יום ירושלים 2025 – מאמר בנושא יום ירושלים, מנהגיו, תפילותיו והיבטיו השונים, חל בערב יום ראשון, 25 במאי 2025 – יום שני, 26 במאי 2025.
מבוא והקשר היסטורי
יום ירושלים הוא אחד המועדים המשמעותיים והצעירים יחסית בלוח השנה הישראלי, והוא מצוין לציון איחוד העיר ירושלים תחת שלטון ישראל במהלך מלחמת ששת הימים בשנת 1967. עד לאותה מלחמה הייתה ירושלים מחולקת בין ישראל לבין ירדן, כאשר העיר העתיקה ומרבית המקומות הקדושים ליהדות, לנצרות ולאסלאם נמצאו מעבר לגבול הירדני. בשלושת הימים הראשונים למלחמה, צה"ל ניהל קרבות עיקשים על מנת להסיר את האיום הירדני בירושלים. ב־7 ביוני 1967 (כ"ח באייר תשכ"ז) שוחררה העיר העתיקה, וכוחות הצנחנים הגיעו אל הכותל המערבי.
לאחר מלחמת ששת הימים, הכריזה ממשלת ישראל על כ"ח באייר כיום חג לאומי שייקרא "יום ירושלים" ובו יינתן ביטוי לאירוע ההיסטורי ולחשיבות הרוחנית, הדתית והלאומית של העיר. לאורך השנים, יום זה הפך לחג המצוין על ידי מגוון רחב של קהילות, הן דתיות והן חילוניות, המבקשות להודות על הזכות לגשת באופן חופשי אל המקומות הקדושים ולהשתתף בפעילויות המבטאות את הקשר העמוק לירושלים.
מועד החג בשנת 2025
בשנת 2025 יחול יום ירושלים בערב יום ראשון, 25 במאי, ויימשך עד יום שני, 26 במאי. על פי הלוח העברי, יום זה חל בכ"ח באייר תשפ"ה. תיאום התאריך בין הלוח העברי ללוח הלועזי עשוי להשתנות משנה לשנה, אולם מהות החג נותרת קבועה: ציון איחודה של ירושלים והחזרת הגישה אל המקומות הקדושים לעם היהודי, ובהם הכותל המערבי והר הבית.
חשוב לציין כי יום ירושלים מגיע לאחר ל"ג בעומר ולפני חג השבועות, וכך משתלבים החגים והמועדים באביב ובתחילת הקיץ בלוח השנה העברי. מאחר שמדובר ביום חגיגי, הוא מתאפיין באירועים רבי-משתתפים, בעיקר בירושלים עצמה, אך גם באזורים נוספים בארץ ובקהילות יהודיות בעולם.
המשמעות הדתית והלאומית
ירושלים נחשבת ללבו הפועם של העם היהודי זה למעלה משלושת אלפים שנה. מאז כינונה כבירת ישראל בימי דוד המלך, הייתה העיר מוקד רוחני ותרבותי עצום. בית המקדש הראשון, שבנה שלמה המלך, וכן בית המקדש השני ששוקם בתקופת שיבת ציון, הפכו את ירושלים למקום המרכזי בפולחן היהודי, והעולים לרגל היו פוקדים אותה בשלושת הרגלים. לאורך דורות של גלות, נשמר הזיכרון והגעגוע לעיר באמצעות תפילות, פיוטים וסמלים תרבותיים.
בתקופה המודרנית, שחרור העיר העתיקה ואיחודה של ירושלים ב־1967 חיזקו את התחושה שעידן הגאולה מתקרב ושחלום הדורות נעשה למציאות. כך, יום ירושלים מהווה עבור יהודים רבים יותר מיום זיכרון היסטורי; הוא יום הודיה דתי ותחושת סגירת מעגל עמוקה. בצד הלאומי, מדובר באחד הסמלים החזקים ביותר של הריבונות הישראלית ושל יכולת המימוש של חזון היסטורי ארוך טווח.
