סוכות 2025 – תאריכים, מנהגים, תפילות ומשמעות החג
חג הסוכות הוא אחד משלושת הרגלים, לצד פסח ושבועות, והוא מציין את סיום מחזור חגי תשרי. ייחודו של סוכות בכך שהוא מפגיש בין חג חקלאי–היסטורי לבין ביטוי עמוק של אמונה, שמחה ואחדות העם. בשנת 2025, יחול החג מערב יום שני, 6 באוקטובר, ועד יום שני, 13 באוקטובר (ט״ו בתשרי עד כ״ב בתשרי ה׳תשפ״ו). במאמר זה נעמיק בתאריכי החג, במנהגים ובהלכות הקשורים בו, וכן במשמעות הרוחנית והתרבותית שלו בעולם היהודי.
1. רקע ותאריכים בשנת 2025
סוכות מתחיל בט״ו בתשרי, חמישה ימים לאחר יום הכיפורים. בשנת 2025, התאריך העברי ט״ו בתשרי יחול ביום שלישי, 7 באוקטובר, אך החג עצמו נכנס בערבו של יום שני, 6 באוקטובר. בארץ ישראל נהוג לחגוג את החג שבעה ימים – מהערב של 6 באוקטובר ועד מוצאי 12 באוקטובר. למחרת, ב־13 באוקטובר, חוגגים את שמיני עצרת (וביום זה עצמו בארץ ישראל מציינים גם את שמחת תורה).
בחוץ לארץ, יהודי התפוצות מוסיפים "יום טוב שני של גלויות", ולכן גם שמיני עצרת ושמחת תורה נחוגים שם ביומיים נפרדים (13–14 באוקטובר). כך, בעוד שבישראל מתקיים חג אחד בשמיני עצרת (הכולל גם את שמחת תורה באותו יום), בחו"ל יתקיימו שני ימים רצופים: שמיני עצרת ביום הראשון (13 באוקטובר) ושמחת תורה ביום השני (14 באוקטובר).
- ערב סוכות: יום שני, 6 באוקטובר 2025.
- חג הסוכות (יום טוב ראשון): מתחיל עם שקיעת החמה ביום שני, ונמשך עד ערב יום שלישי (7 באוקטובר) – היום הראשון המלא של החג.
- חול המועד: מיום רביעי, 8 באוקטובר, ועד מוצאי יום ראשון, 12 באוקטובר.
- הושענא רבה: הלילה והיום שלפני שמיני עצרת, שיחול בין 12 ל-13 באוקטובר בבוקר.
- שמיני עצרת ושמחת תורה בארץ ישראל: יום שני, 13 באוקטובר.
- שמיני עצרת ושמחת תורה בחו"ל: יום שני–שלישי, 13–14 באוקטובר.
2. מהות החג – היבט היסטורי וחקלאי
א. זכר ליציאת מצרים
על פי המסורת המקראית, חג הסוכות מציין את הישיבה בסוכות במהלך הנדודים במדבר לאחר יציאת מצרים. כאשר בני ישראל יצאו מעבדות לחירות, הם נדדו במדבר סיני במשך 40 שנה וחיו במבנים ארעיים, המייצגים תלות מלאה בה’ ובחסדו. הישיבה בסוכה בכל שנה נועדה להזכיר לנו את ההגנה האלוקית ואת המוכנות לוותר על יציבות "הבית הקבוע" למען אמונה וביטחון.
ב. חג האסיף
סוכות הוא גם זמן השיא של עונת האסיף בארץ ישראל, שבו מלקטים את תוצרת השדות, המטעים והכרמים. במישור החקלאי, החג מבטא הודיה על תנובת האדמה. בעבר, בתקופת בית המקדש, היו מביאים קרבנות ונסכים מיוחדים הקשורים לחג: בין היתר, "נסוך המים" המפורסם, סמל לברכת הגשמים והפריון לשנה הבאה.
