָּמִים וּמִכְסֵה עֹרֹת תְּחָשִׁים מִלְמָעְלָה׃
(כ) וַיַּעַשׂ אֶת־הַקְּרָשִׁים לַמִּשְׁכָּן עֲצֵי שִׁטִּים עֹמְדִים׃
(כ״א) עֶשֶׂר אַמּוֹת אֹרֶךְ הַקָּרֶשׁ וְאַמָּה וַחֲצִי הָאַמָּה רֹחַב הַקֶּרֶשׁ הָאֶחָד׃
(כ״ב) שְׁתֵּי יָדוֹת לַקֶּרֶשׁ הָאֶחָד מְשֻׁלָּבֹת אִשָּׁה אֶל־אֲחֹתָהּ כֵּן עָשָׂה לְכָל־קַרְשֵׁי הַמִּשְׁכָּן׃
(כ״ג) וַיַּעַשׂ אֶת־הַקְּרָשִׁים לַמִּשְׁכָּן עֶשְׂרִים קֶרֶשׁ לְפַעַת נֶגֶב תֵּימָנָה׃
(כ״ד) וְאַרְבָּעִים אַדְנֵי־כֶסֶף עָשָׂה תַּחַת עֶשְׂרִים הַקָּרֶשׁ שְׁתֵּי אֲדָנִים תַּחַת־הַקֶּרֶשׁ הָאֶחָד לִשְׁתֵּי יְדֹתָיו וּשְׁתֵּי אֲדָנִים תַּחַת־הַקֶּרֶשׁ הָאֶחָד לִשְׁתֵּי יְדֹתָיו׃
(כ״ה) וּלְצֶלַע הַמִּשְׁכָּן הַשֵּׁנִית לְפַעַת צָפוֹן עָשָׂה עֶשְׂרִים קָרֶשׁ׃
(כ״ו) וְאַרְבָּעִים אַדְנֵיהֶם כָּסֶף שְׁתֵּי אֲדָנִים תַּחַת־הַקֶּרֶשׁ הָאֶחָד וּשְׁתֵּי אֲדָנִים תַּחַת־הַקֶּרֶשׁ הָאֶחָד׃
(כ״ז) וּלְיַרְכְּתֵי הַמִּשְׁכָּן יָמָּה עָשָׂה שִׁשָּׁה קְרָשִׁים׃
(כ״ח) וּשְׁנֵי קְרָשִׁים עָשָׂה לְמִקְצֹעֹת הַמִּשְׁכָּן בַּיַּרְכָּתָיִם׃
(כ״ט) וְהָיוּ תֹאֲמִם מִלְּמַטָּה וְיַחְדָּו יִהְיוּ תַמִּים עַל־רֹאשׁוֹ אֶל־הַטַּבַּעַת הָאֶחָת כֵּן עָשָׂה לִשְׁנֵיהֶם לִשְׁנֵי הַמִּקְצֹעֹת׃
(ל) וְהָיוּ שְׁמֹנָה קְרָשִׁים וְאַדְנֵיהֶם כֶּסֶף שִׁשָּׁה עָשָׂר אַדָנִים שְׁתֵּי אֲדָנִים תַּחַת־הַקֶּרֶשׁ הָאֶחָד וּשְׁתֵּי אֲדָנִים תַּחַת־הַקֶּרֶשׁ הָאֶחָד׃
(ל״א) וַיַּעַשׂ בְּרִיחִם עֲצֵי שִׁטִּים חֲמִשָּׁה לְקַרְשֵׁי צֶלַע הַמִּשְׁכָּן הָאֶחָד וַחֲמִשָּׁה לְקַרְשֵׁי צֶלַע הַמִּשְׁכָּן הַשֵּׁנִי וַחֲמִשָּׁה בְּרִיחִם לְקַרְשֵׁי הַמִּשְׁכָּן לַיְרַכְתָּיִם יָמָּה׃
(ל״ב) וַיַּעַשׂ אֶת־הַבְּרִיחַ הַתִּיכֹן לִבְרֹחַ בְּתוֹךְ הַקְּרָשִׁים מִקְצֶה אֶל־קָצֶה׃
