ימי בין המצרים 2025 – תאריכים, מנהגים, תפילות ומשמעות הימים
ימי בין המצרים, המכונים גם "שלושת השבועות", הם תקופה בעלת משמעות עמוקה בלוח השנה היהודי. מדובר בפרק זמן הנמשך מיום י"ז בתמוז ועד יום ט' באב, ובמהלכו מציינים את שרשרת האירועים הקשים שהובילו לחורבן בית המקדש הראשון והשני, ולאסונות נוספים בהיסטוריה היהודית. בשנת 2025, ימי בין המצרים יחולו מיום ראשון, 13 ביולי (י"ז בתמוז), ועד יום ראשון, 3 באוגוסט (ט' באב). בתקופה זו נהוגים מנהגי אבלות והגבלות שונות, אך היא טומנת בחובה גם מסרים של תקווה, תהליכי תיקון וחזרה בתשובה. במאמר זה נתאר בהרחבה את התאריכים, המנהגים, התפילות והמשמעויות הרוחניות העומדות מאחורי ימים אלו.
1. תאריכי ימי בין המצרים בשנת 2025
- י"ז בתמוז תשפ"ה: חל ביום ראשון, 13 ביולי 2025. זהו היום הפותח את תקופת בין המצרים.
- ט' באב תשפ"ה: חל ביום ראשון, 3 באוגוסט 2025. זהו היום החותם את שלושת השבועות ומציין את שיא האבלות, היום שבו חרבו שני בתי המקדש בירושלים (האחד בשנת 586 לפנה"ס, והשני בשנת 70 לספירה), ומאורעות טרגיים נוספים אירעו בו לאורך ההיסטוריה.
התקופה שבין י"ז בתמוז לט' באב אורכת 21 יום, המכונים "שלושת השבועות" או "ימי בין המצרים" על סמך הפסוק במגילת איכה (א, ג): "כל רודפיה השיגוה בין המְצָרִים", שבדרשת חז"ל רומז על הצרות שפקדו את עם ישראל בימים אלה.
2. מקור התקופה וחשיבותה בהיסטוריה היהודית
א. אירועים היסטוריים בי"ז בתמוז
- שבירת הלוחות על ידי משה רבנו: על פי המסורת, ביום זה ירד משה מהר סיני לאחר חטא העגל ושבר את לוחות הברית.
- הבקעת חומות ירושלים: במהלך חורבן בית המקדש הראשון (על פי חלק מהמקורות) או השני (לפי מסורת רווחת), הצליחו כוחות האויב לפרוץ את החומות ולפלוש לירושלים ביום י"ז בתמוז.
ב. אירועים היסטוריים בט' באב
ט' באב נודע כיום חורבן שני בתי המקדש:
- חורבן בית המקדש הראשון בידי הבבלים, בשנת 586 לפנה"ס.
- חורבן בית המקדש השני בידי הרומאים, בשנת 70 לספירה.
- אסונות נוספים: לפי המסורת, אירועים קשים נוספים חלו באותו תאריך, כגון גזירת דור המדבר שלא ייכנס לארץ (על פי המדרש), נפילת ביתר בימי מרד בר כוכבא, וגירוש יהודי ספרד שהחל אף הוא בתשעה באב בשנת 1492.
ההצטברות של אסונות לאורך הדורות העניקה לימים אלו אופי של אבלות כבדה ושל התכנסות קהילתית ולאומית לחשבון נפש.
3. מנהגי האבלות בתקופת בין המצרים 2025
על פי מנהגי ישראל, נהוגים מספר הגבלות ומנהגי אבלות כדי לזכור ולהמחיש את הצער על חורבן המקדש וגלות השכינה. ההלכה מחלקת את שלושת השבועות לשתי תקופות עיקריות:
- מי"ז בתמוז ועד ראש חודש אב (13 ביולי – 31 ביולי 2025 לערך): בתקופה זו אין נישאים, אין עורכים חגיגות גדולות או מופעי מוזיקה, ויש הנמנעים מתספורת או גילוח.
- מראש חודש אב ועד תשעה באב (1 באוגוסט – 3 באוגוסט 2025): בתשעת הימים האחרונים מנהגי האבלות מתגברים. רבים נמנעים מאכילת בשר ושתיית יין (מלבד בשבת), לא לובשים בגדי חדשים וממעיטים בשמחה.
א. שלושת השבועות
- איסור חתונות ושמחה: נמנעים מלערוך טקסי נישואין או מסיבות גדולות.
- תספורת וגילוח: נהוג שלא להסתפר או להתגלח (ישנם מנהגים שונים בין העדות).
- מוזיקה וריקודים: רבים נמנעים מהאזנה למוזיקה חיה או מריקודים קבוצתיים.
ב. תשעת הימים
החל מראש חודש אב (שיחול ב־1 באוגוסט 2025), ישנה החמרה נוספת של מנהגי האבלות:
- איסור אכילת בשר ושתיית יין (פרט לשבת ולסעודות מצווה כגון ברית מילה או סיום מסכת).
