כניסת שבת וחשיבות השבת

מאמר על כניסת שבת וחשיבות השבת

השבת תופסת מקום מרכזי בעולמה של היהדות, והיא מכונה על ידי חז״ל "מתנה טובה בבית גנזי" (בבלי, שבת י ע"ב). השבת מבטאת את קדושתו של הזמן, את הברית שבין עם ישראל לקב״ה, ואת ההזדמנות של האדם להתעלות מעל הממד הגשמי ולשקוע בעולמה של רוח. המושג "כניסת שבת" מציין את הרגע שבו האדם מפסיק מלאכתו הגשמית ומקבל את עול השבת כזמן מקודש, המשפיע על ששת ימי המעשה ועל כל מהות הקיום היהודי.

1. מקורות וציוויים מקראיים
השבת נזכרת בעשרת הדיברות בשני מקומות: בספר שמות ובספר דברים. במעמד הר סיני נאמר: "זָכוֹר אֶת־יוֹם הַשַּׁבָּת לְקַדְּשׁוֹ" (שמות כ, ח), ובחזרה על הדיברות בספר דברים נאמר: "שָׁמוֹר אֶת־יוֹם הַשַּׁבָּת לְקַדְּשׁוֹ" (דברים ה, יב). חז"ל למדו מכאן שיש יסוד כפול במצוות השבת: לזכור את השבת במחשבה ובדיבור, ולהישמר מאיסורים כדי לכבד את קדושתה. באופן מעשי, שמירת השבת כוללת הימנעות מל״ט אבות מלאכה (משניות שבת פ"ז), הנלמדות ממלאכת המשכן, וכן מצוות עשה של עונג שבת וכבוד שבת.

2. משמעות "כניסת שבת"
כניסת שבת מתרחשת סמוך לשקיעת החמה ביום שישי (18 דקות לפני השקיעה במנהג הנפוץ). נשים מדליקות נרות ומברכות: "בָּרוּךְ אַתָּה ה'… אֲשֶׁר קִדְּשָׁנוּ… לְהַדְלִיק נֵר שֶׁל שַׁבָּת". הרגע הזה מהווה מעין סמל מעבר בין ששת ימי החול, ימי העמל והעשייה, לבין הזמן המקודש של השבת. יש הנוהגים להוסיף נרות נוספים לכבוד בני הבית או לשם "שלום בית", שכן האור שבבית הוא סמל לשלום ולשמחה (בבלי, שבת כג ע"ב). לאחר הדלקת הנרות, השבת נחשבת כי החלה עבור אותה משפחה, והפסקת המלאכה חלה מכאן ואילך.

3. קדושת הזמן והתרוממות הרוח
לפי תורת הסוד, השבת אינה רק יום מנוחה מעבודה גשמית, אלא זמן העולה במדרגה רוחנית. בספר הזוהר מצוין כי השבת מקשרת בין העולמות העליונים לעולם הזה, והנשמה היתרה שניתנת לאדם בשבת מרוממת אותו ופותחת שערים של שמחה ושלווה. הרמב״ם (הלכות שבת פרק ל) מדגיש את החובה להתענג בשבת באכילה, בשתייה ובהלבשת בגדים נאים, לצד לימוד תורה ותפילות, כדי לכבד את קדושת היום.

4. השלכות חברתיות ומשפחתיות
השבת אינה אך ורק עניין בין האדם לבוראו, אלא גם מוסד חברתי מובהק. חז"ל קבעו (בבלי, שבת קיח ע"ב) כי הדלקת הנר ושמירת השבת הן מצוות המייצרות שלום בית, שכן בהעדר מתח ותחרות סביב פרנסה ומלאכה, מתפנה המשפחה לזמן איכות, לשיחה ולקרבה נפשית. הרבה מנהגים, כגון סעודות השבת בהשתתפות כל בני הבית ושירי השבת (זמירות), נועדו להעצים את תחושת ההרמוניה המשפחתית והקהילתית. כך, השבת מעצבת חיים יהודיים שבהם הרווחה הרוחנית והחברתית משולבות זו בזו.

