ברכת מעין שלש

ברכת מעין שלוש היא ברכה קצרה שתיקנו חכמים כמעין סיכום או תמצית של ברכת המזון, ונאמרת לאחר אכילת אחד משלושה סוגי מזון שמקורם בשבעת המינים, כאשר כמות האכילה מחייבת ברכה אחרונה:

1. מאכלי דגן (עוגות, עוגיות, פסטה וכדומה) שאינם לחם ממש.
2. יין או מיץ ענבים.
3. פירות משבעת המינים (תמרים, תאנים, רימונים, זיתים וענבים – כשהם נאכלים כפרי ולא כמשקה).

מכאן נובע גם השם "מעין שלוש": היא כוללת את עיקרי שלוש הברכות הראשונות של ברכת המזון (ברכה על הזנת העולם, ברכה על ארץ ישראל וברכה על ירושלים), אך נאמרת באופן מקוצר ותמציתי.

מקור הדין והמבנה

1. מקור הלכתי: חכמים תיקנו ברכה זו מפני שחובה מן התורה לברך ברכה ארוכה רק על לחם (ברכת המזון המלאה). אולם, לתוצרי דגן שאינם לחם, לפירות משבעת המינים וליין, יש חיוב מדרבנן לברך ברכה אחרונה, והיא באה “כמעין” סיכום של ברכת המזון.
2. מבנה הברכה:
   • תחילת הברכה עוסקת בהודאה לה' על המזון או המשקה שנהנינו ממנו.
   • ממשיכה בברכה על ארץ ישראל וירושלים, והבעת רצון שבמהרה יבנה המקדש (או שנשוב למקום המקדש בשלמות).
   • הסיום משתנה מעט בהתאם לסוג המזון:
     • אם אכלנו מזונות דגן, נוסח הסיום הוא "על המחיה".
     • אם שתינו יין, מסיימים ב"על הגפן".
     • אם אכלנו פירות משבעת המינים, נוסח הסיום הוא "על העץ".
3. נוסחאות שונות: בקהילות ישראל התקבעו נוסחים שונים לברכת מעין שלוש, אבל עיקרם זהה: הודאה על המזון, שבח על ארץ ישראל וירושלים, וסיום מתאים לסוג האכילה.

הלכות ועקרונות חשובים

1. כמות האכילה המחייבת: יש לאכול כ’כזית’ (בערך 27 גרם, לפי מנהג מקובל) ממאכל דגן, או לשתות 'רביעית' יין (כ-81 מ”ל לפי שיעור מקובל), או לאכול 'כזית' מפירות שבעת המינים – על מנת להתחייב בברכה אחרונה.
2. זמן הברכה: יש לברך בתוך כדי אכילה או מיד לאחריה. לכתחילה, לא כדאי להמתין זמן רב מסיום האכילה עד אמירת הברכה, כדי לא להיכנס לספק אם חלפה כבר “שיעור עיכול” (זמן שלאחריו הברכה אינה רלוונטית).
3. נוסח משולב (על המחיה ועל העץ): כאשר אדם אכל גם מעשה דגן וגם מפירות שבעת המינים באותו סעודה (ולא אכל לחם המחייב ברכת המזון), הוא משלב בברכה את שני הסיומים: "על המחיה ועל העץ". בדומה לכך, אם שתה יין ואכל עוגה, מוסיף "ועל הגפן".

סיכום
ברכת מעין שלוש היא ברכה חשובה המבטאת הוקרה והודיה על כל מזון ומשקה, למרות היותה קצרה בהשוואה לברכת המזון המלאה. מטרתה לשמור על החיבור בין קדושת המזון, מתנת הארץ וירושלים גם במקרים שאינם אכילת לחם. היא מזכירה לנו להודות על כל מתנת הבורא ולהכיר בצורך שלנו להמשיך ולשאוף לגאולה שלמה.