3. מצוות הישיבה בסוכה
א. בניית הסוכה
המצווה הראשונה והבולטת ביותר בחג היא בניית סוכה ושהייה בה במהלך החג. הסוכה צריכה להיות מבנה ארעי, עם שלוש דפנות לפחות, ומעליה סכך כשר – לרוב עשוי מענפי עצים או מחומרים טבעיים אחרים שאינם מעובדים.
- מיקום הסוכה: נבנית תחת כיפת השמיים, במקום שאין מעליו גג או צל קבוע.
- גודל הסוכה: עליה להיות בגודל שמאפשר ישיבת רוב המשפחה (או האוכלים) בנוחות.
- סכך: צריך שיהיה צפוף דיו להצל על היושבים מתחתיו, אבל גם לא אטום לחלוטין; ראוי שיהיה אפשר לראות מעט את הכוכבים דרך הסכך.
ב. ישיבה ואכילה בסוכה
לאחר שנבנתה הסוכה, מצווה לישון, לאכול, ולשהות בה ככל הניתן לאורך שבעת ימי החג (בארץ ישראל). בלילה הראשון של החג, מחמירים במיוחד על אכילת כזית לחם או מזונות בתוך הסוכה, ובכל סעודת חג מברכים "לישב בסוכה". חלק מהמפרשים אף מייחסים לכך היבט רוחני: היציאה מהבית הקבוע אל הסוכה הארעית מלמדת על אמון וביטחון בה’ ובחיים הפשוטים.
4. ארבעת המינים
א. המצווה וטעמה
בנוסף לישיבה בסוכה, המצווה הידועה של חג סוכות היא נטילת ארבעת המינים: לולב (ענף דקל), אתרוג, הדס וערבה. מצווה זו מתקיימת בכל אחד מימי החג (פרט לשבת), כאשר מנענעים אותם במהלך התפילות וההלל.
על פי חז"ל, כל מין מסמל חלק אחר בעם ישראל או היבט שונה באישיות האדם. האחדות ביניהם מלמדת שעלינו לאחד כוחות, "לעשות אגודה אחת", לכבוד החג ולהפוך את השוני והייחוד למקור של הרמוניה.
ב. פרטי המצווה
- האתרוג: נראה כפרי הדר, אך במנהג מיוחס עליו סמל "הלב" בשל טעמו וריחו.
- הלולב: ענף דקל גבוה וישר, נמשל לשדרה.
- שלושה הדסים: ענפים של עץ ריחני, נמשלו לעיניים או להיבט של מידת החסד.
- שתי ערבות: ענפים דקים של עץ הגדל בדרך כלל בקרבת מים, סמל למידת הענווה.
נוטלים את הלולב (ביחד עם ההדסים והערבות הקשורים אליו) ביד ימין, ואת האתרוג ביד שמאל, מברכים על המצווה "על נטילת לולב" ולאחר מכן מנענעים אותם לכיוונים שונים (קדימה, ימין, שמאל, מעלה, מטה, ואחורה).
5. ימים מיוחדים בסוכות: חול המועד והושענא רבה
א. חול המועד
בין היום הראשון של החג (7 באוקטובר) ליום השביעי (12 באוקטובר) משתרעים ימי "חול המועד". ימים אלו מוגדרים כמעין תערובת של קודש וחול: מצד אחד חלים איסורי מלאכה קלים יותר מאשר ביום טוב, אך עדיין נוהגים קדושה וכבוד החג. רבים מנצלים ימים אלה לטיולים משפחתיים, ביקורים בסוכה של אחרים, אירוח, שמחה והתחברות לאווירת החג הכללית בארץ ישראל.
ב. הושענא רבה
היום השביעי של סוכות (השנה: בין מוצאי 12 באוקטובר לבוקר 13 באוקטובר) נקרא "הושענא רבה". על פי הקבלה, זהו יום שבו נחתם "פסק הדין" הסופי של האדם לשנה הבאה, ובלילה שבין 12 ל-13 באוקטובר רבים נוהגים להישאר ערים וללמוד תורה, בפרט קריאת ספר דברים ותיקונים מיוחדים.