5. מעין עולם הבא
חז"ל תיארו את השבת כ"מעין עולם הבא" (בבלי, ברכות נז ע"ב), מפני שבשבת האדם מתנתק מטרדות היומיום ומתמקד בענייני קודש, במשפחה, בלימוד ובמנוחה. שבת מאפשרת לאדם להציץ לרגע על מציאות מתוקנת, שבה נפש האדם מתאזנת ומוצאת מנוחה משאיפות ותחרות. זהו מצב אידיאלי שהעולם עתיד להגיע אליו באחרית הימים, כשהרוח תגבר על החומר. בכל שבת, אנו זוכים לטעימה קטנה מאותו מצב גאולה.

6. השפעה על ימות החול
חכמי המוסר והחסידות לימדו שששת ימי המעשה מקבלים את ברכתם מן השבת. השבת ממלאת את האדם בכוחות רוחניים המתפזרים לאורך השבוע. בדומה לטעינה אנרגטית, כניסת השבת היא הרגע שבו האדם "מתנתק מהשקע" של העולם החומרי כדי להתחבר למקור עילאי של אור וקדושה. יוצא אפוא שככל שהשבת נשמרת יותר בקדושה, כך חיי החול של האדם מתמלאים יותר בברכה ובסייעתא דשמיא (עזרה משמים).

7. חשיבות ההכנה לכניסת שבת
בהלכה ובמסורת היהודית הודגשה תמיד חשיבות ההכנה לשבת. כבר מראשיתו של יום שישי (ואף קודם לכן), אדם מסדר את ענייניו, מכין מטעמים ראויים ורוכש מצרכים מובחרים לכבוד השבת (בבלי, שבת קיט ע"א). יש האומרים שזו גם הזדמנות לתיקון פנימי – כשם שמנקים ומייפים את הבית, כך מוטל על האדם לבחון את מעשיו ולסדר את ענייני הנפש כדי להיכנס לשבת בטהרה. ההכנה לשבת תורמת להרגשה שהשבת היא אורח נכבד ויקר שמגיע מדי שבוע, ועלינו להקביל את פניו כראוי.

8. מנוחה עם משמעות
השבת מצווה עלינו "לשבות ממלאכה", אך אין זו בטלה גרידא. להיפך, משמעות השביתה היא מנוחה שתכליתה חידוש חיוניות הנפש וקישור עמוק לה'. רבים מנצלים את השבת ללימוד תורה, לשיח משפחתי ולתפילות ארוכות ומיוחדות. זו מנוחה עם תוכן, המאפשרת לאדם להתבונן במעשיו, להודות על השבוע שחלף ולהתכונן לשבוע הבא.

9. סיכום כניסת שבת וחשיבות השבת – השפעתה של השבת
השבת, על כניסתה וקדושתה, ממשיכה להוות עמוד תווך בחיי העם היהודי. מחד, היא מעניקה זמן מנוחה ושחרור מלחצי העבודה והעשייה החומרית; מאידך, היא זמן של צמיחה רוחנית והתעצמות נפשית. ברגע הכניסה לשבת – בהדלקת הנרות, בקבלת שבת בבית הכנסת, ובהפסקת כל מלאכה – חלה טרנספורמציה באווירה הכללית: שקט רוחני יורד לעולם, ומשנה את תפיסת המציאות.

כך נסגר מעגל מקודש שבו האדם מודה על ברכת השבוע שחלף ומתחבר לשורשי הנשמה שלו: "וְשָׁבְתָה הָאָרֶץ שַׁבָּת לַה'" (ויקרא כה, ב). השבת מזכירה לנו שאין אנו עבדים אלא בני חורין, ושקיים בעולם ממד נצחי של קדושה ואור שאליו אנחנו מוזמנים להיכנס מדי שבוע. אין פלא אפוא שחז"ל החשיבו את השבת לאחת המצוות המרכזיות, באומרם: "אִילְמָלֵא שׁוֹמְרִים יִשְׂרָאֵל שְׁתֵּי שַׁבָּתוֹת כְּהִלְכָתָן – מִיָּד נִגְאָלִים" (בבלי, שבת קיח ע"ב). השבת, אם כן, אינה רק יום מנוחה, אלא מפתח לגאולה חברתית, אישית וכללית.

זמני כניסת ויציאת שבת

תהילים