מנהגים ואירועים מרכזיים
ביום ירושלים מתקיימות חגיגות, טקסים ותהלוכות בירושלים עצמה ובמוקדים נוספים בארץ. אחד מן האירועים המסורתיים והמרכזיים ביותר הוא "ריקוד הדגלים": אלפי משתתפים, בעיקר בני נוער וצעירים, צועדים ברחובות ירושלים כשהם מניפים את דגלי ישראל. התהלוכה עוברת בשערי העיר העתיקה, לעיתים דרך הרובע המוסלמי, ומסתיימת ליד הכותל המערבי בשירה ובריקודים סוערים.
נוסף על כך, עיריית ירושלים, לצד ארגונים שונים, מארגנת מופעים פומביים, הופעות מוזיקליות, סיורים מודרכים ברובע היהודי ובנקודות ציון חשובות בהיסטוריה של העיר. בשנים האחרונות, משולבות בחגיגות גם פעילויות חינוכיות ותערוכות המספרות את סיפור ירושלים לדורותיה, במטרה לקרב את הציבור הרחב אל עומק ההיסטוריה והתרבות של העיר.
כמו כן, מוסדות חינוך בכל רחבי הארץ מקיימים פעילויות והסברים על חשיבות העיר. תלמידים לומדים על ערכה ההיסטורי והדתי של ירושלים, על הקשר ההיסטורי שלה לעם היהודי ועל המאמצים שהושקעו לאורך הדורות כדי לשמור על זיקת העם לעיר ועל האחדות הלאומית סביבה.
תפילות ומנהגים דתיים
היבט מרכזי ביום ירושלים הוא ההודיה הדתית על השיבה למקומות הקדושים. בקהילות דתיות וציוניות, נהוג להוסיף בתפילה אמירת "הלל" מלא עם ברכה (אם כי הדבר שנוי במחלוקת הלכתית בחלק מהקהילות), מתוך ראיית השחרור ואיחוד ירושלים כמעשה נס של ממש. חלק מהמתפללים רואים ביום זה המשך ישיר לרעיונות התחייה הלאומית שהתגשמו בהקמת המדינה (המצוינת ביום העצמאות), וכך יום ירושלים נתפס בעיניהם כחוליה משלימה בשרשרת הנסים הלאומיים של דורנו.
בבתי כנסת רבים אומרים "תפילה לשלום ירושלים", בתוספת נוסחים ייחודיים שחוברו לאחר מלחמת ששת הימים. חוגים דתיים שונים מקיימים גם אירועי לימוד בשעות הלילה ("תיקון ליל יום ירושלים"), ובמהלכם נלמדים מקורות מהתנ"ך ומהמדרש שעניינם חשיבות העיר, תרומתה להיסטוריה הלאומית והאוניברסלית, ומעמדה כסמל לשלום ולחיבור בין העולמות.
סיורי סליחות בכותל ובסביבתו
על אף שסליחות נהוג לומר בחודש אלול, בשנים האחרונות התפתח מנהג חדש בקרב קבוצות מסוימות לקיים "סיורי סוד ופיוט" גם ביום ירושלים. משתתפים יוצאים בשעות הלילה לסיור בעיר העתיקה, תוך שירה של פרקי תהילים ושירים על ירושלים, ביקור בסמטאות הרובע היהודי וסיפור על אודות שחרורה במלחמת ששת הימים. הסיורים מסתיימים פעמים רבות בתפילה חגיגית או אמירת הלל בכותל.
מנהג זה הוא דוגמה נוספת לאופן שבו יום ירושלים אינו רק יום של הופעות ותהלוכות, אלא גם של התבוננות רוחנית עמוקה יותר – מעין תחושה שהעיר מציעה הזדמנות להתחבר להיסטוריה הקדושה של העם ולגורלו המשותף.