(ל״ג) וְאֶת־הַקְּרָשִׁים צִפָּה זָהָב וְאֵת טַבְּעֹתֵיהֶם עָשָׂה זָהָב בָּתִּים לַבְּרִיחִם וַיְצַף אֶת־הַבְּרִיחִם זָהָב׃
(ל״ד) וַיַּעַשׂ אֶת־הַפָּרֹכֶת תְּכֵלֶת וְאַרְגָּמָן וְתוֹלַעַת שָׁנִי וְשֵׁשׁ מָשְׁזָר עָשָׂה אֹתָהּ כְּרֻבִים מַעֲשֵׂה חֹשֵׁב׃
(ל״ה) וַיַּעַשׂ לָהּ אַרְבָּעָה עַמֻּדֵי־שִׁטִּים וַיְצַף אֹתָם זָהָב וָוֵיהֶם זָהָב וַיִּצֹק לָהֶם אַרְבָּעָה אַדְנֵי־כָסֶף׃
(ל״ו) וַיַּעַשׂ מָסָךְ לְפֶתַח הָאֹהֶל תְּכֵלֶת וְאַרְגָּמָן וְתוֹלַעַת שָׁנִי וְשֵׁשׁ מָשְׁזָר מַעֲשֵׂה רֹקֵם׃
(ל״ז) וְאֶת־עַמֻּדָיו חֲמִשָּׁה וְאֶת־וָוֵיהֶם וַיְצַף רָאשֵׁיהֶם וְחֲשֻׁקֵיהֶם זָהָב וְאַדְנֵיהֶם חֲמִשָּׁה נְחֹשֶׁת׃

(ל״ז) (א) וַיַּעַשׂ בְּצַלְאֵל אֶת־הָאָרֹן עֲצֵי שִׁטִּים אַמָּתַיִם וָחֵצִי אָרְכּוֹ וְאַמָּה וָחֵצִי רָחְבּוֹ וְאַמָּה וָחֵצִי קֹמָתוֹ׃
(ב) וַיְצַפֵּהוּ זָהָב טָהוֹר מִבַּיִת וּמִחוּץ וַיַּעַשׂ לוֹ זֵר זָהָב סָבִיב׃
(ג) וַיַּצֵּק לוֹ אַרְבַּע טַבְּעֹת זָהָב עַל־אַרְבַּע פַּעֲמֹתָיו וּשְׁתֵּי טַבָּעֹת עַל־צִלְעוֹ הָאֶחָת וּשְׁתֵּי טַבָּעֹת עַל־צִלְעוֹ הַשֵּׁנִית׃
(ד) וַיַּעַשׂ בַּדֵּי עֲצֵי שִׁטִּים וַיְצַף אֹתָם זָהָב׃
(ה) וַיָּבֵא אֶת־הַבַּדִּים בַּטַּבָּעֹת עַל־צַלְעֹת הָאָרֹן לָשֵׂאת אֶת־הָאָרֹן׃
(ו) וַיַּעַשׂ כַּפֹּרֶת זָהָב טָהוֹר אַמָּתַיִם וָחֵצִי אָרְכָּהּ וְאַמָּה וָחֵצִי רָחְבָּהּ׃
(ז) וַיַּעַשׂ שְׁנֵי כְרֻבִים זָהָב מִכְּשָׁת תַּעֲשֶׂה אֹתָם מִשְּׁנֵי קְצוֹת הַכַּפֹּרֶת׃
(ח) כְּרֻב־אֶחָד מִקָּצֶה מִזֶּה וּכְרֻב־אֶחָד מִקָּצֶה מִזֶּה מִן־הַכַּפֹּרֶת עָשָׂה אֶת־הַכְּרֻבִים מִשְּׁנֵי קְצוֹתָיו׃
(ט) וַיִּהְיוּ הַכְּרֻבִים פֹּרְשֵׂי כְנָפַיִם לְמָעְלָה סֹכְכִים בְּכַנְפֵיהֶם עַל־הַכַּפֹּרֶת וּפְנֵיהֶם אִישׁ אֶל־אָחִיו אֶל־הַכַּפֹּרֶת יִהְיוּ פְּנֵי הַכְּרֻבִים׃