הברכה

בָּרוּךְ אַתָּה יְהֹוָה , אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם

(אם אכל מזונות יאמר) עַל הַמִּחְיָה ועַל הַכַּלְכָּלָה
(אם שתה יין יאמר) עַל הַגֶּפֶן ועַל פְּרִי הַגֶּפֶן
(אם אכל פֵּרוֹת משבעת מינים יאמר) עַל הָעֵץ ועַל פּרִי הָעֵץ

וְעַל תְּנוּבַת הַשָּׂדֶה, וְעַל אֶרֶץ חֶמְדָּה, טוֹבָה וּרְחָבָה, שֶׁרָצִיתָ וְהִנְחַלְתָּ לַאֲבוֹתֵינוּ, לֶאֱכוֹל מִפִּרְיָהּ, וְלִשְׂבֹּעַ מִטּוּבָהּ. רַחֵם יְהֹוָה אֱלֹהֵינוּ עָלֵינוּ, וְעַל יִשְׂרָאֵל עַמָּךְ, וְעַל יְרוּשָׁלַיִם עִירָךְ, וְעַל הַר צִיּוֹן מִשְׁכַּן כְּבוֹדָךְ, וְעַל מִזְבָּחָךְ, וְעַל הֵיכָלָךְ, וּבְנֵה יְרוּשָׁלַיִם עִיר הַקֹּדֶשׁ, בִּמְהֵרָה בְיָמֵינוּ, וְהַעֲלֵנוּ לְתוֹכָהּ, וְשַׂמְּחֵנוּ בְּבִנְיָנָהּ, וּנְבָרְכָךְ עָלֶיהָ בִּקְדֻשָּׁה וּבְטָהֳרָה.

(בשבת) וּרְצֵה וְהַחֲלִיצֵנוּ בּיוֹם הַשַּׁבָּת הַזֶּה.
(בראש־חודש) וְזכְרֵנוּ לטוֹבָה בּיוֹם רֹאשׁ הַחֹדֶשׁ הַזֶּה.
(בראש־השנה) וְזכְרֵנוּ לטוֹבָה בּיוֹם הַזִּכָּרוֹן הַזֶּה. בְּיוֹם טוֹב מִקְרָא קֹדֶשׁ הַזֶּה.
(בפסח) וְשַׂמּחֵנוּ בּיוֹם חַג הַמַּצּוֹת הַזֶּה בְּיוֹם (ביום טוב: טוֹב) מִקְרָא קֹדֶשׁ הַזֶּה.
(בשבועות) וְשַׂמּחֵנוּ בּיוֹם חַג הַשָּׁבוּעוֹת הַזֶּה בְּיוֹם טוֹב מִקְרָא קֹדֶשׁ הַזֶּה.
(בסוכות) וְשַׂמּחֵנוּ חַג הַסֻּכּוֹת הַזֶּה בְּיוֹם (ביום טוב: טוֹב) מִקְרָא קֹדֶשׁ הַזֶּה.
(בשמיני עצרת) וְשַׂמּחֵנוּ בּיוֹם שְׁמִינִי חַג עֲצֶרֶת הַזֶּה בְּיוֹם טוֹב מִקְרָא קֹדֶשׁ הַזֶּה.

כִּי אַתָּה טוֹב וּמֵטִיב לַכֹּל, וְנוֹדֶה לְךָ [יְהֹוָה אֱלֹהֵינוּ] עַל הָאָרֶץ

(אם אכל מזונות) וְעַל הַמִּחְיָה וְעַל הַכַּלְכָּלָה (של ארץ ישראל) וְעַל מִחְיָתָהּ וְעַל כַּלְכָּלָתָהּ
(אם שתה יין) וְעַל פְּרִי הַגֶּפֶן (של ארץ ישראל) וְעַל פּרִי גַפְנָהּ
(פירות שבעת המינים) וְעַל הַפֵּרוֹת (של ארץ ישראל) וְעַל פֵּרוֹתֶיהָ

בָּרוּךְ אַתָּה יְהֹוָה , עַל הָאָרֶץ וְעַל

(אם אכל מזונות) הַמִּחְיָה: (של ארץ ישראל) מִחְיָתָהּ:
(אם שתה יין) פְּרִי הַגֶּפֶן: (של ארץ ישראל) פְּרִי גַפְנָהּ:
(פירות שבעת המינים) הַפֵּרוֹת: (של ארץ ישראל) פֵּרוֹתֶיהָ:

תהילים