דילוג לתוכן

יום כיפור 2025

יום כיפור 2025 – תאריכים, מנהגים, תפילות ומשמעות החג

יום הכיפורים נחשב ליום הקדוש והמרכזי ביותר בלוח השנה היהודי. ביום זה אנו עוסקים בהיטהרות, תשובה וכפרה, ומבקשים להתקרב אל הקדושה ואל הבורא. בשנת 2025 יחול יום הכיפורים בין ערב יום רביעי, 1 באוקטובר, לבין ערב יום חמישי, 2 באוקטובר (י׳ בתשרי תשפ״ו). במהלך יממה זו שוקעת השגרה, הצום ותפילות הכפרה תופסים את קדמת הבמה, ועם ישראל מתכנס לתהליך עמוק של חשבון נפש וחתימה לשנה טובה. במאמר זה נעמיק במקורותיו של יום הכיפורים, בתאריכים, במנהגים ובתפילות המיוחדות, ונבחן את המשמעות הרוחנית והאוניברסלית של היום הקדוש.


1. תאריכים והיערכות ליום כיפור 2025

כאמור, בשנת 2025 יחל יום הכיפורים בערב יום רביעי, 1 באוקטובר, לקראת שקיעת החמה. הוא יסתיים בערב יום חמישי, 2 באוקטובר, עם צאת הכוכבים. בתאריך העברי, זהו י׳ בתשרי תשפ״ו – היום העשירי לחודש תשרי, המגיע תשעה ימים לאחר ראש השנה.

א. היערכות מקדימה ליום כיפור 2025:

  1. ארוחה מפסקת: בערב יום הכיפורים, לקראת כניסת הצום, נהוג לקיים סעודה חגיגית וחגיגית–אך–קלה יחסית, הנקראת "הסעודה המפסקת". ארוחה זו מסייעת לגוף להתכונן לצום. נהוג בה להגיש מאכלים שתורמים לשובע ולשתייה מספקת, כדי להימנע ככל הניתן מתחושות צמא ורעב במהלך הצום הארוך.
  2. כפרות: מנהג רווח בתקופה שלפני יום הכיפורים הוא עריכת "כפרות", בין אם באמצעות תרנגולים ובין אם באמצעות כסף הנתרם לצדקה. רעיון הכפרה הוא להביע רצון פנימי להשתחרר מחטאים ולפעול לצדקה וחסד.
  3. הדלקת נרות: נשים מדליקות נרות לקראת כניסת החג, בדומה להדלקת נרות שבת וחג. הדלקת הנרות מבשרת את קדושת היום ופתיחתו של זמן שאסור במלאכה.

2. מהותו של יום הכיפורים – יום כיפור 2025

א. מקור היום בתורה

יום הכיפורים מוזכר בתורה (ויקרא ט״ז, ויקרא כ״ג) כיום שנועד לכפר על חטאי העם ולהביא מחילה. על פי המסורת, הוא היום שבו ירד משה רבנו מהר סיני בפעם השנייה עם לוחות הברית, אחרי שהעם חטא בעגל הזהב, ובו בישר על מחילת ה' לעם ישראל. מעמד זה הפך את יום הכיפורים לסמל של תשובה וסליחה.

ב. “שבת שבתון”

התורה מכנה את היום "שבת שבתון", ומכאן נובעת רמת האיסור החמורה על מלאכה. יום הכיפורים מאופיין לא רק בצום, אלא גם בהימנעות מחמשת העינויים הנוספים: איסור רחיצה, סיכה (שמן ובישום), נעילת נעלי עור וקיום יחסי אישות. האווירה הכללית היא של התנתקות מענייני החומר והחולין, והתמקדות בעבודת הנפש וחשבון הנפש.

ג. תשובה וכפרה

עיקרו של יום הכיפורים הוא תשובה – תהליך פנימי שבבסיסו עמידה על החטאים או החולשות, ביטוי חרטה והחלטה להשתפר ולהימנע מלחזור על אותם חטאים. על פי המקורות, הקב"ה פותח ביום הזה שערי שמיים לקבלת תשובה מכל אדם, בתנאי שנעשית בלב שלם. לכן, יום הכיפורים הוא גם יום של תקווה גדולה ואפשרות לתחילתה של שנה חדשה ונקייה.


3. מנהגי יום הכיפורים – יום כיפור 2025

א. הצום

הצום מתחיל עם שקיעת החמה בערב החג (1 באוקטובר 2025) ומסתיים עם צאת הכוכבים למחרת (2 באוקטובר). הוא נמשך כ-25 שעות. הימנעות מאוכל ושתייה משמשת אמצעי לטיהור הגוף והנפש, לביטול הצרכים החומריים ולהתמקדות בענייני רוח.

  • פטור ושיעורים: חולים, יולדות, ילדים קטנים ואנשים בעלי מצבים רפואיים מסוימים עשויים לקבל פטור מלא או חלקי מהצום, על פי הנחיות רב ורופא. במקרים אלה, לעיתים שותים "לפי שיעורים" – כמויות קטנות ובמרווחי זמן מיוחדים – כדי לצמצם את חילול הצום ולשמור על הבריאות.

