מזמור לתודה

הסבר על "מזמור לתודה" (תהילים פרק ק')

מבוא למזמור:
"מזמור לתודה" הוא מזמור קצר בן חמישה פסוקים בספר תהילים, והוא נקרא כך על שם פתיחתו: "מזמור לתודה, הריעו לה' כל הארץ". מזמור זה נאמר במקדש כחלק מהקרבת קורבן התודה, והוא מבטא שמחה והכרת תודה לה' על חסדיו. המזמור נחשב לאחד ממזמורי השבח המרכזיים ביהדות, ויש לו מעמד מיוחד בתפילה ובמנהגים עד ימינו.

פסוק-פסוק לפי ההסבר באתר:

1. "מזמור לתודה, הריעו לה' כל הארץ" – הפסוק פותח בקריאה כללית לכל באי עולם לשבח את ה' בקול רם ובהתלהבות. המילה "הריעו" מרמזת על שמחה גדולה וציבורית, והפנייה ל"כל הארץ" מדגישה שהשבח לה' אינו מוגבל לעם ישראל בלבד, אלא הוא אוניברסלי. המאמר מציין שזהו ביטוי של הכרת תודה על הבריאה כולה.
2. "עבדו את ה' בשמחה, באו לפניו ברננה" – כאן ישנה הדרכה כיצד לעבוד את ה': לא מתוך כפייה או עצב, אלא בשמחה וברצון. "רננה" מוסיפה ממד של שירה וצהלה, והמאמר מסביר שזו קריאה לעבודה מתוך אהבה והתלהבות, תכונות שמקרבות את האדם ליוצרו. זהו גם רמז למצב הרוח שבו יש לגשת לתפילה ולמצוות.
3. "דעו כי ה' הוא אלוקים, הוא עשנו ולא אנחנו" – הפסוק מדגיש את ההכרה שה' הוא הבורא היחיד, והאדם תלוי בו לחלוטין. המילים "הוא עשנו" נועדו ללמד ענווה – אנו לא יצרנו את עצמנו, אלא ה' הוא מקור חיינו. המאמר מציין שיש כאן גם רמז לחסד הבריאה, שכן ה' ממשיך לקיים אותנו בכל רגע. יש גרסה נוספת של הפסוק, "הוא עשנו ולו אנחנו", שמופיעה בסידורים מסוימים ומדגישה את השייכות שלנו לה'.
4. "עמו אנחנו וצאן מרעיתו" – המשך הפסוק הקודם ממחיש את הקשר בין ה' לעם ישראל כרועה לצאנו. המאמר מסביר שזהו דימוי של השגחה ודאגה: כשם שהרועה שומר על צאנו ומספק להם את צורכיהם, כך ה' דואג לעמו. זו גם תזכורת ליחסי התלות והאמון שיש לנו עם ה'.
5. "בואו שעריו בתודה, חצרותיו בתהילה, הודו לו ברכו שמו" – הפסוק האחרון הוא הזמנה להיכנס למקום הקדוש (במקור – בית המקדש) מתוך תודה ושבח. המאמר מפרש זאת כקריאה להכיר בחסדי ה' בכל עת, גם בזמנים של שגרה, ולברך אותו על כך. "ברכו שמו" מוסיף ממד של כבוד לשם ה', שהוא מקור כל הברכות.
6. "כי טוב ה', לעולם חסדו, ועד דור ודור אמונתו" – הסיום הוא הצהרה על טובו של ה', חסדו הנצחי ואמיתותו לדורות. המאמר מדגיש שזו תזכורת לכך שהקשר עם ה' אינו חד-פעמי, אלא מתמשך ויציב, והוא הבסיס להכרת התודה שבמזמור.

משמעות ומנהגים:
עוד נוסיף ש"מזמור לתודה" נאמר עד היום בתפילת שחרית בעדות רבות (למעט בימים שבהם אין אומרים תחנון, כמו שבת וחגים), כחלק מהכנת הלב לשבח ולהודיה. יש בו סגולה לשמחה ולברכה, והוא נחשב תפילה שמזמינה השגחה אלוקית. בעבר, כאשר הוקרב קורבן תודה במקדש, ליוו אותו במזמור זה, וכיום הוא משמש כתחליף רוחני לכך.

סיכום:
"מזמור לתודה" הוא שיר של שמחה, הכרת תודה ואמונה, הקורא לאדם להודות לה' על חסדיו הגלויים והסמויים. המזמור מזכיר לנו את מקומנו בעולם כנבראים התלויים בבורא, ומעודד אותנו לגשת לעבודת ה' מתוך שמחה וצהלה, תוך הכרה בטובו הנצחי.

המזמור

א מִזְמ֥וֹר לְתוֹדָ֑ה הָרִ֥יעוּ לַ֝יהוָ֗ה כָּל-הָאָֽרֶץ: ב עִבְד֣וּ אֶת-יְהוָ֣ה בְּשִׂמְחָ֑ה בֹּ֥אוּ לְ֝פָנָ֗יו בִּרְנָנָֽה: ג דְּע֗וּ כִּֽי-יְהוָה֮ ה֤וּא אֱלֹ֫הִ֥ים הֽוּא-עָ֭שָׂנוּ (ולא)  וְל֣וֹ אֲנַ֑חְנוּ עַ֝מּ֗וֹ וְצֹ֣אן מַרְעִיתֽוֹ: ד בֹּ֤אוּ שְׁעָרָ֨יו | בְּתוֹדָ֗ה חֲצֵרֹתָ֥יו בִּתְהִלָּ֑ה הֽוֹדוּ-ל֝֗וֹ בָּרְכ֥וּ שְׁמֽוֹ: ה כִּי-ט֣וֹב יְ֭הוָֹה לְעוֹלָ֣ם חַסְדּ֑וֹ וְעַד-דֹּ֥ר וָ֝דֹ֗ר אֱמוּנָתֽוֹ:

תהילים