היבטים חינוכיים ותרבותיים
בכל רחבי הארץ, ובעיקר בבתי הספר ובתנועות הנוער, מקדישים שיעורים וסדנאות מיוחדות ליום ירושלים. התלמידים לומדים על ההיבטים ההיסטוריים של העיר, על מסורותיה הדתיות ועל המשמעות הלאומית של איחוד ירושלים במלחמת ששת הימים. נערכים טקסים שבהם שרים שירי ירושלים מוכרים, כמו "ירושלים של זהב" ו"על כפיו יביא". הטקסים הללו מזכירים שהעיר אינה רק סמל לאומי אלא גם מקור השראה תרבותי עשיר.
במקביל, כלי התקשורת מציינים את היום בפרסומים ותוכניות מיוחדות. תכניות טלוויזיה ורדיו מעניקות מקום לסיפורים אישיים של ותיקי ירושלים, לחיילים שהשתתפו בקרבות ולדמויות מופת שעיצבו את פני העיר. בדרך זו, יום ירושלים חורג מגבולות החג הדתי-מסורתי והופך ליום לאומי של זיכרון, גאווה, חינוך ותרבות.
אחדות מול מציאות מורכבת
אין להתעלם מהמציאות הפוליטית והחברתית המורכבת בירושלים, עיר שבה מתגוררות אוכלוסיות מגוונות – יהודים, ערבים מוסלמים, נוצרים, חילונים, דתיים וחרדים – לעיתים באזורים נפרדים ובאורח חיים שונה מאוד. למרות שהאידיאל של יום ירושלים דוגל באחדות ובהכרה בערכה ההיסטורי של העיר לכלל הדתות, הרי שהמחלוקות הפוליטיות עדיין קיימות.
עבור חלק מן התושבים הערבים, "יום ירושלים" אינו בהכרח יום חגיגי. יש המייחסים אליו היבטים של מחאה או של ערעור על מדיניות הממשלה. יחד עם זאת, מדינת ישראל מבקשת להציג ביום זה את פניה של ירושלים כעיר פתוחה, המקבלת אל תוכה את כל הקהילות. לפיכך, יום ירושלים הוא גם תזכורת לצורך בסובלנות דתית ולאומית, ולצורך בשיח מכבד בין כלל האוכלוסיות.
סיכום והיבט לעתיד
יום ירושלים, החל בשנת 2025 בערב יום ראשון, 25 במאי, ונמשך עד יום שני, 26 במאי, מהווה ציון דרך חשוב בהיסטוריה המודרנית של העם היהודי ושל מדינת ישראל. הוא מסמל את הגשמת התפילות והגעגועים של דורות ליהודים שהשתוקקו להגיע אל עיר הבירה שלהם ולהתפלל בה בחופשיות. הוא חג לאומי המשקף את הזיקה העמוקה של עם ישראל אל ההיסטוריה והמורשת שלו, את שמחתו על הישגים פוליטיים וצבאיים, ואת מחויבותו להוסיף ולפתח את העיר העתיקה והחדשה כאחד.
אף שחג זה מעורר לא פעם מחלוקות פוליטיות וחברתיות, חיוניותו טמונה בתזכורת שהעיר ירושלים, על כל רבדיה השונים, היא לבה של ההוויה הישראלית. ציבור גדול בישראל רואה בה מקום מקודש ובעל ערך היסטורי-תרבותי שאין לו תחליף. ההתכנסות בשעריה, השמחה ברחובותיה והתפילות הנישאות בכותל המערבי מבטאות את התקווה לכך שהרוח של ירושלים, כרך של שלום ואחדות, תוסיף להאיר את דרכו של העם במדינתו. יום ירושלים, אם כן, משלב בין התרוממות רוח ללאומית והודיה דתית לבין מבט מפוכח על אתגרי ההווה והעתיד, תוך שאיפה מתמדת לחיזוק מעמדה של העיר כמוקד של קדושה, תרבות וסובלנות.
יום ירושלים 2025