ב. לבוש לבן

מנהג נפוץ ביום הכיפורים הוא ללבוש בגדים לבנים, כסמל לטוהר ולכפרה ("אם יהיו חטאיכם כשנים – כשלג ילבינו"). גברים רבים לובשים "קיטל" – בגד לבן דמוי חלוק, המסמל מעין בגדי מלאכים או בגדי מתים, תזכורת לצניעות ולקוצר חיי האדם.

ג. מניעת חמישה עינויים נוספים

מלבד הצום, כבר הוזכרו חמשת העינויים:

  1. איסור רחיצה (למעט שטיפת ידיים עד קשרי האצבעות או לצרכים היגייניים דחופים).
  2. איסור סיכה בשמנים, קרמים או בושם.
  3. נעילת סנדל של עור – נועלים נעלי בד או גומי, זכר לענווה ולפרידה מנוחות מופרזת.
  4. איסור יחסים אינטימיים – שמירת קדושת היום ברמה אישית.
  5. איסור אכילה ושתייה (כאמור, זהו הצום המרכזי).

4. סדר התפילות ביום הכיפורים – יום כיפור 2025

ימי חג ומועדים ביהדות מלווים בתפילות מיוחדות, אך ביום הכיפורים יש סדר תפילות עשיר במיוחד, והוא מורכב מחמש תפילות עיקריות:

  1. תפילת ערבית + כל נדרי (בערב יום הכיפורים):
    • עם כניסת הצום, נערכת בבתי הכנסת תפילת ערבית חגיגית.
    • הרגע המשמעותי הוא אמירת "כל נדרי", פיוט-תפילה שבו אנו מבטלים נדרים ושבועות שאולי לא נעמוד בהם. זהו רגע של שחרור, המסמל רצון להתחיל מחדש בלי כבלים של הבטחות בלתי ממומשות.
    • אווירה מרגשת במיוחד שורה בבית הכנסת, לעיתים בליווי ניגון מסורתי עתיק.
  2. שחרית (בבוקר יום הכיפורים):
    • התפילה כוללת חזרה על עיקרי התשובה והסליחה.
    • נוהגים לקרוא בתורה מפרשת "אחרי מות" (ויקרא ט״ז), העוסקת בעבודת הכהן הגדול ביום הכיפורים במקדש, ובטקס הווידוי על חטאי ישראל.
    • לאחר קריאת התורה, אומרים הפטרה מספר ישעיהו המדגישה את עיקר ערך הצום בעיני ה': צדקה וחסד יותר מהפגנת צומות ריקה מתוכן.
  3. מוסף:
    • תפילת מוסף היא ארוכה ומיוחדת ביום הכיפורים. במרכזה ה”עבודה” – תיאור טקס הכהן הגדול בבית המקדש, שבו נכנס לקודש הקודשים והתפלל על עם ישראל.
    • קטע “העבודה” מלווה בכריעות ובהתפשטות (השכיבה על הרצפה) בזמנים מסוימים, לזכר ההשתחוות שהייתה במקדש עצמו.
  4. מנחה (אחר הצהריים של יום הכיפורים):
    • שוב קוראים בתורה (פרשת "קדושים"), ובה נזכרים דינים מחמירים בתחום האתיקה והמוסר.
    • בסיום הקריאה בתורה, קוראים בהפטרה את ספר יונה, המגולל את סיפורו של הנביא שנשלח להוכיח את אנשי נינוה לחזור בתשובה. סיפור זה ממחיש כיצד גם הגויים שנענו לקריאה לתשובה זכו למחילה מהאל.
  5. נעילה (לפני סיום הצום, לקראת השקיעה):
    • זוהי התפילה החגיגית והעמוקה ביותר ביום הכיפורים, המתארת את "נעילת השערים" – רגע החתימה הסופית של דינו של האדם לשנה הקרובה.
    • סגנון התפילה נרגש ומתעצם, קהל המתפללים קורא "פתח לנו שער בעת נעילת שער" בתחנונים.
    • בתום תפילת נעילה תוקעים בשופר תקיעה גדולה, המכריזה על סיום הצום ועל תקווה לשנה של מחילה וגאולה.

5. המשמעות הרוחנית של יום הכיפורים

א. תיקון עצמי וחברתי

יום הכיפורים מכוון את האדם לחשבון נפש פנימי, אבל גם חורג מעבר למימד האישי. רעיון הסליחה והכפרה אינו מוגבל להתייחדות עם הקב”ה, אלא כוללים גם תיקון מערכות היחסים עם הזולת. חז”ל מדגישים כי חטאים שבין אדם לחברו דורשים בקשת מחילה אישית מהנפגע, ורק לאחר מכן אפשר לזכות למחילה אלוקית שלמה.

