ברכת אשר יצר
הקדמה:
ברכת "אשר יצר" היא אחת הברכות היומיומיות המרכזיות ביהדות, והיא נאמרת לאחר עשיית צרכים גופניים (כגון שימוש בשירותים). הברכה הזו, שמקורה בתלמוד (מסכת ברכות דף ס, ע"ב), משקפת את ההכרה העמוקה של האדם במורכבות גוף האדם ובחסד האלוקי השומר על תפקודו התקין. זו תפילה קצרה אך עמוקה, המשלבת שבח לה' על הבריאה עם תודה על הבריאות היומיומית, ומזכירה לנו את הפלא שבקיום הפיזי.
הסבר לברכה:
בָּרוּךְ אַתָּה ה' אֱלקֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, אֲשֶׁר יָצַר אֶת הָאָדָם בְּחָכְמָה וּבָרָא בוֹ נְקָבִים נְקָבִים חֲלוּלִים חֲלוּלִים – הברכה פותחת בהודאה לה' על כך שברא את האדם בחכמה אלוקית מופלאה. המונח "נְקָבִים נְקָבִים חֲלוּלִים חֲלוּלִים" מתייחס למערכות הגוף המורכבות – פתחים וחללים כמו הפה, האף, הקיבה, המעיים ועוד, שכולם פועלים בהרמוניה מדהימה. החזרה על המילים מדגישה את ריבוי המערכות ואת הדיוק שבהן.
גָּלוּי וְיָדוּעַ לִפְנֵי כִסֵּא כְבוֹדֶךָ, שֶׁאִם יִפָּתֵחַ אֶחָד מֵהֶם אוֹ יִסָּתֵם אֶחָד מֵהֶם, אִי אֶפְשַׁר לְהִתְקַיֵּם וְלַעֲמוֹד לְפָנֶיךָ אֲפִילוּ שָׁעָה אֶחָת – חלק זה מבטא את הפלא שבשיווי המשקל העדין של הגוף. אם אחד מהפתחים או החללים הללו ייפתח יתר על המידה (כמו דימום בלתי נשלט) או ייסתם (כמו חסימה במעיים), האדם לא יוכל לשרוד אפילו זמן קצר. המילים "גלוי וידוע לפני כסא כבודך" מראות שהבריאה הזו אינה מקרית, אלא מעשה ידיו של ה' שמכיר כל פרט בה.
בָּרוּךְ אַתָּה אֲדֹנָי רוֹפֵא כָל בָּשָׂר וּמַפְלִיא לַעֲשׂוֹת – הברכה מסתיימת בשבח לה' כרופא כל היצורים החיים ("כל בשר") וכמי שפועל בדרך נפלאה ומופלאה ("מפליא לעשות"). זהו הכרה בכך שהבריאות היא נס מתמשך, וה' ממשיך לשמור על הגוף בכל רגע.
משמעות עמוקה יותר:
מעבר לפשט, הברכה נושאת מסר רוחני: כשם שהגוף זקוק לתפקוד מדויק, כך הנשמה זקוקה לאיזון בעבודת ה'. חז"ל רואים ב"נקבים החלולים" גם רמז לעולם הפנימי של האדם – מחשבות ורגשות שצריכים להישמר במידה הנכונה. אמירת הברכה בכוונה היא הזדמנות להודות על הבריאות הפשוטה, שלעיתים נלקחת כמובנת מאליה, ולהתחבר ליוצר ששומר עלינו בכל רגע.
בָּרוּךְ אַתָּה ה' אֱלקֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, אֲשֶׁר יָצַר אֶת הָאָדָם בְּחָכְמָה וּבָרָא בוֹ נְקָבִים נְקָבִים חֲלוּלִים חֲלוּלִים. גָּלוּי וְיָדוּעַ לִפְנֵי כִסֵּא כְבוֹדֶךָ, שֶׁאִם יִפָּתֵחַ אֶחָד מֵהֶם אוֹ יִסָּתֵם אֶחָד מֵהֶם, אִי אֶפְשַׁר לְהִתְקַיֵּם וְלַעֲמוֹד לְפָנֶיךָ אֲפִילוּ שָׁעָה אֶחָת. בָּרוּךְ אַתָּה אֲדֹנָי רוֹפֵא כָל בָּשָׂר וּמַפְלִיא לַעֲשׁוֹת.