(י) וַיַּעַשׂ אֶת־הַשֻּׁלְחָן עֲצֵי שִׁטִּים אַמָּתַיִם אָרְכּוֹ וְאַמָּה רָחְבּוֹ וְאַמָּה וָחֵצִי קֹמָתוֹ׃
(י״א) וַיְצַפֵּהוּ זָהָב טָהוֹר וַיַּעַשׂ לוֹ זֵר זָהָב סָבִיב׃
(י״ב) וַיַּעַשׂ לוֹ מִסְגֶּרֶת טֹפַח סָבִיב וַיַּעַשׂ לּוֹ זֵר זָהָב לַמִּסְגֶּרֶתּוֹ סָבִיב׃
(י״ג) וַיִּצֹק לוֹ אַרְבַּע טַבְּעֹת זָהָב וַיִּתֵּן אֶת־הַטַּבָּעֹת עַל־אַרְבַּע הַפֵּאֹתוֹת אֲשֶׁר לְאַרְבַּע רַגְלָיו׃
(י״ד) לְעֻמַּת הַמִּסְגֶּרֶת היוּ הַטַּבָּעֹת בָּתִּים לְבַדִּים לָשֵׂאת אֶת־הַשֻּׁלְחָן׃
(ט״ו) וַיַּעַשׂ אֶת־הַבַּדִּים עֲצֵי שִׁטִּים וַיְצַף אֹתָם זָהָב לָשֵׂאת אֶת־הַשֻּׁלְחָן׃
(ט״ז) וַיַּעַשׂ אֶת־הַכֵּלִים אֲשֶׁר עַל־הַשֻּׁלְחָן אֶת־קְעָיֹו וְאֶת־כַּפֹּתָיו וְאֶת־מְנַקִּיֹתָיו וְאֶת־הַקְּשָׂוֹת אֲשֶׁר יֻסַּךְ בָּהֵן זָהָב טָהוֹר עָשָׂה אֹתָם׃
(י״ז) וַיַּעַשׂ אֶת־הַמְּנֹרָה זָהָב טָהוֹר מִקְשָׁה עָשָׂה אֶת־הַמְּנֹרָה יְרֵכָהּ וְקָנָהּ גְּבִיעֶיהָ כַּפְתֹּרֶיהָ וּפְרָחֶיהָ מִמֶּנָּה הָיוּ׃
(י״ח) וְשִׁשָּׁה קָנִים יֹצְאִים מִצִּדֶיהָ שְׁלֹשָׁה קְנֵי מְנֹרָה מִצִּדָהּ הָאֶחָד וּשְׁלֹשָׁה קְנֵי־מְנֹרָה מִצִּדָהּ הַשֵּׁנִית׃
(י״ט) שְׁלֹשָׁה גְבִעִים מְשֻׁקָּדִים בְּקָנֶה־אֶחָד כַּפְתֹּר וָפֶרַח וּשְׁלֹשָׁה גְבִעִים מְשֻׁקָּדִים בְּקָנֶה־אֶחָד כַּפְתֹּר וָפֶרַח כֵּן לְשֵׁשֶׁת הַקָּנִים הַיֹּצְאִים מִן־הַמְּנֹרָה׃
(כ) וּבַמְּנֹרָה אַרְבָּעָה גְבִעִים מְשֻׁקָּדִים כַּפְתֹּרֶיהָ וּפְרָחֶיהָ׃
(כ״א) וְכַפְתֹּר תַּחַת שְׁנֵי הַקָּנִים מִמֶּנָּה וְכַפְתֹּר תַּחַת־שְׁנֵי הַקָּנִים מִמֶּנָּה וְכַפְתֹּר תַּחַת־שְׁנֵי הַקָּנִים מִמֶּנָּה לְשֵׁשֶׁת הַקָּנִים הַיֹּצְאִים מִמֶּנָּה׃