- לא קונים או לובשים בגדים חדשים: כדי להימנע מתחושת רעננות ושמחה.
- הימנעות מרחצה של תענוג: יש נוהגים לצמצם את הרחצה רק לצורכי היגיינה, בפרט בימים הסמוכים לט' באב.
4. י"ז בתמוז – צום ותפילות מיוחדות
צום י"ז בתמוז מתקיים משחר ועד צאת הכוכבים של אותו יום (ב־2025, מזריחת החמה של 13 ביולי ועד צאת הכוכבים באותו ערב). מטרת הצום היא לעורר לחזרה בתשובה ולזכר החורבן שהחל בקיעתו ביום זה.
- אמירת סליחות: לפי מנהג אשכנז, אין אומרים תחנון וסליחות באופן נרחב, אך במנהגי הספרדים נוהגים להוסיף "סליחות" ופיוטים הקשורים ליום.
- קריאת התורה וההפטרה: בשחרית ובמנחה, מוציאים ספר תורה וקוראים פסוקים העוסקים בהיבטים של תשובה ואזהרות על החורבן.
- תוספת של "עננו" בתפילת עמידה: מוסיפים בברכת "שומע תפילה" תחינה הנקראת "עננו" לרגל הצום.
5. תשעה באב – צום ואבלות על החורבן
ט' באב (3 באוגוסט 2025) נחשב ליום השיא של האבלות. זהו צום חמור הנמשך כ־25 שעות, כדוגמת יום הכיפורים – מהערב הקודם עד צאת הכוכבים. הוא כולל חמישה עינויים: איסור אכילה ושתייה, איסור סיכה (קרמים ובשמים), איסור רחצה של תענוג, איסור נעילת נעלי עור ואיסור יחסי אישות.
א. ערב ט' באב
- סעודה מפסקת: לפני כניסת הצום (ב־2025, בערב 2 באוגוסט), אוכלים סעודה קלה המסיימת את התקופה שלפני האבלות העמוקה. לעיתים נוהגים לשבת על הקרקע או על שרפרף נמוך כבר בסעודה זו, לאות אבל.
ב. תפילת ערבית ואמירת איכה
- ישיבה על הרצפה: בליל תשעה באב, לאחר תפילת ערבית, נוהגים לשבת על הרצפה או על שרפרפים נמוכים, כאות של אבל עמוק.
- קריאת מגילת איכה: קוראים את מגילת איכה של הנביא ירמיהו, המתארת את חורבן ירושלים. רבים משתמשים בניגון מסורתי עצוב, המשקף את תחושת הצער.
ג. תפילת שחרית ומנהגי האבלות
- המשכת הישיבה על הקרקע: עד חצות היום, במנהגי חלק מהעדות, יושבים על הקרקע בבית הכנסת ובבית, ולא יושבים על כיסאות כרגיל.
- אין מניחים תפילין בשחרית: ברוב הקהילות, דוחים את הנחת התפילין לתפילת מנחה. זה מבטא את מעמדנו השפל והאבל על החורבן.
ד. תפילת מנחה ותקווה
- לאחר חצות היום של ט' באב, מתחילה אווירה מעט שונה, עם אפשרות לשבת על כיסאות.
- מנהג אשכנז: מניחים תפילין במנחה, וקוראים שוב את אותם קטעי קריאה.
- בסיום הצום, לקראת צאת הכוכבים (ביום ראשון בערב, 3 באוגוסט 2025), נוהגים מיד לומר "קידוש לבנה" (ברכת החודש על הלבנה המתחדשת), כסמל לתקווה ולבנייה מחודשת.
6. המשמעות הרוחנית של ימי בין המצרים
א. "מפני חטאינו גלינו מארצנו"
הטעם המרכזי לחורבן, כפי שמובא במקורות, הוא החטאים המוסריים, בין אם מדובר בעבודה זרה, גילוי עריות ושפיכות דמים (בחורבן ראשון) או שנאת חינם (בחורבן שני). ימים אלו מהווים קריאה לחשבון נפש: לבדוק מה חלקנו בשנאה, בפירוד, בתאוות ובחוסר צדק – וכיצד אנו יכולים לתקן זאת.
ב. מעבר מחורבן לבניין
למרות העצב המאפיין את התקופה, מקופלת בה גם תקווה לגאולה. מסורת דורשת כי "כל המתאבל על ירושלים – זוכה ורואה בבניינה". המשמעות היא שהאבלות איננה מדכאת, אלא אמורה לעודד בנו רצון לתיקון ולטיפוח אחדות העם. החורבן נועד לעורר אותנו להתנהגות טובה יותר, לעשיית צדק וחסד ולבניית חברה מתוקנת.
ג. ביטוי של אהבת חינם
כהיפוך לשנאת חינם שלטענת חז"ל הביאה לחורבן בית שני, לימי בין המצרים מצטרף הערך של אהבת חינם. רבים מוסיפים לימוד תורה משותף, ריבוי במעשי חסד וצדקה, והעלאת המודעות לכך שהצער הלאומי נובע בראש ובראשונה מיחסנו זה לזה.