ב. ביטוי של אחדות

יש הנוהגים לבקש סליחה מחברים, קרובי משפחה ומכרים לפני כניסת יום הכיפורים. אווירה כללית של סולחה ופיוס אופפת את העם, והגבולות בין עשירים לעניים, גדולים לקטנים, מיטשטשים לטובת תחושת אחווה. בתי הכנסת מתמלאים לעיתים באנשים שאין דרכם לפקוד אותם במהלך השנה, מתוך הכרה בערך היום ובקדושתו.

ג. הסמליות של הכהן הגדול

בתפילת מוסף, אנו חוזרים ומתארים את עבודת הכהן הגדול ביום הכיפורים בבית המקדש. הכהן הגדול היה מכפר על העם באמצעות קורבנות ווידויים. גם בהיעדר מקדש בימינו, זיכרון הטקס מזכיר לנו שהכפרה תלויה הן במאמץ אישי והן בהשתייכות לכלל ישראל – וכי אנו נושאים באחריות קולקטיבית לגורלנו.


6. סיום הצום והמשך השנה

תפילת נעילה, רגעי הסיום של יום הכיפורים, מגבירים את התפילה והתחינה. כאשר מתקרבים לצאת הכוכבים, מורגשת התעלות מיוחדת בשל המודעות לכך שהזמן המתוקן לכפרה מגיע לשיאו. עם סיום התפילה ותקיעת השופר, נוהגים רבים לברך זה את זה בברכות לשלום ולבריאות. מיד לאחר מכן, מקובל לגשת ל”שבירת הצום” בארוחה קלה: משקאות חמים, עוגות או מאכל קל כדי להחזיר לגוף את האנרגיה החסרה.

יום הכיפורים אינו עומד לבדו. הוא חלק מתהליך שלם המתחיל בחודש אלול (חודש הסליחות) וממשיך בעשרת ימי תשובה שבין ראש השנה ליום הכיפורים. לאחר החוויות העוצמתיות של יום זה, אנו עוברים בחטף לחג הסוכות, חג האסיף והשמחה, שבו אנו יוצאים מהבתים לסוכה, מסמלים את האמונה והביטחון בה'. כך, המעבר החד מיום של שיא הרצינות והקדושה לשמחה של סוכות מלמד על המחזוריות העמוקה של החיים היהודיים – חשבון נפש ותשובה מצד אחד, ושמחה וביטחון גואל מצד שני.


7. סיכום

יום הכיפורים בשנת 2025 יחל בערב יום רביעי, 1 באוקטובר, ויסתיים בערב יום חמישי, 2 באוקטובר. זהו יום המביא לידי ביטוי את עומק הרוח והמסורת היהודית: יום שבו הצום, התפילות וההתרחקות מענייני החומר מייצרים פסק זמן מקצב החיים הרגיל, ומעניקים הזדמנות לריכוז פנימי, לבחינה עצמית ולחתירה לתיקון.

הדגש בתפילות יום הכיפורים הוא על וידויים חוזרים, על בקשת מחילה, ועל ביטוי של תמימות וחרטה כלפי הבורא. באותה נשימה, היום מלמד אותנו עד כמה חשובה והכרחית גם סליחה בין אדם לחברו, שכן חרטה אמיתית מסתיימת בתיקון הנעשה בפועל בסביבתנו. עבודת הכהן הגדול המוזכרת בתפילת מוסף מזכירה כי אנו חלק מכלל ישראל, וכי לכל אחד מאיתנו יש אחריות על קהילתנו ועמנו.

יום הכיפורים מקפל בתוכו גם מסר אוניברסלי: בכל אדם יש יכולת להתחדש ולהשתנות לטובה, לשוב אל נגעה צלמו המוסרי והערכי המקורי. הצום משמש כלי לעידוד הרוחניות והנשמה, והאיסורים הרבים באים לשחרר אותנו מתלות בגוף ובחומר, ולכוונן אותנו אל החשוב באמת – תיקון ושיפור של "האני" והיחס עם הזולת.

כך, יום הכיפורים נותר איתן כדובדבן שבראש המערכת הרוחנית של השנה. הפסקת התנועה בכבישים בישראל, בתי עסק סגורים ברחבי העולם היהודי, בתי הכנסת המתמלאים מתפללים – כל אלו משקפים את עוצמתו של היום ואת מידת הרצינות שמקנה לו העם לדורותיו. ברמה האישית, זוהי קריאה לשבת עם עצמנו ולשאול: היכן טעינו השנה? היכן פגענו בזולת או החמצנו את הפוטנציאל שלנו? ומה אפשר לשפר כדי להיכנס לשנה החדשה עם לב נקי ומבט אופטימי?

בשעות הערב של יום הכיפורים, עם תום ה"נעילה" ותקיעת השופר הרועמת, נסגרת לה תקופה של דין וחסד, ומתחיל האור החדש – אור של סליחה ושל תקווה לשנה הבאה עלינו לטובה. יהי רצון שיום הכיפורים 2025 יהיה עבור כולנו יום של התנקות רוחנית, תקומה פנימית, ואחדות לבבות – ושנזכה לאור גדול של סליחה וחיבור. גמר חתימה טובה!

תהילים

שתפו אותי