(כ״ב) כַּפְּתֹרֵיהֶם וּקְנֹתָם מִמֶּנָּה הָיוּ כֻּלָּהּ מִקְשָׁה אַחַת זָהָב טָהוֹר׃
(כ״ג) וַיַּעַשׂ אֶת־נֵרֹתֶיהָ שִׁבְעָה וּמַלְקָחֶיהָ וּמַחְתֹּתֶיהָ זָהָב טָהוֹר׃
(כ״ד) כִּכָּר זָהָב עָשָׂה אֹתָהּ וְאֵת כָּל־כֵּלֶיהָ׃
(כ״ה) וַיַּעַשׂ אֶת־מִזְבַּח הַקְּטֹרֶת עֲצֵי שִׁטִּים אַמָּה אָרְכּוֹ וְאַמָּה רָחְבּוֹ רָבוּעַ וְאַמָּתַיִם קֹמָתוֹ מִמֶּנּוּ הָיוּ קַרְנֹתָיו׃
(כ״ו) וַיְצַפֵּהוּ זָהָב טָהוֹר אֶת־גַּגּוֹ וְאֶת־קְרָנֹתָיו סָבִיב וַיַּעַשׂ לוֹ זֵר זָהָב סָבִיב׃
(כ״ז) וּשְׁתֵּי טַבָּעֹת זָהָב עָשָׂה־לוֹ מִתַּחַת לְזֵרוֹ עַל שְׁתֵּי צַלְעֹתָיו עַל־שְׁנֵי צִדָּיו לְבָתִּים לְבַדִּים לָשֵׂאת אֹתוֹ בָּהֶם׃
(כ״ח) וַיַּעַשׂ אֶת־הַבַּדִּים עֲצֵי שִׁטִּים וַיְצַף אֹתָם זָהָב׃
(כ״ט) וַיַּעַשׂ אֶת־שֶׁמֶן הַמִּשְׁחָה קֹדֶשׁ וְאֶת־קְטֹרֶת הַסַּמִּים טָהוֹר מַעֲשֵׂה רֹקֵחַ׃

(ל״ח) (א) וַיַּעַשׂ אֶת־מִזְבַּח הָעֹלָה עֲצֵי שִׁטִּים חָמֵשׁ אַמּוֹת אָרֶךְ וַחָמֵשׁ אַמּוֹת רֹחַב רָבוּעַ וְשָׁלֹשׁ אַמּוֹת קֹמָתוֹ׃
(ב) וַיַּעַשׂ קַרְנֹתָיו עַל־אַרְבַּע פִּנֹּתָיו מִמֶּנּוּ הָיוּ קַרְנֹתָיו וַיְצַפֵּהוּ נְחֹשֶׁת׃
(ג) וַיַּעַשׂ אֶת־כָּל־כֵּלָיו אֶת־הַסִּירֹת וְאֶת־הַיָּעִים וְאֶת־הַמִּזְרָקֹת אֶת־הַמִּזְלָגֹת וְאֶת־הַמַּחְתּוֹת כָּל־כֵּלָיו עָשָׂה נְחֹשֶׁת׃
(ד) וַיַּעַשׂ לַמִּזְבֵּחַ מִכְבָּר מַעֲשֵׂה רֶשֶׁת נְחֹשֶׁת תַּחַת־כַּרְכֹּבוֹ מִלְּמָטָּה עַד־חֲצִיו׃
(ה) וַיִּצֹק אַרְבַּע טַבְּעֹת בְּאַרְבַּע קְצוֹת הַמִּכְבָּר נְחֹשֶׁת בָּתִּים לַבַּדִּים׃
(ו) וַיַּעַשׂ אֶת־הַבַּדִּים עֲצֵי שִׁטִּים וַיְצַפֶּה אֹתָם נְחֹשֶׁת׃
(ז) וַיָּבֵא אֶת־הַבַּדִּים בַּטַּבָּעֹת עַל־צַלְעֹת הַמִּזְבֵּחַ לָשֵׂאת אֹתוֹ בָּהֶם נְבוּב לֻחֹת עָשָׂה אֹתוֹ׃