- מנהג החביטה בערבה: בבוקר הושענא רבה (13 באוקטובר), אחרי אמירת ההלל וההושענות, מקובל לקחת חבילת חמישה ענפי ערבה ולחבוטם בקרקע מספר פעמים, כסמל להשלכת החטאים והבקשה לטהרה.
6. שמיני עצרת ושמחת תורה
א. בארץ ישראל
יום שני, 13 באוקטובר 2025, הוא גם שמיני עצרת וגם שמחת תורה – חג נפרד אך צמוד לסוכות. בארץ ישראל נוהגים לסיים בו את קריאת התורה השנתית ולהתחיל מבראשית, בחגיגה גדולה הנקראת "הקפות".
- שמיני עצרת: על פי התורה, זהו "עצרת" – יום של עצירה וסיכום של כל חג הסוכות, בלי ישיבה בסוכה. יש מפרשים שהקב"ה "מעכב" את ישראל יום נוסף במעין הארכה למסיבה.
- שמחת תורה: שמחה מרכזית על סיום מחזור קריאת התורה והתחלתו מחדש. בבתי הכנסת עורכים הקפות שמחות סביב הבימה, עם ספרי התורה, בשירה וריקודים של הקהל.
ב. בחוץ לארץ
בחוץ לארץ ישנם יומיים: שמיני עצרת (13 באוקטובר) ולאחר מכן שמחת תורה (14 באוקטובר). כך נוצר מצב שמה שמאוחד ליום אחד בארץ – מתפרש על פני שני ימים בגולה. יש לכך יתרון של הארכת החגיגה והקפות השמחה.
7. תפילות וסדרי החג
א. תפילות יום טוב
בימים הראשונים (יום טוב ראשון של סוכות) נערכת תפילה חגיגית בבית הכנסת, הכוללת הלל מלא וברכות החג. כמו כן, ישנה קריאה בתורה הקשורה לחג הסוכות ולקרבנותיו.
ב. הלל וקריאת התורה בחול המועד
בכל אחד מימי חול המועד (וכמובן גם בימים טובים של החג) נוהגים להשלים את הלל (לפי נוהגים שונים – הלל שלם או מקוצר). מעבר לכך, לקריאה בתורה יש פרשות מיוחדות הקשורות לקרבנות המועד.
ג. אמירת הושענות
במשך כל ימי הסוכות, לאחר אמירת הלל, עורכים בימים רבים את טקס ה"הושענות": הקהל מקיף את בימת בית הכנסת עם ארבעת המינים, תוך אמירת מזמורים ובקשות. בכל יום יש פיוטי הושענות שונים, וביום השביעי, הושענא רבה, מקיפים שבע פעמים בתוספת תפילות נוספות לבקשת ישועה ("הושע נא").
8. שמחת בית השואבה
אחד הסממנים המאפיינים את שמחת סוכות הוא "שמחת בית השואבה". מקורה בתקופת בית המקדש, שם היו שואבים מים ממעיין השילוח בירושלים, ומנסכים אותם על המזבח בשמחה גדולה. על פי הגמרא, "מי שלא ראה שמחת בית השואבה – לא ראה שמחה מימיו."
כיום, בבית המקדש איננו בנוי, אך הרעיון ממשיך להתקיים בצורת אירועי "שמחת בית השואבה" בבתי הכנסת, בשכונות ובחוצות הערים. מופעים של שירה וריקודים, דרשות ושמחה גדולה נערכים במהלך ימי חול המועד בערבים, והם מדגישים את אווירת האחדות והששון של חג הסוכות.
