עירוב תבשילין

הנחיות לעירוב תבשילין

במקרים שבהם יום טוב חל בסמיכות לשבת, קבעו חכמינו איסור על הכנת ובישול מזון ביום טוב לצורך השבת, שכן פעולה זו משדרת זלזול בקדושת היום טוב. לשם כך תוקנה תקנת 'עירוב תבשילין', המאפשרת לאדם להראות שכבר החל בהכנות לשבת טרם כניסת החג, וכאשר הוא מבשל ביום טוב, למעשה הוא רק משלים את ההכנות שהתחיל קודם לכן. בדרך זו הותר לו להכין את צורכי השבת מיום טוב. לפיכך, כשחג חל בימים חמישי ושישי ויש כוונה לבשל לכבוד השבת, יש להניח 'עירוב תבשילין' בהתאם להוראות שיפורטו.

מקרים של פטור מעירוב תבשילין

היות שתכלית עירוב תבשילין היא לאפשר אפייה ובישול מיום טוב לשבת, אדם שכבר סיים את כל בישולי השבת מערב החג ואין בכוונתו להכין מאכלים נוספים, פטור מהנחת העירוב רק עבור הדלקת נרות השבת. אם ירצה בכל זאת להניח עירוב, יעשה זאת ללא ברכה מאחר שספק ברכות להקל. מי שרוצה לקיים את המצווה יכול להשאיר תבשיל אחד שטרם הוכן, כגון להוסיף ביצים לא מבושלות לחמין השבת במהלך יום טוב, ובמקרה כזה יחויב בעירוב תבשילין עם ברכה.

נופשים בבית הארחה – משפחה השוהה בבית הארחה שאינה מבשלת כלל לשבת, פטורה מעירוב תבשילין.

אירוח – המתארחים בבית של אחרים אינם נדרשים להניח עירוב תבשילין, אלא יכולים להסתמך על העירוב של המארחים, ומותר להם לסייע בבישולים ובכל ההכנות האחרות כחלק מבני הבית.

אופן ההכנה

בערב יום טוב יש לקחת מאכל מבושל, צלוי או כבוש, שנהוג לאכול יחד עם לחם, ולהוסיף מאפה בגודל "כזית" (27 גרם). נוהג מקובל הוא לקחת ביצה מבושלת בתוספת לחם. בעידן המודרני, כאשר ישנם מקררים והמזון נשמר היטב, מומלץ להשתמש בתבשיל איכותי כמו בשר או דגים לכבוד המצווה.

הברכה וההכרזה

כאשר מניחים את העירוב, יש לברך: "ברוך אתה ה' אלוהינו מלך העולם אשר קדשנו במצוותיו וציונו, על מצות עירוב". אחר כך יש לומר את הנוסח שקבעו חז"ל בארמית, ומי שאינו מבין ארמית יאמר את הנוסח בעברית:

נוסח העירוב בארמית: "בדין עירובא, יהא שרי לנא לאפויי, ולבשולי, ולאדלוקי שרגא, ולמעבד כל צרכנא מיום טוב לשבת".

נוסח העירוב בלשון הקודש: "בזה העירוב, יהיה מותר לנו לאפות, ולבשל, ולהדליק את הנר, ולעשות כל צרכינו מיום טוב לשבת".

רצוי שעקרת הבית תאזין לברכה ולנוסח העירוב מפי בעלה, שכן עיקר העירוב נעשה בעבורה כאחראית על צורכי הבית והבישול. עם זאת, אם לא שמעה, הדבר אינו מעכב ומותר לה לבשל ולאפות כרגיל.

מועד ההכנות לשבת

העירוב מתיר בישול לשבת רק מהחג עצמו ולא לפני כן. מומלץ להימנע מבישול בשעות המאוחרות של יום שישי, כדי שהאוכל יספיק להתבשל כראוי, כך שאם יגיעו אורחים ביום שישי, יוכלו ליהנות ממנו. בכל מקרה, אם התעכב, מותר להכין את צורכי השבת במשך כל יום שישי, כל עוד העירוב קיים ולא נאכל.

הכנות נוספות המותרות בעירוב תבשילין

מותר לגלול את ספר התורה אחרי הקריאה ביום טוב לצורך קריאת השבת, שכן הניח עירוב תבשילין, והדבר נכלל במה שנאמר בנוסח העירוב "ולעשות כל צרכנו". באותו אופן, מותר לשטוף כלים, לערוך את השולחן מיום טוב לשבת עם כלי האוכל של שבת, ולסדרו כמו בכל ערב שבת, וכן כל פעולה דומה.

אכילת העירוב

מומלץ לאכול את הלחם והתבשיל של העירוב בסעודת השבת, שכן מאחר שכבר נעשתה בו מצווה אחת, ראוי שתיעשה בו מצווה נוספת.

שכח להניח עירוב

אף שלכתחילה כל אדם חייב להניח עירוב תבשילין, מי ששכח להניח רשאי לבשל ולאפות מיום טוב לשבת, כיוון שבדרך כלל רב העיר מזכה את עירוב התבשילין שלו לכל בני העיר. אפילו מי ששכח מספר פעמים בחגים שונים, יכול בדיעבד להסתמך על רב העיר, שכן כיום כוונת הרב לזכות גם אנשים כאלה ששכחו.

מי שבמכוון נמנע מלהניח עירוב תבשילין, קנסוהו חכמים ואינו רשאי לבשל מיום טוב לשבת. עם זאת, רשאי לבשל לצורך יום טוב כמות גדולה בסיר אחד, גם אם כוונתו להותיר לעצמו לשבת.

אם אבד העירוב לפני שבישל לצורך השבת, יכול להסתמך על עירובו של רב העיר ולבשל.

עזרה לאחרים בעירוב תבשילין

מי שרוצה לזכות אדם אחר שאינו יודע להכין עירוב תבשילין, מומלץ שיאמר לו את הברכה מילה במילה, והאחר יחזור אחריו. לאחר מכן יאמר המזכה את נוסח העירוב: "בזה העירוב יהיה מותר לפלוני לאפות ולבשל ולהדליק את הנר, ולעשות כל צרכיו מיום טוב לשבת". אם האדם אינו יודע לברך כלל, רשאי המזכה לברך במקומו. החיד"א מציין שכך היה המנהג בירושלים – ללכת מבית לבית ולזכות את אלו שאינם בקיאים בעשיית עירוב תבשילין.

שימוש בשעון שבת

מותר לכוון שעון שבת שאינו דיגיטלי מיום טוב לשבת, לשעות שבהן ידלק ויכבה. למרות שבשבת עצמה אין לשנות את מצב שעון השבת אלא רק להמשיך את המצב הקיים (להאריך את זמן הכיבוי או ההדלקה, אך לא להקדים את ההדלקה), הרי שביום טוב, שבו איסור ההדלקה אינו מהתורה אלא מדברי חכמים, מותר אף להקדים את זמן ההדלקה.

תהילים