(ח) וַיַּעַשׂ אֶת־הַכִּיּוֹר נְחֹשֶׁת וְאֵת כַּנּוֹ נְחֹשֶׁת בְּמַרְאֹת הַצֹּבְאֹת אֲשֶׁר צָבְאוּ פֶּתַח אֹהֶל מוֹעֵד׃
(ט) וַיַּעַשׂ אֵת חֲצַר הַנֶּגֶב תֵּימָנָה קְלָעֵי הֶחָצֵר שֵׁשׁ־מָשְׁזָר מֵאָה בָאַמָּה׃
(י) עַמֻּדֵיהֶם עֶשְׂרִים וְאַדְנֵיהֶם עֶשְׂרִים נְחֹשֶׁת וָוֵי הָעַמֻּדִים וְחֲשֻׁקֵיהֶם כָּסֶף׃
(י״א) וְלְצַד־הַצָּפוֹן מֵאָה אַמָּה עַמֻּדָיו עֶשְׂרִים וְאַדְנֵיהֶם עֶשְׂרִים נְחֹשֶׁת וָוֵי הָעַמֻּדִים וְחֲשֻׁקֵיהֶם כָּסֶף׃
(י״ב) וְלְיַרְכְּתֵי הַיָּם קְלָעִים חֲמִשִּׁים אַמָּה עַמֻּדֵיהֶם עֲשָׂרָה וְאַדְנֵיהֶם עֲשָׂרָה וָוֵי הָעַמֻּדִים וְחֲשֻׁקֵיהֶם כָּסֶף׃
(י״ג) וְלְפָאַת קֵדְמָה מִזְרָחָה חֲמִשִּׁים אַמָּה׃
(י״ד) קְלָעִים חֲמֵשׁ־עֶשְׂרֵה אַמָּה לַכָּתֵף עַמֻּדָיו שְׁלֹשָׁה וְאַדְנֵיהֶם שְׁלֹשָׁה׃
(ט״ו) וְלַכָּתֵף הַשֵּׁנִית מִזֶּה וּמִזֶּה לְשַׁעַר הֶחָצֵר קְלָעִים חֲמֵשׁ־עֶשְׂרֵה אַמָּה עַמֻּדָיו שְׁלֹשָׁה וְאַדְנֵיהֶם שְׁלֹשָׁה׃
(ט״ז) כָּל־קְלָעֵי הֶחָצֵר סָבִיב שֵׁשׁ מָשְׁזָר׃
(י״ז) וְהָאַדָנִים לָעַמֻּדִים נְחֹשֶׁת וָוֵי הָעַמֻּדִים וְחֲשֻׁקֵיהֶם כֶּסֶף וְצִפּוּי רָאשֵׁיהֶם כָּסֶף וְהֵם חֲשֻׁקִים כָּל־עַמֻּדֵי הֶחָצֵר כֶּסֶף׃
(י״ח) וּמָסָךְ שַׁעַר הֶחָצֵר מַעֲשֵׂה רֹקֵם תְּכֵלֶת וְאַרְגָּמָן וְתוֹלַעַת שָׁנִי וְשֵׁשׁ מָשְׁזָר וְעֶשְׂרִים אַמָּה אָרֶךְ וְקוֹמָה בָּרֹחַב חָמֵשׁ אַמּוֹת לְעֻמַּת קְלָעֵי הֶחָצֵר׃
(י״ט) וְעַמֻּדָיו אַרְבָּעָה וְאַדְנֵיהֶם אַרְבָּעָה נְחֹשֶׁת וָוֵיהֶם כֶּסֶף וְצִפּוּי רָאשָׁם וְחֲשֻׁקֵיהֶם כָּסֶף׃
(כ) וְכָל־יִדֹת הַמִּשְׁכָּן וְהֶחָצֵר סָבִיב נְחֹשֶׁת׃

זהו סיום פרשת ויקהל (שמות ל״ה:א–ל״ח:כ).
סך כל הפסוקים: (קכ״ב).

הפטרת ויקהל (למנהג אשכנז): מלכים א ז:מ–נ

כאן נמספר מחדש מ-(א) עד (י״א), כי בהפטרה יש 11 פסוקים (מפסוק מ׳ עד נ׳).

