הדלקת נרות שבת – לאחר הדלקת הנרות האישה עוצמת את עיניה או מכסה אותן בידיה, מברכת ולאחר מכן שוב מביטה בנרות. בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, אֲשֶׁר קִדְּשָׁנוּ בְּמִצְוֹתָיו וְצִוָּנוּ לְהַדְלִיק נֵר שֶׁל שַׁבָּת.

יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ, יְיָ אֱלֹהַי אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל, שֶׁתְּחוֹנֵן אוֹתִי וְאֶת אִישִׁי וְאֶת כֹּל קְרוֹבַי, וְתִתֶּן לָנוּ וּלְכָל יִשְׂרָאֵל חַיִּים טוֹבִים וַאֲרֻכִּים, וְתִזְכְּרֵנוּ בְּזִכְרוֹן טוֹבָה וּבְרָכָה, וְתִפְקְדֵנוּ בִּפְקֻדַּת יְשׁוּעָה וְרַחֲמִים, וְתַשְׁכֵּן שְׁכִינָתְךָ בֵּינֵינוּ, וְזַכֵּנוּ לְגַדֵּל בָּנִים וּבְנֵי בָנִים חֲכָמִים וּנְבוֹנִים אוֹהֲבֵי יְיָ, יִרְאֵי אֱלֹהִים, אַנְשֵׁי אֱמֶת זֶרַע קֹדֶשׁ, בַּיְיָ דְּבֵקִים וּמְאִירִים אֶת הָעוֹלָם בְּתּוֹרָה וּבְמַעֲשִׂים טוֹבִים וּבְכָל מְלֶאכֶת עֲבוֹדַת הַבּוֹרֵא. אָנָּא, שְׁמַע אֶת תְּחִנָּתִי בִּזְכוּת שָׂרָה וְרִבְקָה רָחֵל וְלֵאָה אִמּוֹתֵינוּ, וְהָאֵר נֵרֵנוּ שֶׁלֹּא יִכְבֶּה לְעוֹלָם וָעֶד, וְהָאֵר פָּנֶיךָ וְנִוָּשֵׁעָה. אָמֵן.

הדלקת נרות שבת: סגולות ומנהגים

הדלקת נרות שבת היא אחת המצוות המוכרות והאהובות ביותר ביהדות, ובה טמונים יסודות רוחניים, הלכתיים וחברתיים. במהלך הדורות התפתחה סביב מצווה זו שורה של מנהגים וסגולות, כאשר עיקרן הוא הבאת אור ושלום לבית ונוכחות קדושה המפרידה בין ימי החול לשבת. במאמר זה נרחיב על מקור המצווה, דרכי קיומה, הסגולות הנלוות אליה והמנהגים שהתעצבו בקהילות ישראל.

1. מקור המצווה וחשיבותה
חכמי התלמוד קבעו כי הדלקת הנר בערב שבת היא חובה מדברי סופרים (בבלי, שבת כג ע"ב). הטעם הבסיסי הוא "שלום בית": שהבית יהיה מואר, ולא יתהלכו דריו בחושך ויכשלו. אולם הרמב"ם (הלכות שבת פרק ה) מדגיש כי אין מדובר רק בצורך טכני, אלא גם בעניין רוחני: נר השבת מסמל את כבוד השבת ואת עונג השבת. כפי שנאמר "וְקָרָאתָ לַשַּׁבָּת עֹנֶג" (ישעיה נח, יג), כך נר דולק מוסיף שמחה, חום ונועם לאווירה הביתית.

2. זמן ההדלקה ומנהגים שונים
מנהג נפוץ הוא להקדים ולהדליק את הנרות 18 דקות לפני השקיעה (בארץ ישראל ואף בקהילות אחרות בעולם), כדי להוסיף מחול על הקודש ולא להסתכן באיחור שיביא לחילול שבת. ישנן נשים המדליקות 20 או 30 דקות קודם, בהתאם למסורות מקומיות. בכל מקרה, חשוב להקפיד שההדלקה תתבצע לפני שקיעת החמה, כדי לצאת ידי חובת המצווה.

נשים הן בדרך כלל אלה שמדליקות את הנרות, משום שהן "עיקרו של הבית" (בבלי, יומא ב ע"א) ובכך מוסיפות קדושה לאווירה המשפחתית. אם האישה אינה נוכחת, מוטל על הבעל להדליק את הנרות או על אדם אחר מבני הבית. בקהילות מסוימות, לאחר הדלקת הנרות נהוגה תפילה אישית על שלום הבית, על הצלחת הילדים ועל בריאות המשפחה, מתוך אמונה שהשעה הזו מסוגלת לתפילות.

3. מספר הנרות ואופן ההדלקה
המנהג הבסיסי הוא להדליק שני נרות, כנגד "זכור" ו"שמור" שבדיברות (שמות כ, ח; דברים ה, יב). יש המוסיפים נר לכל ילד במשפחה, וכך נוצרת שורה של נרות ההולכת וגדלה עם השנים. בכל אופן, ההלכה דורשת לפחות נר אחד, אולם המנהג להדליק שניים הפך רווח בעולם היהודי.

