ספירת העומר
ספירת העומר תתחיל בתאריך 14.4.2025
לְשֵׁם יִחוּד קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא וּשְׁכִינְתֵּיהּ, בִּדְחִילוּ וּרְחִימוּ, וּרְחִימוּ וּדְחִילוּ, לְיַחֲדָא שֵׁם יוֹ"ד הֵ"י בְּוָא"ו הֵ"י בְּיִחוּדָא שְׁלִים בְּשֵׁם כָּל יִשְׂרָאֵל. הִנֵּה אֲנַחְנוּ בָּאִים לְקַיֵּם מִצְוַת סְפִירַת הָעֹמֶר, כְּדִכְתִיב וּסְפַרְתֶּם לָכֶם מִמָּחֳרַת הַשַּׁבָּת מִיּוֹם הֲבִיאֲכֶם אֶת עֹמֶר הַתְּנוּפָה, שֶׁבַע שַׁבָּתוֹת תְּמִימֹת תִּהְיֶינָה עַד מִמָּחֳרַת הַשַּׁבָּת הַשְּׁבִיעִת תִּסְפְּרוּ חֲמִשִּׁים יוֹם, וְהִקְרַבְתֶּם מִנְחָה חֲדָשָׁה לַייָ: לְתַקֵּן אֶת שָׁרְשָׁהּ בְּמָקוֹם עֶלְיוֹן. לַעֲשׂוֹת נַחַת רוּחַ לְיוֹצְרֵנוּ. וִיהִי נֹעַם אֲדֹנָי אֱלֹהֵינוּ עָלֵינוּ. וּמַעֲשֵׂה יָדֵינוּ כּוֹנְנָה עָלֵינוּ. וּמַעֲשֵׂה יָדֵינוּ כּוֹנְנֵהוּ: יְיָ יִגְמֹר בַּעֲדִי, יְיָ חַסְדְּךָ לְעוֹלָם, מַעֲשֵׂי יָדֶיךָ אַל תֶּרֶף: אֶקְרָא לֵאלֹהִים עֶלְיוֹן, לָאֵל גֹּמֵר עָלָי: וָאֶעֱבֹר עָלַיִךְ וָאֶרְאֵךְ מִתְבּוֹסֶסֶת בְּדָמָיִךְ. וָאֹמַר לָךְ בְּדָמַיִךְ חֲיִי וָאֹמַר לָךְ בְּדָמַיִךְ חֲיִי: בָּרְכִי נַפְשִׁי אֶת יְיָ, יְיָ אֱלֹהַי גָּדַלְתָּ מְּאֹד הוֹד וְהָדָר לָבָשְׁתָּ: עֹטֶה אור כַּשַּׂלְמָה. נוֹטֶה שָׁמַיִם כַּיְרִיעָה:ֹ
בָּרוּךְ אַתָּה ה' אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, אֲשֶׁר קִדְּשָׁנוּ בְּמִצְוֹתָיו וְצִוָּנוּ עַל סְפִירַת הָעֹמֶר.
הָרַחֲמָן הוּא יַחֲזִיר לָנוּ עֲבוֹדַת בֵּית הַמִּקְדָּשׁ לִמְקוֹמָהּ, בִּמְהֵרָה בְיָמֵינוּ אָמֵן סֶלָה .
לַמְנַצֵּח בִּנְגִינֹת מִזְמוֹר שִׁיר. אֱלֹהִים יְחָנֵּנוּ וִיבָרְכֵנוּ יָאֵר פָּנָיו אִתָּנוּ סֶלָה. לָדַעַת בָּאָרֶץ דַּרְכֶּךָ בְּכָל גּוֹיִם יְשׁוּעָתֶךָ. יוֹדוּךָ עַמִּים אֱלֹהִים יוֹדוּךָ עַמִּים כֻּלָּם. יִשְׂמְחוּ וִירַנְּנוּ לְאֻמִּים כִּי תִשְׁפֹּט עַמִּים מִישׁוֹר וּלְאֻמִּים בָּאָרֶץ תַּנְחֵם סֶלָה. יוֹדוּךָ עַמִּים אֱלֹהִים יוֹדוּךָ עַמִּים כֻּלָּם. אֶרֶץ נָתְנָה יְבוּלָהּ יְבָרְכֵנוּ אֱלֹהִים אֱלֹהֵינוּ. יְבָרְכֵנוּ אֱלֹהִים וְיִירְאוּ אֹתוֹ כָּל אַפְסֵי אָרֶץ.