(א) וַיָּעַשׂ חִירָם אֶת־הַכִּיֹּרוֹת וְאֶת־הַיָּעִים וְאֶת־הַמִּזְרָקוֹת וַיְכַל חִירָם לַעֲשׂוֹת אֵת כָּל־הַמְּלָאכָה אֲשֶׁר עָשָׂה לַמֶּלֶךְ שְׁלֹמֹה בֵּית יְהוָה׃
(ב) עַמּוּדִים שְׁנַיִם וְכֹתֹרת הָעַל רֹאשׁ הָעַמּוּדִים שְׁתַּיִם וְהַשְּׂבָכוֹת שְׁתַּיִם לְכַסּוֹת אֶת־שְׁתֵּי כֹּתֹרֹת הָאֲשֶׁר עַל־רֹאשׁ הָעַמּוּדִים׃
(ג) וְאֶת־הָרִמֹּנִים אַרְבַּע־מֵאוֹת לַשְּׂבָכוֹת שְׁנֵי טוּרִים רִמֹּנִים לַשְּׂבָכָה הָאֶחָת לְכַסּוֹת אֵת שְׁתֵּי כֹּתֹרֹת הַכֹּתָרֹת אֲשֶׁר עַל־פְּנֵי הָעַמּוּדִים׃
(ד) וְאֵת הַיָּמָּה אֶחָת וְאֶת־הַבָּקָר שְׁנֵים־עָשָׂר תַּחַת הַיָּם׃
(ה) וְאֶת־הַסִּירֹת וְאֶת־הַיָּעִים וְאֶת־הַמִּזְרָקוֹת וְאֵת כָּל־כֵּלָיו אֲשֶׁר עָשָׂה חִירָם לַמֶּלֶךְ שְׁלֹמֹה לְבֵית יְהוָה נְחֹשֶׁת מְמֹרָט׃
(ו) בְּכִכַּר הַיַּרְדֵּן יְצָקָם הַמֶּלֶךְ בְּמַעֲבֵה הָאֲדָמָה בֵּין סֻכּוֹת וּבֵין צָרְתָן׃
(ז) וַיַּנַּח שְׁלֹמֹה אֵת כָּל־הַכֵּלִים מֵרֹב מְאֹד לֹא נֶחְקַר מִשְׁקַל הַנְּחֹשֶׁת׃
(ח) וַיַּעַשׂ שְׁלֹמֹה אֵת כָּל־הַכֵּלִים אֲשֶׁר בֵּית יְהוָה אֵת מִזְבַּח הַזָּהָב וְאֶת־הַשֻּׁלְחָן עָלָיו לֶחֶם הַפָּנִים׃
(ט) וְאֶת־הַמְּנֹרוֹת חָמֵשׁ מִיָּמִין וְחָמֵשׁ מִשְּׂמֹאול לִפְנֵי הַדְּבִיר זָהָב סָגוּר וְהַפֶּרַח וְהַנֵּרֹת וְהַמֶּלְקָחַיִם זָהָב׃
(י) וְהַסִּפּוֹת וְהַמִּזְמְרוֹת וְהַמִּזְרָקוֹת וְהַכַּפּוֹת וְהַמַּחְתּוֹת זָהָב סָגוּר וְהַפֹּתֹת לְדַלְתֹת הַבַּיִת הַפְּנִימִי לְקֹדֶשׁ הַקֳּדָשִׁים לְדַלְתֵי הַבָּיִת לַהֵיכָל זָהָב׃
(י״א) וַתִּשְׁלַם כָּל־הַמְּלָאכָה אֲשֶׁר־עָשָׂה הַמֶּלֶךְ שְׁלֹמֹה לְבֵית יְהוָה וַיָּבֵא שְׁלֹמֹה אֶת־קָדְשֵׁי דָוִד אָבִיו אֶת־הַכֶּסֶף וְאֶת־הַזָּהָב וְאֶת־הַכֵּלִים נָתַן בְּאֹצְרוֹת בֵּית יְהוָה׃

פרשת השבוע ויקהל, המופיעה בספר שמות (פרקים ל"ה-ל"ח), פותחת במעמד דרמטי ורב משמעות: משה רבנו מקהיל – אוסף ומכנס – את כל עדת בני ישראל. עצם פעולת ההקהלה מדגישה את האופי הקהילתי והאוניברסלי של הציווי שעומד להיאמר, ציווי הנוגע לכל פרט ופרט בעם. ומהו הדבר הראשון והיסודי שמשה מוסר לעם המכונס בפתח פרשת השבוע ויקהל? לא את הוראות בניית המשכן המפורטות, אלא את הציווי החשוב והמרכזי של שמירת השבת, שהיא, כפי שציינת, עיקר ויסוד בכל התורה. משה מצווה אותם בשם ה': "שֵׁשֶׁת יָמִים תֵּעָשֶׂה מְלָאכָה וּבַיּוֹם הַשְּׁבִיעִי יִהְיֶה לָכֶם קֹדֶשׁ שַׁבַּת שַׁבָּתוֹן לַיהוָה, כָּל הָעֹשֶׂה בוֹ מְלָאכָה יוּמָת" (שמות ל"ה, ב). ההדגשה על "שבת שבתון לה'" מורה על מנוחה מוחלטת, לא רק פיזית אלא גם רוחנית, התנתקות מעשייה ויצירה והתמסרות לקדושת היום.