7. תפילות ותוספות בימים אלו
א. אמירת תיקון חצות
בחלק מהקהילות, נוהגים לומר בימי בין המצרים (בייחוד בשעות לילה מאוחרות) את תיקון חצות, קטעי תהילים ופיוטים המתאבלים על חורבן המקדש ומביעים כמיהה לבניינו המחודש.
ב. שיעורי תורה בענייני החורבן והגלות
רבים נוהגים להקדיש שיעורי תורה בימים אלו לנושאי בית המקדש, נביאים, מגילת איכה ומדרשי החורבן. הלימוד עצמו נעשה לא רק לשם אינפורמציה, אלא כדי לעורר מודעות ואחריות קולקטיבית.
ג. פיוטים ותחינות
בחלק מקהילות הספרדים, במהלך שלושת השבועות אומרים "בקשות" ו"תחינות" הקשורות לצער החורבן. הדבר נעשה בעיקר בתפילת שחרית לפני "ברוך שאמר" או בתוספת לסליחות.
8. משנכנס אב ממעטים בשמחה
ראש חודש אב (בשנת 2025, יחול ב־1 באוגוסט) מסמל את כניסתם של תשעת הימים האחרונים לפני ט' באב. ביטוי ידוע של חז"ל: "משנכנס אב – ממעטים בשמחה". המשמעות היא שלא רק שאנחנו ממשיכים במנהגי אבלות, אלא אף מגבירים אותם. האווירה הכללית של ימי אב הראשונים כוללת לימוד מוגבר על תיקון המידות, ובה בעת צמצום אירועי שמחה. הכול מכוון להכין את הנפש לשיאו של התהליך בט' באב.
9. צאת ט' באב והמעבר לקו התקווה
עם צאת הצום ביום ראשון בערב, 3 באוגוסט 2025, מסתיימת תקופת שלושת השבועות של האבלות. יש נוהגים שלא לאכול בשר ולשתות יין עד למחרת בצהריים (י' באב) – משום שבפועל, שריפת בית המקדש נמשכה גם ביום שאחרי ט' באב. בכל מקרה, מיד לאחר צאת הצום, רבים מברכים את הלבנה החדשה בברכת הלבנה, והיא מהווה סמל להתחדשות ולסיומו של תהליך הכאב על החורבן.
10. סיכום – ימי בין המצרים כמסע של חשבון נפש ובנייה מחודשת
ימי בין המצרים לשנת 2025 (13 ביולי–3 באוגוסט) מהווים צומת חשוב בזיכרון הקולקטיבי היהודי. במשך שלושה שבועות, אנו מתייחדים עם החורבן הכפול של בית המקדש, ושבים לשאול מה לימדו אותנו האירועים הדרמטיים האלה על סולידריות, מוסר ואחריות הדדית. ההגבלות ההלכתיות – הצומות, איסור אכילת בשר בתשעת הימים, האיסור על תספורת וחתונות – יוצרים אווירה של ריסון והתכנסות המאפשרת הפנמה של לקחי העבר.
במאמר זה עמדנו על מכלול המנהגים ודרכי ההתנהגות המאפיינות את התקופה, החל מצום י"ז בתמוז, המסמן את תחילת הקריסה של חומות ירושלים, ועד צום תשעה באב, שיאו של האבל, שבו אנו מזדהים עם הרגע הקשה בהיסטוריה היהודית – חורבן המקדש ומרכזה הרוחני של האומה. אולם בכל שלב, גם ברגעי השפל, בוקעת קרן אור של תקווה: האמונה כי ימי בין המצרים אינם רק סיום שלילי, אלא גם קריאה פנימית לבנות מחדש, אישית ולאומית.
מעבר לכך, היסטוריה היהודית מלמדת שדווקא מתוך החורבן נוצרו זרעי הגאולה. חכמי הדורות קבעו לנו את התקופה הזו כזמן להתעצמות רוחנית, להגברת אהבת ישראל ולהשתדלות בתיקון המידות. כך מסייעים לנו שלושת השבועות להתבונן פנימה ולהזכיר עד כמה כולנו תלויים זה בזה, ועד כמה עתידנו הלאומי קשור ביכולתנו להפוך שנאת חינם לאהבת חינם.
במילים אחרות, ימי בין המצרים אינם רק ימים של זיכרון נוגע ללב ושל דמעות על מה שהיה ואבד, אלא גם שער לתקווה ולתפילה שהבית החרב ישוקם במהרה, בלבבותינו וברחובותינו. ההתעוררות הרוחנית, התשובה וההתחזקות באהבת חינם מהוות את היסודות שבעזרתם נזכה – כך מקווים – לראות פעם נוספת בבניין ירושלים, בבניין בית המקדש, ובשגשוג ערכי הצדק והחסד בישראל. יהי רצון שנלמד מלקחי העבר, נתחזק באחדות, ונצעיד את עמנו ואת העולם כולו לעתיד של בהירות ושלם.