אָנָּא בְּכֹחַ גְּדֻלַּת יְמִינְךָ תַּתִּיר צְרוּרָה. (אב"ג ית"ץ):
קַבֵּל רִנַּת עַמְּךָ שַׂגְּבֵנוּ טַהֲרֵנוּ נוֹרָא. (קר"ע שט"ן):
נָא גִבּוֹר דּוֹרְשֵׁי יִחוּדְךָ כְּבָבַת שָׁמְרֵם. (נג"ד יכ"ש):
בָּרְכֵם טַהֲרֵם רַחֲמֵי צִדְקָתְךָ תָּמִיד גָּמְלֵם. (בט"ר צת"ג):
חֲסִין קָדוֹשׁ בְּרוֹב טוּבְךָ נַהֵל עֲדָתֶךָ. (חק"ב טנ"ע):
יָחִיד גֵּאֶה לְעַמְּךָ פְּנֵה זוֹכְרֵי קְדֻשָּׁתֶךָ. (יג"ל פז"ק):
שַׁוְעָתֵנוּ קַבֵּל וּשְׁמַע צַעֲקָתֵנוּ יוֹדֵעַ תַּעֲלוּמוֹת. (שק"ו צי"ת):
בלחש: בָּרוּךְ שֵׁם כְּבוֹד מַלְכוּתוֹ לְעוֹלָם וָעֶד:
ספירת העומר – הסברים, הלכות, ושאלות ותשובות
ספירת העומר היא מצווה ייחודית המתקיימת בימי הקיץ המוקדמים בין חג הפסח לחג השבועות, ונקראת על שם מניין הימים (והשבועות) שקבעו חכמים מזמן הקרבת "עומר התנופה" במקדש (ט״ז בניסן) ועד חג השבועות. מצווה זו מוזכרת במפורש בתורה:
“וּסְפַרְתֶּם לָכֶם מִמָּחֳרַת הַשַּׁבָּת, מִיּוֹם הֲבִיאֲכֶם אֶת־עֹמֶר הַתְּנוּפָה, שֶׁבַע שַׁבָּתוֹת תְּמִימֹת תִּהְיֶינָה” (ויקרא כג, טו).
להלן הסברים כלליים, הלכות מרכזיות, ושאלות־תשובות נפוצות סביב מצווה זו:
1. הסבר כללי ומשמעות
- זמן הספירה
הספירה מתחילה מליל ט״ז בניסן (בזמן שבית המקדש היה קיים, באותו יום היו מביאים את קרבן העומר), ונמשכת שבעה שבועות עד לליל חג השבועות. במשך כל יום סופרים את היום החדש על פי הנוסח הקבוע. - טעם וסיבה
א. הכנה לחג השבועות: ימי הספירה נתפסים כימי הכנה רוחנית לקראת קבלת התורה בשבועות.
ב. זיכרון למקדש: אנו מזכירים את עומר התנופה שהוקרב בבית המקדש, ומצפים לחידוש העבודה בעתיד.
ג. תהליך תיקון המידות: בחלק מפירושי הקבלה, רואים בספירת כל יום וההתבוננות בו הזדמנות לתיקון מידות הנפש. - נוסח הספירה
לאחר תפילת ערבית או עם צאת הכוכבים, נוהגים לעמוד ולברך את ברכת “על ספירת העומר”, ואז להכריז: "היום X ימים לעומר". יש המשך נוסח המצרף את ההודעה של “שהם כך וכך שבועות וימים”. לדוגמה, בלילה העשירי אומרים: “היום עשרה ימים שהם שבוע אחד ושלושה ימים לעומר”.
2. הלכות מרכזיות
- זמן הספירה
- הזמן העיקרי: לכתחילה סופרים בלילה, החל מצאת הכוכבים.
- מי שפספס: אם שכח לספור בלילה, ניתן לספור ביום שלמחרת ללא ברכה, ולהמשיך למחרת בלילה עם ברכה.
- אם שכח לספור יום שלם (גם בלילה וגם ביום) – ממשיך לספור בשאר הלילות אך בלי ברכה (אין רצף מלא).
- ברכת “על ספירת העומר”
- אומרים את הברכה פעם אחת בכל לילה לפני הספירה.
- נוסח הברכה: “ברוך אתה ה'… אֲשֶׁר קִדְּשָׁנוּ בְּמִצְוֹתָיו, וְצִוָּנוּ עַל סְפִירַת הָעֹמֶר”.
- לאחריה סופרים את היום העוקב לעומר.
- ספירה על פי לוח עברי
- הספירה תלויה רק בתאריך העברי המתחיל עם השקיעה/צאת הכוכבים.