מיד לאחר הציווי הכללי על המנוחה, התורה בוחרת לפרט איסור ספציפי אחד בפרשת השבוע ויקהל, בעל משמעות סמלית עמוקה: "לֹא תְבַעֲרוּ אֵשׁ בְּכֹל מֹשְׁבֹתֵיכֶם בְּיוֹם הַשַּׁבָּת" (שם, ג). פסוק זה, מעבר לאיסור הטכני על הבערת אש (אחת מל"ט אבות המלאכה), טומן בחובו רבדים נוספים. כפי שהודגש, האש אינה רק להבה פיזית; היא מסמלת יצירה, שינוי, שליטה בטבע, ואף אנרגיה פנימית. חז"ל והפרשנים הרחיבו את משמעות ה"אש" האסורה בשבת גם לתחום הרגשי והחברתי. הבערת אש הכעס, המחלוקת, הקפדנות והמריבה – כל אלו עומדים בניגוד מוחלט למהותה של השבת.

השבת נועדה להיות אי של שלום ושלווה בתוך מרוץ החיים. היא יום של "עונג שבת", של התחברות מחודשת למקור החיים, לקדוש ברוך הוא, למשפחה ולקהילה. הכעס, לעומת זאת, הוא אש מכלה ומפרידה. הוא שורף את השלווה הפנימית, מרחיק בין אדם לחברו ובין אדם למקום, ומחלל את אווירת הקדושה המיוחדת של היום. לכן, ההימנעות מהבערת אש פיזית בשבת, כפי שמודגש בפרשת השבוע ויקהל, משמשת גם תזכורת מתמדת וסמל להימנעות מהבערת אש פנימית של רגשות שליליים. השמחה בשבת אינה רק המלצה או תוספת נעימה; היא חלק מהותי מקיום מצוות היום ("וקראת לשבת עונג"). שמחה זו, הנובעת ממנוחה אמיתית ומחיבור רוחני, היא המפתח לקבלת הברכה האלוהית, וממנה נמשך שפע רוחני וגשמי לכל ימות השבוע.

הסמיכות המיידית בפרשת השבוע ויקהל של ציווי השבת לציווי על הקמת המשכן אינה מקרית. היא מלמדת עיקרון יסוד הנובע ישירות מפרשת השבוע ויקהל: קדושת הזמן (השבת) קודמת לקדושת המקום (המשכן). אפילו המלאכה הקדושה ביותר, בניית בית לה', נדחית מפני קדושת השבת. השבת היא התשתית הרוחנית, מקור הברכה והקדושה, שממנה יונקת את כוחה וחיוניותה כל עשייה אחרת, כולל בניית המשכן. כאשר אדם מישראל שומר את השבת כהלכתה, נמנע ממלאכה פיזית ומה"אש" של הכעס והמחלוקת, וממלא את ליבו בשמחה ובקדושה – הוא מכניס לחייו ולביתו את אותה אווירה של שלום, אחדות והשראת שכינה שאותה נועד המשכן לייצג.

לסיכום, פרשת השבוע ויקהל פותחת בשיעור חשוב על סדר העדיפויות הרוחני. שמירת השבת, על כל היבטיה – המנוחה הפיזית, ההימנעות ממלאכה ומ"אש" הכעס, וההתמסרות לשמחה ולקדושה – היא היסוד והמקור לכל ברכה והצלחה. היא זו המאפשרת את בניית המשכן הפרטי והכללי, ומזרימה אור, שלווה ושפע אל תוך השבוע כולו. השבת הופכת כך לא רק ליום מנוחה, אלא למעיין נובע של התעלות רוחנית, המזין את החיים כולם.

תהילים