הנה חמש סגולות לפרנסה לפי המסורת היהודית, עם הרחבה קצרה נוספת שתוסיף עומק לרעיון הכללי של הסגולות: המסורת היהודית רואה בפרנסה לא רק צורך חומרי, אלא ביטוי של ברכה אלוקית שקשורה לעבודת ה' ולמידות טובות. הסגולות לפרנסה משלבות מעשים מעשיים עם כוונה רוחנית, ורבים מהמקורות – כמו התלמוד, המדרשים וספרי הקבלה – מדגישים ששפע כלכלי תלוי בחיבור שבין האדם לקב"ה. חז"ל מלמדים ש"אין הברכה שורה אלא בדבר הסמוי מן העין" (תלמוד בבלי, תענית ח, ב), כלומר, הסגולות האלה עובדות בדרך נסית ודורשות אמונה וביטחון. להלן חמש דוגמאות בולטות שמקובלות בעם ישראל כדרכים לפתוח את שערי השפע:
- נתינת צדקה
במסורת היהודית, הצדקה נחשבת לאחת המצוות הגדולות שמביאות ברכה לעולם. התלמוד (מסכת בבא בתרא ט, א) אומר: "צדקה תציל ממוות", ויש מפרשים שזה כולל גם הצלה ממצוקות כלכליות. הרעיון הוא שמי שנותן מעצמו לעניים, הקב"ה מחזיר לו בשפע. סגולה ידועה היא להפריש מעשר כספים (10% מההכנסה) ולתת אותו לנזקקים או למוסדות תורה. יש סיפורים על אנשים שהתחילו לתת צדקה בקביעות וראו שינוי משמעותי בפרנסתם, כמו בסיפורי הצדיקים של חסידות חב"ד שדגלו ב"נתינה מובילה לקבלה". - שמירת שבת
שמירת השבת נחשבת לאחד מעמודי התווך של הברכה ביהדות. בתלמוד (מסכת שבת קי"ט, א) נאמר: "אם ישראל שומרים שבת אחת כהלכתה, מיד נגאלים". חז"ל מוסיפים שמי שמקפיד על השבת – כולל הדלקת נרות, סעודות שבת, והימנעות ממלאכה – זוכה לברכה כלכלית שמלווה אותו כל השבוע. יש סיפור מפורסם על יהודי עני שהחליט לשמור שבת למרות הפסד כספי, ובדרך נס התגלה לו אוצר ששינה את חייו. הסגולה כאן היא שהשבת היא "מקור הברכה" לשאר הימים. - אמירת פרשת המן
פרשת המן מספרת על נס המן שירד לעם ישראל במדבר, והיא נחשבת סגולה למי שרוצה לבטוח בה' שיספק לו פרנסה בדרך נסית. המנהג לומר אותה ביום שלישי של פרשת בשלח מגיע מהאר"י הקדוש, שראה בכך זמן מיוחד לבקשת שפע. המסורת היא לומר את הפרשה פעמיים בעברית ופעם אחת בתרגום האונקלוס, תוך כדי כוונה שהקב"ה ימשיך לפרנס את האדם כפי שפרנס את ישראל במדבר. יש קהילות שמוסיפות תפילה קצרה אחרי הקריאה, כמו "ריבונו של עולם, כשם שפרנסת את עמך במדבר, כך תפרנס אותי ואת ביתי". - כיבוד הורים
כיבוד אב ואם מופיע בעשרת הדיברות עם ההבטחה "למען יאריכון ימיך" (שמות כ', י"ב), וחז"ל מוסיפים שמי שמקיים מצווה זו זוכה גם לשפע כלכלי. הסיבה היא שכיבוד ההורים מראה הכרת תודה והכנעה, תכונות שמזמינות ברכה מהשמיים. דוגמה מעשית היא לעזור להורים בצרכיהם, לדבר אליהם בכבוד, ולשמח אותם – כמו לקנות להם מתנה או לשבת איתם לשיחה. בספרות החסידית מסופר על אנשים שזכו לפריצת דרך בפרנסה לאחר שהתחילו לכבד את הוריהם יותר, כסוג של "זכות אבות" שפועלת לטובתם. - תפילה ובקשה
התפילה היא כלי מרכזי ביהדות לבקשת פרנסה, כי היא מבטאת את התלות של האדם בה'. תפילות ספציפיות כמו "פתח לנו שער" (מתוך תפילת נעילה ביום כיפור) או הקטע על הפרנסה בתפילת שמונה עשרה נאמרות בכוונה מיוחדת. גם אמירת "ברכת המזון" במלואה ובשמחה נחשבת סגולה, כי היא מודה על מה שכבר יש ומבקשת המשך שפע. יש סיפור על רבי לוי יצחק מברדיטשוב שהתפלל עבור יהודי עני, ולאחר תפילה אחת נפתחו לו שערי פרנסה בדרך מפתיעה. המפתח כאן הוא הכוונה והאמונה שדרך התפילה ה' שומע ומגיב.