9. משמעות רוחנית: אחדות ושמחה
סוכות נחשב ביהדות לחג השמחה: "וְשָׂמַחְתָּ בְּחַגֶּךָ… וְהָיִיתָ אַךְ שָׂמֵחַ" (דברים ט"ז, י"ד–ט"ו). כמה נקודות עומק:
- אחדות ישראל: הסוכה, שנאספים בה יחד, והארבעת המינים, המחברים סוגי צמחים שונים, מסמלים ערך של שיתוף ושלום. זהו זמן שבו ראוי להרבות באהבת אחים.
- ביטחון ואמונה: היציאה מהבית הקבוע לסוכה מייצגת את יכולת האדם לסמוך על הבורא, לזכור שהחיים הם ארעיים ושהפרנסה והביטחון תלויים גם בברכת שמים.
- שמחה של מצווה: לאחר חודש אלול וראש השנה ויום הכיפורים, הנושאים אופי רציני של תשובה ודין, מגיע סוכות כזמן של פורקן וששון, כאילו נאמר: אחרי שעבדת על תיקון הנפש, עכשיו הגיעה עת החגיגה.
10. סיכום: סוכות 2025 – חג של אמונה ושמחה
חג הסוכות בשנת 2025 יצוין מערב יום שני, 6 באוקטובר, ועד יום שני, 13 באוקטובר, על פני שבעה ימים של סוכה וארבעת המינים, ולאחריהם שמיני עצרת ושמחת תורה. זהו זמן שבו עם ישראל זוכר את נדודי המדבר וחסד ה' שהגן על אבותינו בסוכות, תוך הבעת הודיה על אסיף התבואה.
במהלך החג:
- בונים סוכה ומתנתקים במידה מסוימת מהבית הקבוע, מבקשים ללמוד מהארעיות של הסוכה על ביטחון בה'.
- נוטלים ארבעה מינים ומנענעים אותם, ובכך מבטאים את אחדות הלב והעם על כל גווניו.
- חוגגים בחול המועד עם סעודות, אירוח, טיולים ושמחת בית השואבה, תוך שמירה על רוח החג ועל אווירתו הקדושה.
- מגיעים ליום השביעי, הושענא רבה, שמסמל השלמה וחיתום של הדינים, ומיד אחר כך ל–שמיני עצרת/שמחת תורה, חג פנימי ונוסף, המאפשר עוד יום להתייחד עם בורא עולם ולשמוח בתורתו.
דרך חג הסוכות, אנו שבים ומדגישים את ערכי השמחה, העזרה ההדדית והכרת תודה על הטוב שבחיינו. על אף שהסוכה היא דירת ארעי, הרי באותם ימים של החג היא נעשית "דירת קבע" עבורנו – באופן סמלי וגם אמיתי – וכך מזכירה שהיציבות האמיתית מגיעה ממקור גבוה יותר, ושגשוגנו תלוי לא רק בפאר מבנים אלא בצניעות, באחדות ובאמונה.
במציאות שבה קדמה טכנולוגית והסחות דעת רבות מלוות את האדם, חג הסוכות מזמין אותנו לשוב אל הפשטות: לשבת מתחת לסכך העשוי ענפי עץ, לסעוד עם האהובים עלינו בסוכה, לנופף בארבעת המינים בהודיה ובשמחה. זהו חג שמכנס אל תוכו כמה מהתכונות היפות ביותר של היהדות – השילוב בין גוף (אכילה ושמחה, חקלאות וטבע) לנפש (תפילות והלל, אחדות לאומית, תיקון פנימי), ובין מסורת עתיקת יומין לקיום כאן ועכשיו.
כך, סוכות 2025 מהווה הזדמנות נוספת לטעום שוב את טעמה של השמחה הקדומה – לחדש את הקשר לאדמה, לאנשים שסביבנו ולערכים שהורישו לנו אבותינו. בעוד אנו יושבים בסוכה, מביטים אל השמיים דרך הסכך, ומנענעים את הלולב יחד עם האתרוג, ההדס והערבה, אנו שבים ומתחברים לשרשרת ארוכה של דורות, ולממד העל–זמני שמאחד יהודים בכל רחבי העולם. חג סוכות שמח!