אופן ההדלקה המסורתי כולל ברכה ולאחריה כיסוי עיניים, עד שסיימו לומר את הנוסח: "בָּרוּךְ אַתָּה ה' אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, אֲשֶׁר קִדְּשָׁנוּ בְּמִצְוֹתָיו וְצִוָּנוּ לְהַדְלִיק נֵר (שֶׁל) שַׁבָּת קוֹדֶשׁ". הסיבה לכיסוי העיניים נעוצה במחלוקת הלכתית: האם הברכה צריכה להיאמר לפני ההדלקה או אחריה? המנהג פותר זאת כך שהאישה מדליקה, ואז מכסה את עיניה כדי "לא ליהנות מהאור" לפני הברכה, וכשהיא מסיימת את הברכה – היא מגלה את עיניה אל אור הנרות.

4. סגולות וכוח תפילה
למצווה זו יוחסו במשך הדורות סגולות רבות. ראשית, נר השבת מוכר כסגולה לשלום בית ולמניעת מריבות ומחלוקות. בית מואר משרה אווירה של רוגע ושלווה, והערב הקדוש הופך לגדוש בקדושה וכבוד הדדי. בנוסף, ישנה אמונה כי זמן ההדלקה הוא עת רצון, ובפרט בשעה שהאישה גומרת לומר את הברכה. נשים רבות מנצלות רגע זה לבקש על בריאות, פרנסה, הצלחת צאצאיהן בלימוד התורה והדרך ארץ, ושפע של ברכה בכל תחומי החיים.

עוד סגולה מפורסמת היא שאישה שנזהרת בהדלקת נרות ומקפידה עליה כראוי, זוכה ללידה קלה ולגדל בנים תלמידי חכמים (בבלי, שבת לב ע"ב). לרעיון זה יש היבט מעשי של התמסרות האם בתפקידה הרוחני, כשהיא מחדירה בילדיה את קדושת השבת ואת משמעותה.

5. אור פנימי ושמחה רוחנית
נר השבת אינו רק סמל חיצוני, אלא גם ביטוי לאור פנימי המתגלה בשבת. השבת עצמה נקראת "מעין עולם הבא" (בבלי, ברכות נז ע"ב), והאור הרוחני הזורם בה מעורר את הלבבות לחוש שלום פנימי וקירבה בינאישי. ברובד עמוק יותר, מדגישים בעלי החסידות כי האור שבנר השבת הוא גילוי של "נשמה יתרה", אותה מדרגת נשמה שהאדם זוכה לה בשבת. כאשר אנו מדליקים נרות, אנו מזמינים את השכינה לשכון בביתנו ומבטיחים חיבור חי עם המקור האלוקי.

6. הדלקת נרות בחגים ומועדים
לצד נרות השבת, קיימים גם נרות החג (כגון ראש השנה, סוכות, שמחת תורה, פסח ושבועות), אך בהם יש הבדלים הלכתיים: ניתן להדליק ביום טוב מנר דולק לנר חדש, כיוון ש"הותרה הבערה" לצורך אוכל נפש. נשים רבות מדליקות אף נרות בימים טובים עם נוסח ברכה שונה: "להדליק נר של יום טוב".

7. חינוך הילדים והמשכיות המסורת
אחת הדרכים העיקריות להנחיל את ערכי השבת היא לערב ילדים בהדלקת הנרות. יש הנוהגים לתת לילדים להדליק נר קטן משלהם, תחת פיקוח ההורים, כדי לחנכם למצווה וללמדם את חשיבות האור ואת ערך השבת. כך ילמדו הילדים לחכות לרגע הדלקת הנרות בשמחה, ואף יזכו להתחבר למשמעות העמוקה של הכנסת קדושה וזוהר לשעות השבת.

8. סיכום
הדלקת נרות שבת מהווה לב־ליבה של קבלת השבת. היא מסמלת את המעבר מחול לקודש, מכניסה לבית אור פיזי ורוחני, ושומרת על המסורת הקדומה שהעניקו לנו חז"ל ואבותינו לדורותיהם. המצווה עצמה אינה רק חובה טכנית, אלא דרך להעצים את ערך השלום והשמחה בבית, ליצור חיבור פנימי לקדושת השבת, ולרומם את האדם למדרגה נשגבת יותר.

מכל ההיבטים הללו עולה שהתאורה הניתנת על ידי נרות השבת אינה מסתכמת בתועלת מעשית: היא מוסיפה ממד רוחני של שמחה ואחדות, פורשת את כנפי השכינה על בני הבית ומאפשרת לכל אחד לחוות את השבת כ"יום מנוחה וקדושה". מי שנזהר לקיים מצווה זו בדקדוק ובהתלהבות זוכה, לפי המסורת, לשפע סגולות וברכות, ומחזק בכך את הזהות היהודית ואת תחושת הקדושה ההולכת ומופצת לכל ימות השבוע.

זמני כניסת ויציאת שבת

עיר	כניסת שבת	יציאת שבת
חיפה	טוען…	טוען…
תל אביב	טוען…	טוען…
ירושלים	טוען…	טוען…
טבריה	טוען…	טוען…
באר שבע	טוען…	טוען…

תהילים