- חובה להקפיד על שיוך הספירה ללילה הנכון. מי שטס לחו”ל או עושה מסעות בין אזורי זמן, עליו לשאול רב מוסמך כדי לשמור על הספירה התקינה.
- ספרדים ואשכנזים
ברוב המקרים נוסח הברכה והספירה דומים. ההבדל המרכזי עשוי להיות בנוסחי פיוטים או בתוספות לאחר הספירה, אך עיקר הדין זהה בין העדות.
3. ימי האבלות ומנהגיהם
- לג בעומר
33 היום מאז תחילת הספירה נחשבים ליום מיוחד, שבו פסקו תלמידי רבי עקיבא מלמות. לפיכך, נוהגים להקל ולבטל חלק ממנהגי האבלות המתקיימים בשאר הימים (כגון איסור תספורת, נישואין ומנהגי שמחה). - איסורי האבלות
- תספורת: רבים נוהגים להימנע מתספורת וגילוח. יש מנהגים שונים באיזה יום בדיוק מסתיימת תקופת האבלות (למשל, בל״ג בעומר או בי״ד באייר ועוד).
- נישואין: אין עושים נישואין ברוב ימי הספירה (עד לג בעומר או לעיתים עד ר״ח סיון, לפי המנהג).
4. שאלות ותשובות נפוצות
שאלה 1: מה קורה אם באמצע הספירה, בלילה ה־20 למשל, שכחתי לגמרי לספור גם בלילה וגם לא נזכרתי ביום, האם אני ממשיך לספור עם ברכה או בלי ברכה?
- תשובה: אם פספסת 24 שעות רצופות ולא ספרת, איבדת את “התמימות” (הרצף), ולכן תמשיך לספור בשאר הלילות בלי ברכה. כפתרון, ניתן לשמוע את הברכה מחבר או חזן, ולהשיב “אמן”, ואז לספור בעצמך ללא ברכה.
שאלה 2: האם ספירת העומר היא מצווה מהתורה או מדרבנן?
- תשובה: יש מחלוקת. לדעת רבים, בזמננו שהמקדש חרב והקרבן לא מוקרב, ספירת העומר היא מדרבנן. אולם לדעת חלק מהראשונים, יש מצווה מהתורה גם כיום. בכל מקרה, אנו נוהגים לברך ולהקפיד על פרטי ההלכה לכל הדעות.
שאלה 3: מה עושים אם אינני בטוח אם ספרתי אתמול?
- תשובה: במקרה של ספק, ממשיכים לספור עם ברכה, כי יש חזקה שאדם לא פיספס לגמרי את הספירה. עם זאת, אם ברצונך להחמיר, אפשר לשמוע מחבר או חזן.
שאלה 4: מה חשיבותו של לג בעומר בתוך הספירה?
- תשובה: לפי המסורת, תלמידי רבי עקיבא מתו באותם ימים מפסח ועד פרוס עצרת (שבועות), ונפסקה מגפה זו ביום ל”ג בעומר. לכן זהו יום שמחה, שבו מרבים בשמחה ומקילים בחלק ממנהגי האבלות. בנוסף, יום זה מקושר לתורתו של רבי שמעון בר יוחאי.
שאלה 5: האם צריך לעמוד בעת הספירה?
- תשובה: מנהג נפוץ לעמוד, כדי להראות חשיבות ויראה, אך יש פוסקים שמתירים לספור גם בישיבה. לכתחילה עדיף לעמוד.
5. סיכום והדרכה רוחנית
ספירת העומר היא יותר מספירת ימים טכנית: היא מהווה תהליך של ציפייה והתקדמות לקראת מתן תורה בשבועות. בתקופה זו האדם מוזמן להתבונן על מידותיו ועבודתו הפנימית, ולזקק מתוכו תכונות חיוביות. לכן רבים נוהגים ללמוד בספרים העוסקים בתיקון המידות, וכן לפתח מנהגי חסד ואהבת ישראל – מתוך זיכרון לאירוע האבל על תלמידי רבי עקיבא, ש"לא נהגו כבוד זה לזה" (בבלי, יבמות סב ע"ב).
לסיום, ראוי לזכור שספירת העומר מזכירה לנו שהתורה אינה רק אירוע היסטורי, אלא מתחדשת בכל שנה: אנו סופרים מתוך ציפייה להגיע בשלים יותר מבחינה רוחנית אל חג השבועות. הקפדה על הספירה ועל הרצף מחדירה סדר ומשמעת להוויה היומיומית שלנו, ומתוך כך אנו זוכים להאיר את העולם ולחוות באופן עמוק יותר את השמחה שבקבלת התורה.